קובץ עץ חיים - גליון כד חדש!

[איש_ספר]

זה עתה הופיע גליון חדש (מס' כד) מהקובץ הנודע לשו"ת, עץ חיים.

וכבר יצא מוניטין של קובץ זה, אשר ייחודיותו ברבגוניותו. דובב שפתי ישנים מגאוני ארץ, בדברים שיפים לשעה ולדורות; חידושי סוגיא ממרביצי תורה מובהקים ועל צבאם האדמו"ר הגה"ח שליט"א; בירורי הלכה בעניינים הנידונים בבתי מדרשות; בירורי וחקרי מנהגים וביניהם מנהגי גזע צאנז ובנותיה; ועניני ספרים וסופרים. ומדורי זכרון על רועי וחכמי ישראל אשר נסתלקו ביני וביני.

כקודמיו אף קובץ זה עשיר ומלא ענין מכל ענף וענף מהדברים הנפרטים למעלה, כאשר יראה הקורא בקובץ העניינים המצ"ב.
בין דברי רבותינו אשר לא נדפסו עד הנה נראה שיש דברים חדשים מאת מרן הקדוש ז"ל ! מדור ההלכה כולל דברים מענייני המועדים המשמשים ובאים ומענייני שמיטה אשר הלכותיה ילוונו גם בשנה הבעל"ט. מדור זכרון מיוחד, לווית חן לזכרו הטהור של מרן בעל שבט הלוי, בהשתתפות גדולי תלמידיו המבררים דברים ממשנתו ומעלים קווים לזכרו; עניני ספרים וסופרים כוללים מאמרים מעניינים: בירור מאת הרב ישראל קרויס (מחבר כמה ספרי הלכה חשובים) אודות פיוטי האריז"ל לשבתות ונלוה אליהם חילופי דברים בין הגר"א מני לעמיתו הגרי"ח אשר לא נדפסו עד הנה; קיצור סמ"ג מאת ידידנו ספרא רבא הר"י דנדרוביץ ואודות ספר האשכול מהדורת הרב הצב"א מאת הרא"א אהרונוב מח"ס אר'ש חמדה.

ולא נזכרו כל אלה, שה המעט מקובץ נכבד זה, אלא כפי המזדמן, ומהפרט נלמד על הכלל, על טיבו ויופיו של הקובץ כולו.

מפתח - קובץ עץ חיים - כ''ד.pdf

(900.81 KiB) הורד 698 פעמים

[עדיאל ברויאר]

הדיון אודות קיצור סמ"ג הוא על קיצור סמ"ג לר' אברהם ב"ר אפרים, שנדפס בהוצ' מקיצי נרדמים לפני כעשר שנים? (נמצא באוצר) אם כן, האם לא ברור שהוא ר' אברהם ב"ר אפרים תלמיד ר' טוביה מביאנה?

[הסרפד]

הדיון אודות קיצור סמ"ג הוא על קיצור סמ"ג לר' אברהם ב"ר אפרים, שנדפס בהוצ' מקיצי נרדמים לפני כעשר שנים? (נמצא באוצר) אם כן, האם לא ברור שהוא ר' אברהם ב"ר אפרים תלמיד ר' טוביה מביאנה?

יותר מסתבר שהכוונה לקיצור אחר, שעליו נכתב פעם בקובץ ישורון,(המ"מ אינם לפני כעת), שזהות מחברו אינו ידוע.

[לחיים]

הצעתי כאן בעבר שעם כל הופעת קובץ חדש יתנו אפשרות הורדה של גמבומייל מהקובץ הקודם, זה נהנה וזה לא חסר.
אני מציע את זה לאו דווקא לגבי הקובץ הזה אלא גם לגבי שאר הקובצים.
זה גם יהיה פרסומת טובה עבורם וגם מי שלא רואה את הקובצים יוכל עכשיו לראות.

[ארזי ביתר]

הצעתי כאן בעבר שעם כל הופעת קובץ חדש יתנו אפשרות הורדה של גמבומייל מהקובץ הקודם, זה נהנה וזה לא חסר.
אני מציע את זה לאו דווקא לגבי הקובץ הזה אלא גם לגבי שאר הקובצים.
זה גם יהיה פרסומת טובה עבורם וגם מי שלא רואה את הקובצים יוכל עכשיו לראות.

ההצעה שלך לא מספיק ברורה. עכ"פ, בלאו הכי, לא ברור בעליל, מדוע מערכת עץ חיים נמנעת מלשלוח את קבציהם בדוא"ל, בשעה שהקבצים אינם נמכרים בחנויות הספרים.

[אנא עבדא]

הדברים אמורים גם לגבי הקובצים 'אור ישראל' ו'היכל הבעש"ט' (הם חיים וקיימים עדיין? כבר שנים שלא ראיתים) ו'נחלת צבי'...

[כנסת ישראל]

הכוונה כמובן לקיצור סמ"ג הנפוץ (בדפוס) שיוחס בשה"ג לבעל הסמ"ג עצמו, ולאחרונה (הרב חבצלת במוריה תשמ"ח ואחרים) הוכח שנדפס לראשונה על ידי כומר נוצרי יחד עם דברי כפירה ומינות. אף שכנראה אינו המחבר עצמו אלא השתמש בכ"י למחבר עלום. (הענין הוזכר גם בישורון ו' עמ' ע"ג).

האם יש חדש במאמר על ספר האשכול?? כמדומה שהדברים מוכרעים ועומדים.

[עדיאל ברויאר]

הכוונה כמובן לקיצור סמ"ג הנפוץ (בדפוס) שיוחס בשה"ג לבעל הסמ"ג עצמו, ולאחרונה (הרב חבצלת במוריה תשמ"ח ואחרים) הוכח שנדפס לראשונה על ידי כומר נוצרי יחד עם דברי כפירה ומינות. אף שכנראה אינו המחבר עצמו אלא השתמש בכ"י למחבר עלום. (הענין הוזכר גם בישורון ו' עמ' ע"ג).

האם יש חדש במאמר על ספר האשכול?? כמדומה שהדברים מוכרעים ועומדים.

מבחינת ספר האשכול מובאים עוד כמה דוגמאות להוספות המאוחרות המבוססות על ספרי האחרונים, ועוד דוגמאות אחרות להוספות שבחיבור. אגב זה מתבררים בו כמה דברים חשובים אחרים - האם הראב"ד ראה את השגות הרז"ה על בעלי הנפש, ומי נפטר קודם הראב"ד או הרז"ה.

[כנסת ישראל]

הרז"ה מעיד שהראב"ד חזר בו בכמה דברים בגלל הגהותיו לבעלי הנפש, וכך נראה אכן במהדורות השונות כפי שנדפסו במהדורת בוקוולד

[עדיאל ברויאר]

הרז"ה מעיד שהראב"ד חזר בו בכמה דברים בגלל הגהותיו לבעלי הנפש, וכך נראה אכן במהדורות השונות כפי שנדפסו במהדורת בוקוולד

במאמר נטען שאין משמעות הדברים כפי שהבינו אותם עד עתה, ואין בסיס אמיתי לטענה הזאת

[לחיים]

הצעתי כאן בעבר שעם כל הופעת קובץ חדש יתנו אפשרות הורדה של גמבומייל מהקובץ הקודם, זה נהנה וזה לא חסר.
אני מציע את זה לאו דווקא לגבי הקובץ הזה אלא גם לגבי שאר הקובצים.
זה גם יהיה פרסומת טובה עבורם וגם מי שלא רואה את הקובצים יוכל עכשיו לראות.

ההצעה שלך לא מספיק ברורה. עכ"פ, בלאו הכי, לא ברור בעליל, מדוע מערכת עץ חיים נמנעת מלשלוח את קבציהם בדוא"ל, בשעה שהקבצים אינם נמכרים בחנויות הספרים.

אני אסביר בתקווה שכעת זה כבר יהיה יותר "ברור"
גם אם מסיבות שלהם המערכת של הקבצים לא רוצה להוציא את הקובץ החדש במייל, אבל כנראה שאת הקובץ הקודם כבר לא אכפת לה, ועל זה באה הבקשה שלי, שיחד עם ההוצאה של הקובץ החדש שיוציאו בגמבומייל את הישן לכל המעוניין
אמרתי גמבומייל כי אולי זה מדי כבד למייל
אבל אפשר כמובן גם מייל אם זה עולה , והכי טוב זה להביא את זה כאן בפורום.

לגבי הקבצים החדשים אני לא מבקש שישלחו כי כנראה הם מוכרים את זה בחנויות ואין ראוי שיפסידו

[לחיים]

הדברים אמורים גם לגבי הקובצים 'אור ישראל' ו'היכל הבעש"ט' (הם חיים וקיימים עדיין? כבר שנים שלא ראיתים) ו'נחלת צבי'...

בוודאי
וגם לישורון ועוד

[ארזי ביתר]

הדברים אמורים גם לגבי הקובצים 'אור ישראל' ו'היכל הבעש"ט' (הם חיים וקיימים עדיין? כבר שנים שלא ראיתים) ו'נחלת צבי'...

כלפי אור ישראל והיכל הבעש"ט, ייתכן שהדברים נכונים. מכון נחלת צבי, לוקח כסף על מנוי, ומשגר לבתי מנוייו את הקבצים.

[ארזי ביתר]

הדברים אמורים גם לגבי הקובצים 'אור ישראל' ו'היכל הבעש"ט' (הם חיים וקיימים עדיין? כבר שנים שלא ראיתים) ו'נחלת צבי'...

בוודאי
וגם לישורון ועוד

ישורון לא נמכר בחנויות??? דומני שכן.

הרעיון שלי הוא אחד. אם ישנם קבצים תורניים, שאינם נמכרים בחנויות, לא ברור לי, מדוע עין המוציאים לאור, רעה בלומדי התורה המבקשים לעבור על הקובץ במהדורה דיגיטלית.

[גימפעל]

כל הרובצים שמנית נמכרים בחנויות,
ישורון, עץ חיים, היכל הבעש"ט, אור ישראל, נחלת צבי,

[ארזי ביתר]

כל הרובצים שמנית נמכרים בחנויות,
ישורון, עץ חיים, היכל הבעש"ט, אור ישראל, נחלת צבי,

באיזה חנויות?

[גימפעל]

הקובץ שלא מנית 'סופה וסערה' ראיתי רק אצל גירסה בירושלים,
שאר הקובצים כשהם חדשים הם מופצים בכל החנויות הספרים (אולי למיעוטי הרשתות 'אור החיים' ו'יפה נוף' שרוב המפיצים אינם עובדים איתם),
היכל הבעש"ט ניתן להשיג אפ' קובצים ישנים בהיכל מנחם.

[צפנת פענח]

הקובץ שלא מנית 'סופה וסערה' ראיתי רק אצל גירסה בירושלים,
שאר הקובצים כשהם חדשים הם מופצים בכל החנויות הספרים (אולי למיעוטי הרשתות 'אור החיים' ו'יפה נוף' שרוב המפיצים אינם עובדים איתם),
היכל הבעש"ט ניתן להשיג אפ' קובצים ישנים בהיכל מנחם.

האם אחד החברים יודע להמליץ על מפיץ מוצלח, המגיע לעכ"פ רוב מקומות ברחבי הארץ?

[גימפעל]

כעת ראיתי בחניות קובץ אור ישראל חדש.

[הסרפד]

כעת ראיתי בחניות קובץ אור ישראל חדש.

יוצא לאור פעמיים בשנה לאחרונה במקום ארבע פעמים כבראשונה, ואאל"ט הוא הדין לבן גילו 'היכל הבעש"ט'

[אנא עבדא]

האם כבר י"ל קובץ נוסף (חמישי) של 'סופה וסערה'?

[גימפעל]

זכר' האלצער, מקורות קדומים ללבישת חוט אדום לסוגלה.pdf

(1012.91 KiB) הורד 712 פעמים

[יעקובי]

בנוגע לספר קיצור סמ"ג (ניתן לראותו כאן, הספר מתחיל משמאל – צידו הלטיני, אל הימין – צידו העברי).

ראשית, תשוא"ח לר"י דנדרוביץ על התגלית הנאה, שמקור הקטע בענין גירוש פורטוגל ועשיית סימני המצוות, הנחשב עד כה כקטע תמוה, הוא בעצם בספר צרור המור לרבי אברהם סבע זצ"ל. וא"כ מעתה תכל התלונה בענין זה מעל הקיצור סמ"ג, מאחר ושורש הדברים כבר אצל מי שנחשב לכו"ע כאחד מגדולי ישראל. יישר כח על המציאה החשובה.

ואמנם בכ"ז נראה שקצת מוגזמים דברי הרב דנדרוביץ במה שטען על ר"ר אליצור ש"את חוד החנית הפנה לקטע הנ"ל", בזמן שאין להתרשם כן מדברי הרב אליצור, אשר בסך הכל מנה להנ"ל בין שאר הדברים המוזרים שבספר, ובקצרה ממש, מבלי שהטיל מלוא כובד המשקל דוקא על קטע זה, ושעל פיו יקום או יפול דבר. (אבל הרב דנדרוביץ ע"פ דרכו מזכירו כמה פעמים כ"קטע הבעייתי ביותר").

אדרבה הרב דנדרוביץ עצמו אכן מודה ש"אמנם ישנם דברים מוזרים המצויים בתוך ספר קיצור סמ"ג", ועל כן גם אם בעיה אחת נפתרה אחר תגליתו היפה הנ"ל, מ"מ עדיין אין להקל ראש בשאר הבעיות, וכפי שעוד יוזכר.

וכאן ברצוני לעמוד על נקודה אחת שלא עמדו עליה כלל לא הרב אליצור ולא הרב דנדרוביץ, רק ר"א חבצלת עמד עליה בקצרה, אבל לענ"ד יש להרחיב בזה.

בפתיחת הספר (בצידו העברי) ישנה "הקדמה לרבי משה מקוצי על ספר המצות". והנה הקדמה זו כולה העתקה מילולית, אך מקוצרת, מהקדמת הסמ"ג לספרו הגדול. (הקיצורים נעשו בעיקר ע"י השמטות של דוגמאות מורחבות שכתב הסמ"ג, כגון דוגמאות רבות למקראות שאין להם פשר לולא דרשות חז"ל, או דוגמאות רבות לתקנות חז"ל, וכיוצא באלו, וכן מעט קיצורים ושינויי לשון בכמה מקומות).

והנה לקראת סיום דבריו כתב הסמ"ג בזה"ל: "ובתחלת אלף השישי בא אלי ענין מראה בחלום, קום עשה ס"ת משני חלקים, ואתבונן על המראה, והנה השני חלקים לכתוב ספר מצות עשה בחלק אחד, וספר מצות לא תעשה בחלק השני. ולכן הנני משה בן יעקב נתתי את פני לחבר שני הספרים, ומכל מלמדי השכלתי להביא ראיות קצרות בכל היכולת ולא בלשון התלמוד ממש..."

והנה גם בסוף הקדמת הקיצור סמ"ג מעין הנ"ל בזה"ל: "ובתחילת אלף שישי בא אלי עניין מראה בחלום, קום עשה ס"ת משני חלקים, ספר מצות עשה בחלק אחד, וספר מצות לא תעשה בחלק שני. ואני משה בן יעקב ספרדי קטון בתוך חכמים, נתתי פני ולבי לזאת כדי שאחבר אלה שני הספרים הנזכרים, והבאתי ראיות קצרות אין בלשון תלמוד..."

כמובן כל המתבונן מבחין מיד בתוספת המלה 'ספרדי' שהוצמדה כאן אל החכם הכותב, אשר בודאי אינה הולמת את ר"מ מקוצי בעל הסמ"ג, אשר הגם שאכן היה בספרד (וכדלהלן), מ"מ בודאי אינו נחשב 'ספרדי' בשל כך, אלא צור מחצבתו ועיקר גידולו בצרפת בבית מדרשם של רבותינו בעלי התוספות, כידוע ומפורסם.

ודומה שבכה"ג לא חיישינן לתרי משה בן יעקב אפילו משתי ארצות, כי לא מתקבל על הדעת שלשני חכמים אלו (הצרפתי והספרדי) ששמותיהם שוים, אירע בדיוק מקרה אחד מענין החלום וכו'. כך שברור לגמרי שבעצם הכונה כאן היא לסמ"ג עצמו, ואירעה כאן למאן דהו איזו תקלה, מעידה, בתוספת הנ"ל, וכפי שיוסיף ויתברר בע"ה.

לא די בכך, אלא שבסיום ההקדמה ראה סבסטיאן מינסטר להוסיף מילים אלו (ואעתיקם אות באות, ויש לשים לב גם לעלגות לשונו, וכפי שעוד יוזכר): "כתב יהודי הזה בספרד בשנה מאחר הבריאת העולם ארבע אלף ותתקצ"ו".

הרב חבצלת הסביר שבודאי סבסטיאן כתב זה ע"פ הבנתו המוטעית בדברי הסמ"ג (סוף עשה ג'): "ובשנת תתקצ"ו הייתי בספרד להוכיחם"... וע"פ זה חשב כי המחבר היה בכלל ספרדי, וע"פ זה גם הוסיף לשמו בהקדמה את התואר 'ספרדי'.

איני יודע מה היה חשוב כ"כ לסבסטיאן להודיע לכל שהספר נכתב ע"י היהודי בספרד. (אם כי שבלבי ישנה השערה שלא נותנת לי מנוח, שהרי הכל מודים שבהקדמתו בלטינית כתב סבסטיאן שמטרתו בתרגומו "להראות איך טחו עיני בני ישראל מראות ומהשכיל ליבותם לילך בעקבות תושבע"פ". עפ"ל. והנה ר"ר אליצור הצביע על כמה דברים בספר מהם נובעת אנטישמיות סמויה, כגון ההדגשה שהאיסור לגנוב נפש הוא רק מישראל וכו'. והנני הקטן להוסיף, שכמדומה בכל מקום השתדל בעיקר להדגיש את רוח ה'גזענות' ח"ו הנושבת כאילו מתוך גזירות חז"ל, כפי המצטייר לעיניו של גוי, כגון כל האריכות בלאו מ"ה הכולל גם איסור לבת ישראל לילד את הנכרית אבל נכרית מילדת את בת ישראל, וכן האיסור לבת ישראל להניק בן גויה אבל הנכרית מניקת בת ישראל וכו' וכו'. וא"כ יתכן שבגלל כל אלו הדברים היה חשוב לו להדגיש שכתבו היהודי בספרד, כאילו יש כאן רמיזה סמויה שלאחר כאלו דברים אל להתפלאות על גזירות הגירוש התכופות שהנחיתו מלכי ספרד ופורטוגל על ראשי היהודים...)

איך שיהיה, הדבר ברור מעבר לכל ספק שאת ההקדמה בעברית חיבר, ערך וקיצר לא אחר מאשר סבסטיאן עצמו (דבר שאגב לא נראה כלל שטרח להסתיר בשום מקום שם), וכפי שהוכח מהתקלה דלעיל. וא"כ מסתמא לא ללמד על עצמו יצא, אלא על גוף החיבור כולו יצא, וכפי שבאמת יעמוד המתבונן שזו ממש אותה שיטת קיצור ועריכה (מתוך לשונות הסמ"ג), של ההקדמה והחיבור כאחד. ומי שיוסיף ויתבונן עוד יפה יפה בשאר טענותיו של ר"ר אליצור בישוב הדעת, ועם כלל דברינו כאן, כמדומה שלא יהיה מנוס מלהגיע למסקנא המתבקשת בדבר זהותו של מחבר הספר קיצור סמ"ג.

רק נסיים בהערה, שמה שהזכיר ר"א חבצלת (עמ' לט) בשם רי"ע פרייס, שלא נראה כי סבסטיאן הוא המחבר, מאחר והיה עילג לשון (כדוגמא לעיל), ואילו בקיצור שלפנינו הרצאת הדברים פשוטה וברורה, עכ"ד. נלע"ד דאינה הוכחה, מאחר והלשונות שבקיצור שאובים כולם מלשונותיו המורחבים של הסמ"ג, כך שכמדומה אין ללמוד מזה כלום. (בכלל, גם בכותרתו של הספר בצידו העברי ניכרת עילגותו של הנ"ל שכתב: "מצוות לא תעשה ומצוות עשה עם פירושיהן קצרים". כשכונתו לומר "עם קיצור פירושיהן". וחזי לאצטרופי שאפילו שם או כותר מסויים לספר זה אין, מלבד המצאותיו פרי עטו של סבסטיאן העילג).

לסיכום:

ר"ר אליצור סבר כי את הספר כולו ערך סבסטיאן מינסטר הנוצרי.

ר"א חבצלת הסתפק בזה, ונטה הרבה לומר כי סבסטיאן רק ערך את תרגומו ללטינית, ואילו גוף החיבור בעברית נערך בידי איזה חכם עלום מדור גירוש פורטוגל.

ר"י דנדרוביץ סבור להכריע כנטייתו של הרב חבצלת.

אולם דומה כי אחר התבוננות ראויה נוספת בכל זה האמת וצדק עם ר"ר אליצור, ותול"מ.

[וירטואלי]

משונה, סבסטיאן הגאון טרח לחפש בספרו של ר' אברהם סבע מובאה אנטי נוצרית שבכל אופן אינה קיצונית, ולשקעה ע"ש ר' משה מקוצי, בכדי לגרום לתוצאות אנטישמיות.

[יעקובי]

הציניות מיותרת. לא משונה שהמלומד הזה ידע כמה דברים "משונים" בעיניו, שיכולים לתרום ללגלוגיו כפי שהודיע מפורשות בהקדמתו הלועזית.

[הבטחתי]

הרז"ה מעיד שהראב"ד חזר בו בכמה דברים בגלל הגהותיו לבעלי הנפש, וכך נראה אכן במהדורות השונות כפי שנדפסו במהדורת בוקוולד

במאמר נטען שאין משמעות הדברים כפי שהבינו אותם עד עתה, ואין בסיס אמיתי לטענה הזאת

מה פירוש? האם תוכל לסכם בקצרה את הנאמר? מתוך עיסוק מרובה בסוגיא זו, נראה ברור שהראב"ד שינה כמה דברים מחמת השגותיו של הרז"ה, הן בבעלי הנפש והן בפירושו על מס' קנים

[עדיאל ברויאר]

הרז"ה מעיד שהראב"ד חזר בו בכמה דברים בגלל הגהותיו לבעלי הנפש, וכך נראה אכן במהדורות השונות כפי שנדפסו במהדורת בוקוולד

במאמר נטען שאין משמעות הדברים כפי שהבינו אותם עד עתה, ואין בסיס אמיתי לטענה הזאת

מה פירוש? האם תוכל לסכם בקצרה את הנאמר? מתוך עיסוק מרובה בסוגיא זו, נראה ברור שהראב"ד שינה כמה דברים מחמת השגותיו של הרז"ה, הן בבעלי הנפש והן בפירושו על מס' קנים

מצ"ב המאמר (לא מתוך הקובץ עצמו אלא עותק ממנו נדפס המאמר בקובץ. נפק"מ לעניין ציון העמודים), תחפש שם את העניין.

[הבטחתי]

עושה רושם שכותב המאמר סימן מראש את המטרה, הרי גם הרב בוקוולד מסכים בסופו של דבר שהראב"ד תיקן את דבריו בעקבות השגות הרז"ה
זאת ועוד, משני המהדורות של הראב"ד בפירושו למסכת קנים (מהדו"ק נדפסה בש"ס וילנא, ומהדו"ב במשניות וילנא ע"פ כת"י המלאכ"ש) נראה, שכל שינויי הנוסח במהד' הראב"ד באו בעקבות השגות הרז"ה

[יעקובי]

הרי גם הרב בוקוולד מסכים בסופו של דבר שהראב"ד תיקן את דבריו בעקבות השגות הרז"ה

אני הקטן דוקא לא כך התרשמתי מדברי הרב בוקוולד, שכתב:

"מרגיש אני צורך לציין שמועטים מאד הם השינויי מהדורות שיש מקום לתלות שהם באו בעקבות השגות הרז"ה... ובכלל אי אפשר לדעת בבירור אף במקומות הנ"ל שחזר וכתב אותם רבינו לאחר שראה את השגות הרז"ה, שהרי באותה מידה (ואולי יותר) אפשר להוכיח שקושיות הרשב"א והרא"ש (שחיו אחרי הראב"ד) גרמו לשינויי המהדורות. ומדברי הרז"ה בהקדמתו להשגותיו החדשות אין שום רמז שהשגותיו היו הסיבה להגהותיו החדשות של הראב"ד. מה שכן ברור הוא, היא דעת רבינו, מה סבר ע"פ דעתו הרחבה במהדורותיו הראשונות, ומה סבר במהדורותיו האחרונות".

[מחולת המחנים]

הציניות מיותרת. לא משונה שהמלומד הזה ידע כמה דברים "משונים" בעיניו, שיכולים לתרום ללגלוגיו כפי שהודיע מפורשות בהקדמתו הלועזית.

הרב דנדרוביץ במאמרו כבר העלה את האפשרות שכל דברי השטנה שכתב מינסטר בספרו נגד היהדות היו רק מן השפה ולחוץ, וההוכחה מכך שבחלקו העברי של הספר לא נמצאו דיבורים אלו.

וראה עוד באשכול זה
viewtopic.php?p=216232#p216232
ובפרט בהודעה זו
viewtopic.php?p=216208#p216208

[יעקובי]

הרב דנדרוביץ במאמרו כבר העלה את האפשרות שכל דברי השטנה שכתב מינסטר בספרו נגד היהדות היו רק מן השפה ולחוץ, וההוכחה מכך שבחלקו העברי של הספר לא נמצאו דיבורים אלו.

מחילה אך אינה הוכחה. הרי הוברר לעיל שהוא הציג את הספר באופן שיהיה מובן לכל כי הוא מושתת על חיבורו של חכם יהודי, שהרי הציג את הקדמתו של הסמ"ג בשמו המלא (הן בכותרת, והן בגוף ההקדמה), ואף טרח להוסיף הודעה מיוחדת בגמר ההקדמה כי כן כתב היהודי מספרד בשנת ד"א תתקצ"ו. וא"כ היאך יכניס דברי שיטנה בתוך קיצור דברי החכם היהודי, ויהיה זה נראה בעליל כמזוייף מתוכו, שהרי לא יתכן שחכם יהודי יכתוב בתוך ספרו דברי שיטנה נגד היהדות.

יובן, להכניס בספר "דברים מוזרים" הגורמים ללעג בעינים של גוי, זה יתכן, כמו הפיסקה בענין מצות קידוש (עשה כ"ט) עליה הצביע ר"ר אליצור:

"זכור את יום השבת לקדשו, ר"ל זכור את יום השבת בזכירת דברים של שבת וקידוש. כי גם שטן ופגע רע בורחים בשבת להררי חשך, ואין נראין כל יום שבת לפי שהוא יום מקודש והם טמאים, אבל במוצאי שבת הם מזומנים ופוגעים בבני אדם ומזיקין אותם".

ע"כ כל דברי הקיצור סמ"ג בענין מצות קידוש ללא תוספת ומגרעת. וכמובן שכל זה ליתא בסמ"ג עצמו, לא מיניה ולא מקצתיה.

כאמור, דברים שכאלה אינם בבחינת "שיטנה" נגד הדת, שיראה בעיני מאן דהו כמזוייף מתוכו, רק שתילת כל מיני דברים מוזרים (בעינים של גוי בודאי!) ע"מ לשרת את מטרותיו להראות כמה טחו עיני ישראל מראות וכו'.

כמו כן אנטישמיות סמויה, הנובעת מתוך גוף ההלכות כצורתן, כמו למשל ההדגשה שהאיסור לגנוב נפש הוא רק נפש מישראל, או כל ה"אפליות" שבין יהודים לגויים בהלכות ע"ז, יין נסך וכו' וכו', כל זה מתיישב היטב על לבו של גוי שאכן מתחת יד החכם היהודי יצאו (בעל מקור הדברים במורחב), ולא נראה כלל כמזוייף מתוכו. (אמנם נכתב בעברית, אך תורגם בחלקו השני של הספר ללטינית, שפת הגויים. ועל שאלת קהל היעד של ספריו בעברית, כבר עמדו באשכול אליו הפנה הרב מחולת המחנים).

שיטנה מפורשת, כאמור, לא יכל להכניס בתוך גוף החיבור, אותו הציג כקיצור דברי החכם היהודי. אולם באמת מיד עם גמר החיבור, בדף שבין חלקו העברי לחלקו הלטיני, תכף ומיד ניצל את המקום להכניס בדברים ברורים ומפורשים את יסודות הדת הנוצרית ואמונת השילוש וכו' וכו', כפי שאפשר לראות בספר עצמו הניתן בקישור שבתחילת הודעתי הארוכה לעיל.