רבי ליבער הגדול מברדיטשוב

[עטרת פז]

ב"ה

יום כ"ז במרחשון תשע"ב

מתי היארצייט של רבי ליבער הגדול מברדיטשוב?

גירסא א': כ"ח בתשרי שנת תקל"א. ספר צרור החיים, מהדורת שנת תרע"ג, מערכת ר"ל מברדיטשוב.
גירסא ב': כ"ח במרחשון שנת תקל"א. ספר צרור החיים, מהדורת שנת תרפ"ה, מערכת ר"ל מברדיטשוב.
גירסא ג': ללא תאריך בחודש, שנת תקל"ה. ספר "דור ודור ודורשיו", מאת הג"ר יוסף לווינשטיין גאב"ד סרוצק.
גירסא ד': כ"ח בתשרי שנת תקל"ח. אתר "אהלי צדיקים".
גירסא ה': כ"ט בתשרי שנת תקל"א. גירסא ישנה, מתוך המודיע יום ה' תולדות תשע"ב.
גירסא ו': כ"ט במרחשון שנת תקל"א. גירסא מחודשת, מתוך המודיע יום ה' תולדות תשע"ב.

מה האמת?

[עטרת פז]

מה היה תפקידו הרשמי בברדיטשוב?
מה עוד ידוע עליו?
יחוסו?
וצאצאיו?

[עטרת פז]

ואולי המחבר טעה תחילה ביארצייט של רבי לוי יצחק מברדיטשוב שנפטר בכ"ה בתשרי ולכן כתב גם על רבי ליבער מברדיטשוב שהוא נפטר בכ"ח בתשרי ואח"כ תיקן לכ"ח במרחשון.

ומצאתי שם בספר גם טעות נוספת בשמה של אמו של רבי לוי יצחק, שכותב בעמוד האחרון בספר את שמו רבי לוי יצחק בן מאטעל, ולא היא, אלא רבי לוי יצחק בן שרה שאשיא, כידוע ומפורסם.

[עטרת פז]

המקור בספר דור ודור ודורשיו שכתבתי למעלה, הוא בעמוד 81 אות ק"כ.

[איש_ספר]

כידוע ציוה על צאצאיו שלא ינשאו לכהנים. ר' יודל בויאר נמנה על צאצאיו ושאל את הסטייפלער אם יש לחוש לצוואה, ואמר הן!
יש עליו ספר שלם הנקרא צרור החיים.
ראיתי פעם מאמר שלם עליו עם דברים חדשים (בעיקר מהנאמר עליו ע"י צדיקים) בגליון שי"ל ע"י בויאן. ושם דבר שאלמלי כתוב לא הייתי מעתיקו בכאן, שהצדיק מרוז'ין אמר, בקשר למה שנתראה ר' ליבער עם אליהו הנביא זל"ט: לא שר' ליבער זכה לגילוי אליהו, אלא אליהו זכה לגילוי ר ליבער ! ויעו"ש כל המעשה ונלאתי להעתיקו. וכמדומה שכבר הבאתי כאן ענין זה פעם.

[קלונימוס הזקן]

ושם דבר שאלמלי כתוב לא הייתי מעתיקו בכאן, שהצדיק מרוז'ין אמר, בקשר למה שנתראה ר' ליבער עם אליהו הנביא זל"ט: לא שר' ליבער זכה לגילוי אליהו, אלא אליהו זכה לגילוי ר ליבער !

אהק"ק: כבר מורגל על זו הדרך בגמר חגיגה יד: והוא מלשון תוספתא: אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך
וכבר נהגו כן גם בדורנו, למשל בספר 'האנק דם' מהגאון בנש"ק רא"י ברגמן שליט"א על הוד כבוד מרן אבי העזרי זללה"ה, לומר כן כלפי גדולי ישראל שבדורנו

[איש_ספר]

יש עליו ספר שלם הנקרא צרור החיים.

בחפזי טעיתי. נכדו ר' חיים ליברזון (ששמו בשמם משפחתו) הו"ל ספר צרור החיים ושם יש מערכת ר' ליבר הגדול.
לגבי חובת הציות לצאצאיו, הבאתי למעלה מהסטייפלער, שנטה שיש להקפיד ע"ז. ושמעתי מנכד ר' ליבר הרב ר' מ"ד אברבוך מבני ברק, ששאלת ר' יודל את הסטייפלער היתה אם גם לווים בכלל(!).
בספר צדיק יסוד עולם, מובא שהרה"צ ר"ש מזוועהיל אמר לאשה אחת שאע"פ שהיא מצאצאי ר' ליבער שתגמור שידוך עם כהן ולא נתרצתה, ושלח אותה לרב מטעפליק שהיה גם הוא נכד ר' ליבער, ואמר שאין הצוואה תקפה בדורות אלה. בלשון זה הובא שם. אבל הרמ"ד אברבוך הנזכר (שזקנתו אשת הרה"ח ר' צבי מנחם אברבוך היתה לבית פלונוסקי והיתה בת דודה של הרב מטעפליק) אמר שאינו נכון, אלא שהרב מט' אמר שבמצב הנורא שהיה אחר השואה של אחד מעיר וכו', והתקבצו שרידי חרב וכו' וכו', אי אפשר לקיים צוואה זו. ואכן בנוסח מתוקן זה הובא בקובץ ששוליתא של זוועיל ('בימים טרופים אלו אי אפשר להקפיד על דבר זה').

[הרוצה בעילום שמו]

בשו"ת אפרקסתא דעניא להגאון רבי דוד שפערבער אב"ד בראשאוו זצ"ל שנדפס מחדש, (נמצא באוצר, אבל אין לי גישה) חלק ג אה"ע רסב, מתיר לנכד הה"ק רבי ליבר הגדול, להשתדך עם כהן, ומבאי הטעם לאסור להשתדך מפני שמשפכוד בחינת מלכות, ואין לערב כהונה ומלכות. ומתיר מפני שאין שידוכים הגונים מצויים, ועוד טעמים. ועוד מחדש שאם היה כוונת הה"ק לאסור לדורות עולם ה"ל לכותבו, עיי"ש.

[ישבב הסופר]

שם משפחת צאצאיו הוא ליברזון, כאשר נאמר לעיל. רבים מבני המשפחה שינו שמם לפישמן, והוא משפחת פישמן הבאיאנית הגדולה והמפורסמת.
למיטב ידיעתי מקפידים הם עד היום לא להתחתן עם כהנים.

[עטרת פז]

שם משפחת צאצאיו הוא ליברזון, כאשר נאמר לעיל. רבים מבני המשפחה שינו שמם לפישמן, והוא משפחת פישמן הבאיאנית הגדולה והמפורסמת.

למיטב ידיעתי, משפחת פישמן אינם בן אחר בן לר' ליבער, והם נכדים דרך בת באמצע, וממילא לא היו צריכים לשנות את שם משפחתם, מאחר שמעולם הם לא נקראו בשם ליברזון.

[ישבב הסופר]

שם משפחת צאצאיו הוא ליברזון, כאשר נאמר לעיל. רבים מבני המשפחה שינו שמם לפישמן, והוא משפחת פישמן הבאיאנית הגדולה והמפורסמת.

למיטב ידיעתי, משפחת פישמן אינם בן אחר בן לר' ליבער, והם נכדים דרך בת באמצע, וממילא לא היו צריכים לשנות את שם משפחתם, מאחר שמעולם הם לא נקראו בשם ליברזון.

אולי אני טועה ואתה צודק, אבל זוכרני שאין זה נכון. בעוה"ר נאבד לי הכתבים שרשמתי בקצרה בעניני משפחולוגיה, ואני נאלץ לסמוך על זכרוני. ואדרבה, אם אני טועה, העמידני על טעותי.

[מיללער]

היה משפחת אדמורי"ם במאנאסטריטש בשם המשפחה 'קטן' שהם צאצאי ר' ליבער הגדול

[לייטנר]

.

[גוראריה]

הרב ליברזון חבר מועצת רבנות ת"א לפני עשרות שנים היה גם שייך למשפחה זו?
כי בתו התחתנה עם כהן.

הרב החסיד רבי יצחק ליברזון זצ"ל הרב האחראי על כשרות הבשר ומרבני ביהכנ"ס "יבנה" בת"א אכן השתייך למשפחה זו.

בנוגע לסיפור עם מוהר"ש מזוועהיל, יש להפריד בין הוראתו שנאמרה למישהו פלוני ובאופן פרטי, ובין הוראתו של הטעפליקער רב שבזמנים הללו וכו'.

היתה דעה שצוואתו של רבי ליבער באה למנוע מצאצאיו להשתדך עם גדול פלוני כהן בדורו מסיבה מסויימת.
מישהו כאן מכיר?

[ישבב הסופר]

אחרי בירור אצל בן משפחה, משפחת פישמן הם אכן מתייחסים בא"ב לרבי ליבער זיע"א, וכמב דורות אחורה שינו שמם מליברזון לפישמן. אאריך בהודעתי עד כמה שיודעני בזה כשאתפנה אי"ה.

[איש_ספר]

היתה דעה שצוואתו של רבי ליבער באה למנוע מצאצאיו להשתדך עם גדול פלוני כהן בדורו מסיבה מסויימת.
מישהו כאן מכיר?

viewtopic.php?f=7&t=3750&p=28321#p28315
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?10936&

[עטרת פז]

אחרי בירור אצל בן משפחה, משפחת פישמן הם אכן מתייחסים בא"ב לרבי ליבער זיע"א, וכמב דורות אחורה שינו שמם מליברזון לפישמן. אאריך בהודעתי עד כמה שיודעני בזה כשאתפנה אי"ה.

טעות ביד בן המשפחה הלז.

ראש המשפחה בארץ הקודש, ה"ה רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ-צפת, נשא את בתו של רבי מרדכי אהרן ליברזון מברדיטשוב-ירושלים, והוא בנו של ר' שמואל בנו של ר' יחיאל מיכל בנו של רבי ליבער הגדול.

-----------------------------------------
תקנתי כאן ע"פ הערת ישבב הסופר להלן
-----------------------------------------

[ישבב הסופר]

מותר לשאול מדוע קראת את ר' אמ"ש 'אבי המשפחה' אם שני אחיו ר' דוד אלימלך ור' זאב פישמן ז"ל השאירו משפחות ענפות בישראל ואף בירושת"ו,

[שבע]

ב"ה

יום כ"ז במרחשון תשע"ב

מתי היארצייט של רבי ליבער הגדול מברדיטשוב?

גירסא א': כ"ח בתשרי שנת תקל"א. ספר צרור החיים, מהדורת שנת תרע"ג, מערכת ר"ל מברדיטשוב.
גירסא ב': כ"ח במרחשון שנת תקל"א. ספר צרור החיים, מהדורת שנת תרפ"ה, מערכת ר"ל מברדיטשוב.
גירסא ג': ללא תאריך בחודש, שנת תקל"ה. ספר "דור ודור ודורשיו", מאת הג"ר יוסף לווינשטיין גאב"ד סרוצק.
גירסא ד': כ"ח בתשרי שנת תקל"ח. אתר "אהלי צדיקים".
גירסא ה': כ"ט בתשרי שנת תקל"א. גירסא ישנה, מתוך המודיע יום ה' תולדות תשע"ב.
גירסא ו': כ"ט במרחשון שנת תקל"א. גירסא מחודשת, מתוך המודיע יום ה' תולדות תשע"ב.

מה האמת?

אני מצ"ב תמונת המצבה (הקדומה) של הרה"ק ר' ליבער (מתוך הספר Photographing The Jewish Nation; שי"ל ב- , Hanover & London 2009):

IMG_3678.JPG (232.05 KiB) נצפה 16984 פעמים

"בשנת תקל"א

ציון קבר/ המת בדבר/ מגיד משרים מדבר/ גמר וסבר/ חריף ובקי חסיד ועניו ה"ה המפורסים מו' אליעזר ליבר (ב"מ) אברהם ז"ל"

ייתכן ובחלק התחתון של המצבה (אשר לא הונצח בתמונה המצ"ב) הופיע התאריך המדוייק

[שבע]

בהקשר לנוסח המצבה (הקדומה) של הרה"ק ר' ליבער
"בשנת תקל"א

ציון קבר/ המת בדבר/ מגיד משרים מדבר/ גמר וסבר/ חריף ובקי חסיד ועניו ה"ה המפורסים מו' אליעזר ליבר (ב"מ) אברהם ז"ל"

יש להביא מדבריו של רמ"מ ויזניצר (בירחון "אז נדברו" ויז'ניץ, תשד"מ):

"הרה"ק רבי ליבר הגדול מברדיטשוב זכה לזקנה מופלגת, וכבן ק"ג שנה היה בפטירתו...

ומעשה כך היה, כי נתהוה דבר גדול ר"ל הנקרא עיפוש, ומאות רבות של אנשים ונשים מתו ר"ל במגיפה,
ומחמת החולי ר"ל, היו מובילים ומגררים את המתים עם חבלים, וקברו למאות בחפירה אחת.

ואמר אז הרה"ק רבי ליבער, היות כי נגזר ח"ו כליה, לכן הוא מקבל עליו את הכל, וקרא לארבעה אנשים
ואמר להם אשר הוא מבטיח להם שלא יהיה ח"ו שום מכשול ומקרה רע, וגם מבטיח להם עוה"ב,
רק לעשות לו צורכי המת הכל כנהוג, ולא יפחדו משום מקרה וחולי רע.
וציווה לקוברו על הבית-עלמין הישן.

ונח נפשיה דהרה"ק רבי אליעזר ליבר זקן ושבע ימים ובעד כפרת כלל ישראל ביום כ"ח לחודש חשון תקל"א,
ואז שקטה הארץ.
ונכתב על המצבה שלו שמת בדבר ר"ל".

מקור הסיפור בס' "צרור החיים" לר"ח ליברזון (מהדורת תרע"ג, עמ' 40):

"ובשנת תקל"א נעדר הרב ר' ליבער זי"ע בכ"ח לחודש תשרי [במהדורת תרפ"ה, עמ' 24: לחודש מר חשוון]
שהי' דבר גדול הנקרא עופש ר"ל...
וכן נכתב על מצבה שלו: מת בדבר...
וציוה לקוברו על הבי"ע הישן
ואז שקטה הארץ"

[עטרת פז]

ב"ה

יום כ"ז במרחשון תשע"ב

מתי היארצייט של רבי ליבער הגדול מברדיטשוב?

גירסא א': כ"ח בתשרי שנת תקל"א. ספר צרור החיים, מהדורת שנת תרע"ג, מערכת ר"ל מברדיטשוב.
גירסא ב': כ"ח במרחשון שנת תקל"א. ספר צרור החיים, מהדורת שנת תרפ"ה, מערכת ר"ל מברדיטשוב.
גירסא ג': ללא תאריך בחודש, שנת תקל"ה. ספר "דור ודור ודורשיו", מאת הג"ר יוסף לווינשטיין גאב"ד סרוצק.
גירסא ד': כ"ח בתשרי שנת תקל"ח. אתר "אהלי צדיקים".
גירסא ה': כ"ט בתשרי שנת תקל"א. גירסא ישנה, מתוך המודיע יום ה' תולדות תשע"ב.
גירסא ו': כ"ט במרחשון שנת תקל"א. גירסא מחודשת, מתוך המודיע יום ה' תולדות תשע"ב.

מה האמת?

לאחר עיון מחודש בכל המקורות, נראה ברור שהתאריך המדוייק הוא:
כ"ח במרחשון שנת תקל"א
ויש לתקן בכל אותם המקומות שטעו בזה. וה' יצילנו משגיאות.

[תולדות]

ואגב, בענין צוואות לגבי שידוך לצאצאים.

ר' יצחק גדליה ליברזון [מצאצאי ר' ליבר, ועוד הרבה מגדולי החסידות], רבה האחרון של העיירה סלאוויטא [שיש מה להאריך אודותיו ואודות פעלו], נפטר שם בשנת תשמ"ג, והותיר אחריו שתי בנות מבוגרות, כשהוא מצוה אותן שלא להתחתן אלא אם כן ימצאו חתן שהוא תלמיד חכם ומיוחס. כמובן שהן לא מצאו כזה חתן באוקראינה, והזדקנו כפי שהן. דומני שאחת כבר נפטרה.

[ישבב הסופר]

אחרי בירור אצל בן משפחה, משפחת פישמן הם אכן מתייחסים בא"ב לרבי ליבער זיע"א, וכמב דורות אחורה שינו שמם מליברזון לפישמן. אאריך בהודעתי עד כמה שיודעני בזה כשאתפנה אי"ה.

טעות ביד בן המשפחה הלז.

ראש המשפחה בארץ הקודש, ה"ה רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ-צפת, נשא את בתו של רבי מרדכי אהרן ליברזון מברדיטשוב-ירושלים, והוא בנו של ר' שמואל בנו של ר' יחיאל מיכל בנו של רבי ליבער הגדול.

-----------------------------------------
תקנתי כאן ע"פ הערת ישבב הסופר להלן
-----------------------------------------

מה שנכון נכון... זה עתה מצאתי ממש כדבריו כמאגר התמונות שצילמתי בביקור אחד בהר הזתים.

[ירון]

לגבי משפחת פישמן - כמה שאלות, אולי יש מי שיודע -

האם לפני נישואיו לחנה ליברזון היה ר' מאיר ליב פישמן משעדליץ נשוי לאשה אחרת ? לפחות במפקדי מונטיפיורי ראיתי שבשנים המוקדמות היה נשוי לאשה בשם "מאטל".
יתכן שמנישואיו למאטל היו שתי בנות, יוכבד באבע ו-מלכה.

אם היה נשוי פעמיים - מאיזו משפחה היתה האשה הראשונה ?

האם ידוע על משפחותיהן של שתי הבנות האחרות ?

הבן היותר "ידוע" של מאיר ליב - ר' אברהם משה אהרן פישמן -באיזו שנה נולד ? הוא בוודאי נולד מהאשה "חנה"

תודה מראש לכל מי שיודע או יכול לברר ...

[ישבב הסופר]

ירון: אברהם משה 'שמואל' - לא 'אהרן'.

[ירון]

תודה ל-ישבב סופר, אכן טעות שלי.

[נחוניא]

ב"ה

יום כ"ז במרחשון תשע"ב

מתי היארצייט של רבי ליבער הגדול מברדיטשוב?

גירסא א': כ"ח בתשרי שנת תקל"א. ספר צרור החיים, מהדורת שנת תרע"ג, מערכת ר"ל מברדיטשוב.
גירסא ב': כ"ח במרחשון שנת תקל"א. ספר צרור החיים, מהדורת שנת תרפ"ה, מערכת ר"ל מברדיטשוב.
גירסא ג': ללא תאריך בחודש, שנת תקל"ה. ספר "דור ודור ודורשיו", מאת הג"ר יוסף לווינשטיין גאב"ד סרוצק.
גירסא ד': כ"ח בתשרי שנת תקל"ח. אתר "אהלי צדיקים".
גירסא ה': כ"ט בתשרי שנת תקל"א. גירסא ישנה, מתוך המודיע יום ה' תולדות תשע"ב.
גירסא ו': כ"ט במרחשון שנת תקל"א. גירסא מחודשת, מתוך המודיע יום ה' תולדות תשע"ב.

מה האמת?

לאחר עיון מחודש בכל המקורות, נראה ברור שהתאריך המדוייק הוא:
כ"ח במרחשון שנת תקל"א
ויש לתקן בכל אותם המקומות שטעו בזה. וה' יצילנו משגיאות.

בענין היארצייט של הרה"ק ר' ליבער הגדול מבארדיטשוב זי"ע יש ספק אם נפטר בחודש תשרי או בחודש חשון. ולאחרונה קבעו כמה מנכדיו שהיות שבספר "צרור החיים השלם" שהדפיס הרה"ח ר' חיים ליבערזאן בשנת תרפ"ה כתוב שיום היארצייט הוא כ"ח חשון, לכן יש לקבוע שזה התאריך הנכון.
ברצוני להעיר שבקובץ היכל הבעש"ט גליון ל"ה עמ' קל"א נדפס מאמר אודות שתי המהדורות של הספר צרור החיים, ולפי מה שכתוב שם הופיע הספר "צרור החיים" לראשונה בשנת תרע"ג ע"י השותפים הרב נתן נטע הכהן דאניר אב"ד קאלביעל והרב עזריאל חיים זאמלונג אב"ד אשעצק. אולם כפי שנראה הופסק אח"כ הקשר בין השותפים, ובאותה שנה נדפס הספר מחדש "בעריכה מחודשת ובהוספות רבות" ע"י הרב נתן נטע הכהן דאניר אב"ד קאלביעל ובהוצאה זו נשתנה שם הספר ל"צרור החיים השלם".
בין שתי מהדורות אלו שנדפסו באותה שנה יש כמה הוספות והשמטות, ואחד מהן הוא תאריך היארצייט של רבי ליבער. במהדורת "צרור החיים" כתוב כ"ח חשון, ובמהדורת "צרור החיים השלם" כתוב כ"ח תשרי.
בשנת תרפ"ה הדפיס הרב עזריאל חיים זאמלונג אב"ד אשעצק עוה"פ את הספר "צרור החיים" בהאמהות של המהדורה הראשונה שהו"ל בשנת תרע"ג ביחד עם הרב דאניר.
לסיכום: בשנת תרפ"ה לא נדפס שום מהדורה חדשה, ורק שנדפס מחדש הספר "צרור החיים" באותה מתכונת שנדפס בשנת תרע"ג, ושם כבר היה כתוב היארצייט של רבי ליבער כ"ח חשון, ואילו במהדורה שנקרא "צרור החיים השלם" שהופיע ג"כ בשנת תרע"ג כתוב היארצייט של רבי ליבער כ"ח תשרי.

[יוסף שרייבער]

ר' יצחק גדליה ליברזון [מצאצאי ר' ליבר, ועוד הרבה מגדולי החסידות], רבה האחרון של העיירה סלאוויטא [שיש מה להאריך אודותיו ואודות פעלו]

בא נשמע.

[שיף]

האם הרב יוסף חיים ליברסון מארגנטינה [יש לו שם הכשר] גם קשור לכאן

[נוטר הכרמים]

הבוקר במוסף הזכרון המיוחד של עיתון הפלס על מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל (64 עמ' גדושים, קשה להכביר במילים), בתוך מאמר זכרונות מנכדו הרב הגאון רבי אהרן יוסף (בהגרא"ד) אויערבאך שליט"א, וז"ל,

אפשר להמשיך בסיפורים ובזכרונות ללא סוף, אולם ברצוני להוסיף רק עוד סיפור מדהים אחד, שמלמד על הסייעתא דשמיא שסבא זכה לה בהוראה ולא רק בדברים גדולים כהיתרי עגונות. חצי מהסיפור שמעתי מהגאון ר' מיכל זילבר שליט"א וחצי מכבוד אאמו"ר שליט"א. בכ' אדר שנת תש"ס היה במכון הטכנולוגי לעניני הלכה ערב לזכרו של סבא לרגל הופעת קובץ עטרת שלמה שגם אני כתבתי שם, דיבר שם הגר"מ זילבר על סגנון החשיבה של סבא שהיה שונה מדרך הבריות, וסיפר שידוע כי הקדוש ר' ליבער הגדול מברדיטשוב השאיר בצוואתו שזרעו לא יתחתן עם משפחות כהנים, והנה למד אצלו בחור מצאצאי ר' ליבער הגדול שהציעו לו בת כהן, ונכנס עם הבחור לשאול את הבית ישראל מגור, והב"י השיבו שזה שאלה לרב פוסק הלכה ושילך לר' שלמה זלמן, וכשבאו לסבא הוא אמר לו שהאזהרה לא לישא בת כהן כבר מוזכרת בגמ', ולא נראה שר' ליבער כיון להחמיר יותר מדינא דגמ', ואם מדינא דגמ' אין הבחור חושש א"כ אין לו מה לחוש לצוואה. אחרי כעשר שנים שוב אירע אצלו סיפור כזה, והב"י כבר נסתלק לב"ע הלך עם הבחור ללב שמחה, והל"ש לא ידע מה להשיב, והגר"מ סיפר לו מהעובדא הקודמת עם הב"י, ואמר לו הלב שמחה א"כ יש לך תשובה, לך שוב לרש"ז, ובא לסבא אשר לא זכר מאומה מהענין הקודם, אולם סבא השיבו שוב אותה תשובה כי מסתמא לא כיון בצוואתו להחמיר יותר מדינא דגמ'. והגר"מ הפליג בזה שדרך העולם שחוששים לצוואה יותר מלדברי הגמ', וכן על כך שענה פעמיים אותה תשובה בלי לזכור מהפעם הקודמת.
זה חצי הסיפור, אכן שמעתי מאאמו"ר שליט"א, כי פעם נכנס לבית הכנסת בטבריה יהודי והציג עצמו כירושלמי שגר בגבעת שאול, ובין הדברים סיפר שהיה מקורב לר' שלמק'ה מזוויעהל, ואחרי השואה היתה לו בת בשידוכים ועלה אז לארץ בחור מברנוביץ ור' שלמקה הציעו לו עבור בתו, והשיב שימלך באשתו, אחר זמן שאלו ר"ש מה קורה, והשיב שאשתו ממשפחת ר' ליבער הגדול ומתנגדת היות והבחור הוא כהן, ור"ש אמר לו א"כ הרי יש עמנו את הטפליקע'ר רב שגם הוא מצאצאי ר' ליבער ונשאלה את פיו, ותיכף כשהטפליקע'ר שמע מהשאלה התחיל לצעוק "וואס ר' ליבער, וואס ר' ליבער, הוא דיבר בזמנו שכל בחורי ישראל היו מצוינים ולא היה קשה למצוא שידוך, אולם בימינו אם אתה מוצא בן תורה שמתאים, תיכף תחטפנו". אכן למעשה אשתו בכ"ז התנגדה ונתחתנה בתו עם מישהו אחר, אחר זמן בעלה נהרג בתאונת דרכים וסוף דבר שנתחתנה בזיווג שני עם כהן, כך סיפר הנ"ל.
והנה אאמו"ר באותו שבוע נסע לירושלים, ונכנס לבקר את סבא אשר לא היה בבית, ונכנס לחדר לימודו, ומצא מכתב על השולחן, שולח יהודי מאנטוורפן שאלה שהוא מצאצאי ר' ליבער הגדול ומציעים לבתו שידוך עם כהן, ותורף השאלה, כי מסורת בידם במשפחה הסיבה לצוואת ר' ליבער, כי במאורעות ת"ח ות"ט הודיעו מן השמים כי אם ג' צדיקים ימסרו נפשם להריגה תבטל הגזירה, והם ר' שמשון מאוסטרופולי, ור' יחיאל מיכל מנעמירוב, והש"ך, ור"ש ורי"מ הסכימו אולם הש"ך אמר שהוא באמצע חיבור על חושן משפט ואינו מסכים, ואירע מה שאירע. ולר' ליבער היה קפידא על הש"ך ולא רצה להתערב בזרעו, אולם כיון שלא היה זה מכבוד הש"ך שהיה גדול הדור לכתוב כן, ע"כ סתם בצוואתו לא להתחתן עם כהנים, אכן הכהן הלז אינו מנכדי הש"ך וע"כ שאלתם מה לעשות.
אאמו"ר המתין עד שסבא הגיע ושאלו מה אומר על המכתב, וסבא אמר לו שבאמת הגיע מכתב משונה כזה ואיננו יודע מה לענות, כי בעבר חשב שצוואת ר' ליבער היא לא לישא בת כהן, וזה אכן דינא דגמ', אולם כעת שומע שציווה לא להתחתן כלל עם כהנים אפילו ליקח כהן לבתו ועל זה אין גמ', ואינו יודע מה לענות. ואאמו"ר סיפר לו העובדא ששמע אותו שבוע מהטפליקע'ר, וסבא שש על זה מאוד, ותיכף שיגר תשובה להנ"ל כי "מקובלנו מהטפליקע'ר רב שאין ענין צוואת ר' ליבער נוהג כלל בימינו". הנה כי כן זכה לסייעתא דשמיא מופלאה בהוראותיו, שאפילו שאלות מסוג זה גלגלו לו מן השמים את התשובה.

[פניני]

[/quote]
אני מצ"ב תמונת המצבה (הקדומה) של הרה"ק ר' ליבער (מתוך הספר Photographing The Jewish Nation; שי"ל ב- , Hanover & London 2009):

IMG_3678.JPG

"בשנת תקל"א

ציון קבר/ המת בדבר/ מגיד משרים מדבר/ גמר וסבר/ חריף ובקי חסיד ועניו ה"ה המפורסים מו' אליעזר ליבר (ב"מ) אברהם ז"ל"

ייתכן ובחלק התחתון של המצבה (אשר לא הונצח בתמונה המצ"ב) הופיע התאריך המדוייק[/quote]
https://archive.org/stream/nybc200744#p ... 6/mode/2up

[אלטנוישול]

מסורת בידם במשפחה הסיבה לצוואת ר' ליבער, כי במאורעות ת"ח ות"ט הודיעו מן השמים כי אם ג' צדיקים ימסרו נפשם להריגה תבטל הגזירה, והם ר' שמשון מאוסטרופולי, ור' יחיאל מיכל מנעמירוב, והש"ך, ור"ש ורי"מ הסכימו אולם הש"ך אמר שהוא באמצע חיבור על חושן משפט ואינו מסכים, ואירע מה שאירע. ולר' ליבער היה קפידא על הש"ך ולא רצה להתערב בזרעו

ולישא ישראל מנכדי הש"ך? מכיר משפחה המיוחסת הן לש"ך והן לר' ליבער.

[שיף]

viewtopic.php?f=19&t=32694

[דורש מבקש]

בענין זה ממרן שבט הלוי. (ספר חצר הלוי י"ל לאחרונה)

[נחום וואהלינער]

לגבי משפחת פישמן - כמה שאלות, אולי יש מי שיודע -

האם לפני נישואיו לחנה ליברזון היה ר' מאיר ליב פישמן משעדליץ נשוי לאשה אחרת ? כן, אשתו מאטיל היתה בת החוזה מלובלין לפחות במפקדי מונטיפיורי ראיתי שבשנים המוקדמות היה נשוי לאשה בשם "מאטל". אשתו וצאצאיו נהרגו ברעש בצפת והוא ניצול ע"י היותו אצל הבת עין, גם בת אחת ניצלה ויש צאצאים הימנה
יתכן שמנישואיו למאטל היו שתי בנות, יוכבד באבע ו-מלכה.

אם היה נשוי פעמיים - מאיזו משפחה היתה האשה הראשונה ? כנ"ל

האם ידוע על משפחותיהן של שתי הבנות האחרות ? כנ"ל

הבן היותר "ידוע" של מאיר ליב - ר' אברהם משה אהרן פישמן -באיזו שנה נולד ? הוא בוודאי נולד מהאשה "חנה" נכון, ר' אברהם משה נפטר בהיותו בבאיאן ושם מנו"כ

תודה מראש לכל מי שיודע או יכול לברר ...

רבי מאיר ליב התחתן בשנית עם צאצא למשפחת ליברזון עפ"י עצת רבו הק' מרוזין [היא היתה נכדה ולא הוא כמש"כ מאן דהו מקודם]

[קרית מלך]

בן משפחתי שאל את מרן הגרש"ז זצ"ל את השאלה אודות הצוואה הנ"ל בשנת תשנ"ג ותשובתו הרמתה היתה שאודות בת כהן מצינו בגמ' שצריך להזהר בזה, אך שלא לקחת בחור כהן לא מצינו בגמ', וחקר שוב ושוב אודות המקובל במשפחה בענין זה, אולם גם לאחר שאמרו לו שבכל המשפחה המורחבת נוהגים שלא להשתדך עם משפחת כהנים, היתה תשובתו למעשה שלא להחמיר בענין אלא להקל ולהשתדך עם בחור כהן. בדבריו לא הוסיף דבר אודות כך שכבר נשאל שאלה זו מספר פעמים, וכמו כן יודגש שההתייחס לכך בכובד ראש, ולקח זמן ניכר עד שאמר את הכרעתו בזה להקל.

[לעומקו של דבר]

אם המקור להקל זה דברי הטעפליקער רב, הלא דבריו לכאו' אינם שייכים היום אחר שהרחיב ה' לנו בס"ד ופרינו ורבינו בארץ בלעה"ר. והיום יש הרבה דרכים למצוא זיווגו מכל קצווי תבל, ע"י התליפון, וגם לצאת מהארץ כדין ע"מ לישא אשה, ע"י ספינת אוויר שקורין אייראפלען, הכלל שהיום יש הרבה יותר אפשרויות למצוא שידוך שאינו כהן מאשר הזמן של ר' ליבער הגדול זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

[ירון]

לגבי משפחת פישמן - כמה שאלות, אולי יש מי שיודע -

האם לפני נישואיו לחנה ליברזון היה ר' מאיר ליב פישמן משעדליץ נשוי לאשה אחרת ? כן, אשתו מאטיל היתה בת החוזה מלובלין לפחות במפקדי מונטיפיורי ראיתי שבשנים המוקדמות היה נשוי לאשה בשם "מאטל". אשתו וצאצאיו נהרגו ברעש בצפת והוא ניצול ע"י היותו אצל הבת עין, גם בת אחת ניצלה ויש צאצאים הימנה
יתכן שמנישואיו למאטל היו שתי בנות, יוכבד באבע ו-מלכה.

אם היה נשוי פעמיים - מאיזו משפחה היתה האשה הראשונה ? כנ"ל

האם ידוע על משפחותיהן של שתי הבנות האחרות ? כנ"ל

הבן היותר "ידוע" של מאיר ליב - ר' אברהם משה אהרן פישמן -באיזו שנה נולד ? הוא בוודאי נולד מהאשה "חנה" נכון, ר' אברהם משה נפטר בהיותו בבאיאן ושם מנו"כ

תודה מראש לכל מי שיודע או יכול לברר ...

רבי מאיר ליב התחתן בשנית עם צאצא למשפחת ליברזון עפ"י עצת רבו הק' מרוזין [היא היתה נכדה ולא הוא כמש"כ מאן דהו מקודם]

תודה רבה. לפי עצי משפחה שראיתי באינטרנט, וכן וויקיפדיה, יוכבד בתו של ר' מאיר ליב - נישאה לר' זרח אלתר מושלי (מצאצאיהם פרופ' יובל נאמן).

מעניין ששם אביו של ר' זרח אלתר היה ר' אברהם אליעזר, כשם אביו של החוזה?

ופרט נוסף שאני מנסה להבין זמן רב את מקורו ללא הצלחה -- בעץ משפחה ישן באינטרנט מופיע כי יוכבד, אשת ר' זרח אלתר, היתה מצד אמה ממשפחת "פודהורצר". האם זה נכון? ומה הקשר למשפחת פודהורצר הצפתית?

[נחום וואהלינער]

יוכבד מושלי היתה בתו של רבי מאיר ליב ולא פודהורצר
באתר 'תולדות' היה מבוכה בזה לפני איזה שנים, אבל הנכון הוא כמש"כ

[אוצר החכמה]

מה הנימוק ההלכתי המחייב לשמוע לצוואה מסוג זה?