בברכה המשולשת כתב:ולוט?
בברכה המשולשת כתב:התכוונתי לדברי רש"י שלוט אפה מצות כי היה פסח
מה שנכון נכון כתב:לענין פדיון הבן - אברהם אבינו כהן היה כמ"ש חז"ל בכמה מקומות. ראה למשל ב"ר מו,ה.
על עיקר השאלה לענין מצוות אחרות שהן זכר לדברים שעוד לא היו בימיו, כבר חרשו חורשים.
יאיר1 כתב:ומה חרשו בשאר העניינים והיכן?
עקביה כתב:כתב הרמב"ן (בראשית כו ה): והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כלה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה וכו'.
לכך יש לצרף את דברי הזוהר (סתרי תורה בראשית פרשת ויצא קסב.)...יעקב שלימא נטל אינון מקלות תפלין דרישא ברהטים אתר ודוכתא לדיורי תפלין...
ולהבין שעסק התורה וקיום המצוות של האבות לא היה כפשוטו. מן הסתם מאיסורי לאווין הם כן נשמרו כפשוטם, אבל בכל מה שנוגע לעשין, הן הלימוד והן הקיום שלהם היה במה שנוגע לשורשם של דברים. כך, באיזשהו אופן יעקב אבינו ע"ה קיים מצות תפילין במקלות שברהטים, ואין לי עסק בנסתרות.
מה שנכון נכון כתב:לענין פדיון הבן - אברהם אבינו כהן היה כמ"ש חז"ל בכמה מקומות. ראה למשל ב"ר מו,ה.
סעדיה כתב:מה שנכון נכון כתב:לענין פדיון הבן - אברהם אבינו כהן היה כמ"ש חז"ל בכמה מקומות. ראה למשל ב"ר מו,ה.
לדעת רש"י (בכורות מ"ז:) והרא"ש - כהן חייב לפדות את בנו אא"כ אשתו כהנת (או לויה) או שבנו הוא כהן, אלא שמפריש את חמשת הסלעים ולוקחם לעצמו.
בברכה המשולשת כתב:סעדיה כתב:מה שנכון נכון כתב:לענין פדיון הבן - אברהם אבינו כהן היה כמ"ש חז"ל בכמה מקומות. ראה למשל ב"ר מו,ה.
לדעת רש"י (בכורות מ"ז:) והרא"ש - כהן חייב לפדות את בנו אא"כ אשתו כהנת (או לויה) או שבנו הוא כהן, אלא שמפריש את חמשת הסלעים ולוקחם לעצמו.
ולא נהגו כן, כידוע
בברכה המשולשת כתב:אני הקטן לא ראיתי מימי שנהגו שכהן פודה את בנו ולוקח את חמשת הסלעים לעצמו, אלא ראיתי שנהגו שכהן לא פודה כלל
סעדיה כתב:בברכה המשולשת כתב:אני הקטן לא ראיתי מימי שנהגו שכהן פודה את בנו ולוקח את חמשת הסלעים לעצמו, אלא ראיתי שנהגו שכהן לא פודה כלל
מדובר בכהן שבנו הנולד לו אינו כהן (חלל).
סעדיה כתב:לדעת רש"י (בכורות מ"ז: [ד"ה שהרי]) והרא"ש - כהן חייב לפדות את בנו...אלא שמפריש את חמשת הסלעים ולוקחם לעצמו.
סעדיה כתב:מה שנכון נכון כתב:לענין פדיון הבן - אברהם אבינו כהן היה כמ"ש חז"ל בכמה מקומות. ראה למשל ב"ר מו,ה.
לדעת רש"י (בכורות מ"ז:) והרא"ש - כהן חייב לפדות את בנו אא"כ אשתו כהנת (או לויה) או שבנו הוא כהן, אלא שמפריש את חמשת הסלעים ולוקחם לעצמו.
עזריאל ברגר כתב:על פדיון הבן יש לי שאלה חמורה מזה, וכבר שאלתי לתלמידי-חכמים, ולא נחה דעתי:
מה היה גדרה של מצוות פדיון הבן מיציאת מצרים (שאז נאמר "קדש לי כל בכור ... וכל בכור בניך תפדה") ועד חטא העגל (שאז הוחלפו הבכורות בכהנים וכו')?
עזריאל ברגר כתב:על פדיון הבן יש לי שאלה חמורה מזה, וכבר שאלתי לתלמידי-חכמים, ולא נחה דעתי:
מה היה גדרה של מצוות פדיון הבן מיציאת מצרים (שאז נאמר "קדש לי כל בכור ... וכל בכור בניך תפדה") ועד חטא העגל (שאז הוחלפו הבכורות בכהנים וכו')?
זקן ששכח כתב:עזריאל ברגר כתב:על פדיון הבן יש לי שאלה חמורה מזה, וכבר שאלתי לתלמידי-חכמים, ולא נחה דעתי:
מה היה גדרה של מצוות פדיון הבן מיציאת מצרים (שאז נאמר "קדש לי כל בכור ... וכל בכור בניך תפדה") ועד חטא העגל (שאז הוחלפו הבכורות בכהנים וכו')?
ספורנו שמות לד כ:
ופטר חמור תפדה בשה. וכל בכור בניך תפדה. בפדיון ערכו הקצוב.
וראה כן גם במשך חכמה, במדבר יח טז.
עזריאל ברגר כתב:זקן ששכח כתב:עזריאל ברגר כתב:על פדיון הבן יש לי שאלה חמורה מזה, וכבר שאלתי לתלמידי-חכמים, ולא נחה דעתי:
מה היה גדרה של מצוות פדיון הבן מיציאת מצרים (שאז נאמר "קדש לי כל בכור ... וכל בכור בניך תפדה") ועד חטא העגל (שאז הוחלפו הבכורות בכהנים וכו')?
ספורנו שמות לד כ:
ופטר חמור תפדה בשה. וכל בכור בניך תפדה. בפדיון ערכו הקצוב.
וראה כן גם במשך חכמה, במדבר יח טז.
לא עיינתי במשך חכמה או בחזו"א, אבל אני רואה שלא כולם הבינו את השאלה שלי:
בדרך כלל רגילים לומר שהבכורות היו צריכים לעבוד בבית המקדש (והם הקריבו את הקרבנות שלפני מתן-תורה - רש"י בשני מקומות לפחות), ובגלל חטא העגל הם הוחלפו בכהנים (רש"י על התורה בתחילת חומש במדבר), ולכן אנו פודים את הבכור ונותנים את פדיונו לכהן.
כל ההסבר הזה מאוד מובן אחרי חטא העגל, אבל מצוות פדיון הבן ניתנה במפורש לפני חטא העגל (פרשת "קדש לי כל בכור" נאמרה ביום היציאה ממצרים, כמפורש בה "היום אתם יוצאים"), אז מה היה הצורך בפדיון לפני חטא העגל, ומה היו אמורים לעשות עם כסף הפדיון?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 82 אורחים