הודעהעל ידי בור הגולה » ו' דצמבר 10, 2010 12:54 am
הנה תמצית הענין:
בסי' תרפ"ד מובא מחלוקת איך סדר הקריאה בחנוכה. לדעת המחבר (מקורו מהרי"ף והרא"ש), כהן ולוי קוראים היום שעומדים בו, וישראל חוזר וקרא אותו יום. כלומר ביום שני יקראו רק נשיא של יום שני.
לדעת הרמ"א (מקורו ממנהגים), כהן ולוי קוראים היום שעומדים בו, וישראל קורא יום שאחריו. כלומר ביום שני יקראו נשיא של יום שני ונשיא של יום שלישי.
בחו"ל המנהג כהרמ"א. באר"י המנהג כהמחבר. [איני יודע אם בגלל הספרדים, כמו רוב מנהגי אר"י שמקורם מהספרדים, או בגלל שכך נוטה דעת הגר"א בביאורו שם, וכן בסי' תרס"ג. אבל הדעת נוטה לטעם הראשון, גם כי לא מובא שכך נהג הגר"א למעשה].
עוד כותב הרמ"א שם שביום השמיני נוהגים להמשיך לקרוא עד הסוף. ובד"מ מפורש בלשונו שמתחיל מוביום התשיעי וממשיך עד הסוף. וכן הועתק בפוסקים.
אלא שדברי הרמ"א הולכים לשיטתו שתמיד הישראל קורא ביום שאחריו, אבל אין להוכיח מדבריו לענין אר"י שבשאר הימים חוזר הישראל על היום שעומדים בו. ואכן בכף החיים הביא כמה פוסקים (בתוכם החיד"א) שכתבו שבאר"י יתחיל מוביום השמיני כרגיל, ומשם ימשיך עד הסוף.
לעומת זה המנהג הנפוץ בכל מקום שמתילים מוביום התשיעי, אף שאין מובן למה.
ואולי יש להליץ קצת, שטעמו של המחבר הוא שעדיף לקרוא ביום שעומדים בו מביום אחר, אבל כאן מודה המחבר שמתחיל מוביום התשיעי כיון שבלא"ה יקראנו כדי לסיים כל הענין, למה להתחיל מוביום השמיני. אבל מסברא נראה יותר כדברי הכה"ח. וצ"ע.
ומכאן נובע השינוי בסידורים. כרגיל, בעל "סידור ווילנא" אוהב חידושים ושינויים, ולכן כתב להתחיל מוביום השמיני, כדברי הכה"ח.
שמעתי מעד נאמן, שהיום בבוקר בביהנכ"ס ברח' אדמון, עלה הגרי"ש שליט"א לשלישי, והבעל קורא התחיל מוביום התשיעי. ולכאורה, מדשתיק ש"מ דניחא ליה.