חכם באשי כתב:ו'וכל מאמינים' (שבאמת אינו פותח ב'וכל מאמינים'; וכבר דברו על כך בפורום) הוא חלק מקדושתא אחת שחיבר הקלירי.
שטייגעניסט כתב:הלום ראיתי
בני יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר ג - יום תרועה, דרוש ב
ועפי"ז פירשתי פירוש הפיוט (והוא כמדומה מאנשי כנסת הגדולה), באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט, לא נודע פירושן של הדברים, ולדרך הנ"ל יובנו וכו'.
מישהו מזדהה אתו?
בברכה המשולשת כתב:השיטה המקדימה ביותר את הפיוטים היא דעת תוס' שרבינו הקליר הוא התנא הקדוש רבי אלעזר ברבי שמעון
חשבונות רבים כתב:ה"פיוט" היום הרת עולם מוזכר בגמרא.
אוי ואבוי! הגיע הזמן לחזור על ראש השנה.צופר הנעמתי כתב:בר"ה כז. מוזכר רק "זה היום תחילת מעשיך" שהוא נוסח ברכת זכרונות.
חשבונות רבים כתב:אוי ואבוי! הגיע הזמן לחזור על ראש השנה.צופר הנעמתי כתב:בר"ה כז. מוזכר רק "זה היום תחילת מעשיך" שהוא נוסח ברכת זכרונות.
אבל מצאתי שברע"מ מוזכר הביטוי אם כבנים אם כעבדים ולכאורה כוונתו לפיוט זה.
חשבונות רבים כתב:אוי ואבוי! הגיע הזמן לחזור על ראש השנה.צופר הנעמתי כתב:בר"ה כז. מוזכר רק "זה היום תחילת מעשיך" שהוא נוסח ברכת זכרונות.
אבל מצאתי שברע"מ מוזכר הביטוי אם כבנים אם כעבדים ולכאורה כוונתו לפיוט זה.
מאחר שבורותי האיומה כבר נחשפה באשכול זה... מה זה כתר מלכות לרשב"ג?צופר הנעמתי כתב:לפי זה גם את כתר מלכות לרשב"ג יש לייחס לאנשי כה"ג.
חשבונות רבים כתב:מאחר שבורותי האיומה כבר נחשפה באשכול זה... מה זה כתר מלכות לרשב"ג?צופר הנעמתי כתב:לפי זה גם את כתר מלכות לרשב"ג יש לייחס לאנשי כה"ג.
אוצר החכמה כתב:כיוון שהרמב"ם הכניס את היום הרת עולם לנוסח התפילה בלחש ולא את כתר מלכות לרשב"ג, לכן נראה שהיה מקובל בידם שהוא מנוסח התפילה הקדום (אנשי כנה"ג?), ויכולים גם להירגע כל הששים לתקוף את הזוה"ק.
אינני יודע אם זה שכללו הרמב"ם מוכיח שייחסו לאנשי כה"ג (האם גם הרחמן בברכת המזון הוא מאנשי כה"ג?), אבל ללא ספק אכן מוכח מהרמב"ם שהיום הרת עולם קדום מכתר מלכות...
יעוין שם בביאור הגר"א. בדרך אגב, מלשון הרמ"א שם משמע שהוא מנהג לאמרו ולא ממש מנוסח התפילה.מה שנכון נכון כתב:למה היום הרת עולם קשור לתקיעות. וראה רמ"א תקצב,א שאומרים אותו אף בשבת.
הבהירו לי שהכונה באזכור של כתר מלכות היתה לאיזו התבדחות.מה שנכון נכון כתב:איך יזכיר רס"ג את כתר מלכות לרשב"ג שחי מאה שנה אחריו?
חשבונות רבים כתב:יעוין שם בביאור הגר"א. בדרך אגב, מלשון הרמ"א שם משמע שהוא מנהג לאמרו ולא ממש מנוסח התפילה.מה שנכון נכון כתב:למה היום הרת עולם קשור לתקיעות. וראה רמ"א תקצב,א שאומרים אותו אף בשבת.
הרמב"ם כולל גם את אוחילה לא-ל, שבפשטות מיועד לש"ץ (בקהל עם אשירה עוזו). אפשר שבמקומו לא התפללו לחש כלל במוסף של ראש השנה, כמנהג תימן בלדי?צופר הנעמתי כתב:ולעיקר דברי הרמב"ם - האם אכן כוונת הרמב"ם לכלול את הרת עולם גם בלחש? לכאורה הרת עולם הוא תפילה על התקיעות ואין מקומו בלחש אלא אחרי התקיעות. האם אכן היה מנהג לומר הרת עולם בלחש גם להתוקעים בחזרת הש"ץ?
לא. המנהג העתיק בתימן היה שלא להתפלל לחש במוסף של ר"ה (תפילה בה הש"ץ מוציא אף את הבקי). רק אחרי גלות מוזע היו ששינו להתפלל גם לחש, ומהרי"ץ מחה על זה בכל עוז. כל הבלדים נוהגים כך גם היום, ואין זה ענין לדרדעים כלל. תקנת הרמב"ם עוסקת בתפלות של שאר ימות השנה ואינה שייכת לנידו"ד.עיניו כיונים כתב:כלפי לייא, עד כמה שידוע לי המנהג התימני (דרדעי? וא"כ אינו עתיק) נסמך על תקנת הרמב"ם, שתיקן כך כי ראה שהעם שׂחים בחזרת הש"ץ. עד ימי רדב"ז נהגה תקנת הרמב"ם במצרים, ואז ביטלוה הרבנים.
עיניו כיונים כתב:יישר כחך. ואנכי לא ידעתי כלל מהמנהג המיוחד הזה. (זכור לי שהדרדעים נוהגים לקצר בכל שבת את תפילת המוסף ומסתמכים על תקנת הרמב"ם.)
מה שנכון נכון כתב:עיניו כיונים כתב:יישר כחך. ואנכי לא ידעתי כלל מהמנהג המיוחד הזה. (זכור לי שהדרדעים נוהגים לקצר בכל שבת את תפילת המוסף ומסתמכים על תקנת הרמב"ם.)
גם המנהג במוסף של שבת לא שייך לדרדעים. והם נוהגים כן בכל תפלות חול ושבת.
עיניו כיונים כתב:מה שנכון נכון כתב:עיניו כיונים כתב:יישר כחך. ואנכי לא ידעתי כלל מהמנהג המיוחד הזה. (זכור לי שהדרדעים נוהגים לקצר בכל שבת את תפילת המוסף ומסתמכים על תקנת הרמב"ם.)
גם המנהג במוסף של שבת לא שייך לדרדעים. והם נוהגים כן בכל תפלות חול ושבת.
מי הם הנוהגים כן בכל התפילות, הבלאדים?
זה הרמב"םשהזכרתי, אבל אם נניח שבמקומו התפלל רק ש"ץ אין ראיה.מה שנכון נכון כתב:הב"ח סימן תקצא והשכנה"ג כתבו שנראה מדברי הרמב"ם שגם היחיד אומר אוחילה. וראה עוד בארחות חיים ר"ה אות ט [בעיקר מש"כ בשם ר"מ גאון].
ברזילי כתב:הרמב"ם כולל גם את אוחילה לא-ל, שבפשטות מיועד לש"ץ (בקהל עם אשירה עוזו). אפשר שבמקומו לא התפללו לחש כלל במוסף של ראש השנה, כמנהג תימן בלדי?צופר הנעמתי כתב:ולעיקר דברי הרמב"ם - האם אכן כוונת הרמב"ם לכלול את הרת עולם גם בלחש? לכאורה הרת עולם הוא תפילה על התקיעות ואין מקומו בלחש אלא אחרי התקיעות. האם אכן היה מנהג לומר הרת עולם בלחש גם להתוקעים בחזרת הש"ץ?
הדיוק שלו לא מוכרח לענ"ד, כי בתחילת הדברים כותב הרמב"ם שם "הרי זה מנהג יפה שאין בו דופי כלל, וכן ראינו המנהג בכל מקום שעברנו בו". אם כן, אף כי יש מקום לחולק לבוא ולומר שכך ראה הרמב"ם בכל מקום אבל הוא עצמו לא ס"ל, יותר מסתבר שגם הרמב"ם נהג כמנהג הזה, ומש"כ אח"כ על מוספי השבתות והמועדים לא בא לאפוקי ר"ה אלא להפך - להוסיף על ר"ה (שבו המנהג הפשוט היה שלא להתפלל בלחש) גם את השבתות והמועדים שהם חידוש ותקנה של הרמב"ם.איש_ספר כתב:רצ"ב בירור על מנהג תימן במוסף של ר"ה מאת ד"ר משה גברא. וראה בעמ' 7 מעמודי הקובץ, אודות מנהג הרמב"ם.
איש_ספר כתב:הרב משנ"נ
לא הצלחתי להבין מתוך דבריך, האם היה מנהג מיוחד של תימן בנוגע למוסף שאר ימות השנה? אם אפשר נא לבאר בשפה ברורה.
ברזילי כתב:הרמב"ם בתשובה (רנו) כותב בפירוש שכך הוא המנהג בכל מקום שראה.
מיהן הדעות הרבות? הזכרת קודם את דברי ר"מ גאון המובא בארחות-חיים, אבל לענ"ד לא ברור מהארחות חיים אם ר"מ גאון מתייחס גם לאוחילה (היינו, אפשר שהמילים "ואחר אומר אוחילה וכו'" כבר אינן המשך דברי רמ"ג, ואינן מדברות על היחיד אלא על סדר הש"ץ. זכר לדבר, רמ"ג כתב ארמית וההמשך בלה"ק). האם יש עוד מקורות לנוהג זה (מלבד מי שדייק כן ברמב"ם, שכאמור יש לפקפק בזה)?מה שנכון נכון כתב:... אך מאחר ובלא"ה מצינו דעות רבות שגם היחיד אומר אוחילה אין שום צורך לומר שהנוסח מתאים רק למנהג שלא נזכר ברמב"ם [גם אם נניח שאין ראיה ההיפך]
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים