כולנו יודעים את קושית הב"י, וכולנו יודעים כעת שכבר נדפסו כמה ספרים לתרץ זה מאה תירוצים וזה חמש מאות, ושמעתי שיש ספר של אלף תירוצים! [ושמעתי מאמר מחכם א', שאחרי ככלות הכל, הקושיא עדיין צ"ע].
נמצא שאם אחרת היה שואל קושית הב"י, היה לו עוד 997 אפשרות לתרץ. ואמנם יש היום תוספי הרא"ש, והלא דבר הוא שהוא שואל קושית הב"י, ובחר מכל הנך 997 אותם השלש שתי' הב"י עצמו, וממש יש שני נביאים בסנגון אחד.
וזה"ל
תוספות הרא"ש מסכת שבת דף כא עמוד ב
ונעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים. וא"ת ולמה קבעו שמונה ימים והלא הנס לא היה כי אם שבעה ימים כי היה בו שיעור ללילה אחד, וי"ל שחלקו את הפך לשמונה והדליקו בכל לילה השמינית, ואף על גב דאמרינן התם תן לה מדתה כדי שתהא דולקת מערב עד בקר היינו היכא דאפשר, אי נמי נתנוהו בלילה ראשונה כולו בתוך המנורה ולא דלק ממנו בכל לילה כי אם השמינית, אי נמי לאחר שהריקו השמן מן הפך בלילה ראשונה נשאר הכלי מלא וניכר הנס אף בלילה ראשונה.
בית יוסף אורח חיים סימן תרע
ואיכא למידק למה קבעו שמנה ימים דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחת ונמצא שלא נעשה הנס אלא בשבעה לילות. וי"ל שחילקו שמן שבפך לשמנה חלקים ובכל לילה היו נותנים במנורה חלק אחד והיה דולק עד הבוקר ונמצא שבכל הלילות נעשה נס. ועוד י"ל שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור נשאר הפך מלא כבתחלה וניכר הנס אף בלילה הראשונה. אי נמי שבליל ראשון נתנו כל השמן בנרות ודלקו כל הלילה ובבוקר מצאו הנרות מלאים שמן וכן בכל לילה ולילה:
הערה: אף שהב"י עצמו בתי' השלישי כתב שמצאו הנירות מלא, ואילו התוס' הרא"ש כ' שמצאו חסר שמינית, כבר הק' הפר"ח על הב"י שלכאו' אם נשאר מלא לא היה שום נס ביום השמיני, ולכן יש שפירשו שכוונת הב"י הוא שבאמת היה חסר שמינית, וממילא היה נס כל יום.
נמצא ששניהם נבאו בסנגון אחד.