איש_ספר כתב:על מוסף של יוה"כ... צ"ע אם היה מנהג כזה.
יעקובי כתב:הרב אי"ס,
א. ברשותכם נעשה סדר: נוסח הר"ד אבודרהם בתפלות המוספין, הן של ר"ה, והן של יוה"כ, לומר יעלה ויבא. וכך מנהג כל קהלות הספרדים מאז ועד היום (לאו דוקא אלג'יר ולתמסאן שהכיר גינצבורג).
ב. לגבי סידורי הספרדים הנוהגים כיום, הספרים שהזכרתם שייכים יותר לבני בבל והקהלות המזרחיות, אבל חשוב מאד להזכיר גם את מחזור זכור לאברהם (ליוורנו) שלא מש מתחת יד בני קהלות המערב עד עצם היום הזה.
לסיכום ניתן לכתוב מעין: כן הוא מנהג כל קהלות הספרדים עד היום, כמופיע במחזורי זכור לאברהם (ליוורנו), אהלי יעקב, תפלת ישרים ועוד.
__________
ג. הרב ברזילי, יקבל מר
ברזילי כתב: במסכת סופרים פי״ט מוזכרת אמירת יעו״י במוסף, לפי חלק מהגרסאות שם, ואינני יודע לשפוט מהי הגירסא העיקרית.
איש_ספר כתב:נדברנו אודות ענין זה בעבר ועתה אני שב לבררו
במוסף של ר"ה יש לנו שפע מקורות (ומנהג פעיל) שאומרים יעו"י בברכת הזכרונות (עי' תשו' ר' פלטוי גאון בחמדה גנוזה וסדרע"ג סדר ר"ה מהדו' גולדשמידט עמ' קלז משמו וסדר רס"ג מהדו' דוידזון עמ' רכג וספר העיטור הל' שופר מהדו' שעה"ח ד' קד א ומנהיג הל' ר"ה מהדו' רפאל עמ' שי וחיבור התשו' למאירי עמ' 381: ונהגו קצת מסדרין לכלול אחר הפסוקים יעו"י על שם ויזכר זכרונינו וטור או"ח סי' תקצ"א ש"ה מנהג טוליטולא).
אבל כניכר מד' המאירי המצוטטים למעלה, לאמירת יעו"י במוסף של ר"ה, ככה"נ, אין שייכות לחובת הזכרת קדושת היום - מעין המאורע, אלא לתקנת אמירת הזכרונות.
(על מוסף של יוה"כ עי' סידור רע"ג ד' וורשא (כי"מ) ד' מח א, שבתפילת מוסף של יוה"כ הזכיר יעו"י, אבל במהדו' ראל"פ (כי"א) עמ' קעו ומהדו' גולדשמידט עמ' קסז אינו, ועי' ריצ"ג שערי שמחה ח"א עמ' סא, שלרע"ג א"א יעו"י ביוה"כ כלל, ונר' שנוסף שם ע"י המעתיקים וצ"ע אם היה מנהג כזה).
טור אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקצא
ובענין תפלת המוסף של צבור כתב הרי"ץ גיאת שנהגו בב' ישיבות בבבל שאין הצבור מתפללין אלא שבע וש"צ יורד ומתפלל תשע והביא תשובות הרבה לגאונים לרב נטרונאי ולרב עמרם שמעולם לא התפללו צבור בר"ה אלא שבע ורב האי ורב שרירא כך אמרו והוא כתב קבלנו מחכמים גדולים ובעלי הוראה ואנשי מעשה שקבלו גם הם מחכמים גדולים שלפניהם כגון רב שמואל הלוי שקבל מרב חנוך גדול שבדור הלכה למעשה שמתפללין תשע
ובאמת פלא שלא הסתייע מטופס של יעלה ויבוא. וצריך חיפוש בשאר ראשונים שעסקו בסוגיא סבוכה זו של הזכרת ר"ח במוסף ר"ה.שהרי בשניהם נאמרה זכירה. בראש השנה: זכרון תרועה, ובראש חדש:
וביום שמחתכם ומועדיכם ובראשי חדשיכם ונזכרתם והיו לכם לזכרון. וכן השאילו בו זה הלשון זכרון לכלם יהיו תשועת נפשם וכו'
איש_ספר כתב:יש"כ גדול לרבנים שליט"א.
העיר לי חכ"א, מה ענין יעלה ויבוא זכרונינו ופקדונינו וגו' לר"ח? והיכן מצינו זכרון ופקידה בראש חודש? והא קמן שבברכה שנתקנה לשוכח יעו"י א"א ל' זכירה כלל. (אבל במעין שלוש אומרים זכירה: וזכרינו לטובה וכו')
ועל כן נראה לו מה ששיערו (הובא במאמרו של גינצבורג, בפרט בחלק השני שלא עלה כאן, ושם דחה השערה זו), שיסוד יעו"י מזכרונות של מוסף ר"ה ומשם קבעוהו בתפילה כטופס להזכרת המאורע.
אכן בד' הראשונים, מבואר שר"ח נקרא יום הזכרון, ושלכן א"צ להזכיר בר"ה: ואת מוסף יום ראש החודש הזה. הנה למשל ל' המאירי ר"ה ל"ה ע"א:ובאמת פלא שלא הסתייע מטופס של יעלה ויבוא. וצריך חיפוש בשאר ראשונים שעסקו בסוגיא סבוכה זו של הזכרת ר"ח במוסף ר"ה.שהרי בשניהם נאמרה זכירה. בראש השנה: זכרון תרועה, ובראש חדש:
וביום שמחתכם ומועדיכם ובראשי חדשיכם ונזכרתם והיו לכם לזכרון. וכן השאילו בו זה הלשון זכרון לכלם יהיו תשועת נפשם וכו'
איש_ספר כתב:יש"כ גדול לרבנים שליט"א.
העיר לי חכ"א, מה ענין יעלה ויבוא זכרונינו ופקדונינו וגו' לר"ח? והיכן מצינו זכרון ופקידה בראש חודש? והא קמן שבברכה שנתקנה לשוכח יעו"י א"א ל' זכירה כלל. (אבל במעין שלוש אומרים זכירה: וזכרינו לטובה וכו')
ועל כן נראה לו מה ששיערו (הובא במאמרו של גינצבורג, בפרט בחלק השני שלא עלה כאן, ושם דחה השערה זו), שיסוד יעו"י מזכרונות של מוסף ר"ה ומשם קבעוהו בתפילה כטופס להזכרת המאורע.
אכן בד' הראשונים, מבואר שר"ח נקרא יום הזכרון, ושלכן א"צ להזכיר בר"ה: ואת מוסף יום ראש החודש הזה. הנה למשל ל' המאירי ר"ה ל"ה ע"א:ובאמת פלא שלא הסתייע מטופס של יעלה ויבוא. וצריך חיפוש בשאר ראשונים שעסקו בסוגיא סבוכה זו של הזכרת ר"ח במוסף ר"ה.שהרי בשניהם נאמרה זכירה. בראש השנה: זכרון תרועה, ובראש חדש:
וביום שמחתכם ומועדיכם ובראשי חדשיכם ונזכרתם והיו לכם לזכרון. וכן השאילו בו זה הלשון זכרון לכלם יהיו תשועת נפשם וכו'
המאירי מחפש מקור שהיום עצמו נקרא יום הזכרון, ולשם כך הוא רוצה להראות שמהותו של היום היא זכירה ולזה הביא את הפסוק (ופרש "והיו לכם לזכרון" היינו שהימים עצמם הם לזכרון, ולא הקרבנות) ואת הנוסח של מוסף. ביעו"י מתפללים על זכרון לטובה, אבל אין כל כך ראיה שהיום עצמו יכול להקרא יום הזכרון (ואמנם יש לשאול גם לדידיה, האם גם בשלשת הרגלים יכול לומר יום הזכרון הזה, מטעם אותו הפסוק).איש_ספר כתב:צודק. שכחתי.
לכה"פ חידוש יש במאירי מה שהסתייע מנוסח התפילה. ועדין מקום יש להעיר למה לא הזכיר מיעלה ויבוא.
הלשון "ראשי חדשים לעמך נתת.. זכרון לכולם יהיו" נשמעת לי יותר מכריחה שזוהי מהות היום (או לפחות חלק ממנה) מבקשת זכירה באותו היום.איש_ספר כתב:זכרון לכולם יהיו, אינו מלמד שהיום נקרא יום הזכרון, אלא שביום זה הקב"ה "זוכר" את כולם. ואם מתפללים: יעלה ויבוא זכרונינו לטובה וכו', גם זה מופת שביום זה יש זכירה. שהרי אין אנו מתפללים בל' זו בכל יום. ולכן גם משם יכל להסתייע.
(לגבי ימים טובים, אולי משום הדין שיש בה, על המים ועל הפירות ועל התבואה וכו')
זה פשיטא לי שיצא אליבא דהמאיריאיש_ספר כתב:ובר מן דין, עד שאתה שואל על המועדות, שאל נא על כל מוסף של ר"ח, אם אמר ואת מוסף יום הזכרון הזה, יצא?
אה"נ לגבי ראש חודש באמת נראה מן הגמרא עצמה שאם אמר יום הזכרון יצא, ולכן היה פשיטא לי (וכעת ראיתי שכ"כ בהתעוררות תשובה א,עג; אבל לגבי מי ששינה את החתימה ראיתי כעת שכתבו שלא יצא כי מקרי משנה ממטבע וכו'). לפיכך שאלתי על יו"ט ולא על ר"ח, ודווקא מדברי המאירי ולא מן הגמרא.איש_ספר כתב:מאי דפשיטא לדידך וכו'.
ולמה אתה נטפל למאירי, שלדבריו אם אמר ואת מוסף יום הזכרון הזה בכל ר"ח יצא, ומה עם ד' הגמ' שר"ח נכלל ביום הזכרון?
איש_ספר כתב:מאי דפשיטא לדידך וכו'.
ולמה אתה נטפל למאירי, שלדבריו אם אמר ואת מוסף יום הזכרון הזה בכל ר"ח יצא, ומה עם ד' הגמ' שר"ח נכלל ביום הזכרון?
רש"י בתשובה (שבמחזור ויטרי) מפרש גם הוא כך, שהכל יודעים שר"ה הוא גם ר"ח, ונראה א"כ שהתוספת המוסגרת ברש"י על הדף איננה מקורית, ושוב אין שאלתי מוסבת על רש"י (אבל כן על התוס' שם).ברזילי כתב:אבל אתה צודק שהשאלה היא לא רק על המאירי אלא גם על רש"י בעירובין שם (בגמרא עצמה יש פירוש אחר, עי' ריו"נ, שר"ח נכלל רק משום שהכל יודעים שר"ה הוא גם ר"ח ואין לזה קשר עם היות יום הזכרון שמו של ר"ח).
ברזילי כתב:הלשון "ראשי חדשים לעמך נתת.. זכרון לכולם יהיו" נשמעת לי יותר מכריחה שזוהי מהות היום (או לפחות חלק ממנה) מבקשת זכירה באותו היום.איש_ספר כתב:זכרון לכולם יהיו, אינו מלמד שהיום נקרא יום הזכרון, אלא שביום זה הקב"ה "זוכר" את כולם. ואם מתפללים: יעלה ויבוא זכרונינו לטובה וכו', גם זה מופת שביום זה יש זכירה. שהרי אין אנו מתפללים בל' זו בכל יום. ולכן גם משם יכל להסתייע.
(לגבי ימים טובים, אולי משום הדין שיש בה, על המים ועל הפירות ועל התבואה וכו')
לגבי שאר יו"ט - לא שאלתי מנין שנזכרים בהם, אלא להפך - כל המקורות לזכירה בר"ח תקפים גם לגבי יו"ט, וא"כ שאלתי היא האם המאירי יסבור שמי שאמר מוסף יום הזכרון הזה בסוכות יצא יד"ח?
איש_ספר כתב:מנהג הספרדים כיום (וכ"ה באבודרהם) לומר בברכה אמצעית של מוסף יוה"כ יעלה ויבוא, אף שאין אומרים יעו"י בברכה אמצעית של מוסף ימים טובים וראש השנה.
איש_ספר כתב:רק למען הדיוק, לא נראה לי נכון לומר: שהספרדים נוהגים לומר יעו"י במוספי ימים נוראים אלא שכאן בזכרונות וכאן בברכה אמצעית...
אין שום קשר בין האמירות, כאן כחלק מקדושת היום וכאן כחלק מזכרונות, ולא שם יעלה ויבוא גרם להם...
תפלת מוסף... ואח"כ יחזור ש"צ התפלה בקול רם, ואומר קרובות ופזמונים כמו ליוצר, ואומר קדושה רבה, ואחר גומר תפלתו עד תמידין כהלכתן, ואחר מתחילין בקול רם עלינו לשבח, אוחילה לאל. וי"א שאף היחיד אומרן בתפלתו.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים