מה התועלת במה שהצרעה סירסה את האמוריים?

[אריך]

רש"י בפרשת עקב ז, כ: שהצרעה היתה זורקת בהם מרה ומסרסתן ומסמאה עיניהם. והמקור מסוטה לו.
וצ"ע מה ענין הסירוס להכנעת האמוריים הנלחמים בהם עתה, ובפסוק משמע שהבשורה הזו היא שיהיה לישראל קל לכבוש אותם מחמת כן.
ויש ליישב:
א) אדם נלחם בשביל הילדים שלו.
ב) י"ל דהסירוס ביטל תאוותם, ודומה באופן הפוך למה שאיזבל עשתה לאחאב דמות נשים במרכבת המלחמה לפי שהיה מצונן (סנהדרין לט, ב), חזינן שיש שייכות בין יצרא דעריות ובין הכוח והתוקף להלחם.

[יאיר1]

בהקדם לזה יש להקשות, לשם מה צריך לסרסם, והרי לאחר שנתעוורו כבר אינם יכולים להילחם עוד, ובקלות ישראל יכולים להרוג אותם, ומה צריך יותר להחלישם.
משום כך יותר נראה לענ"ד, שהסירוס לא היה על מנת להקל את הכיבוש

בחז"ל מופיעה אגדה זו בכמה נוסחאות [דבר הרגיל מאד במדרשי אגדה] בחלקם מופיע שהצרעה היה הורגת אותם. בגירסא המופיעה בגמרא שציינת ובפסיקתא מופיע שסרסה אותם, ומופיע גם הטעם, כדי לקיים בהם את הפסוק 'ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת' [צ"ע, שכתוב בגמרא 'וגו' ', וזהו סוף הפסוק, והפסוק הבא לא נראה קשור לדרש זה].

ויתכן לבאר הענין, שסימא את עיניהם וממילא עתה לא יוכלו להזיק לישראל, אך אולי יילדו ילדים ובדור הבא יגיחו מהמערות ויזיקו לישראל, ולשם כך סרסם, שישראל לא ידאגו מהם כלל.

אולי יש עדיין לברר, מפני מה עשה ה' כן ולא שלח את הצרעה שתהרוג אותם, כפי שאמרו חז"ל בגירסאות אחרות של אגדה זו.

ואפשר שהענין הוא, כדי להינקם בהם מידה כנגד מידה, בשני סרסורי העבירה. [-חשבתי כן על פי דברי המהרש"א שם ....וקרי העינים פרי ממעל כי העין הוא עיקר פרי מעלליו הרע כמ"ש עינא וליבא תרי סרסורי דעבירה הן וק"ל]

נ.ב. בפרשת משפטים לא הביא רש"י שהיתה מסרסתן.

[מן השורה]

אולי סירוס כאן אינו מענין של מניעת ילודה,
אלא כמו סרס המקרא ודרשהו, דהיינו להפוך את הסדר, וכל עשתה להם, שהייתה גורמת להם להתבלבל. [אולי ע"י הסימוי גופא].

באמת גם סירוס לענין מניעת ילודה הוא מאותו השורש, שינוי המבנה והסדר של האדם, וצ"ת. [עי' ב"ב י' ע"ב עולא משגש אורחתיה דאימיה?].

[אריך]

אולי סירוס כאן אינו מענין של מניעת ילודה,
אלא כמו סרס המקרא ודרשהו, דהיינו להפוך את הסדר, וכל עשתה להם, שהייתה גורמת להם להתבלבל. [אולי ע"י הסימוי גופא].

באמת גם סירוס לענין מניעת ילודה הוא מאותו השורש, שינוי המבנה והסדר של האדם, וצ"ת. [עי' ב"ב י' ע"ב עולא משגש אורחתיה דאימיה?].

בודאי שהפשט הוא סירוס ממש, שלכן נאמר על זה "מתחת" לעומת הסימוי עיניים שהוא "מעל".

[יאיר1]

אולי סירוס כאן אינו מענין של מניעת ילודה,
אלא כמו סרס המקרא ודרשהו, דהיינו להפוך את הסדר, וכל עשתה להם, שהייתה גורמת להם להתבלבל. [אולי ע"י הסימוי גופא].

באמת גם סירוס לענין מניעת ילודה הוא מאותו השורש, שינוי המבנה והסדר של האדם, וצ"ת. [עי' ב"ב י' ע"ב עולא משגש אורחתיה דאימיה?].

בודאי שהפשט הוא סירוס ממש, שלכן נאמר על זה "מתחת" לעומת הסימוי עיניים שהוא "מעל".

צודק לגמרי.
פלא על מן השורה, שאהבת התירוץ קלקלה את השורה... :)
לענ"ד הפשט שכתבתי הוא הפשט הפשוט. וממילא אינני רואה טעם לחפש תירוצים דחוקים.

[אריך]

אגב, יש להבין, אם זה כפשוטו שהצרעה סימתה וסירסה את כל האמוריים שהיו בא"י, הלא בסופו של דבר חלקים גדולים מהם לא נכבשו ע"י ישראל כמ"ש בספר שופטים, ולכאורה היו הם סומים וסריסים ואיך המשיכו בחייהם??
ואפשר לומר שהנס הזה פעל רק עד כמה שלבסוף ישראל קיימו את החובה שלהם, אבל כאשר נמנעו מלהוריש אמוריים מסויימים, פקע מהם הנס.

[יאיר1]

אגב, יש להבין, אם זה כפשוטו שהצרעה סימתה וסירסה את כל האמוריים שהיו בא"י, הלא בסופו של דבר חלקים גדולים מהם לא נכבשו ע"י ישראל כמ"ש בספר שופטים, ולכאורה היו הם סומים וסריסים ואיך המשיכו בחייהם??
ואפשר לומר שהנס הזה פעל רק עד כמה שלבסוף ישראל קיימו את החובה שלהם, אבל כאשר נמנעו מלהוריש אמוריים מסויימים, פקע מהם הנס.

[url]שאלת חכם.[/url]
יתכן וזה פעל רק על אלו שהסתתרו במערות.
לשון רש"י בדברים 'שהיתה זורקת בהם מרה ומסרסתן ומסמאה את עיניהם בכל מקום שהיו [url]נסתרים[/url] שם'.

המצאה לא סבירה: יתכן גם שפעל רק על האמוריים 'אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים', ומי שחי אחר כך בארץ היה רק מזן 'אמוריים מיני' :).

[צונאמי]

נראה לי שהסירוס גם גרם לאיבוד כוח.

[גימפעל]

נראה לי שהסירוס גם גרם לאיבוד כוח.

כתבו זאת כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=23452#p234143 באות ב'.

[צונאמי]

נראה לי רעיון נפלא,
ע"מ להקל את מצוות לא תחיה כל נשמה!
דאל"כ שמא גיררה חולדה וכו'

[אריך]

נראה לי שהסירוס גם גרם לאיבוד כוח.

ראה אות ב' בהודעת הפתיחה של האשכול.

[צונאמי]

נראה לי שהסירוס גם גרם לאיבוד כוח.

ראה אות ב' בהודעת הפתיחה של האשכול.

ראה גימפעל 2 הודעות מעליך

[צונאמי]

נראה לי שהסירוס גם גרם לאיבוד כוח.

ואחר כך

כתבו זאת כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=23452#p234143 באות ב'.

וכן

נראה לי שהסירוס גם גרם לאיבוד כוח.

ראה אות ב' בהודעת הפתיחה של האשכול.

ב) י"ל דהסירוס ביטל תאוותם, ודומה באופן הפוך למה שאיזבל עשתה לאחאב דמות נשים במרכבת המלחמה לפי שהיה מצונן (סנהדרין לט, ב), חזינן שיש שייכות בין יצרא דעריות ובין הכוח והתוקף להלחם.

מה עניין שמיטה להר הכרמל?
במעשה אחאב מוזכר שהיה מצונן, ובתור חימום, במקום תה חם עם הרבה לימון, עזרו לו הדמויות שעשתה איזבל במרכבתו, בה נסע בין היתר למסעו האחרון לרמות גלעד.
מה הקשר לכח למלחמה?
וכן בשבת קכ"ט כמדומני, במעשה דרבא ובת רב חסדא שהצטננה.

ולא קשור כלל לרעיון שמי שמסורס "נשתה גבורתו והיה כנשים".

[אריך]

אתה צודק, טעיתי. הנחתי היתה שזה קשור למלחמה שכן למה עשתה לו דוקא על המרכבה. אך רש"י על המקום בסנהדרין אומר: "מצונן היה. לא היה אוהב תשמי'." ומה שכתבת על תה חם, דרך הלצה אמרת.

[צונאמי]

...אך רש"י על המקום בסנהדרין אומר: "מצונן היה. לא היה אוהב תשמי'." ומה שכתבת על תה חם, דרך הלצה אמרת.

שכחתי את הרש"י, ותודה שהזכרתני.
עכ"פ לא היה קשר בין זה למלחמה, אלא ל"צינון".
אך ראייתי ממעשה בת רב חסדא על הקשר שבין תשמיש ל"הצטננות" של תה חם, בעינה עומדת.