שייך כתב:
לגופן של דברים,כמדומני שבמהרי"ל מוזכר שמתחיל המלך בלחש ולאט מגביה קולו (או כעי"ז)
ואפשר שמשם נשתלשל המנהג.
שייך כתב:סיפור חסידי ידוע מספר על אחד הצדיקים המפורסמים שהשתהה דקות ארוכות טרם פתח ואמר "המלך" בתפילת שחרית בראש השנה.
נבון כתב:ואגב ענין זה, יש לעיין עוד, במה שבראש השנה ויוה"כ, אין אומרים המלך היושב וכו', אלא המלך יושב וכו', שלכאו' הוא ענין חדש, אלא שמצד הסברא, הנוסח של שאר השנה הוא המדויק טפי, הגבור לנצח והנורא בנוראתיך המלך היושב על כסא רם ונשא, וצ"ע.
נבון כתב:ואגב ענין זה, יש לעיין עוד, במה שבראש השנה ויוה"כ, אין אומרים המלך היושב וכו', אלא המלך יושב וכו'
בברכה המשולשת כתב:באזור אליהו נאמר "בראש השנה ויו"כ הנוסח המלך יושב ע"פ הלבוש (סי' תקפ"ד) ..."
גימפעל כתב:במחזור חב"ד מובא הסיפור על ר' אהרן הגדול מקארלין, וכמדומני שהנוסח המופיע שם הוא מבעל התניא.
כוונתם כנראה שהטעם הנזכר (שיושב עתה, כנ"ל) מקורו בלבוש. עצם הנוסח נזכר כבר במנהגים לרי"א טירנא, אבל בכי"י הנוסח הוא היושב (לפי גולדשמידט, וכפי שהזכיר הרמשנ"נ לעיל)בברכה המשולשת כתב:באזור אליהו נאמר "בראש השנה ויו"כ הנוסח המלך יושב ע"פ הלבוש (סי' תקפ"ד) ..."
עזריאל ברגר כתב:גימפעל כתב:במחזור חב"ד מובא הסיפור על ר' אהרן הגדול מקארלין, וכמדומני שהנוסח המופיע שם הוא מבעל התניא.
זה לא מבעל התניא, אלא תוספת של המדפיסים.
המחזור לא נערך ע"י בעל התניא, אלא בשנים האחרונות-יחסית (כמדומני שהנוסח וסדר הפיוטים וכו' נסדרו בשנת תשט"ו).
גימפעל כתב:עזריאל ברגר כתב:גימפעל כתב:במחזור חב"ד מובא הסיפור על ר' אהרן הגדול מקארלין, וכמדומני שהנוסח המופיע שם הוא מבעל התניא.
זה לא מבעל התניא, אלא תוספת של המדפיסים.
המחזור לא נערך ע"י בעל התניא, אלא בשנים האחרונות-יחסית (כמדומני שהנוסח וסדר הפיוטים וכו' נסדרו בשנת תשט"ו).
א"כ מהיכן הנוסח המעניין ?
ברזילי כתב:כוונתם כנראה שהטעם הנזכר (שיושב עתה, כנ"ל) מקורו בלבוש. עצם הנוסח נזכר כבר במנהגים לרי"א טירנא, אבל בכי"י הנוסח הוא יושב (לפי גולדשמידט, וכפי שהזכיר הרמשנ"נ לעיל)בברכה המשולשת כתב:באזור אליהו נאמר "בראש השנה ויו"כ הנוסח המלך יושב ע"פ הלבוש (סי' תקפ"ד) ..."
בברכה המשולשת כתב:גם לי. כתבתי זאת כי לעיל באשכול זה הובא בשם המטה אפרים. (אא"כ לא הבנתי את כוונת הרב משנ"ן)
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:גם לי. כתבתי זאת כי לעיל באשכול זה הובא בשם המטה אפרים. (אא"כ לא הבנתי את כוונת הרב משנ"ן)
המטה אפרים הובא כטעם ולא כמקור, ואכן דבריו לקוחים מהלבוש. ביחס למקור המנהג צינתי לדברי גולדשמידט. [אמנם באמת המקור שהביא ממהר"א טירנא אינו מוכרח לגמרי, כי לא נאמר שם להדיא שמשנה הנוסח מכל השנה, אלא רק ש'הש"ץ מתחיל המלך יושב', ואפשר שהוא ט"ס וצ"ל היושב].
מה שנכון נכון כתב:צ"ל היושב.ברזילי כתב:כוונתם כנראה שהטעם הנזכר (שיושב עתה, כנ"ל) מקורו בלבוש. עצם הנוסח נזכר כבר במנהגים לרי"א טירנא, אבל בכי"י הנוסח הוא יושב (לפי גולדשמידט, וכפי שהזכיר הרמשנ"נ לעיל)
ברזילי כתב:אולי יש לצרף לכאן את הנוסחא "שהשלטן" (ש קמוצה, ולא "שהשלטון") שנמצאת רק במקצת מכתבי היד, אבל נעלמה לחלוטין (?) מנוסח אשכנז ופולין - האם גם זה בעקבות הלבוש והטעם שנתן להצדקת הנוסחה שהשלטן (טעם שיש לדון בו)?
אפרקסתא דעניא כתב:מה המקור והסיבה לכך שהש"ץ דשחרית מתחיל ומנגן "המלך" ממקומו, ורק אח"כ יורד לפני התיבה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים