מקובלנו כי בשונה מחלום, בנבואה אין שום פרט מיותר, וכל פרטי החזיון הם חלק נבואי שצריך להתגשם - "ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם".
מאידך - אין חלום בלא דברים בטלים.
דא עקא, שכלפי חלומות יוסף ישנה סתירה בעניין זה. מחד - מהם לומדת הגמרא (ברכות נה.) ש"אין חלום בלא דברים בטלים", שהרי חלם יוסף שגם אמו ("הירח") תשתחווה לו, ורחל כבר נפטרה. מאידך - חלומות יוסף היו נבואה, כפי שמשמע מדברי הרמב"ן בפרשתנו (מב ט), שלכן לא הודיע יוסף ליעקב על היותו חי, כדי שיתגשמו חלומותיו. אילו לא היו אלו נבואות אלא חלומות באספמיא - מדוע יצער את אביו בשביל שיתקיימו?!
למרבה התמיהה, הרמב"ן עצמו מביא את דחז"ל ש"אין חלום בלא דברים בטלים" על הפסוק "הבוא נבוא אני ואמך וגו'".
למי פתרונים?