א' אתרוג האסור מדין "נעבד" דנו הפוסקים דלכ' פסול למצוות אתרוג, משום דאינו ראוי לאכילה.
ב' יש לדון האם בנעשה ע"פ חכם איכא איסור "נעבד", למאן דסובר שהמלאכה אסורה. ["במוריה" שיצא לאחרונה מובא בשם הגריש"א להקל בזה]
ג' מצווה הבאה בעבירה נחלקו הראשונים האם נאסר גם לאחרים, ומ"מ לעניין ברכה כתב במ"ב דלככו"ע אין לברך.
ד' מצווה הבאה בעבירה דנו הפוסקים האם דינא הכי גם בעבירת שוגג, ולמאן דאסר יש לדון בנעשה ע"פ הוראת חכם. ואף למאן דמתיר יש לעיין אי מודה דאין לברך.
ה' יש טוענים שבחלק מפרדסי אתרוגי חזו"א נעשו מלאכות, האסורות אפילו לדעת הגרנ"ק [שמעתי שואפילו בשמיטה הקודמת היה טענות כנגד אתרוגי....והגרנ"ק הורה שאף שיש מקום להחמיר מ"מ אין לפסול את את האתרוגים]
ו' בחלק מפרדסי אתרוגי חזו"א, יש חשש שמור, כפי ששמעתי מאברכים שבאו לקטוף, והשערים היה נעולים.
כמובן שיש לצרף לקולא את השיטות המקילות בכל שמור ונעבד דלא נסר באכילה