הכהן כתב:אולי כיון שתפילות מנחה ומעריב כרוכות יחד
פלתי כתב:לגבי שבת פשיטא שצריך להיות בסידורים תפילת ערבית ברישא, שכן הוא הסדר במציאות, כל שבוע ושבוע, שמתחילים את תפילות השבת בתפילת ערבית ולמחרת שחרית ואח"כ מנחה.
משא"כ בימות החול, היות שהוא חוזר על עצמו יום יום, הרי לא שייך לומר שתפילת ערבית היא במציאות קודם לשחרית או להיפך, ולכן שפיר יש לשאול אם ראוי להקדים ערבית דהלילה הוא תחילת היום, או דילמא הוי כקדשים דהיום הוא קודם ללילה.
חכם באשי כתב:אך יש לדחות את אשר כתב הרב פלתי, דהרי כל בר ישראל נעשה בר חיוב במצוות במלאות לו י"ג שנה ויום אחד, היינו, ממש בצאת הכוכבים של תחילת השנה החדשה, ואם כן, הוא מתחייב לראשנה בתפילת ערבית דייקא. והדרא קושיא לדוכתיה.
ושמא יש לומר, שלמנהג קדמוני אשכנז, להתפלל ערבית מבעוד יום, נמצא שהתפילה החיובית הראשונה של נער הבר מצווה אינה תפילת ערבית אלא שחרית. ודוק היטב.
הכהן כתב:הדבר פשוט מאוד: היום מתחיל בבוקר. לא יום הלכתי אלא יום מציאותי.
משא"כ שבת - היום המציאותי מתחיל בכניסת השבת.
כמו כן, מחזורים - היום המציאותי של החג מתחיל בתפילת מנחה לערב החג שבו נכנסים לבית הכנסת.
בברכה המשולשת כתב:הכהן כתב:הדבר פשוט מאוד: היום מתחיל בבוקר. לא יום הלכתי אלא יום מציאותי.
משא"כ שבת - היום המציאותי מתחיל בכניסת השבת.
כמו כן, מחזורים - היום המציאותי של החג מתחיל בתפילת מנחה לערב החג שבו נכנסים לבית הכנסת.
לכאורה פשוט שכך הוא
(בבחינת כהנא מסייע כהנא)
הכהן כתב:כשאתה מדבר עם מישהו עכשיו, ואתה אומר 'מחר בבוקר', למה אתה מתכוון?
פלתי כתב:בברכה המשולשת כתב:הכהן כתב:הדבר פשוט מאוד: היום מתחיל בבוקר. לא יום הלכתי אלא יום מציאותי.
משא"כ שבת - היום המציאותי מתחיל בכניסת השבת.
כמו כן, מחזורים - היום המציאותי של החג מתחיל בתפילת מנחה לערב החג שבו נכנסים לבית הכנסת.
לכאורה פשוט שכך הוא
(בבחינת כהנא מסייע כהנא)
מה הכוונה יום מציאותי? לפי מה נקבע התחלת היום המציאותי?
פלתי כתב:הכהן כתב:כשאתה מדבר עם מישהו עכשיו, ואתה אומר 'מחר בבוקר', למה אתה מתכוון?
לא ירדתי לסוף דעתו הרמה. הא כיון שאמר להדיא "בבוקר", פשיטא דכוונתו להבוקר, אבל אין בזה תשובה על שאלתי.
פלתי כתב:בברכה המשולשת כתב:הכהן כתב:הדבר פשוט מאוד: היום מתחיל בבוקר. לא יום הלכתי אלא יום מציאותי.
משא"כ שבת - היום המציאותי מתחיל בכניסת השבת.
כמו כן, מחזורים - היום המציאותי של החג מתחיל בתפילת מנחה לערב החג שבו נכנסים לבית הכנסת.
לכאורה פשוט שכך הוא
(בבחינת כהנא מסייע כהנא)
מה הכוונה יום מציאותי? לפי מה נקבע התחלת היום המציאותי?
קוויטל כתב: היום מציאותי התחיל כשהעולם נברא בערב "במוצאי שבת" וככה נמשכה היום הראשון עד התחלת הערב שלאחריו ואז התחלת היום השני.
זוהי המציאות. ולא לשון בני אדם קובע המציאות.
הכהן כתב:הדבר פשוט מאוד: היום מתחיל בבוקר. לא יום הלכתי אלא יום מציאותי.
שיר ורננים כתב:עיין תוס' ריש ברכות ד"ה ליתני דשחרית ברישא: שפירשו קושייית הגמ' ליתני דשחרית ברישא. בזה"ל כדאשכחן בתמיד דכתיב של בוקר תחילה. עכ"ל . מעתה עפ"י הסבר התוס' נראה שתפילות נתקנו כנגד הקרבנות וממילא מתחיל הסדר מקרבן התמיד. וכנגדו תפילת שחרית.
אבא יודן כתב:נא לשמור על כל הפלפולים לכבוד פורים דהאי שעתא
אבל האמת הוא משום שבסדורים של פעם לא היו נדפס השמנסרה למנחה ולמעריב עוד הפעם. וברכת קר"ש דמעריב בלבד הוצגו לאחר שחרית .
לפעמים רואים כזה סידור גם בימינו
חכם באשי כתב:רוצה להחכים,
לאמיתו של דבר, יש מחלוקת אם מניית מאה הברכות הוא מהיום או מהלילה שלפניו (ישנו ספר בשם 'מצות מאה ברכות' ושם כדומני הוא הביא מ"מ לכך),
ונמצא שוב, שלשיטה שמאה הברכות נימנים מהלילה הסידור צריך להתחיל מתפילת ערבית.
הפלא ופלא כתב:סידור האר"י -זאלקאווא, מתחיל במעריב
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים