אמנם יש במסורה ע"ד חשיבות ונחיצות השמחה - ולפי פירושי חז"ל ותורת הנסתר - מובן ש"שמחה" היינו שמחה בטהרתה החודר לכל החיים - ולא "אופטימיות" שצריך לייגע ולעלות בה, אלא באופן טבעי כו'. היינו המושג ד"שמחת [ה]חיים" (עי' פי' האריז"ל ל"תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה.." וכיו"ב; ומאמר המשנה "איזהו עשיר השמח בחלקו").
אבל היכן מופיע המושג במילים אלו לראשונה (הרי, להבדיל, בעולם הכללי יש גם המושג של "joie de vivre" וכיו"ב (למצוא שמחה וסיפוק בדברים הקטנים ודברים היום-יומיים של החיים), שדומה לזה במידה מסויימת, אבל כמובן הכל מגיע מתורתו הק') ?
אין עתותיי בידי לחפש ולאתר. ואודה מראש למסייעים.