הרב איתם הנקין הי"ד - תוך כדי דיבור

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 08, 2015 3:22 pm

בדרך מקרה נתקלתי בשרשור זה ובשרי נעשה חדודין
viewtopic.php?f=7&t=1304&p=11675#p11641

מבקש חכמה

כיהודה ועוד לקרא אצטרף לצער וקינת הרבים על חסרון הרב הנפטר ורעייתו עזר כנגדו ושותפתו בתורה, ועל גודל האבידה לבני המשפחה ולעולם התורה כולו.
מתוך שקראתי בכתביו ובכתיבותיו באתר דנן ובשאר מקומות במשך השנים התרשמתי שאכן ידיו רב לו בכל מקצועות התורה, ההלכה, התפילה והפיוט, בבקיאות ובחריפות. תרומה מיוחדת הייתה לו, שבזה היה יוצא דופן ממש, בתולדותיהם של חכמי ישראל ומשנתם בדקדוק הדברים ובחריצות שאין כדוגמתה, וחבל על דאבדין.
כמדומה שלא הודגש עד עתה בדברי הכותבים שיצא לאחרונה שו"ת גבורות אליהו של זקנו הגאון זצ"ל, ומן הסתם היה לו יד בעניין זה יבואו היודעים ויעידו.
ועלה בדעתי עד כמה יש ניגוד בתקופות החיים בין הסבא רבא קדישא שזכה לאריכות ימים מופלגת והאיר עיניהם של ישראל למעלה מיובל שנים עד גיל קרוב למאה, ומאידך נינו ממשיך דרכו שנגדע בראשית הדרך ובשליש חייו של הסבא, ואף על פי כן אחד הם ושניהם זכו להאיר לרבים שכן בתקופה קצרה כזו כבר היה למאור עינים לרבים ולסמל ודוגמא, וללמדך שאחד המרבה ואחד הממעיט (בשנים) ובלבד שיכוון ליבו לשמים, ולוואי שנזכה.

עדיאל ברויאר

איש_ספר כתב:בדרך מקרה נתקלתי בשרשור זה ובשרי נעשה חדודין
viewtopic.php?f=7&t=1304&p=11675#p11641

לא רק זו אלא אף זו - גם שם נרצחו יחד זוג ההורים (עם טרמפיסטים, ולא לעיני ילדיהם). נורא נורא.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 08, 2015 4:17 pm

מבקש חכמה כתב:כמדומה שלא הודגש עד עתה בדברי הכותבים שיצא לאחרונה שו"ת גבורות אליהו של זקנו הגאון זצ"ל, ומן הסתם היה לו יד בעניין זה יבואו היודעים ויעידו.
.

: גבורות.png (13.48 KiB) נצפה 14613 פעמים

לא הזכירו כאן עוד דברים רבים שיש להזכיר. ויש צורך לשוב ולכתוב במתון. אני הקטן ראיתי לנכון להזדרז לכתוב בלי שיהוי, כשנוכחתי שגם אחרים לא משתהים. וד"ל.

צעיר_התלמידים

משולש כתב:
גימפעל כתב:
אנא עבדא כתב:ראיתי שגם בפורום 'איי וועלט' האידישאי (סאטמאר?) מבכים אותו, וכמדומה שגם שם היה שם ניקו 'תוך כדי דיבור'.
הי"ד ותנצב"ה

קישור בבקשה.

האשכול שם ננעל.

למה בפני הוא לא נעול לתגובה, וכלשונם הזהב 'שרייב תגובה' ?

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » ה' אוקטובר 08, 2015 6:20 pm

אי"ס,

מחכים למאמר המלא.

ארזי ביתר

איי וועלט - הרב איתם הנקין הי"ד!

מעניין... מהיכן ידע רבי איתם הי"ד, לדבר ועוד לכתוב בשפת היידיש? ולא. זה לא נראה תרגום גוגל כלל וכלל.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' אוקטובר 08, 2015 7:25 pm

במסגרת לימודיו לתואר השני למד גם אידיש. פעם כתב לי:

אם אני כותב שם (באידיש רצוצה מאד) זה באותו כינוי כמו באוצה"ח. אבל אני בעיקר קורא שם.

חובב_ספרים

שמעתי שהוא למד אידיש כדי לעבוד על כתבי סבא רבה שלו, שחלק גדול מהם נכתבו באידיש.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' אוקטובר 08, 2015 7:36 pm

לייטנר כתב:במסגרת לימודיו לתואר השני למד גם אידיש. פעם כתב לי:
אם אני כותב שם (באידיש רצוצה מאד) זה באותו כינוי כמו באוצה"ח. אבל אני בעיקר קורא שם.

הוא כתב שם רק כמו 20 תגובות בעיקר באשכול הנכבד על זקנו הגרי"א הענקין זצ"ל ומשפחתו
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=20463

אבל קרא שם בשטף, הפעם האחרונה שביקר שם היתה ממש קודם ימי החג

ארזי ביתר

איש_ספר כתב:לגבי הצעת מימון הספר: ישר כוחם ורוחם של החברים המתנדבים בעם. אברר את הענין מול המשפחה אם יש צורך בכך.

אנו מחכים עדיין לתשובתם. נשמח מאוד, אם תזדרז בעניין זה.

קלונימוס הזקן

אזרתי עכשיו כח לקרוא את התכתבויותינו, ובתוכן מצאתי את תגובתו הענוותנית האופיינית להערה אישית שרשמתי תחת אחד השיחים:

שלו"ב. אף שבאמת לא ... , מכל מקום הערתך היתה עלי כמים צוננים הנצרכים פעם כפעם למוסר כנגד גבהות הלב, ולכן אני מודה לך. האדם עלול לפעמים לשכוח מקומו האמיתי.

אייכה. אויה. שלהבתיה.

מה שנכון נכון

אום אני חומה כתב:
מעשה דברוריה -הרב הנקין.pdf

יצויין, כי באשכול שעוסק בעניין הובא בשם הגריש"א שהמעשה הזה לא היה ולא נברא, כדעת ר' איתם.

יותר מסתבר שהמעשה בשם הריש"א לא היה ולא נברא.

מנדלי · הודעהעל ידי **מנדלי** » ו' אוקטובר 09, 2015 12:20 am

בואו כולנו ונחזיק טובה מרובה לידידינו אחכמה על עזרתו הרבה באשכול זה ובאשכולות נוספים!

יישר כוחך!

פניני · הודעהעל ידי **פניני** » ו' אוקטובר 09, 2015 1:52 am

https://eitamhenkin.wordpress.com/
הרבה מפרי ידיו עם תיקונים והוספות

ספרים וועלט

אנא עבדא כתב:ראיתי שגם בפורום 'איי וועלט' האידישאי (סאטמאר?) מבכים אותו, וכמדומה שגם שם היה שם ניקו 'תוך כדי דיבור'.
הי"ד ותנצב"ה

חברי הפורום ומשתתפי מפעל הוצאת ספרים שעל ידי איי-וועלט הו"ל את גליון של פרשה זו לעילוי נשמתו
viewtopic.php?f=7&t=21830&p=242309#p242309

גם זו לטובה

טוב לי כתב:
האח והאחות - איתם הנקין.pdf

כיון שאין זה נשוא האשכול, אכתוב בקצירת האומר
א' בנגוע לדעת הגרי"א יש לציין את דברי החזו"א במחאתו כנגד הגר"א וסרמן על ההתערבות בנעשה בא"י ואכמ"ל. [וכמד' שהגריש"א וחבריו הגדולים הכירו יותר טוב את אישיותו של ר' גורן]
ב' הגרשז"א אמר לרב קוליץ שבאמת אין ראוי לכתוב קונטרס הלכתי כנגד ההיתר משום שהא יכול להראות לו הרבה טעיות בספרי השו"ת המפורסמים [כמד' הדגיש שאין כוונתו לרבני ליטא כגרי"א מקובנה וכד', ואכמ"ל] והמלחמה לא הייתה על עצם הטעות בהלכה אלא ...כידוע לכל סבלונותו של הגרשז"א, וכמד' שהמלחמה של הגרשז"א בר' גורן אין לה אח ורע, והמבין יבין.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ו' אוקטובר 09, 2015 8:46 am

השקדן כתב:
נוטר הכרמים כתב:ידיד מחו"ל שלח לי כעת את הערכתו של הפרופ' דוד אסף עליו. אין בפי מילים לתאר את רגשי הדחיה שלי למקרא הדברים. הנה לנו עוד 'זה לעומת זה' - לראות את דברי הפרופ' אחרי דבריו המרגשים של עמיתנו הרב אי"ס. 'צדיקים ילכו בם ופושעים וגו'.

אולי יועיל כת"ר לעלות לכאן את דברי ד"א למען דעת אם נכונים דבריך אם לאו.

כל דברי הנ"ל מתפרסמים בבלוגו עונג שבת
פרידה מאיתם הנקין

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ו' אוקטובר 09, 2015 9:48 am

לאחר שסיימתי לעבור על מאמר ההספד של פרופ' אסף על תלמידו ר' איתם הנקין, ואת 51 התגובות למאמר, (ביניהם הובא הספדו הקצר של ר' איש ספר)
אני מבין את ההסתייגויות להעלות את החומר כאן,
אבל מי שרוצה להכיר את ר' איתם באמת צריך לדעת שהיה רב פנים וידע לשלב בין העולמות.

וע"מ שמי שלא קרא לא יחשוב שיש ממש בדברים,
ה"דברים הנוראים" שכתב דוד אסף הם:
1. לא עלה עלה דעתו לשמש רב למרות הסמכתו, 2. ראה את תכליתו כחוקר אקדמאי והסטוריון ביקורתי ולא "להתבזבז" על פלפולי הלכה, עפ"ל.
אבל- (ואני מסתמך גם על תגובות מכריו)
1. רבים וטובים לא פנו ל"קריירה רבנית" כידוע, ואין לזה דבר עם (אי) שאיפה רוחנית.
2. ר' איתם ראה בחקר ההיסטוריה חלק תורני, וכן כתיבותיו בעבר באקדמיה.
שאיפתו לעתיד היתה כתיבת ביוגרפיה על מרנא החפץ חיים, ולכן מה שהתחייב "לעסוק שלש שנים באינטנסיביות", אינו ב"מחקר" לשמו אלא ב"לימוד".
ו"לא לפלפל", פנים רבות לזה, (כגון המבכר לימוד הלכה על פני לומדע'ס).

ייתכן שהיו לו לבטים בחיים, שחלקם שמע דוד אסף, או הוצרך לשמוע,
ובוודאי שאיש אשכולות רב כשרון כזה שהשכיל "לשלב בין עולמות", כבן תורה מכאן וכחוקר אקדמאי מכאן,
אינו יכול "להכנס לקופסא" של מספיד מצד זה או אחר.

יהיו הדברים עילוי לנשמתו ונשמת אשתו הטהורים.

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ו' אוקטובר 09, 2015 9:55 am

מתוך התגובות אצל דוד אסף, תגובת דניאל רייזר:

איתם היה חבר קרוב. בכנס בוורוצלב שהינו יחדיו באותו חדר והמשכנו יחדיו בטיול קצר. התיאור של פרופ' אסף יפה ואולם אני הכרתי בו צד נוסף ושונה והוא הצד הלמדני הלכתי הפלפלני דווקא. צד זה לא בא על פני המחקר האקדמי אלא במקביל אליו במשך כל תקופת הדוקטורט, את שניהם אהב "באמת". את ספרו על הלכות כשרות הוא הוציא ב-2011 (לפני הדוק.) ושמח מאוד בספרו על הלכות שבת שאמור היה לראות אור בקרוב (במקביל לדוק.). את ספרו האחרון כתב זמן מה לאחר "שהכריע על 'היכלות' האקדמיה" וראה בעיסוקו ב"פלפולי הלכה" עיסוק מרכזי בה"א הידיעה גם לשנים הבאות ולאחר שיגמור את הדוקטורט (את זאת אמר לי במפורש). כיוון ששנינו מלמדים הלכה במדרשות (הוא בנשמת ואני בברוריה) שנינו בעלי תואר רב ואיננו משתמשים בו, שנינו עוסקים במחקר אקדמי בתחום יהדות מזרח אירופה - מצאנו נושאים רבים לשיחת רעים. את זמנו בוורוצלב העביר בעיקר בלימוד הלכתי בחדרינו הקט. עסקנו שם יחד במסכת חולין וע"ז בהלכות בליעה בכלים וכשאמרתי לו שהגיע הזמן לרדת ולהצטלם עבור תמונה קבוצתית של משתתפי הכנס הוא אמר לי שחבל על הזמן והמשכנו ללמוד ואכן לא הצטלמנו. הוא לא התרועע רבות שם עם החוקרים והעדיף, בניגוד אלי, להדיר את עצמו מפעלויות התרבות שהיו בערבים (ערב אחד שמענו קונצרט וערב אחד ראינו סרט), כדי לנצל את כל זמנו - ושוב ללימוד ההלכתי. אמנם נכון הדבר שהוא לא ראה את עצמו כ'רב' ולא עלה על דעתו לשמש ברבנות, ואולם יש הבחנה ברורה בעולם הישיבות בין רב ללמדן. מפאת צניעותו הוא לא אמר שהוא רוצה להיות למדן, ואולם זה מה שהוא היה ואל זה התכוונן על ידי לימוד לעומק של "פילפולי הלכה" והעלאת חידושיו אל הכתב וכל זאת לאחר שהחליט ללמוד באקדמיה. כאשר היה מגיע לספריה הלאומית נהגנו לדבר בעיון בסוגיה הלכתית או דיוק למדני ברמב"ם, לצד מחקרים חדשים בנושא יהדות מזרח אירופה. מתוך שיחות אישיות שהיו לנו אני יכול להעיד שאיתם לא היה "סגור" על מה יעשה בעתיד ולא היה ברור לו שהוא רוצה להשתלב באקדמיה. כן היה ברור לו שהוא יעסוק במקביל בליבון ההלכה בעיון ובמחקר היסטורי כפי שעשה עד עתה. לא הצלחתי לשכנע אותו לשלוח את מאמריו לכתבי עת אקדמים, כיוון שהוא לא ייחס לכך חשיבות והעיקר מבחינתו לפרסם את הדברים ללא עיכובים. ניסתי לשכנע אותו לכתוב ולפרסם גם באנגלית ואולם בניגוד למקובל בעולם האקדמי - גם בזה הוא לא מצא חשיבות יתירה. אני זהיתי בו את הגֵנים של משפחת הנקין שמתבטאים בעיקר בלמדנות יסודית וביושר אינטלקטואלי - שורש משותף הן ללמדנות ההלכתית והן למחקר ההיסטורי שהוא לא ראה בהן ניגודיות ואכמ"ל.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ו' אוקטובר 09, 2015 10:04 am

תגובות:

ישר כוח על הדברים החשובים והמרגשים, אוסיף שבניגוד לדברים שכתבת בהתחלה - שיש כביכול מתח בין הצגתו בתקשורת כ'רב' ובין העובדה שלא התכוון להתפרנס מהרבנות ולעסוק בה בפועל, וכן האמירות על כך שמבחני הרבנות נעשו רק כהמשך ללימודיו בישיבה וכו', והצגתו כחוקר מן השורה - זה לא מדויק ונכון ויכול ליצור מצג שווא. הוא המשיך כל הזמן בלימוד התורה וכן בכתיבה התורנית - אם בספר שבכתובים שהיה נראה ככרך ראשון בסדרה ארוכה וכמובן שהיה מפרסם עוד ספרים רבים, ואם במאמרים רבים כל הזמן, בכל סוגיה שעולה לדיון - והיה ודאי שמח גם ללמד תורה ברמה גבוהה ואני מאמין שהיה עושה זאת (יש בתחום בעיה של תקנים דומה ואפילו יותר חמורה לבעיה באקדמיה). הוא המשיך גם בעריכה ושיפוט מאמרים בשותפות בכתב העת אסיף (דרכו נוצר קשר), ולא על מנת לקבל כסף (לבושתי וצערי לא זכינו, והדבר לא עלה אף פעם כסיבה וכתנאי), במדור שייסד וערך וקיווה שיעלה לגדולה (ומעט התאכזב דומני, אם כי כפי שכתבת היה תמיד בגישה חיובית ואופטימית) של 'אישים ושיטות', ובכלל היה מעורב מאוד בחלק ההלכה. בהקשר הזה (כפי שבא לידי ביטוי בייסוד החלק בתוך כתב עת תורני ישיבתי, וכן בשליחת ופרסום המאמרים מסוג זה בכתבי עת תורניים) הוא בפירוש ראה בהיסטוריה חלק מ'לימוד התורה', ולא ראה מתח בין הדברים (בין ישיבה לאקדמיה) אלא המשך ומימוש שלהם, ודבר שגם 'בית המדרש' ו'תלמידי החכמים' צריכים ויכולים לעסוק בו.

יגיל הנקין כתב:גם אני מחזק את דבריו. כהיסטוריון בעצמי אני יכול להעיד שאיתם תמיד ראה עצמו גם כתלמיד חכם וגם כחוקר, ורצה להיות טוב ככל האפשר בשני התחומים.

בתור תלמידה של הרב איתם, אני חייבת להסתייג ממה שנכתב. הרב איתם בהחלט גם לימד תורה והלכה ולא ראה בזה עיסוק משני, בודאי שלא נטש אותו לטובת המחקר ההיסטורי. כמו שנאמר כאן, הדברים אצלו הלכו בד בבד, ללא החלוקה הדיכוטומית שהוצגה כאן.
אבל תודה שכתבת על הצד המחקרי שלו, שפחות דובר עליו.

שלום וברכה, ראשית כמובן שכל הדיבורים החריפים והתוקפניים אינם במקומם - ולא כך מדברים למורה שאיבד תלמיד, ודומני שכפי שכתבת הם באים מאנשים שלא הכירו אישית.
כמו כן, אני מסכים, בניגוד לדברים של הרב מיכאל אברהם, שהמטרה ממש לא היתה 'רכישת מתודות וכלי חשיבה' אלא בפירוש להיות היסטוריון, וכפי שכתבת.
אך עדיין איני מבין מדוע אתה ממשיך לכתוב משפטים כמו, 'אני יודע שהוא חיבר ספרי הלכה על שבת ועל דיני מאכלות, אבל אלה היו שייכים לעולמו הישיבתי, קודם שהכריע על 'היכלות' האקדמיה', וכן שבשנים הקרובות היה עוסק רק במחקר ולא בלימוד תורני. הם לא נכונים גם עובדתית דומני, כאשר הספר על שבת חובר כל הזמן, גם לאחר הבחירה בתואר השני וכתיבת התזה. הוא פשוט המשיך ללמוד תורה כל הזמן ולכתוב בה, והיה ממשיך בזה גם לאחר קבלת המלגה - אלא א"כ היא דורשת עבודה כל יום עד השעות הקטנות של הלילה, מה שאני כמעט בטוח שלא קורה. ושוב, המתח הזה בין העולמות, מתח שמוביל לכתיבת דברים שאינם נכונים. אתה צודק שגם ההדגשה הבלעדית לצד השני אינה נכונה, וברור שהוא רצה להיות היסטוריון, אבל זה לא סותר את האפיק השני של להיות תלמיד חכם - אפיק שהוא המשיך והיה ממשיך בו כל הזמן - בלימוד ובכתיבה, ואין שום סיבה ושום ראיה שלא, ולהפך - אנשים שחיו עמו ב'עולמו השני' מעידים כך לפניך, כולל אחיו יגיל, אז דומני שכדאי לקבל זאת.
שנית, ועיקר - כפי שכתבו הוא לא ראה בזה סתירה אפילו ברמה הערכית אלא חלק נוסף של עולמו התורני, וראה בחקר ההיסטוריה הרבנית חלק מהעולם הרחב של 'לימוד התורה' ולא דבר רשות ניטרלי, כמו חקר היסטוריה של ארה"ב או פיזיקה, וראה בכך משהו שקשור לעולם התורני וכפי שכתב בפתיחתו למדור שערך בנושא. ושוב, בכל מקרה גם אני מוחה נגד מגיבים בחריפות ותוקפנות שאינם מכירים, ומה לכם כאן בהספד של מורה לתלמיד אהוב

אמנם הספד נאה של פרופסור לתלמידו, אך כרגיל לאקדמאים מסוגך אינך שוכח לעקוץ ולהעליב את עולם ההלכה בדרכך. עלבונות מסוג זה גרמו לי לזנוח את העולם האקדמי אחרי סיום תואר שני. למה להצהיר בזחיחות שגרמת לאיתם שלא "לבזבז זמן על פלפולי הלכה". באבחת ביטוי לעגני אחת מחקת את כל המורשת המפוארת שאתה מבקש לחקור כשאתה חוקר את עולמם של מעצבי ההלכה במזרח אירופה של המאה ה-19. שכחת שאיתם גם חיבר ספר "לכם יהיה לאכלה", ספר חשוב בענייני תולעים (נושא שאין בינו קשר להסטוריה) וגם חיבר לאחרונה ספר על הלכות שבת שיופיע בעז"ה בקרוב- אותה שבת שהשלכת אחר גווך בצעירותך.
איתם הצליח שלא כרבו לחיות גם בעולם התורה וגם בעולם האקדמיה. מעטים מאוד הצליחו כמוהו במשימה זו. יהי זכרו ברוך!

עם כל הכבוד, אין כבוד.
כשכל כך הרבה מגיבים לך שהכירו את איתם ושהוא לא בחר בכובע אקדמי על פני כובע תורני, אלא שימש בהם בו זמנית לאורך כל הזמנים כולם -
אולי כדאי שתרד מעט ממגדל השן ותעשה חושבים בשנית ובשלישית וברביעית על הלך מחשבותיך וצורת התנסחותך, הן בפוסט הזה והן בכל הבלוג הקבוע שלך.
את דעותיך כולם מכירים, לתרץ שלא לכך התכוונת וכו' זה עוד יותר משפיל. לפחות עמוד מאחורי עקרונותיך העקומים.

השאלה היא מדוע למעשה דוד אסף הוא הכותב ביוגרפיה על החפץ חיים, ולא החפץ חיים על דוד אסף? צחוק ההיסטוריה, כי על החפץ חיים שביזבז את ימיו בפילפולי הלכה כותב דוד אסף שהקדיש את חייו לעניינים נעלים, החל מהרכילויות על קטטות צאנז-סדיגורה ומשה המומר המשוגע וכלה ברשימה מקיפה כאן בבלוג על הע' האנושי בתרבות ובספרות, ואילו על גאון האחוריים אסף, הרשו לי להסתכן בניחוש כי כבר לא תיכתב ביוגרפיה כלשהי. וזאת למודעי כי באופן אישי דווקא קניתי את שני ספריו של אסף הנ"ל, ואני בהחלט ממליץ עליהם כחומר עיון משובח לבית הכסא.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ו' אוקטובר 09, 2015 10:27 am

יש לזכור עוד פרט:
פרופ' אסף עצמו הינו דתי לשעבר,
לכן יותר מורגש מי שלא עשה אתה הדיכוטומיה בין עולם התורה והמחקר,
והמשיך לשמור את ההלכה בדקדוקיה ולכתוב ולפלפל בה.
וכן סגנון כתיבתו העוקצני על שומרי המסורת, כידוע לקוראי ספריו ונכנסי"עונ"ש".

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' אוקטובר 09, 2015 11:26 am

הויכוחים ואי-הנחת ההדדית בין המספידים השונים לגווניהם, מזכירים לי את התחושות שהיו לי אחרי פטירתו של הגריד"ס מבוסטון (עם כל ההבדלים המתבקשים בין דברים אחר מטתו של אברך צעיר (קשה להאמין כמה צעיר) שנועד לגדולות ולא זכינו אלא למעט מזעיר ממה שהיה בקולמוסו, לבין הערכה של גדול הדור שחי חיים מלאים, עשרות שנים של לימוד ויצירה). הייתי אז הרבה יותר צעיר והרבה פחות ביקורתי, ובכל זאת, למקרא עשרות הספדים ודברי זכרון אי אפשר היה שלא להזכר במשל הפיל והאנשים העוורים הממששים אותו. כאשר באים לתאר ולהעריך אדם בעל משלב נדיר (ובעיני אנשים רבים, פשוט בלתי אפשרי, ולכן בלתי מציאותי) של מידות, שאיפות, כישורים, תחומי ענין והשגים, באופן טבעי ומתבקש כל אחד "ממשש" את מה שקרוב אליו, ומשוכנע שזו התמונה הנאמנה של הדמות כולה. הכותב תופס את הדברים כמידתו, יש מי שדעתו רחבה ומגיע קרוב יותר, ויש מי שלא נגע ולא פגע, אבל תמונה שלמה של האדם רב הפנים אין. זאת משום שלא רק שאנשים כדוגמתו מעטים, גם מי שיכול להעריך אותם כערכם אינו מצוי.

כמה גדולה האבדה.

לומד_בישיבה

ודפח"ח

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » ו' אוקטובר 09, 2015 11:47 am

אולי מישהו שיש לו גישה לאתר 'בשבע' יעלה לכאן את הדברים שכתב עליו הרב יואל קטן?

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' אוקטובר 09, 2015 11:52 am

אלי_ש כתב:אולי מישהו שיש לו גישה לאתר 'בשבע' יעלה לכאן את הדברים שכתב עליו הרב יואל קטן?

הובאו בעמוד הקודם באשכול

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ו' אוקטובר 09, 2015 12:26 pm

אני מצרפת בקשה שאולי תהיה רלבנטית לקוראים ולכותבים שלעיל:
"שלום, אני שכנה של משפחת ערמוני (ההורים של נעמה הנקין). הייתי אצלם בחג, ואימא של נעמה הביעה רצון לקרוא ולראות את מה שפורסם על נעמה ועל איתם בכל כלי התקשורת וברשתות החברתיות – כתבות, סיפורים, דברים משמעותיים, זיכרונות ועוד, בעיקר כדי לשמור את זה עבור הילדים לעתיד. קשה מאוד להשתלט על כל החומר הרב והמרגש, אבל זה חשוב להם. אנא פרסמי את הבקשה הזו, עם המייל הפרטי שלי אליו אפשר לשלוח חומרים – rachcb1@gmail.com. נא לכתוב בנושא המייל 'משפחת הנקין'. רק בשמחות"

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » ו' אוקטובר 09, 2015 12:30 pm

ברזילי כתב:
אלי_ש כתב:אולי מישהו שיש לו גישה לאתר 'בשבע' יעלה לכאן את הדברים שכתב עליו הרב יואל קטן?
הובאו בעמוד הקודם באשכול

סליחה. לא שמתי לב.

אבקברד · הודעהעל ידי **אבקברד** » ו' אוקטובר 09, 2015 12:45 pm

באחת התגובות [בבלוג של ד"א - עונ"ש]
נכתב שהילה ערמוני [אמא של נעמה] היא נכדה של הרב ישראל לב.
האם ידוע למישהו כאן על מי בדיוק מדובר?

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ו' אוקטובר 09, 2015 12:56 pm

אבקברד כתב:באחת התגובות [בבלוג של ד"א - עונ"ש]
נכתב שהילה ערמוני [אמא של נעמה] היא נכדה של הרב ישראל לב.
האם ידוע למישהו כאן על מי בדיוק מדובר?

מופיע כאן
כרבו של רבי לוי רבינוביץ (בעל "מעדני השלחן")
(אך אין לי מושג אם זה האיש)

ארופאי · הודעהעל ידי **ארופאי** » ו' אוקטובר 09, 2015 1:16 pm

ברזילי כתב:הויכוחים ואי-הנחת ההדדית בין המספידים השונים לגווניהם, מזכירים לי את התחושות שהיו לי אחרי פטירתו של הגריד"ס מבוסטון (עם כל ההבדלים המתבקשים בין דברים אחר מטתו של אברך צעיר (קשה להאמין כמה צעיר) שנועד לגדולות ולא זכינו אלא למעט מזעיר ממה שהיה בקולמוסו, לבין הערכה של גדול הדור שחי חיים מלאים, עשרות שנים של לימוד ויצירה). הייתי אז הרבה יותר צעיר והרבה פחות ביקורתי, ובכל זאת, למקרא עשרות הספדים ודברי זכרון אי אפשר היה שלא להזכר במשל הפיל והאנשים העוורים הממששים אותו. כאשר באים לתאר ולהעריך אדם בעל משלב נדיר (ובעיני אנשים רבים, פשוט בלתי אפשרי, ולכן בלתי מציאותי) של מידות, שאיפות, כישורים, תחומי ענין והשגים, באופן טבעי ומתבקש כל אחד "ממשש" את מה שקרוב אליו, ומשוכנע שזו התמונה הנאמנה של הדמות כולה. הכותב תופס את הדברים כמידתו, יש מי שדעתו רחבה ומגיע קרוב יותר, ויש מי שלא נגע ולא פגע, אבל תמונה שלמה של האדם רב הפנים אין. זאת משום שלא רק שאנשים כדוגמתו מעטים, גם מי שיכול להעריך אותם כערכם אינו מצוי.

כמה גדולה האבדה.

וכך היה אחר פטירתו של הגרי"י וינברג ה'שרידי אש', וידוע המעשה עם הגר"י סרנא בשעת הלווייתו.

צעיר_התלמידים

דוד אסף כתב:אחרי מות קדושים אמור, אבל לא צריך להגזים, מה גם שספק בעיני אם אתה ועוד אחרים שהטיפו לי מוסר בתגובות לפוסט – בכלל הכירו את איתם, ודומני שרק שמעו עליו. איתם לא רצה 'להעשיר את עולמו בידע ובמתודות נוספות', כמו שכתבת. איתם רצה להיות היסטוריון כמו כל ההיסטוריונים הטובים האחרים. יש לי תחושה, ואני אומר זאת ביותר מקורטוב של גאווה, שרצה להיות כמוני, וזו הסיבה שגם בחר בי כמדריכו. הוא יכול היה בקלות להתקבל באוניברסיטת בר-אילן ולמצוא מדריך טוב ממני ורציני ממני ודתי ממני, שלא עוסק בעיסוקים תפלים והזויים כמוני, ובוודאי שלא מזלזל בפלפולי הלכה כמוני. הוא לא עשה זאת. עובדה.

באמת לא ברור מה הקדוש זצ"ל חיפש אצל גס הרוח הזה? וכמו שמישהו כתב שם בליצנותא דע"ז

אנונימי כתב:השאלה היא מדוע למעשה דוד אסף הוא הכותב ביוגרפיה על החפץ חיים, ולא החפץ חיים על דוד אסף? צחוק ההיסטוריה, כי דווקא על החפץ חיים שביזבז את ימיו בפילפולי הלכה כותב דוד אסף שהקדיש את חייו לעניינים נעלים, החל מהרכילויות על קטטות צאנז-סדיגורה ומשה המומר המשוגע וכלה ברשימה מקיפה כאן בבלוג , ואילו על הגאון אסף, הרשו לי להסתכן בניחוש כי כבר לא תיכתב ביוגרפיה כלשהי. וזאת למודעי כי באופן אישי דווקא קניתי את שני ספריו של אסף הנ"ל, ואני בהחלט ממליץ עליהם כחומר עיון משובח לבית הכסא.

בברכה המשולשת

צונאמי כתב:
אבקברד כתב:באחת התגובות [בבלוג של ד"א - עונ"ש]
נכתב שהילה ערמוני [אמא של נעמה] היא נכדה של הרב ישראל לב.
האם ידוע למישהו כאן על מי בדיוק מדובר?

מופיע כאן
כרבו של רבי לוי רבינוביץ (בעל "מעדני השלחן")
(אך אין לי מושג אם זה האיש)

הראוני שכתב עליו חגי הוברמן באחד מהעלונים היום

אבקברד · הודעהעל ידי **אבקברד** » ו' אוקטובר 09, 2015 2:49 pm

אשמח לקבל פרטים על מאמרו של הוברמן

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוקטובר 09, 2015 3:04 pm

ברזילי כתב:הויכוחים ואי-הנחת ההדדית בין המספידים השונים לגווניהם, מזכירים לי את התחושות שהיו לי אחרי פטירתו של הגריד"ס מבוסטון (עם כל ההבדלים המתבקשים בין דברים אחר מטתו של אברך צעיר (קשה להאמין כמה צעיר) שנועד לגדולות ולא זכינו אלא למעט מזעיר ממה שהיה בקולמוסו, לבין הערכה של גדול הדור שחי חיים מלאים, עשרות שנים של לימוד ויצירה). הייתי אז הרבה יותר צעיר והרבה פחות ביקורתי, ובכל זאת, למקרא עשרות הספדים ודברי זכרון אי אפשר היה שלא להזכר במשל הפיל והאנשים העוורים הממששים אותו. כאשר באים לתאר ולהעריך אדם בעל משלב נדיר (ובעיני אנשים רבים, פשוט בלתי אפשרי, ולכן בלתי מציאותי) של מידות, שאיפות, כישורים, תחומי ענין והשגים, באופן טבעי ומתבקש כל אחד "ממשש" את מה שקרוב אליו, ומשוכנע שזו התמונה הנאמנה של הדמות כולה. הכותב תופס את הדברים כמידתו, יש מי שדעתו רחבה ומגיע קרוב יותר, ויש מי שלא נגע ולא פגע, אבל תמונה שלמה של האדם רב הפנים אין. זאת משום שלא רק שאנשים כדוגמתו מעטים, גם מי שיכול להעריך אותם כערכם אינו מצוי.

כמה גדולה האבדה.

כמה הערות, ומהם יתברר שהמשל אינו תואם הנמשל לענ"ד.

א. בכתיבה על אישיות רבת פנים יש לחלק בן סוגי הכתיבה לענ"ד.
אם הכותב כותב מתוך הכרות אישית, הוא רשאי לכתוב רק את החלק שהוא הכיר/זיהה/העריך בגיבורו. במקרה אחר, כאשר הכותב לא מתאר התרשמות אישית, הוא חייב לתת תמונה מלאה והוגנת ככל הניתן של המתואר. הבלטת צד אחד, והעלמת צד שני היא מעשה בלתי הגון.

ב. פרשנות, שנכתבת בלא הקדמה והסתייגות על כך שמדובר בפרשנות בלבד, היא סוג של רמאות.

ג. כשיש רצון לתאר אדם במלוא גווניו, יש כאלה שימצאו מקום להדגיש גם שהיה בעל חוש הומור מצוין, או ידע לענג את החג ביינות משובחים. אבל לכתוב דברים מהסוג הזה כשהמת מוטל לפנינו. בעיני זה סר טעם.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' אוקטובר 09, 2015 3:16 pm

על העקרון אני מסכים - מן הראוי לתת תמונה מלאה והוגנת. אבל השאלה מה להבליט ומה להסתיר, מה עיקר ומה טפל, מה ייחודי ומה לא, היא במידה רבה תלוית תרבות, מושפעת מהשקפת עולם ונקודת מבט, וגם תלוית הזווית הספציפית של האדם אותה הכיר המספר. ממילא כאשר עוסקים באדם רב פנים, מטבע הדברים, וגם אם הכותבים כותבים בכנות ובתום לב, מתקבלות הערכות שניתן לחשוב שהן מתיחסות לאנשים שונים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוקטובר 09, 2015 3:35 pm

ברור, לכן כתבתי שהדברים מקבלים פנים של עוולה כשמסתירים/מעלימים פרטים מסוימים. ולגבי הפרשנות, אני מבין שאין בינינו ויכוח. ולכן לא ידעתי מה מקום יש ללמד זכות על כתיבתו של ד"א.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' אוקטובר 09, 2015 3:39 pm

ארופאי כתב:
ברזילי כתב:הויכוחים ואי-הנחת ההדדית בין המספידים השונים לגווניהם, מזכירים לי את התחושות שהיו לי אחרי פטירתו של הגריד"ס מבוסטון (עם כל ההבדלים המתבקשים בין דברים אחר מטתו של אברך צעיר (קשה להאמין כמה צעיר) שנועד לגדולות ולא זכינו אלא למעט מזעיר ממה שהיה בקולמוסו, לבין הערכה של גדול הדור שחי חיים מלאים, עשרות שנים של לימוד ויצירה). הייתי אז הרבה יותר צעיר והרבה פחות ביקורתי, ובכל זאת, למקרא עשרות הספדים ודברי זכרון אי אפשר היה שלא להזכר במשל הפיל והאנשים העוורים הממששים אותו. כאשר באים לתאר ולהעריך אדם בעל משלב נדיר (ובעיני אנשים רבים, פשוט בלתי אפשרי, ולכן בלתי מציאותי) של מידות, שאיפות, כישורים, תחומי ענין והשגים, באופן טבעי ומתבקש כל אחד "ממשש" את מה שקרוב אליו, ומשוכנע שזו התמונה הנאמנה של הדמות כולה. הכותב תופס את הדברים כמידתו, יש מי שדעתו רחבה ומגיע קרוב יותר, ויש מי שלא נגע ולא פגע, אבל תמונה שלמה של האדם רב הפנים אין. זאת משום שלא רק שאנשים כדוגמתו מעטים, גם מי שיכול להעריך אותם כערכם אינו מצוי.

כמה גדולה האבדה.

וכך היה אחר פטירתו של הגרי"י וינברג ה'שרידי אש', וידוע המעשה עם הגר"י סרנא בשעת הלווייתו.

גם הגרשז"א היה "רב של כולם".

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' אוקטובר 09, 2015 3:58 pm

איש_ספר כתב:ברור, לכן כתבתי שהדברים מקבלים פנים של עוולה כשמסתירים/מעלימים פרטים מסוימים. ולגבי הפרשנות, אני מבין שאין בינינו ויכוח. ולכן לא ידעתי מה מקום יש ללמד זכות על כתיבתו של ד"א.

לא התכוונתי לעיל לד"א בפרט, אבל גם ביחס אליו אני די משוכנע שהוא כתב בכנות ובתום לב את רשמיו מן האיש שהכיר (פליטת הפה המכוערת של זלזול בת"ת איננה לב הענין בעיני, זה האיש וזה שיחו, והוא גם חזר בו לאחר מכן (או שטען שלא הובן); אני מתיחס בעיקר לצורה שבה תפס את האדם ואת מעלותיו). יתרה מזאת, אני גם נוטה להאמין (על סמך עדויות תומכות של אנשים אחרים) שעיקר מה שכתב הוא אמת ויציב, והרב איתם התיחס במלוא הרצינות ובמלא האחריות למשימה שלקח על עצמו להפוך להיסטוריון מעולה, ולא עשה זאת כעיסוק צדדי חסר חשיבות. ועדיין, כמובן, מדובר בזווית אחת מני רבות.

צעיר_התלמידים

ברזילי כתב:
איש_ספר כתב:ברור, לכן כתבתי שהדברים מקבלים פנים של עוולה כשמסתירים/מעלימים פרטים מסוימים. ולגבי הפרשנות, אני מבין שאין בינינו ויכוח. ולכן לא ידעתי מה מקום יש ללמד זכות על כתיבתו של ד"א.
לא התכוונתי לעיל לד"א בפרט, אבל גם ביחס אליו אני די משוכנע שהוא כתב בכנות ובתום לב את רשמיו מן האיש שהכיר (פליטת הפה המכוערת של זלזול בת"ת איננה לב הענין בעיני, זה האיש וזה שיחו, והוא גם חזר בו לאחר מכן (או שטען שלא הובן); אני מתיחס בעיקר לצורה שבה תפס את האדם ואת מעלותיו). יתרה מזאת, אני גם נוטה להאמין (על סמך עדויות תומכות של אנשים אחרים) שעיקר מה שכתב הוא אמת ויציב, והרב איתם התיחס במלוא הרצינות ובמלא האחריות למשימה שלקח על עצמו להפוך להיסטוריון מעולה, ולא עשה זאת כעיסוק צדדי חסר חשיבות. ועדיין, כמובן, מדובר בזווית אחת מני רבות.

אני נוטה שלא להאמין שהקדוש זצ"ל התכוון להיות שוליא דנגרי של דוד אסף.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר