יבנה כתב:מכתבו של ר' פלדמן ששלח לרבנים לצאת נגד ההיתר http://daattorah.blogspot.co.il/2015/11 ... ainst.html
מכתבי ר' גשטטנר בענין http://daattorah.blogspot.co.il/2015/10 ... demns.html
.
תוכן כתב:על פי ההלכה, זכות הבעל לעגן גם אם הוא רשע גמור.
ברזילי כתב:דרך אגב, הדרישה לשקיפות מצד המתירים אינה עולם בקנה אחד עם הדרך שייסד הרב שטרנבוך מפי הגרי"ז בסוף מכתבו...
יבנה כתב:מצורף מכתב ר' לנדסמן.
נשאר מכתב ר' גשטטנר שמנויי scribd יכולים להוריד, ולהעלותו כאן לתועלת החסומים.
מענה רך כתב:מכתבי הרב געשטעטנער
מענה רך כתב:מכתבי הרב געשטעטנער
גימפעל כתב:כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?177061& תראה את ספרו של הבי"ד של גשטטנר ותבין על מה מדברים כאן.
גימפעל כתב:זה רק מראה שיש צד אחד שעובד לטובת הבעל ולא נותן לעובדות לבלבל אותו, ולכן כל זמן שאין אנו שומעים את הצד של המתירים, שכו"ע מודים שהם גדולים בתורה ומומחים בגיטין, אין אנו יכולים לפצות פה בנושא זה.
גימפעל כתב:כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?177061& תראה את ספרו של הבי"ד של גשטטנר ותבין על מה מדברים כאן.
יוסף משה כתב:כבר כמה שנים שאיידנסון וגשטטנר עובדים ביחד. שידוך מוזר.
יוסף משה כתב:תראה מה שהבאתי למעלה. הם כותבים באופן קבוע נגד גדולי ישראל בצורה פרועה ביותר. פעם זה היה נושא ההתעללות, עכשיו מצאו משהו אחר.
איך יצא מכשול עצום כזה מתחת ידיו של אחד מחשובי הת"ח שבארה"ב
הרב אהרן פלדמן כתב:לפענ"ד גם אם המציאות היתה שברגע שנודע לה שאי אפשר לרפאות אותו החליטה סופית לעזוב אותו (דבר שכנ"ל אני מפקפק בו
מאד) יש לדון טובא בטענת הרה"ג שאין כאן סברה וקיבלה למפרע, דאע"פ שעל קנינים יש דין של מקח טעות, אבל סברה וקיבלה אי
אפשר לעקור ע"י טענת טעות, שמשנודע ללוקח על החסרון שיש במקח והסכים אליו, אדעתא דהכי סבר וקיבל ואי אפשר לטעון שוב
שלא ידעתי שלא אוכל לסבול את החסרון דאל"כ תמיד אין כאן סברה וקיבלה שיכול הלוקח לומרשלא ידעתי שאכל לסבול את החסרון,
וכן מוכח ממשנה כתובות עז א'.4
4 משנה כתבות עז א' שאשה שנישאה לבעל פוליפוס והמקמץ והמצרף נחושת והבורסי וכו' ועל כולן אמר רבי מאיר אע"פ שהתנה עמה
יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל ועכשיו איני יכולה לקבל וחכ"א וכו' ויעו"ש שכל הנידון אם ע"י טענה זו של סבורה
הייתי וכו' כופין אותו ליתן גט אבל מעולם לא עלתה על הדעת שהקידושין בטלים למפרע. (הראה לי ראי' זו הגרשא"מ.)
הדיון בזה באמת מיותר כל עוד המדיינים מדמיינים את הרקע העובדתי (אפשר לדון על העקרונות, אבל לבקר את ההיתר בטענות עובדתיות מדומיינות, או כאלה שמצוטטות מצד הבעל ותומכיו, מיותר לגמרי). אם מצבו של הבעל החריף או לא, אפשר וצריך היה לברר. יש מקום לדיון על נאמנות רופאים בכה"ג וכו' וכו' אבל כל זה צריך להידון (ומן הסתם נידון) על סמך המצב העובדתי והבירורים הנ"ל, שאינם לפנינו וממילא אין שום דרך לדעת אם יש ממש בטענה שמצבו החריף לאחר הנישואין או שצריך לחשוש לזה. הטענה של "שמא סברה וקבלה" או "שמא המום נולד לאחר הנישואין" יכולה עקרונית להטען בכל מקח טעות, והכלל הוא שלא חוששים לזה במקום מום גדול שלפי האומדנא שלנו לא מסתבר שלא היה קודם (או שיש ראיות שהיה), ולפי ראות עיני המורה לא סביר היה שתקבל.תוכן כתב:בכלל, יש לדון, שמי ערב לנו שמום זה לא החריף אחרי החתונה, ובזמן חתונתו היתה במצב של סברה וקיבלה. בכל מקרה, כל הדיון ב"היתר" הזה נראה לי מיותר, כי מתקבל הרושם שיש ל"היתר" זה תוקף כל שהוא, בעוד שהאמת הוא, שהוא מופרך מכל וכל, ואפילו בצירוף כל הקולות שבעולם, תמר עפשטיין היא אשת איש גמורה.
חובב_ספרים כתב:מה החילוק בין לא ידעה שאין לזה רפואה ללא ידעה שזה דבר שהיא אינה יכולה לסבול. בשניהם היא ידעה עיקר הדבר רק שנתברר לה אח"כ פרט שלא ידעה עליו מקודם.
אוצר החכמה כתב:האם יש תשובות ומעשים שהתירו נשים משום מיקח טעות בקידושין לאורך הדורות, ובאיזה תנאים, כלומר האם גם אחרי שחיו יחדיו אם לא.
אוצר החכמה כתב:האם יש תשובות ומעשים שהתירו נשים משום מיקח טעות בקידושין לאורך הדורות, ובאיזה תנאים, כלומר האם גם אחרי שחיו יחדיו אם לא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 407 אורחים