חלוקים בין חנוכה לפורים
ברמב"ם "סדר התפלות" איתא בפורים אומר "על הניסים וכ' ועל הגבורות ועל התשועות" ובחנוכה אומר "על הנסים וכו' על המלחמות ועל התשועות ועל הפדות ועל הפורקן"
וצ"ת מ"ט בחנוכה הוסיף "מלחמות" "פדות" ו"פרקן" [דאף בפורים היו מלחמות שנקהלו וכו']
ואפשר דמה דלא אמרינן "על המלחמות" ב"פורים "משום ד"בחנוכה" עיקר הנס היה ניצחון המלחמה כדאמרינן מסרת וכו' אום בפורים עיקר הנס היה הפרתו עצתו ותלו אותו על העץ וכו'
והא דלא אמרינן "פדות" ו"פרקן" משום דלא הייתה עדיין צרה אלא רק נגזרה הגזירה, אבל ב"חנוכה" שכבר היו בתוך הצרה עצמה שפיר אמרינן "פדות" ו"פרקן"
לבטלם תורתך- להשכיחם תורתך
ברמב"ם איתא "לבטלם תורתך" ולא כנוסח דידן "להשכיחם תורתך", וכן "מסרת ביד עושי תורתך" ולא כנוסח דידן "ביד עוסקי תורתך", ונראה דחדא הוא "דלהשכיחם" היינו שישכחו את דברי התורה וכנגדו אמרינן "עוסקי תורתך", אולם "לבטלם תורתך" היינו שלא יקיימו את מצוות התורה, וכנגדו "עושי תורתך" [ואפשר דלא לחנם גרס כן הרמב"ם וא"א להאריך בזה ברה"ר]