צ'יריבום כתב:מלכיאל גרינוולד כתב:נוטר הכרמים כתב:(אגב, ריבוי הציטוטים המוגזם, לרוב -פעמים רבות בכל עמ' מהספר, מדברי החוט שני, ולו בדברים פשוטים ומוסכמים-לצד השמטתם כמעט של גדולים וטובים-אומר דרשני, ישנה תחושה כי מדובר במגמתיות ברורה).
ממקום שבאת. ביקורת על ספר טפל בעריכה עלובה, שעיקרה של הביקורת עליו מתמקדת בצורה מוגזמת בציטוטים של הגרנ"ק, אומרת הרבה יותר מדרשני. ישנה תחושה מטרידה שמדובר במגמתיות ברורה.
וכולם כאן רוגשים ורועשים , חלים ורועדים. מה לכם פה ומי לכם פה. תפתחו את הספר, תראו שמבית מדרשו של הגר"נ קופשיץ יצא. להגרי"י נובירט מותר להתעלם מכל המדינה ולהתייחס לרבו כאל יחיד הדור, ואילו לגר"נ קופשיץ אסור? מלבד זאת, מה לעשות שחוט שני הוא הספר היחיד בהלכות שבת (ובהלכות נוספות) שפוסק מובהק בסדר גודל כהגרנ"ק מוציא בעצמו (כידוע שמתייחס אליו כספר שלו), ולכן ההתייחסות אליו באופן טבעי היא הרבה יותר מלספרי אחרים שחוברו ע"י מוצי"ם שלא הגיעו לרמתו.
/
שלום עליכם, החלטת לקיים 'פותחים בגנות', זה מה שמצאת כאן בפורום? עדיף שתקיים פותחין בכבוד אכסניה, ולא תעלה באוב נשכחות.
לגוף הענין, א-אינני יודע אם מר בר רב אשי חתים עלה, וכל מלה מתייחסת אחר הגר"נ קופשיץ שליט"א, מי שרואה את גליונותיו העמוקים הנדפסים תמידים כסדרן בגליונות מלאי התוכן 'אליבא דהלכתא' של רשת הכוללים 'אהבת שלום', מתקשה להאמין שהוא העומד מאחורי הליקוט והאיסוף החלקי והשטחי הזה.
ב. חבל שכל הטעויות שיש בחוט שני יתייחסו להגר"נ שליט"א,
אם תתעקש אפתח אשכול על כך. אלא שאיני רואה תועלת כ"כ בדבר, אינני מבקר ספרים, ודאי לא בעניני הלכה מובהקים. בקורתי היתה על דרשו שנכתב כספר ליקוט כללי לבית ישראל, מהי אמת המדה שבה בחרו -בטעם פגום לדעת רבים-לבכר פסקים וציטוטים מסוימים.
מכאן תשובה מוצאת בחילוק שבין שמירת שבת כהלכתה שזהו ספר אישי של מחבר, ואינו מחויב להביא את כל הדעות, מסתבר כי מעיקרא גם לא עלה על דעתו את מידת ההצלחה לה יזכה ספרו, ואכן במהדורות הבאות, ובפרט במהדורה החדשה שיצאה זה עתה הוא מביא דעות נוספות.
חבל שאינך מגיב לגופם של ההערות שכתבנו על צורת העריכה, ואתה נתפס לשוליים , לא זו היתה הכוונה לדון במשקלו של פוסק זה או אחר.
