קו ירוק כתב: (ולדחוק בדברי ראשונים מצינו, אך לא לחלוק, וזה עשו בכל הדורות, וגם לא דחוקים של סתם).
קו ירוק כתב:היות והביאו את דברי החזו"א, ראוי לדעת באיזו חרדה הוא מדבר על הפוסקים שקדמו לו, וכמו שאומר שלא העיז לחלוק על הגר"א לפני הגיעו לגיל בינה ובאיזו הכנעה הוא מתייחס למג"א, שלא לדבר על מדרגתם של הראשונים הקובעים את ההלכה - אין ספור בספריו. (ולדחוק בדברי ראשונים מצינו, אך לא לחלוק, וזה עשו בכל הדורות, וגם לא דחוקים של סתם).
קראקובער כתב:החזון איש לגבי מורידין ולא מעלין חולק על הראשונים, עובדה שהם הביאו את זה להלכה ולא כהלכתא למשיחא.
ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו גלויה כמו בזמן שהיו נסים מצויין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור היו תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל.
דאם נזכה לבנין בית המקדש אקוה שזכיתי כהלכה, ואף שהרמב”ם גדול בתורה היה, וגם הסמ”ג הביא ראיה לדבריו, והראב”ד ג”כ לא השיג עליו, מכל מקום לא אשא פנים לתורה, ובדקתי עד מקום שידי מגעת.
קראקובער כתב:ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו גלויה כמו בזמן שהיו נסים מצויין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור היו תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל.
טוב לדעת שבתקופת הראשונים היו ניסים גלויים ובת קול.
עדיאל ברויאר כתב:כועי' בספר בתורתך על הרב משה לוי זצ"ל עמ' 549 ד"ה מפאת כל זה וכו' מפירושי הראשונים וכו'.
פלוריש כתב:עדיאל ברויאר כתב:כועי' בספר בתורתך על הרב משה לוי זצ"ל עמ' 549 ד"ה מפאת כל זה וכו' מפירושי הראשונים וכו'.
ראיתיהו היום. הוא לא עוסק ביכולת לחלוק על ראשונים אלא ביכולת להכריע ביניהם (בגלל שראשון פלוני דחוק יותר בסברא או בלשון).
ישנו כתב:קראקובער כתב:ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו גלויה כמו בזמן שהיו נסים מצויין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור היו תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל.
טוב לדעת שבתקופת הראשונים היו ניסים גלויים ובת קול.
עי' כאן ביאור כוונת החזו"א ובוודאי לא התכוון לחלוק בזה על הראשונים.
עדיאל ברויאר כתב:בשו"ת תפילה למשה ח"א סי' כא אות א מביא תוס' רי"ד וחולק עליו מדנפשיה עפ"י ראייה מסוגיה אחרת.
שערי חכמה כתב:עדיאל ברויאר כתב:בשו"ת תפילה למשה ח"א סי' כא אות א מביא תוס' רי"ד וחולק עליו מדנפשיה עפ"י ראייה מסוגיה אחרת.
וכן בספרו מנוחת אהבה מביא מאירי שכיסוי הכלי בזמן הבישול הוי כמעשה בישול ולא גרמא, וחולק מסברא דהוי גרמא. ואמנם גם בשו"ת אור לציון ח"ב כתוב דהוי גרמא, אך לא הביא דברי המאירי וכנראה לא ראה אותם, אך הגרמ" לוי זצ"ל מביאו וחולק מסברא, ועל זה וכיוצ"ב הקפיד עליו הגרע"י זצ"ל, כנודע.
ישא ברכה כתב:...נכון שיש אחרונים שחולקים על ראשונים, אבל יש גם הרבה אחרונים שכותבים באופן ברור וחד שאין לחלוק על ראשונים בדר"כ. ויש בזה שתי גישות אצל החכמים, והגישה היותר מקובלת אצל ההמון היא שאין לחלוק בדר"כ...
בברכה המשולשת כתב:הרא"ש הוא גם ראשון
(ויעויין בדברי מרן הראי"ה בהרצאת הרב)
עקביה כתב:בברכה המשולשת כתב:הרא"ש הוא גם ראשון
(ויעויין בדברי מרן הראי"ה בהרצאת הרב)
לא נכנסתי לשאלה מי יכול לחלוק על מי. רק הערתי על נקודה מסוימת והבאתי לה דוגמה.
היכן מוצאים את דברי הראי"ה?
בברכה המשולשת כתב:מצ"ב
עקביה כתב:בברכה המשולשת כתב:מצ"ב
ייש"כ!
שמא תוכל למקד בעמ' מסוים?
עקביה כתב:נ"ל שמלבד האפשרות לחלוק על קדמונים מחמת ראיה או סברא ישנה אפשרות שלישית... לחלוק בגלל שלא מבינים את דבריו, וממילא קשה להתייחס אליהם כרלוונטיים אלינו כאשר נראה לנו שצריך להיות אחרת.
אין אנו תלמידי הטושו"ע בזה אחרי שאין אנו מבינים אותם, והננו נשארים תלמידי הפוסקים המתירים...
שערי חכמה כתב:וכן בספרו מנוחת אהבה מביא מאירי שכיסוי הכלי בזמן הבישול הוי כמעשה בישול ולא גרמא, וחולק מסברא דהוי גרמא. ואמנם גם בשו"ת אור לציון ח"ב כתוב דהוי גרמא, אך לא הביא דברי המאירי וכנראה לא ראה אותם, אך הגרמ" לוי זצ"ל מביאו וחולק מסברא, ועל זה וכיוצ"ב הקפיד עליו הגרע"י זצ"ל, כנודע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 87 אורחים