ש. ספראי כתב:נחלקו הראשונים האם אברהם שמר את כל התורה החל מגיל 3 או מגיל 40.("עק"ב אשר שמע אברהם בקולי", עק"ב שנים)
ויש להוסיף ולשאול, דהא בבבא בתרא (נח, א) נאמר דשרה בפני חוה כקוף
בפני בני אדם, נמצא שאם אברהם היה רואה את שרה עומדת לפני חוה, אם כל חי, היתה שרה אשתו
נחשבת בעיניו כמכוערת עד מאד, וצ"ע.
ש. ספראי כתב:כוונתי בשאלתי היא שאם אתה מכיר את נשות העולם וסגנון יופיין, אזי היית מבין ששרה יפה.
אך אם אינך מכיר נשים ומעולם לא ראית אותן, והנה לראשונה אתה רואה את שרה, יחד עם חוה.
הרי ברור שתחשוב ששרה אינה יפה כלל וכלל. כי הנה, זאת שעומדת לידה, חוה, היא יפה, וכל אלו שסביבה נחשבות כקופות בפני בני אדם, כלשון חז"ל.
עקביה כתב:נהירנא כד הוינא טליא, קראתי בספר לילדים על רש"י, שאירע לו כאשר ישב וכתב את פירושו לתורה ועסק בעניין האפוד, נשא באקראי את עיניו ואיתרע מזלו לראות איזו גויה רוכבת על סוס, הצטער רש"י מאד על אותה ראיה, אבל אז עלה בדעתו שכך זימנו לו משמים לסייע לו בהבנת מעשה האפוד, וכן כתב בפירושו (שמות כח ד): ואפוד - לא שמעתי ולא מצאתי בברייתא פירוש תבניתו, ולבי אומר לי שהוא חגור לו מאחוריו, רחבו כרוחב גב איש, כמין סינר שקורין פורציינ"ט בלעז [חגורה] שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים.
לימים, ראיתי את הרש"י הזה: ופרומה משני צדדיה - אצל אצילי ידיה כדרך אדומיות שבצרפת שבשרן נראה מצדיהן (גיטין צ:). ותהיתי האם כאשר ישב רש"י וכתב את פירושו לגיטין איתרע מזלו לשאת את עיניו ולראות את האדומיות שבצרפת...
כמובן שרש"י לא היה מסתכל בנשים, אבל הוא הכיר את העולם שהוא חי בו. ושמא אפשר לומר כן גם על אברהם אבינו ע"ה.
מה שנכון נכון כתב:[
יש להעיר, מנין לחז"ל חלוקי דרגות היופי בין חוה שרה וד' נשים יפהפיות, אם תאמר מרוה"ק א"כ שמא אברהם נמי ידע זאת ברוה"ק.
ש. ספראי כתב:מה שנכון נכון כתב:[
יש להעיר, מנין לחז"ל חלוקי דרגות היופי בין חוה שרה וד' נשים יפהפיות, אם תאמר מרוה"ק א"כ שמא אברהם נמי ידע זאת ברוה"ק.
מרש"י וחז"ל , 'עתה ידעתי'- שרק כעת הכיר בה ולא קודם, משמע שראה את יופיה בפועל ולא ע"י רוה"ק
מה שנכון נכון כתב:ש. ספראי כתב:מה שנכון נכון כתב:[
יש להעיר, מנין לחז"ל חלוקי דרגות היופי בין חוה שרה וד' נשים יפהפיות, אם תאמר מרוה"ק א"כ שמא אברהם נמי ידע זאת ברוה"ק.
מרש"י וחז"ל , 'עתה ידעתי'- שרק כעת הכיר בה ולא קודם, משמע שראה את יופיה בפועל ולא ע"י רוה"ק
ועל זה בדיוק ההערה, למה לא ידע אברהם מיופיה גם ללא הסתכלות, אלא מאותו מקור שעל ידו ידעו חז"ל [שלכאורה הוא רוה"ק].
וי"ל שאחר שבא מעשה אברהם ושרה וכו' בכתב הרי שזו חלק מהתוה"ק, ומי שעמל בתורה נאמר עליו ומגלין לו רזי תורה, ועי"ז ידעו חז"ל. משא"כ אצל אברהם היה זה בשעת מעשה ועוד לא היה חלק מהתורה אלא מציאות גשמית גרידא.
ש. ספראי כתב:כבודו מניח הנחה (שחז"ל ידעו על ד' הנשים היפות בעולם מרוח הקודש) ומקשה קושיה, מדוע לאאע"ה לא התגלה רוה"ק בדבר.
אינני יודע מנין מוחלט אצל כת"ר שחז"ל ידעו כן ברוה"ק. אולי היתה זו מסורת, אולי ידיעות אחרות.
וכעת אכן ראיתי במהרש"א שם במגילה ט"ו שכך היתה קבלה בידי חז"ל. א"כ אין עניינו לרוה"ק.
וגם אם היה זה מרוה"ק, אין לשאול מדוע אברהם לא חזה כן ברוה"ק, כיון שאין אתנו יודע עד מה אימתי רואים ולמה רואים ומי רואה כל דבר ברוה"ק. רוה"ק נצרכת רק להצריכים לה, בזמנים ואופנים שונים ומגוונים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 185 אורחים