הגר"א וייס- למה רוב הראשונים לא הקשו את קושית הבית יוסף?

גם זו לטובה

וז"ל הגר"א וייס

האמת אגיד, את הנלענ"ד בהתבוננות למה לא עלתה כל עיקר שאלה זו על שלחנם של רוב רבותינו הראשונים מפרשי הש"ס, והלא שאלה זו כ"כ פשוטה ויסודית למה לא שאלוה רש"י, בעלי התוס', הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והר"ן שהעירו והאירו כל פנה ופנה שבכל סוגיה וסוגיה. (ויש שהביאו שגם המאירי דן בשאלה זו, ובאמת טעות בידם, דאין המאירי שואל אלא למה אומרים הלל בכל שמונת הימים, דהלא הלל זה על הנס נאמר ולא היה הנס שמונה ימים, עי"ש(.
ואפשר שלא ראו בכך תימה כלל, דאין כל הכרח ששמונת הימים הם משום שמונה נסים, או משום שהנס נעשה בכל שמונת הימים הנ"ל, אלא עצם מצות הדלקת נר חנוכה משום נס פך השמן, ושמונת הימים הם כנגד שמונה ימים שהדליקו מפך זה, שכנגד שמונה ימים שהדליקו מן הפך קבעו שמונת ימי חנוכה, כך היה נלענ"ד לבאר סתימת רוב רבותינו הראשונים.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ג' דצמבר 08, 2015 7:35 am

גם זו לטובה כתב:וז"ל הגר"א וייס
האמת אגיד, את הנלענ"ד בהתבוננות למה לא עלתה כל עיקר שאלה זו על שלחנם של רוב רבותינו הראשונים מפרשי הש"ס, והלא שאלה זו כ"כ פשוטה ויסודית למה לא שאלוה רש"י, בעלי התוס', הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והר"ן שהעירו והאירו כל פנה ופנה שבכל סוגיה וסוגיה. (ויש שהביאו שגם המאירי דן בשאלה זו, ובאמת טעות בידם, דאין המאירי שואל אלא למה אומרים הלל בכל שמונת הימים, דהלא הלל זה על הנס נאמר ולא היה הנס שמונה ימים, עי"ש(.
ואפשר שלא ראו בכך תימה כלל, דאין כל הכרח ששמונת הימים הם משום שמונה נסים, או משום שהנס נעשה בכל שמונת הימים הנ"ל, אלא עצם מצות הדלקת נר חנוכה משום נס פך השמן, ושמונת הימים הם כנגד שמונה ימים שהדליקו מפך זה, שכנגד שמונה ימים שהדליקו מן הפך קבעו שמונת ימי חנוכה, כך היה נלענ"ד לבאר סתימת רוב רבותינו הראשונים.

א. לא הבנתי מהיכ"ת שהב"י מקשה על ההדלקה ח' ימים ולא על קביעת ח' ימים להלל והודאה - ז"ל הב"י "למה קבעו שמונה ימים", [בסי' תר"ע ולא בתרע"א ודו"ק].
ב.ואם מאיזשהו סיבה הלשון "למה קבעו" משמע על ההדלקה - הא קמן שכבר הק' כן בתוס' הרא"ש.
ג. אם קושיית המאירי כן קשה, שוב צ"ב "למה לא עלתה כל עיקר שאלה זו על שלחנם של רוב רבותינו הראשונים".

מה שנכון נכון

יעו"ע ע"ז בגליונות דאצ'ה.

יוס'ל · הודעהעל ידי **יוס'ל** » ג' דצמבר 08, 2015 8:26 am

דברי הרב הנ''ל יכולים להיות תירוץ נוסף למאות התירוצים. אך אינן יכולים לשלול את הקושיא. גם את קושיות הגרעק''א לא הקשו הראשונים, גם את אלו שנשארו בצ''ע. גם התוס' מקשה קושיות רבות, ובחלקן התירוץ אומר שקושיא מעיקרא ליתא, ועדיין לא מחק התוס' את קושיתו אלא השאירה עם התירוץ.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ג' דצמבר 08, 2015 9:00 am

הגר"א וייס ודאי צודק דמדחזינן דשתקי משמע דלא הוה קשיא להו. דבשלמא קושיא שבאה מתוך חשבונות הסוגיא, או ממקום אחר בש"ס, איכא למימר דלא סלקא אדעתייהו. אבל קושיא כל כך יסודית שהיא מיניה וביה, בלי חשבונות ובלי סוגיות אחרות, אי לאו דפשיטא להו לא הוו שתקו מינה.

יוס'ל · הודעהעל ידי **יוס'ל** » ג' דצמבר 08, 2015 9:04 am

פלתי כתב:הגר"א וייס ודאי צודק דמדחזינן דשתקי משמע דלא הוה קשיא להו. דבשלמא קושיא שבאה מתוך חשבונות הסוגיא, או ממקום אחר בש"ס, איכא למימר דלא סלקא אדעתייהו. אבל קושיא כל כך יסודית שהיא מיניה וביה, בלי חשבונות ובלי סוגיות אחרות, אי לאו דפשיטא להו לא הוו שתקו.

א. זה היה נכון אם היה מדובר רק בקושיא אחת של הגרעק''א, ושאר האחרונים, אבל לא אלפי קושיות של האחרונים שאף אחד מן הראשונים לא סליק אדעתיה.
ב. יתכן דשתקו הראשונים מחמת דפשיטא להו אחד או כמה מן התירוצים כל אחד לפי דרכו.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ג' דצמבר 08, 2015 9:29 am

יוס'ל כתב:
פלתי כתב:הגר"א וייס ודאי צודק דמדחזינן דשתקי משמע דלא הוה קשיא להו. דבשלמא קושיא שבאה מתוך חשבונות הסוגיא, או ממקום אחר בש"ס, איכא למימר דלא סלקא אדעתייהו. אבל קושיא כל כך יסודית שהיא מיניה וביה, בלי חשבונות ובלי סוגיות אחרות, אי לאו דפשיטא להו לא הוו שתקו.

א. זה היה נכון אם היה מדובר רק בקושיא אחת של הגרעק''א, ושאר האחרונים, אבל לא אלפי קושיות של האחרונים שאף אחד מן הראשונים לא סליק אדעתיה.
ב. יתכן דשתקו הראשונים מחמת דפשיטא להו אחד או כמה מן התירוצים כל אחד לפי דרכו.

א. אפשר לדעת על איזה אלפי קושיות אתה מדבר? תן כמה דוגמאות כדי שנוכל לשקול את הדבר.
ב. אם התירוץ אינו פשוט לגמרי ובבחינת קושיא מעיקרא ליתא, אז אי אפשר לומר דשתקו מתוך דפשיטא להו. ותירוצי הב"י ורוב התירוצים שאחריו, אינם פשוטים כל עיקר.

יוס'ל · הודעהעל ידי **יוס'ל** » ג' דצמבר 08, 2015 9:36 am

פלתי כתב:
יוס'ל כתב:
פלתי כתב:הגר"א וייס ודאי צודק דמדחזינן דשתקי משמע דלא הוה קשיא להו. דבשלמא קושיא שבאה מתוך חשבונות הסוגיא, או ממקום אחר בש"ס, איכא למימר דלא סלקא אדעתייהו. אבל קושיא כל כך יסודית שהיא מיניה וביה, בלי חשבונות ובלי סוגיות אחרות, אי לאו דפשיטא להו לא הוו שתקו.

א. זה היה נכון אם היה מדובר רק בקושיא אחת של הגרעק''א, ושאר האחרונים, אבל לא אלפי קושיות של האחרונים שאף אחד מן הראשונים לא סליק אדעתיה.
ב. יתכן דשתקו הראשונים מחמת דפשיטא להו אחד או כמה מן התירוצים כל אחד לפי דרכו.

א. אפשר לדעת על איזה אלפי קושיות אתה מדבר? תן כמה דוגמאות כדי שנוכל לשקול את הדבר.
ב. אם התירוץ אינו פשוט לגמרי ובבחינת קושיא מעיקרא ליתא, אז אי אפשר לומר דשתקו מתוך דפשיטא להו. ותירוצי הב"י ורוב התירוצים שאחריו, אינם פשוטים כל עיקר.

א. מה לא מובן ? ישנם בכל ספרי האחרונים אלפי קושיות על כל הש''ס, שחלקן מתורצות וחלקן לא.
ב. הרבה מן התירוצים פשוטים מאוד. אתמול שאלתי את בני בגיל שבע וחצי, לאחר שסיפר את קורות החנוכה, את קושיית הבית יוסף ולאחר שאישר שבחיידר לא דיברו על זה, ענה לי את אחד התירוצים הידועים, שגם ביום הראשון היה נס שבכלל מצאו את השמן להדליק.

ג. גם על ה'מהלך' הכל כך פשוט של הרב הנ''ל איך לא חשב הבית יוסף ?

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ג' דצמבר 08, 2015 9:43 am

א. מה לעשות אינני מכיר אלפי קושיות יסודיות כל כך שלא נגעו בהם בראשונים. אדרבה תביא דוגמא אחת ונראה.
ב. התירוץ של הבן שלך בכלל לא פשוט. ראשית מאן לימא לן שזה היה נס? מהיכי תיתי שמדרך הטבע שלא ימצא כד אחד או כמה כדים טהורים? ועוד דבגמרא מבואר שקבעו הנס על שהספיק הפך לשמונה ימים. ולא על עצם מציאת הכד.

יוס'ל · הודעהעל ידי **יוס'ל** » ג' דצמבר 08, 2015 10:01 am

גם זו לטובה כתב:וז"ל הגר"א וייס
האמת אגיד, את הנלענ"ד בהתבוננות למה לא עלתה כל עיקר שאלה זו על שלחנם של רוב רבותינו הראשונים מפרשי הש"ס, והלא שאלה זו כ"כ פשוטה ויסודית למה לא שאלוה רש"י, בעלי התוס', הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והר"ן שהעירו והאירו כל פנה ופנה שבכל סוגיה וסוגיה. (ויש שהביאו שגם המאירי דן בשאלה זו, ובאמת טעות בידם, דאין המאירי שואל אלא למה אומרים הלל בכל שמונת הימים, דהלא הלל זה על הנס נאמר ולא היה הנס שמונה ימים, עי"ש(.
ואפשר שלא ראו בכך תימה כלל, דאין כל הכרח ששמונת הימים הם משום שמונה נסים, או משום שהנס נעשה בכל שמונת הימים הנ"ל, אלא עצם מצות הדלקת נר חנוכה משום נס פך השמן, ושמונת הימים הם כנגד שמונה ימים שהדליקו מפך זה, שכנגד שמונה ימים שהדליקו מן הפך קבעו שמונת ימי חנוכה, כך היה נלענ"ד לבאר סתימת רוב רבותינו הראשונים.

לא שאלוה רש"י, בעלי התוס', הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והר"ן שהעירו והאירו כל פנה ופנה שבכל סוגיה וסוגיה - זה לא נכון, בסוגיות של אגדתא, גם אם זה רק כמה שורות, אין פירוש בהרבה מן הראשונים.

אין כל הכרח ששמונת הימים הם משום שמונה נסים - הרי בגמ' מבואר הטעם למאי חנוכה - נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.

שמונת הימים הם כנגד שמונה ימים שהדליקו מפך זה, שכנגד שמונה ימים שהדליקו מן הפך קבעו שמונת ימי חנוכה - אם זה לא בגלל הנס של שמונה ימים, מדוע צריך שמונה ימים רק 'כנגד', מה המשמעות הגדולה? ואכן צ''ב מה הנס הגדול יותר האם מציאת פח השמן או שדלק 8 ימים -[מציאת פח השמן יתכן שאינו עובר את גדרי הטבע, ואף הגמ' לא מכנה נס אלא את זה שהדליקו ממנו שמונה ימים].

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ג' דצמבר 08, 2015 10:16 am

יוס'ל כתב:
גם זו לטובה כתב:וז"ל הגר"א וייס
האמת אגיד, את הנלענ"ד בהתבוננות למה לא עלתה כל עיקר שאלה זו על שלחנם של רוב רבותינו הראשונים מפרשי הש"ס, והלא שאלה זו כ"כ פשוטה ויסודית למה לא שאלוה רש"י, בעלי התוס', הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והר"ן שהעירו והאירו כל פנה ופנה שבכל סוגיה וסוגיה. (ויש שהביאו שגם המאירי דן בשאלה זו, ובאמת טעות בידם, דאין המאירי שואל אלא למה אומרים הלל בכל שמונת הימים, דהלא הלל זה על הנס נאמר ולא היה הנס שמונה ימים, עי"ש(.
ואפשר שלא ראו בכך תימה כלל, דאין כל הכרח ששמונת הימים הם משום שמונה נסים, או משום שהנס נעשה בכל שמונת הימים הנ"ל, אלא עצם מצות הדלקת נר חנוכה משום נס פך השמן, ושמונת הימים הם כנגד שמונה ימים שהדליקו מפך זה, שכנגד שמונה ימים שהדליקו מן הפך קבעו שמונת ימי חנוכה, כך היה נלענ"ד לבאר סתימת רוב רבותינו הראשונים.

1) לא שאלוה רש"י, בעלי התוס', הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והר"ן שהעירו והאירו כל פנה ופנה שבכל סוגיה וסוגיה - זה לא נכון, בסוגיות של אגדתא, גם אם זה רק כמה שורות, אין פירוש בהרבה מן הראשונים.

2) אין כל הכרח ששמונת הימים הם משום שמונה נסים - הרי בגמ' מבואר הטעם למאי חנוכה - נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.

3) שמונת הימים הם כנגד שמונה ימים שהדליקו מפך זה, שכנגד שמונה ימים שהדליקו מן הפך קבעו שמונת ימי חנוכה - אם זה לא בגלל הנס של שמונה ימים, מדוע צריך שמונה ימים רק 'כנגד', מה המשמעות הגדולה? ואכן צ''ב מה הנס הגדול יותר האם מציאת פח השמן או שדלק 8 ימים -[מציאת פח השמן יתכן שאינו עובר את גדרי הטבע, ואף הגמ' לא מכנה נס אלא את זה שהדליקו ממנו שמונה ימים].

1) כאן לא מדובר בסתם אגדתא. כאן מדובר במקור היחיד בש"ס המסביר את משמעות ימי החנוכה.
2) לא מובן קושייתך, לא מבואר בש"ס שהיו שמנה נסים. אלא היה נס (אחד) שהדליקו ממנו שמנה ימים במקום יום אחד.
3) הנס היה אמנם שבעה ימים, אבל ההדלקה מהפך הפלאי הזה נמשכה 8 ימים, ועל זה עושים זכרון.

יוס'ל · הודעהעל ידי **יוס'ל** » ג' דצמבר 08, 2015 10:24 am

גם אם זה המקור היחיד למשמעות ימי החנוכה, עדיין לא מצינו שיחייב את הראשונים להתייחס, שעיקר התייחסותם הייתה לפשט בגמ' והדינים העולים, וגם אני לא לגמרי מצליח לתפוס מה הגדר בזה, שיש דברים פשוטים שרש''י מסביר ויש דברים לגמרי לא ברורים שרש''י לא מתייחס, ועז''ה בשאר הראשונים.

גם אם לא מבואר שהיו 8 ניסים, אך כך היה במציאות. אא''כ נאמר שלאחר ג' ימים = חזקה וזה כבר נכנס לדרך הטבע. ואז יקשה מדוע לא קבעו רק 3 ימים.

לאחר כל זה שוב עולה שאכן זה לא כזו 'פשיטות' שמחמתה לא התייחסו לכך הראשונים, אלא שטעם אחר היה להם, שלבית יוסף לא היה ולכן התייחס.

גם הניסוח של הרב הנ''ל; שמונת הימים הם כנגד שמונה ימים שהדליקו מפך זה, שכנגד שמונה ימים שהדליקו מן הפך קבעו שמונת ימי חנוכה - לא לגמרי ברור מה כוונתו.

עדיאל ברויאר

דברי הרב וייס פשוטים ומאירים, תודה על הבאת הדברים!
(אילו בי תליא מילתא, הייתי מנסח הפוך - כותב את ההסבר שלו, ולאחר מכן כותב שאולי בגלל זה לא התקשו הראשונים בדבר).

יוס'ל · הודעהעל ידי **יוס'ל** » ג' דצמבר 08, 2015 10:48 am

א''כ מדוע מוסיפים כמנין הימים ולא מדליקים כל יום 8 נרות או רק אחד. האם לא בכדי לפרסם שהיה נס נוסף כל יום ?

ראה ביאור הלכה שכך הבין את הגמ'

בלילה הראשונה מדליק אחד וכו' - אמרינן בגמרא דמצות חנוכה נר איש וביתו [ר"ל דדי נר אחד לכל ב"ב בכל לילה ולילה] והמהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל אחרון יהיו שמנה והטעם כנגד ימים היוצאים וזה היום שעומד בו נמנה עם הימים שיצאו כבר [והיינו שבזה ידעו ויזכרו הכל כמה ימים יצא בהתמדת הנס וכשיזכירו זה שהיה הנס משך זמן רב יש בו פרסומי ניסא ושבח יותר להש"י] ועוד שמעלין בקודש [גמרא]:

והיינו שכל יום מזכירים רק את הנס שארע עד אותו היום ולא את כל השמונה ימים, ואילו אם היה רק לזכר שדלק 8 ימים, לא היה צריך לשנות את מנין הנרות כל יום, או שהיה צריך להדליק 8 ימים אך רק 7 נרות כמנין נרות המנורה.

בשביל לעשות 'אופ זאגען' לבית יוסף, קושייתו וכל המתרצים, צריך נימוק יותר משכנע.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ג' דצמבר 08, 2015 11:15 am

עדיאל ברויאר כתב:דברי הרב וייס פשוטים ומאירים, תודה על הבאת הדברים!
(אילו בי תליא מילתא, הייתי מנסח הפוך - כותב את ההסבר שלו, ולאחר מכן כותב שאולי בגלל זה לא התקשו הראשונים בדבר).

ג"א מצטרף,
תירוצו פשוטה ומסתברת,
ואילו הוכחתו (מזה שלא עלתה על שלחן הראשונים) נסתרת מיניה וביה מדברי המאירי, דמאי תימר דקושית המאירי אכן קשה - א"כ איך לא עלתה על שלחן שאר הראשונים?

יוס'ל · הודעהעל ידי **יוס'ל** » ג' דצמבר 08, 2015 11:31 am

סעדיה כתב:
עדיאל ברויאר כתב:דברי הרב וייס פשוטים ומאירים, תודה על הבאת הדברים!
(אילו בי תליא מילתא, הייתי מנסח הפוך - כותב את ההסבר שלו, ולאחר מכן כותב שאולי בגלל זה לא התקשו הראשונים בדבר).

ג"א מצטרף,
תירוצו פשוטה ומסתברת,
ואילו הוכחתו (מזה שלא עלתה על שלחן הראשונים) נסתרת מיניה וביה מדברי המאירי, דמאי תימר דקושית המאירי אכן קשה - א"כ איך לא עלתה על שלחן שאר הראשונים?

ההצטרפות לא עושה את הדברים יותר נכונים.

ואכן יתכנו דברי הרב הנ''ל בתור תירוץ לקושיא וכמש''כ, אך לא עד כדי 'אפ זאגען' למרן הבית יוסף.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ג' דצמבר 08, 2015 12:01 pm

יוס'ל כתב:
סעדיה כתב:
עדיאל ברויאר כתב:דברי הרב וייס פשוטים ומאירים, תודה על הבאת הדברים!
(אילו בי תליא מילתא, הייתי מנסח הפוך - כותב את ההסבר שלו, ולאחר מכן כותב שאולי בגלל זה לא התקשו הראשונים בדבר).

ג"א מצטרף,
תירוצו פשוטה ומסתברת,
ואילו הוכחתו (מזה שלא עלתה על שלחן הראשונים) נסתרת מיניה וביה מדברי המאירי, דמאי תימר דקושית המאירי אכן קשה - א"כ איך לא עלתה על שלחן שאר הראשונים?

ההצטרפות לא עושה את הדברים יותר נכונים.

ואכן יתכנו דברי הרב הנ''ל בתור תירוץ לקושיא וכמש''כ, אך לא עד כדי 'אפ זאגען' למרן הבית יוסף.

אה"נ,
בסה"כ הוכחתי מדברי המאירי כדבריך - שמזה שלא דברו בזה הראשונים אין הוכחה מזה שהוא לא קשה,
אמנם מהמאירי - שהקשה על ההלל ולא על ההדלקה - מוכח שהבין שעל ההדלקה אין קושיא.

לפי מיעוט הבנתי, גם הב"י לא הקשה על ההדלקה (אם כי יש אחרונים שהבינו שיש קושיא על ההדלקה).

מבקש תורה · הודעהעל ידי **מבקש תורה** » ג' דצמבר 08, 2015 12:52 pm

הביאו כאן בסמוך שהתוס' רא"ש שואל את השאלה ומתרץ ממש כב"י.- פלא על הרב ווייס
תוספות הרא"ש מסכת שבת דף כא עמוד ב
ונעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים. וא"ת ולמה קבעו שמונה ימים והלא הנס לא היה כי אם שבעה ימים כי היה בו שיעור ללילה אחד, וי"ל שחלקו את הפך לשמונה והדליקו בכל לילה השמינית, ואף על גב דאמרינן התם תן לה מדתה כדי שתהא דולקת מערב עד בקר היינו היכא דאפשר, אי נמי נתנוהו בלילה ראשונה כולו בתוך המנורה ולא דלק ממנו בכל לילה כי אם השמינית, אי נמי לאחר שהריקו השמן מן הפך בלילה ראשונה נשאר הכלי מלא וניכר הנס אף בלילה ראשונה.

מה שנכון נכון

ע"ע סוכה מו ע"א נס כל יומא איתא. וי"ל.

גם ללוא קושיית הב"י צריך להבין איך היתה המציאות בהדלקה המנורה ח' ימים, ובאיזה אופן "נעשה הנס והדליקו ממנו ח' ימים", ובהכרח לומר כאחד האופנים שחלקוהו לח' ימים או שנאכל שמינית כל יום או שנתמלא וכדו', וממילא לא קשיא למה הנס ח' ימים. [כלומר שמהלך הדברים הפוך: קודם בהכרח לבאר את סיפור המעשה מצד עצמו, והיה פשוט להם מהלשון ונעשה נס והדליקו ח' ימים כאחד האופנים, וממילא לא מתחילה הקושיא הנ"ל].

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ג' דצמבר 08, 2015 3:16 pm

מה שנכון נכון כתב:ע"ע סוכה מו ע"א נס כל יומא איתא. וי"ל.

וכ"ה בשבת כ"ג.
וע"ז מסכים הגר"א וייס שצריכים להבין איזה נס היה כל יום [כמו שהוא מסכים לקושיית המאירי],
הוא רק אומר שאי"צ לתרץ למה מדליקין ח' ימים.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' דצמבר 08, 2015 3:40 pm

לא כל כך הבנתי את העניין כאן. הגר"א וייס אומר עוד תירוץ על קושיית הב"י.

יוס'ל · הודעהעל ידי **יוס'ל** » ג' דצמבר 08, 2015 4:16 pm

כבר דובר כאן וכאן

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' דצמבר 08, 2015 4:36 pm

יוס'ל כתב:כבר דובר כאן וכאן

מה ענין שמיטה אצל הר תבור?

לומד_בישיבה

גם זו לטובה כתב:וז"ל הגר"א וייס
האמת אגיד, את הנלענ"ד בהתבוננות למה לא עלתה כל עיקר שאלה זו על שלחנם של רוב רבותינו הראשונים מפרשי הש"ס, והלא שאלה זו כ"כ פשוטה ויסודית למה לא שאלוה רש"י, בעלי התוס', הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והר"ן שהעירו והאירו כל פנה ופנה שבכל סוגיה וסוגיה. (ויש שהביאו שגם המאירי דן בשאלה זו, ובאמת טעות בידם, דאין המאירי שואל אלא למה אומרים הלל בכל שמונת הימים, דהלא הלל זה על הנס נאמר ולא היה הנס שמונה ימים, עי"ש(.
ואפשר שלא ראו בכך תימה כלל, דאין כל הכרח ששמונת הימים הם משום שמונה נסים, או משום שהנס נעשה בכל שמונת הימים הנ"ל, אלא עצם מצות הדלקת נר חנוכה משום נס פך השמן, ושמונת הימים הם כנגד שמונה ימים שהדליקו מפך זה, שכנגד שמונה ימים שהדליקו מן הפך קבעו שמונת ימי חנוכה, כך היה נלענ"ד לבאר סתימת רוב רבותינו הראשונים.

לא זכיתי להבין כוונתו.
במחילת כבוד תורתו, והרי ברור הוא שאנו מדליקים מפני הנס שהרי אנו עושים ברכה שעשה נסים לאבותינו.
----
יודע אני שהרב אביאסף עוסק בזה כאן ואשמח לשמוע חוות דעתו בעניין

פנחסויפלל · הודעהעל ידי **פנחסויפלל** » ג' דצמבר 08, 2015 6:27 pm

הרב אוצר,
הרב ווייס לא אומר עוד 'תירוץ' אלא מסביר שקושיא מעיקרא ליתא. שבכדי לעשות זכר לאיזה דבר פלא עושים באופן שארע האירוע.
אלא שהיה לו ל'הסביר' מה שלא ענו כך כל המקשים, על כן תולה זאת בכל אלו שלא הקשו.
ואני משנים חשבתי שזה התי' העיקרי, אלא שקצת דוחק עפ"ז מה שמוסיפים והולכים בנרות עד שמונה, שהרי לא היה תוספת נס בכל השמונה ימים. אבל בעיקר תקנת שמונה ימים התי' פשוט וברור.

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » ג' דצמבר 08, 2015 7:34 pm

רבי אשר וייס צודק מאד. הקושיה אינה קשה כלל לכל מי שהציץ במגילת תענית (סכוליון), כך חשבתי לתומי ואכן שמחתי לשמוע זאת מהרב וייס בשיעורו השבועי (אותו אני מקפיד לשמוע).

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' דצמבר 08, 2015 8:38 pm

פנחסויפלל כתב:הרב אוצר,
הרב ווייס לא אומר עוד 'תירוץ' אלא מסביר שקושיא מעיקרא ליתא. שבכדי לעשות זכר לאיזה דבר פלא עושים באופן שארע האירוע.
אלא שהיה לו ל'הסביר' מה שלא ענו כך כל המקשים, על כן תולה זאת בכל אלו שלא הקשו.
ואני משנים חשבתי שזה התי' העיקרי, אלא שקצת דוחק עפ"ז מה שמוסיפים והולכים בנרות עד שמונה, שהרי לא היה תוספת נס בכל השמונה ימים. אבל בעיקר תקנת שמונה ימים התי' פשוט וברור.

זה נקרא עוד תירוץ, וכמו שדבריך ברור מללו שזה התירוץ העיקרי.
לא מפריע לי שהגר"א וייס בשיעורו אומר שהוא לא מבין מה שואל הב"י הלא התשובה פשוטה מאד וקושיא מעיקרא ליתא וכן סברת כל הראשונים וכולי וכולי. כך דרכם של כל אומרי שיעורים שס"ל (ויתכן שהוא גם צודק) שתירוצם פשוט מביעתא בכותחא. אבל בסופו של דבר מדובר בעוד תירוץ ולא בקושיה על הב"י למה הראשונים לא שאלו את זה ולזה כיוונתי.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' דצמבר 08, 2015 8:43 pm

הביאו כאן בסמוך שהתוס' רא"ש שואל את השאלה ומתרץ ממש כב"י.- פלא על הרב ווייס
תוספות הרא"ש מסכת שבת דף כא עמוד ב
ונעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים. וא"ת ולמה קבעו שמונה ימים והלא הנס לא היה כי אם שבעה ימים כי היה בו שיעור ללילה אחד, וי"ל שחלקו את הפך לשמונה והדליקו בכל לילה השמינית, ואף על גב דאמרינן התם תן לה מדתה כדי שתהא דולקת מערב עד בקר היינו היכא דאפשר, אי נמי נתנוהו בלילה ראשונה כולו בתוך המנורה ולא דלק ממנו בכל לילה כי אם השמינית, אי נמי לאחר שהריקו השמן מן הפך בלילה ראשונה נשאר הכלי מלא וניכר הנס אף בלילה ראשונה.

כיוון שתירוצי תוספות הרא"ש כ"כ דומים לתירוצי הב"י, יבואו חכמי הפורום ויגידו אם אין זה כי הרב הצב"א בעל הנחל אשכול הוא זה שהדפיס את התוספות רא"ש.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' דצמבר 08, 2015 8:48 pm

הלא הוא בתוספות הרא"ש הנדפס מכמה כתבי ידות

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' דצמבר 08, 2015 8:52 pm

יש כמה כתבי יד מתוס' הרא"ש על שבת
ומה ענין זכרון יעקב לכאן

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' דצמבר 08, 2015 8:56 pm

אולי תעשה עמדי חסד ואמת
ותבאר את מה שאתה מבין למי שלא זכה להבין...

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' דצמבר 08, 2015 9:02 pm

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=20591

לומד_בישיבה

לומד_בישיבה כתב:
גם זו לטובה כתב:וז"ל הגר"א וייס
האמת אגיד, את הנלענ"ד בהתבוננות למה לא עלתה כל עיקר שאלה זו על שלחנם של רוב רבותינו הראשונים מפרשי הש"ס, והלא שאלה זו כ"כ פשוטה ויסודית למה לא שאלוה רש"י, בעלי התוס', הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והר"ן שהעירו והאירו כל פנה ופנה שבכל סוגיה וסוגיה. (ויש שהביאו שגם המאירי דן בשאלה זו, ובאמת טעות בידם, דאין המאירי שואל אלא למה אומרים הלל בכל שמונת הימים, דהלא הלל זה על הנס נאמר ולא היה הנס שמונה ימים, עי"ש(.
ואפשר שלא ראו בכך תימה כלל, דאין כל הכרח ששמונת הימים הם משום שמונה נסים, או משום שהנס נעשה בכל שמונת הימים הנ"ל, אלא עצם מצות הדלקת נר חנוכה משום נס פך השמן, ושמונת הימים הם כנגד שמונה ימים שהדליקו מפך זה, שכנגד שמונה ימים שהדליקו מן הפך קבעו שמונת ימי חנוכה, כך היה נלענ"ד לבאר סתימת רוב רבותינו הראשונים.

לא זכיתי להבין כוונתו.
במחילת כבוד תורתו, והרי ברור הוא שאנו מדליקים מפני הנס שהרי אנו עושים ברכה שעשה נסים לאבותינו.

כלומר, ועל איזה נס אנו מברכים במשך שמונה ימים, בשעה שכל הנס היה מציאת פך השמן, ומה אכפת לנו כמה ימים דלק השמן. וגם אם ראו לנכון לקבוע להדליק שמונה ימים היות והשתמשו עם השמן במשך שמונה ימים, עדיין אין כל הסבר מדוע אנו עושים במשך שמונה ימים ברכת שעשה נסים לאבותינו. והדברים ארוכים.

גם זו לטובה

עדיאל ברויאר כתב:דברי הרב וייס פשוטים ומאירים, תודה על הבאת הדברים!
(אילו בי תליא מילתא, הייתי מנסח הפוך - כותב את ההסבר שלו, ולאחר מכן כותב שאולי בגלל זה לא התקשו הראשונים בדבר).

הגר"א וייס אינו הראשון והרבה "חכמים" ו"מתחכמים" קדמוהו, אלא דכולם אמרו כן דרך "עזות" לסתור דברי הקדמונים, והגר"א התחכם יותר...

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ד' דצמבר 09, 2015 12:59 am

לפני כמה שנים הייתי בשיעור של הגר"א וייס. ואמר שיש ספר שחביב אצלו עד מאוד, שכשהיה קטן בספריה של אביו היה הרבה ספרים ובמדף התחתון היה ספר קטן ודק שהיה לו מאה תירוצים על שאלת הבית יוסף, והוא נהנה ממנו מאוד. ושמה אמר עוד תירוץ. [לא זוכר טוב אבל בערך כך זכור לי].
ונראה שעכשיו תירץ באופן חדש שהקושיא מעיקרא ליתא.
ומה שדקדקו בדבריו עד מאוד, נראה לי שאך למותר. דהרי זה דרכו לומר את השיעור באופן מאוד מושך. [אני בזמנו שהיה לי הזדמנות לא הייתי מפסיד שום שיעור].
[אני לא כותב כתגובה על הדברים הנאמרים לעיל, אלא כהוספה].

לומד_בישיבה

שם הספר הוא נר למאה - המחבר הוא מארצות הברית.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0013
הספר הנמצא באויצר אין זה הספר הזה, ובזמנו קיבלתי את הספר מהמחבר כשהוא עוסק רק בקושיית הב"י.
וראה בהסכמה.
ובו מאה תירוצים לקושיא אחת.

עושה חדשות

אף אני הקטן מחבב את תורתו של הגרא"ו בדרך כלל.
אם כי לענ"ד הפעם זאת התחכמות שאיננה נכונה, ובודאי לא בגירסתה הנוכחית.

א. מה ההבדל הגדול בין להק' כהמאירי על ההלל, ובין להק' על ההדלקה, אף אם נידע בוודאות שקו' הב"י היא דוקא על ההדלקה. הרי ודאי יותר הגיוני שההדלקה היא לאות על הנס המוסיף והולך, ולא רק זכר לנס מציאת הפך.

ב. ברגע שהתורא"ש כן שואל כך, נפל כל העוקץ. שמא לרבותינו הראש' היו את קבצי התוס' של הרא"ש, ולא ראו צורך לטרוח ולכתוב את הקו' המופיעה בתוס' שלפניהם עם מס' תירוצים טובים.

ג. אם כבר, יותר מסתבר "מה שנכון נכון", שהראש' לא האריכו בזה כי פשוט כמו א' מתי' הרא"ש והב"י, ובלא"ה צריך להבין בקו' הב"י מה סבר, והלא כמעט בכל האופנים שנצייר היה נס על ח' ימים ולא על ז'. וצ"ל דמ"מ הק', דסו"ס כיון דמעיקרא הספיק ליום אחד, אין כאן אלא נס לטובה על ז' ימים, ובזה חידש את תירוציו דהכרת הנס על ח' ימים היא סיבה להדלקה-הלל-שמחה ח' ימים.

ד. אף בגי' התוס', (נד' בקש"ק, ואיני יודע מי מחברו ומאיזה תקופה), מופיע כך: "וא"ת אמאי עושין ח' ימים הלא לא היה הנס רק ז' ימים שהיה להם שמן ללילה ראשון וי"ל שחילקוהו לכל לילה מעט עד ח' לילות ואמרו מוטב יהא שמן מעט בכל לילה משלא יהיה כלל לשאר לילות וכשחילקו לא היה שמנו מספיק לכל הלילה ונעשה נס לכל ח' ימים ונתמלא השיעור ואם כן היה הנס שמונה ימים. תוספות. גליון התוספות". ואולי זה מחזק את הנ"ל סעיף ב.

ה. ז"ל הנמוק"י "וא"ת למה קבעו שמונה והלא הנס לא היה אלא שבעה שכבר היה בו להדליק יום אחד י"ל שנתנוהו בלילה הראשון כולו בתוך המנורה ולא דלק ממנו בכל הלילה כי אם השמינית אי נמי לאחר שהוריקו השמן מן הפך בלילה הראשון נשאר הכלי מלא וניכר הנס אף בלילה הראשון". זה גם מחזק את סעיף ב.

ו. כלבו סי' מד: "ויש נותנים טעם אחר לדבר לפי שבטלו להם מצות מילה שהיא לשמונה לפיכך קבעו ח' ימי חנוכה כך כתב הבעל העתים ז"ל". שמא מי שלא הק' את קו' הב"י, סבר כך? ועכ"פ כבר חזי לאיצטרופי שלא להק' כן. וז"ל הארחות חיים "ואם תאמר והלא הנס לא היה אלא ז' ימי' בלבד נ"ל כיון שלא היה כלה השמן עד לאחר שמונה ימים אותו היום היה בו נס שביום ראשון היה לו לכלות ולא כלה. ואית דאמרי טעם אחר לפי שאז חנכו הבית מעבודה שבטלו היונים. והבעל העתים ז"ל כתב טעם אחר למה שמנה ימים לפי שבטלו מהם מצות מילה שהיא לשמנה לפיכך קבעו שמנת ימים".

ז. צרור החיים הדרך הז' סי' א "ואם תשאל הואיל ובלילה ראשונה היה בו כדי להדליק אם כן אין בלילה ראשונה נס והתשובה כי כשראו שלא היה בו להדליק אלא לילה אחת חלקו השמן מעט מעט לשמונה חלקים לכל לילה ולילה חלקו ונעשה הנס ואותו החלק המועט היה מדליק כשיעורו כמו בראשונה ונמצא כי הנס היה בכל השמונה ימים".

ח. ז"ל המאורות "ואע"פ שהנס לא היה אלא משבעה ימים שהרי היה בו שמן ליום אחד של אותן השמונה כיון שביום ראשון עצמו נעשה נס שהיה ראוי להדליק ולהתאכל כל השמן ולא נחסר רק מעט הרי הנס היה גם ביום הראשון כשאר הימים לכך קבעום כולם ימים טובים המאורות".

ט. האשכול (רצב"א. אני מבקש סליחה מכל המתעצבנים) "הלכות חנוכה ופורים לא מצאתי בהם כ"א מעט חדוש בהלכות הגרי"צ ובגרסת התלמוד ואכתבם כך גרם מאי חנוכה ת"ר בכ"ה כסליו יומי חנוכה ח' אסורין בהספד ותענית דכשנכנסו יונים טמאו כל השמנים בהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך א' של שמן חתום ומונח בחתמו של כהן גדול ולא הי' בה להדליק אלא יום א' ונעשה נס והדליקו בו ח' ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ח' י"ט בהלל והודאה ומברכין אניסא כל יום מח' דחנוכה דכל יום ויום הנס מתחדש מאותו פך עכ"ל וקשי' לן לנוסח זה לא הי' הנס אלא ז' ימים ור' אחא גרם שאלתות פ' וישלח לא הי' בו להדליק אפי' יום א' וביום א' נמי נס הוי ואפשר רס"ל מה שמצאו במקום מוצנע שלא נטמא ע"י היונים גם זה לנס יחשב או לאחר שהריקוהו ביום א' מצאו מיד שנתמלא והי' נס בראשון נמי וזה שמסיים בכל יום הנס מתחדש מאותו הפך והצריכו לנם ח' ימים ששמן". ועכ"פ שמא הראש' שלא הק' כהב"י גרסו כהשאילתות?

י. ולסיכום. אפשר להוסיף תירוצים, ומותר גם להתלהב מזה, אבל היות והרב גזל"ט כבר העיר דהגר"א וייס אינו הראשון והרבה "חכמים" ו"מתחכמים" קדמוהו, אלא דכולם אמרו כן דרך "עזות" לסתור דברי הקדמונים, והגר"א התחכם יותר... לכן ראיתי צורך להגיב. סו"ד. כה"ק הרבה ראש', (ואם זכרוני אינו מכזב בי, הרשימה דלעיל היא חלקית ולא ממצה), ויש תי' נוספים טובים למה אחרים לא הק' כן, ולומר שקביעות ח' ימים אינה קשורה למהות הנס של ח' ימים זה לא אגרויסע-גליק משום כיוון, אז הכל בסדר, ואף אחד לא 'דפק' פה את הבית יוסף וכל האחרו' שהתפעלו ועסקו בקושייתו. ודי בזה.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ד' דצמבר 09, 2015 4:35 pm

מה שנכון נכון כתב:ע"ע סוכה מו ע"א נס כל יומא איתא. וי"ל.

גם ללוא קושיית הב"י צריך להבין איך היתה המציאות בהדלקה המנורה ח' ימים, ובאיזה אופן "נעשה הנס והדליקו ממנו ח' ימים", ובהכרח לומר כאחד האופנים שחלקוהו לח' ימים או שנאכל שמינית כל יום או שנתמלא וכדו', וממילא לא קשיא למה הנס ח' ימים. [כלומר שמהלך הדברים הפוך: קודם בהכרח לבאר את סיפור המעשה מצד עצמו, והיה פשוט להם מהלשון ונעשה נס והדליקו ח' ימים כאחד האופנים, וממילא לא מתחילה הקושיא הנ"ל].

בדבריך הנך מתרץ את תמיהתו של הגר"א וייס, שממ"נ היה הנס באחד האופנים שמציע הב"י, וממילא קשיא מעיקרא ליתא. אלא שיש להעיר כי לפי שני התירוצים האחרונים של הבית יוסף, שהפך נשאר מלא או שהנרות נשארו מלאים, לא היתה התחדשות של נס בכל יום [השמן התרבה רק שבעה פעמים], וזה בעצם מה שהיה קשה לבית יוסף. ועל כך בא התירוץ שהנס היה "ניכר" כבר ביום הראשון. לפי זה, אין בדבריך כדי לתרץ לגמרי את תמיהת הגר"א וייס, שכן גם אם נניח שהתירוצים היו ברורים מראש עדיין קשה כנ"ל. אבל מצד שני, הקושיא של הב"י אינה כה פשוטה ובסיסית, וממילא אינו בהכרח שהראשונים יעמדו עליה. במחשבה שניה, יתכן שהיה פשוט להם התירוץ שבמה שהיה הנס "ניכר" ביום הראשון, די בזה כדי לקבוע שמונה ימי חנוכה. סיכומו של דבר, לענ"ד צודק אתה בהחלט בהשגתך על הגר"א וייס.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ד' דצמבר 09, 2015 4:36 pm

רציני כתב:לפני כמה שנים הייתי בשיעור של הגר"א וייס. ואמר שיש ספר שחביב אצלו עד מאוד, שכשהיה קטן בספריה של אביו היה הרבה ספרים ובמדף התחתון היה ספר קטן ודק שהיה לו מאה תירוצים על שאלת הבית יוסף, והוא נהנה ממנו מאוד. ושמה אמר עוד תירוץ

נפטר היום

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ו' דצמבר 11, 2015 2:59 am

גם זו לטובה כתב:וז"ל הגר"א וייס
האמת אגיד, את הנלענ"ד בהתבוננות למה לא עלתה כל עיקר שאלה זו על שלחנם של רוב רבותינו הראשונים מפרשי הש"ס, והלא שאלה זו כ"כ פשוטה ויסודית למה לא שאלוה רש"י, בעלי התוס', הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א והר"ן שהעירו והאירו כל פנה ופנה שבכל סוגיה וסוגיה. (ויש שהביאו שגם המאירי דן בשאלה זו, ובאמת טעות בידם, דאין המאירי שואל אלא למה אומרים הלל בכל שמונת הימים, דהלא הלל זה על הנס נאמר ולא היה הנס שמונה ימים, עי"ש(.
ואפשר שלא ראו בכך תימה כלל, דאין כל הכרח ששמונת הימים הם משום שמונה נסים, או משום שהנס נעשה בכל שמונת הימים הנ"ל, אלא עצם מצות הדלקת נר חנוכה משום נס פך השמן, ושמונת הימים הם כנגד שמונה ימים שהדליקו מפך זה, שכנגד שמונה ימים שהדליקו מן הפך קבעו שמונת ימי חנוכה, כך היה נלענ"ד לבאר סתימת רוב רבותינו הראשונים.

תגלית מדהימה, דברי הרב אשר ויס הקושיה ו[יסוד] התירוץ גם יחד מצאתי בספר בן 130 שנה
וזה לשונו

: נר תמיד_Page_1.jpg (331.79 KiB) נצפה 14704 פעמים

: נר תמיד_Page_2.jpg (324.76 KiB) נצפה 14704 פעמים

וכאן הקישור לספר [זה בכלל ספר יוצא דופן שלא כספרים של זמן ההוא]
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 85&pgnum=1
אגב בתור הימני הוא מביא תירוץ בשם השל"ה [והוא בפרשת וישב] אשר בישיבות נאמר כל האריכות ההוא על שם הגר"ח [עיין למשל רשי זוין, המחבר מעתיק את דברי השל"ה בשינוי פרט לא-חשוב אחד, דהיינו לא שפשוט דולק שמונתיים, אלא נתמלא ממש ודוק.]

פורום אוצר החכמה

מי מחובר