צורב מתחיל כתב:"אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא" (איכה, ב כ)
רש"י וכל המפרשים מסבירים שמדובר על זכריה בן יהודע הכהן בימי יואש כמופיע בדברי הימים ב' כד כ. (יצויין שלאבן עזרא דרך שונה לחלוטין).
אמנם התרגום מתרגם "כמה דקטלתון ית זכריה בר עידו כהנא רבא", הדבר הזה לכאו' לא יתכן שכן הנביא זכריה היה בתחילת בית שני. מסתבר שכבר קדמוני בהערה זו, אולי יחכימוני תלמידי החכמים שבכאן.
ישבב הסופר כתב:טעות זו נמצאת גם - להבדיל - בברית החדשה, איפשהו.
אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא - רוח הקדש משיבתם וכי נאה לכם שהרגתם את זכריה בן יהוידע כמו שכתוב בדברי הימים שהוכיחם כשבאו להשתחוות ליואש ועשאוהו ע"א (דברי הימים ב כד) ורוח לבשה את זכריה בן יהוידע והיה כהן ונביא והרגוהו בעזרה:
דברי הימים ב פרק כד, כ-כה
(כ) וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם:
(כא) וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית ה':
(כב) וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ: פ
(כג) וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם וְכָל שְׁלָלָם שִׁלְּחוּ לְמֶלֶךְ דַּרְמָשֶׂק:
(כד) כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַה' נָתַן בְּיָדָם חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים: (כה) וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ במחליים בְּמַחֲלוּיִם רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים:
עקביה כתב:איכה פרק ב, כ
רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ אֲדֹנָי כֹּהֵן וְנָבִיא:
רש"י, ע"פ חז"ל, מפרש שסוף הפסוק הוא תשובה על הקושיה שבתחילתו:אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא - רוח הקדש משיבתם וכי נאה לכם שהרגתם את זכריה בן יהוידע כמו שכתוב בדברי הימים שהוכיחם כשבאו להשתחוות ליואש ועשאוהו ע"א (דברי הימים ב כד) ורוח לבשה את זכריה בן יהוידע והיה כהן ונביא והרגוהו בעזרה:
וצ"ע, הלא בדברי הימים מפורש שכבר הגיעם עונש על מעשיהם, ומדוע לקו שוב על הריגת זכריה, ובאופן נורא כל כך [ואנשים שאינם קשורים לאותו עוון], יותר ממאה שנים לאחר המעשה, עם חורבן ביהמ"ק?דברי הימים ב פרק כד, כ-כה
(כ) וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם:
(כא) וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית ה':
(כב) וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ: פ
(כג) וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם וְכָל שְׁלָלָם שִׁלְּחוּ לְמֶלֶךְ דַּרְמָשֶׂק:
(כד) כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַה' נָתַן בְּיָדָם חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים: (כה) וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ במחליים בְּמַחֲלוּיִם רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים:
עזריאל ברגר כתב:עקביה כתב:איכה פרק ב, כ
רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ אֲדֹנָי כֹּהֵן וְנָבִיא:
רש"י, ע"פ חז"ל, מפרש שסוף הפסוק הוא תשובה על הקושיה שבתחילתו:אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא - רוח הקדש משיבתם וכי נאה לכם שהרגתם את זכריה בן יהוידע כמו שכתוב בדברי הימים שהוכיחם כשבאו להשתחוות ליואש ועשאוהו ע"א (דברי הימים ב כד) ורוח לבשה את זכריה בן יהוידע והיה כהן ונביא והרגוהו בעזרה:
וצ"ע, הלא בדברי הימים מפורש שכבר הגיעם עונש על מעשיהם, ומדוע לקו שוב על הריגת זכריה, ובאופן נורא כל כך [ואנשים שאינם קשורים לאותו עוון], יותר ממאה שנים לאחר המעשה, עם חורבן ביהמ"ק?דברי הימים ב פרק כד, כ-כה
(כ) וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם:
(כא) וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית ה':
(כב) וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ: פ
(כג) וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם וְכָל שְׁלָלָם שִׁלְּחוּ לְמֶלֶךְ דַּרְמָשֶׂק:
(כד) כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַה' נָתַן בְּיָדָם חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים: (כה) וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ במחליים בְּמַחֲלוּיִם רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים:
נקיטינן "פוקד עוון אבות על בנים - כשאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן", והלא כמעט נהרג כהן-ונביא אף בדור החורבן ממש, אלא שהקב"ה הבטיחו במפורש שישמרנו, ואילו לא היתה לו סייעתא דשמיא גדולה מאוד - היה ירמיהו נהרג בידיהם, כלומר: הם עדיין החזיקו במעשי אבותיהם שהרגו כהן-ונביא, אלא שלזכריה לא נעשה נס ולירמיהו כן...
צופה_ומביט כתב:כתבתי תשובה לעיל.
צופה_ומביט כתב:ומלבד זאת, מצינו גם בעגל ומרגלים שנענשו מיד - ואותו עוון בעצמו גרר עונש לדורות. כנראה לא הכל נשתלם מיד. ומי יודע דיני שמים?
צופה_ומביט כתב:אדרבה, כשרואים להדיא שנענשו מיד וגם לאחר זמן, הרי קמן שדין שמים הוא שלא די בעונש הראשון, והמקשה - עליו הראיה שיש קושיה, ולא להיפך.
צופה_ומביט כתב:לדידי מספיקים לי דברי חז"ל והוי אצלי "להדיא".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 386 אורחים