החזו"א- תפלה במניין וקריא"ת

[י. רבינוביץ]

האם החזו"א זצוק"ל- באחד מתקופותיו בבני ברק לא יכל ללכת להתפלל במניין, או לשמוע קריאת התורה?
שמעתי פעם שמועה בזה ואינני יודע אם היא נכונה או מדוייקת.
כנראה בית הכנסת היה רחוק ממנו באופן שלא יכל ללכת (בבית שברחוב חזו"א- איפה שהחיידר כיום).
(בביה"כ התחולל ויכוח בנדון בין אנ"ש, ואצטרך מקור כתוב לדבר).

[איש_ספר]

שמעתי בעבר מאחד מבאי ביתו הגה"צ שליט"א, כי בתקופה הראשונה לשהותו לא עלה בידו למצוא מנין כותיקין ואז התפלל ביחידות כותיקין. וכך עשה גם בשחרית של ר"ה ויוה"כ. ולאחר שחרית הגיע לישיבת בית יוסף.

[תוך כדי דיבור]

גם העידו עליו שבתקופתו בסטויפץ' היה מתפלל הרבה ביחידות כדי שלא ירגישו בצדקתו וטעמים כמוסים כה"ג. והסבירו (ב'פאר הדור'?) שזהו מלבד ימי קריא"ת.

[זרח]

לא שאני מדמה ח''ו! אבל מענין לענין באותו ענין!
מי שמתפלל בשטיבלך זכרון משה וודאי נתקל בתופעה שבימים שני וחמישי בשעות שהציבור מתפללים מנחה מגיעים כמה ... ומחפשים מנין לקריאת התורה.
מעודי לא הבנתי אותם מדוע אינם מדקדקים על תפילה במנין קדיש וקדושה וכו' ורק על מנין בקריאת התורה, והנה אני רואה שצריך ללמד זכות.
שלמרות שמי שלא התפלל מכל סיבה שהוא במנין לפחות ישמע קריאת התורה בציבור.

[נוטר הכרמים]

שמעתי בעבר מאחד מבאי ביתו הגה"צ שליט"א, כי בתקופה הראשונה לשהותו לא עלה בידו למצוא מנין כותיקין ואז התפלל ביחידות כותיקין. וכך עשה גם בשחרית של ר"ה ויוה"כ. ולאחר שחרית הגיע לישיבת בית יוסף.

אולי זוהי ההזדמנות לספר כאן דבר מרטיט.

כבר כותבי תולדות חייו של החזו"א מספרים על הר"ה הראשון שעשה כאן בארץ ישראל, ודרשתו לפני התקיעות-לאחר הפצרות חוזרות ונשנות-בישיבת בית יוסף נוברדוק הסמוכה לביתו, (כיום, ישיבת בית מתתיהו בגבעת רוקח). הוא הקריא את המשנה באבות בעובדא דר"י בן קסמא שפגע בו וכו', ואמר מניח אני כל כסף וזהב שבעולם ואיני דר אלא במקום תורה, ע"כ ידוע.

בערוב ימיו של גאב"ד שארית ישראל, הגרח"ש קרליץ זצ"ל, כאשר בקרתיו בביתו הראה לי את המחזור לר"ה של החזו"א שנמצא ברשותו, הוא חסר חתימה מזהה, אבל בעמוד האחורי מופיעה בכתב ידו הפניני של מרן ז"ל המשנה הנ"ל בשלמותה...

[בר ששת]

שמעתי בעבר מאחד מבאי ביתו הגה"צ שליט"א, כי בתקופה הראשונה לשהותו לא עלה בידו למצוא מנין כותיקין ואז התפלל ביחידות כותיקין. וכך עשה גם בשחרית של ר"ה ויוה"כ. ולאחר שחרית הגיע לישיבת בית יוסף.

אולי זוהי ההזדמנות לספר כאן דבר מרטיט.

כבר כותבי תולדות חייו של החזו"א מספרים על הר"ה הראשון שעשה כאן בארץ ישראל, ודרשתו לפני התקיעות-לאחר הפצרות חוזרות ונשנות-בישיבת בית יוסף נוברדוק הסמוכה לביתו, (כיום, ישיבת בית ממתיהו בגבעת רוקח). הוא הקריא את המשנה באבות בעובדא דר"י בן קסמא שפגע בו וכו', ואמר מניח אני כל כסף וזהב שבעולם ואיני דר אלא במקום תורה, ע"כ ידוע.

בערוב ימיו של גאב"ד שארית ישראל, הגרח"ש קרליץ זצ"ל, כאשר בקרתיו בביתו הראה לי את המחזור לר"ה של החזו"א שנמצא ברשותו, הוא חסר חתימה מזהה, אבל בעמוד האחורי מופיעה בכתב ידו הפניני של מרן ז"ל המשנה הנ"ל בשלמותה...

כוונתך לומר שמתוך הכתב הקריא? או שלאחר החג רשמה לפניו לזיכרון?

[נוטר הכרמים]

שמעתי בעבר מאחד מבאי ביתו הגה"צ שליט"א, כי בתקופה הראשונה לשהותו לא עלה בידו למצוא מנין כותיקין ואז התפלל ביחידות כותיקין. וכך עשה גם בשחרית של ר"ה ויוה"כ. ולאחר שחרית הגיע לישיבת בית יוסף.

אולי זוהי ההזדמנות לספר כאן דבר מרטיט.

כבר כותבי תולדות חייו של החזו"א מספרים על הר"ה הראשון שעשה כאן בארץ ישראל, ודרשתו לפני התקיעות-לאחר הפצרות חוזרות ונשנות-בישיבת בית יוסף נוברדוק הסמוכה לביתו, (כיום, ישיבת בית ממתיהו בגבעת רוקח). הוא הקריא את המשנה באבות בעובדא דר"י בן קסמא שפגע בו וכו', ואמר מניח אני כל כסף וזהב שבעולם ואיני דר אלא במקום תורה, ע"כ ידוע.

בערוב ימיו של גאב"ד שארית ישראל, הגרח"ש קרליץ זצ"ל, כאשר בקרתיו בביתו הראה לי את המחזור לר"ה של החזו"א שנמצא ברשותו, הוא חסר חתימה מזהה, אבל בעמוד האחורי מופיעה בכתב ידו הפניני של מרן ז"ל המשנה הנ"ל בשלמותה...

כוונתך לומר שמתוך הכתב הקריא? או שלאחר החג רשמה לפניו לזיכרון?

לא התכוונתי לפרשנויות והשערות למיניהן, אתה יכול לעשות זאת בעצמך.

אותי לכשלעצמי ריגש החזיון הזה, כהשלמה לתיאור המלבב של ר"א סורסקי, למשל, (אח"כ גם ר"צ יברוב) על אותה דרשה.

[לולי דמיסתפינא]

ובתיאוריו של הרב יעקב ב. פרידמן בספרו נפש הישיבה ושטייגן, כי כלום לא היה חסר לגאון ישראל במה שלא היה לו הכשרון לדבר ברבים.

[י. רבינוביץ]

שמעתי בעבר מאחד מבאי ביתו הגה"צ שליט"א, כי בתקופה הראשונה לשהותו לא עלה בידו למצוא מנין כותיקין ואז התפלל ביחידות כותיקין. וכך עשה גם בשחרית של ר"ה ויוה"כ. ולאחר שחרית הגיע לישיבת בית יוסף.

אכן, דבר זה מפורסם וידוע.
אך אני שאלתי אם היו מקרים שהוא לא יכל לצאת מביתו- לשמוע ס"ת בעקבות המרחק. (וכמדומה שזה היה בביתו האחרון כפי שתיארתי, האם יתכן דבר כזה בכלל) חוץ מזה, ידוע שבתקופה מסויימת כבר התקיים מניין בביתו עם ס"ת וכו'.

[מענה לשון]

לי ידוע ממקור ראשון, שבאותן שנים, עמד בחוץ וקושש אנשים למנין, והיו נכנסים שם פועלים שונים שבקושי יודעים מיהו יהודי, והיה שם להם כיפה וכו'.
כל זה מקרוב משפחה שעבר שם יום יום לעבודתו. כיום באיזור ה-90+-

כמו כן זכורני שראיתי באחד מספרי רפאל הלפרין שמביא ששאל להחזו"א אם עדיף להתפלל במנין או שאם מכוון טוב ביחידות עדיף ביחידות, והביא מכתב שהשיב לו שביום שישי יתפלל ביחידות, ויכוון ליבו היטב,
אשמח אם מישהו יראה מקום לאותו ספר או המכתב, אמנם בזה גופא יש לעיין אי הוה הוראה פרטית או שאפשר ללמוד לאחרים ג"כ.

[נוטר הכרמים]

אגב מרן החזו"א ותפילה במנין,

בתשובות והנהגות ח"א סי' עז מביא שראה בקובץ תורני שמובא עדות הלכה למעשה מרבינו החזו"א שלא היה לו מנין שלא התפללו, וביקש מאחד מהם שכבר התפלל להרהר עוד פעם התפילה בשעה שהם מתפללים, ויש כאן תפילת הציבור עכ"פ אם הרהור כדיבור דמי, וכמו כן יש להורות למי שהסיח דעתו באמצע.

[נוטר הכרמים]

מענין לענין, עוד חידוש מעניין על תפילה בציבור.

בשו"ע הרב סי' צ,יז, וז"ל: תפילה בציבור אע"פ שהוא מצוה מדבריהם, היא גדולה ממ"ע של תורה, הואיל ומקדשין בה ה' ברבים, שהרי מותר לעבור על מ"ע של תורה ולשחרר עבדו להשלימו לעשרה כמ"ש ביו"ד סי' רמ"ז.

והנה בברכות מז,ב איתא: מיתיבי מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה...והיכי עביד הכי והאמר רב יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה, שנאמר לעולם בהם תעבודו, לדבר מצוה שאני. מצוה הבאה בעבירה היא, מצוה דרבים שאני. ופירש"י: מצוה דרבים-להוציא רבים ידי חובתן בקדושה.

אולם לפי דברי הגר"ז יצא פשט חדש, דמצוה דרבים-היינו קידוש ה' ברבים! שמצד זה יפה כוחו יותר ממצוה דרבנן בעלמא.