ולא זכיתי להבין איך אפשר להוציא פסוק ממשמעותו, אחרי חז"ל הקדושים שכל דבריהם ברוה"ק מיד ה' עליהם השכיל תורה שבע"פ מהר סיני, [ואין כונתי לשלול ח"ו הכנסת והכוונת רמזים וביאורים בלשונות הפסוקים כמו שמצוי בכל ספרי החסידים והדרשנים וכו', דבהם אין מי שיהין להוציא הכתוב ממשמעותו הפשוט, מה שאין כן הנידון שלפנינו], וכ"ז להעמיס כן בדעת רש"י, ולעשות את רבינו רש"י כיחידי החולק על כל מפרשי התורה שיובאו לקמן. ויותר חמור שחוששני ש'בחדרים ובתי הספר מלמדים את התלמידים כפרוש זה, ושבשתא וכו''
אליחי כתב:בכלל פי' הרש"י לתורה מלא בהוספות מוזרות בסוגריים שלא ברור מקורם, ואתן בזה דוגמא אחת שהיטב חרתה לי:
מלכים א י-יג. והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה. ובפרש"י שם נוספו הסוגריים (בא אליה ונולד ממנה נבוכדנצר , והחריב הבית שעמד ארבע מאות ועשר שנים בחלק כל שנים עשר שבטים , מהאר''י ז''ל). וחוץ מזה שהוא דבר זר הטעון מקור, מה הקשר להביא דברי האריז"ל ברש"י, ואף באריז"ל לא מצאתיו.
האם אי מי יודע מקור לאגדה מוזרה זו.
וכן יש הרבה הוספות מעי"ז ברש"י ואיני זוכר עתה.
שיבר כתב:מפי לוחשי לחשים שמעתי סיבה אחרת לאי העלאת הקונ' לפה.
יאיר כתב:הוא מדבר על רש"י בגמ' ולא כתוב בשום מקום ברש"י בחומש שהם סיגפו את עצמם עם עלי התאנה אלא פשוטו של רש"י "בדבר שנתקלקלו בו נתקנו" הוא ברור לכל בר בי רב ואכמ"ל..
אוצר החכמה כתב:גם לא ראיתי מה הראייה מהנחלת יעקב ומהמהרש"א שלא היו ערומים קודם. אולי כוונתם שלא לקח עלי תאנה לכסות בשר ערווה אלא גם לסגף כי לכסות יכל באופן אחר והוא הדין בשאר אילנות שרצה לקחת.
דוגמא לדבר שמי שלא מפרש ע"פ רש"י טועה! כותב שמי שמפרש שאדם וחוה היו ערומים ושמו עלי תאנה לכסות ערותם טועה! כיון שהיה להם כבר כותנות כמו שכתב רש"י בפסוק א'!
אוצר החכמה כתב:בקשר לעניין הערומים לא ראיתי את העניין בספר צהר לתיבה שאינו תחת ידי ומה שכתבתי הוא על הדברים כפי שהובאו כאן.דוגמא לדבר שמי שלא מפרש ע"פ רש"י טועה! כותב שמי שמפרש שאדם וחוה היו ערומים ושמו עלי תאנה לכסות ערותם טועה! כיון שהיה להם כבר כותנות כמו שכתב רש"י בפסוק א'!
וע"ז כתבתי שאין מדברי הנחלת יעקב שהובאו ראייה, לא לכאן ולא לכאן.
אליהוא כתב:ועל זה נאמר בנין נערים סתירה.
אוצר החכמה כתב:אזיל בתר איפכא
התרגום אינו פשוטו של מקרא בגלל שמפרש את אותה מילה באופנים שונים
אוצר החכמה כתב:אבל לומר שלפעמים התרגום מפרש לא כפשוטו ורש"י מפרש תמיד רק כפשוטו?
אני חושב שבכל אופן התרגום מפרש בד"כ לפי פשוטו מלבד מקרים בהם הדבר מתבקש, כפי שכתבתי למעלה, ושם זה עיקר הפשט שלא כפשוטו. כמו למשל בברכות יעקב, שמפרש את העניין על נצחון האויבים, כי ס"ל שברכות הן מעין שירה ומשל וראוי לפרשם יותר על הנצחון.
וזה הביאור בשבת גבי רב כהנא בעניין אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שעיקר הפשט בפסוק בתהילים הוא לא לגבי חרב ממש כמו שכתב שם רש"י כי אין זה עניין התהילים, רק מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו ואפשר ללמוד ממנו גם לגבי תכשיט.
תולעת ספרים07 כתב:
וכמו שלא יעלה על הדעת שמלמד דרדקי יתרגם בראשית ברא אלוקים... בתחילה ברא אלוקים את השמים וכו' הגם שעל פי הדקדוק והתרגום הפשוט ניתן לפרש כן [ועיין באור החיים הקדוש] וגם רש"י שם נוטה לומר שכך ניתן לפרש על פי הדקדוק... ורק אחר כך יפנה לתלמידיו להסביר להם שרש"י פירש בראשית "בשביל ראשית" או "בעת התחיל" לברוא וכו' אלא תיכף יסביר בראשית "בעת התחיל" וכפירוש רש"י הוא הדין לאורך כל המקרא יש לתרגם טייטש פשוט תיכף על פי פירושו של רש"י.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים
