מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מחפש עזרה במציאת מקורות

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
נתי
הודעות: 8
הצטרף: ו' ינואר 08, 2016 12:16 am

מחפש עזרה במציאת מקורות

הודעהעל ידי נתי » ו' ינואר 08, 2016 12:22 am

שלום לכולם,

אשמח את עזרתכם.

ישנן שתי מימרות שמביאים בשם חז"ל שלא הצלחתי למצוא להם מקור (גם לא בפרויקט השו"ת ולא פה):

א) כל המודה בנסו זוכה ונעשה לו נס אחר

ב) כל הבונה חורבה אחת מחורבות ירושלים כאילו בנה את בית המקדש

אשמח מאוד אם מישהו יכול להעיר את עיני בכך, השערתי שזה מבוסס על צירוף מימרות או על הסקה אחת מהשניה.

תודה רבה!

פרי יצחק
הודעות: 86
הצטרף: ו' נובמבר 02, 2012 11:25 am

Re: מחפש עזרה במציאת מקורות

הודעהעל ידי פרי יצחק » ש' ינואר 09, 2016 9:26 pm

מאמר א' מופיע בכמה ספרים ומן המפורסמות שלא נודע מקורו.

מאמר ב' לא שמעתי בלתי היום, רק שסברא יש בדבר, משום שאמרו חז"ל (הובא במהרש"א מגילה דכ"ט בשם מדרש, שאף הוא נעלם מקורו) שעתיד ביהמ"ק להיות גדול ככל ירושלים, יעו"ש. וא"כ הבונה חורבה מחרבות ירושלים נמצא בונה ביהמ"ק...

מה שנכון נכון
הודעות: 9204
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מחפש עזרה במציאת מקורות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' ינואר 09, 2016 9:27 pm

א - החיד"א בכמה מקומות כותב שכן הוא בשוח"ט עה"פ מזמור לדוד להזכיר. לא מצאתי שם.

נתי
הודעות: 8
הצטרף: ו' ינואר 08, 2016 12:16 am

Re: מחפש עזרה במציאת מקורות

הודעהעל ידי נתי » א' ינואר 10, 2016 6:57 pm

תודה!

האמת שחשבתי ש"המודה בנס", זה כנראה מבוסס על חיבור של פסוק ומדרש- תהילים ס', ו': "נתת ליראיך נס להתנוסס", כלומר שעל ידי הודאה על הנס זוכים להתנוסס בנס אחר. וכן על 'מדרש תהילים' יח, ו,
"כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה, בידוע שמוחלין לו עונותיו, ונעשה כבריה חדשה".

אבל "תורת ארם צובא" הפנה אותי למקור משמשע ממנו יותר מפורש

ממדרש תהילים 'שוחר טוב' (בובר), מזמור ע': "וכתיב ויתן [לפני ארון] ה' להזכיר ולהודות, ולמה היו מזכירין, שנאמר זכרו נפלאותיו [אשר עשה, זכרו נפלאותיו] שעושה עמכם בכל עת, ולא עשה עמכם ולא גאל את ישראל, אלא בשביל שיהיו מזכירין נפלאותיו. אמר דוד אם כן אני מזכיר והצילני, שנאמר למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני".
נערך לאחרונה על ידי נתי ב א' ינואר 10, 2016 7:04 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9204
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מחפש עזרה במציאת מקורות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ינואר 10, 2016 8:42 pm

נתי כתב:אבל "תורת ארם צובא" הפנה אותי למקור משמשע ממנו יותר מפורש

ממדרש תהילים 'שוחר טוב' (בובר), מזמור ע': "וכתיב ויתן [לפני ארון] ה' להזכיר ולהודות, ולמה היו מזכירין, שנאמר זכרו נפלאותיו [אשר עשה, זכרו נפלאותיו] שעושה עמכם בכל עת, ולא עשה עמכם ולא גאל את ישראל, אלא בשביל שיהיו מזכירין נפלאותיו. אמר דוד אם כן אני מזכיר והצילני, שנאמר למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני".

זהו המדרש שוח"ט שאליו כיוון החיד"א, וכבר ראיתי זאת, וגם העירני ע"כ א' מחברי הפורום, אבל לענ"ד אין מכאן כל ראיה שזוכה שיעשה לו נס והיינו שלא כגדרי הטבע, אלא שזה מעורר רחמי ה', ויש הבדל רב בין הדברים, וזה מש"כ שלא מצאתי שם.

והעירני הנ"ל עוד לדברי החיד"א עצמו בדבש לפי נ,ה וביוסף תהלות במזמור הנ"ל. ובאמת שם כתב בלשון אחרת: שזוכה להצלה מצרה, ולא שזוכה לנס. וזה מתאים ללשון השוחר טוב.

גם מתבאר משם שגרסת החיד"א במדרש היתה "ולא גאל את ישראל, אלא בשביל שהיו מזכירין נפלאותיו, אמר דוד אם כן אני מזכיר והצילני". ובאמת כך הגרסה בשוחר טוב ונציה שו ואמ"ד תצ, אך במהדורות המאוחרות איתא שיהיו, וכ"ה בבית המדרש ח"ה עמוד 76 שציין בובר בהערותיו על השוח"ט.

וגם מהענין נראה שזו כנראה הגרסה הנכונה כי הלשון הסתמי 'גאל את ישראל' משמעותו נוטה על גאולת מצרים, ולא קדמו לה הזכרות ניסים. וגם הפסוק שעליו נסמכים הדברים - זכרו נפלאותיו מורה שהפירוש הוא שיהיו מזכירים בעתיד.

אגב המאמר הנ"ל מופיע עוד לפני החיד"א, ראה בהקדמת שו"ת שתי הלחם.

מנצפך
הודעות: 446
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 11:05 pm

Re: מחפש עזרה במציאת מקורות

הודעהעל ידי מנצפך » ב' נובמבר 14, 2016 9:00 pm

בב"ב י. מובא 'פחד קשה יין מפיגו', ולאחרונה למדתי בפלא יועץ [אני לא זוכר מיקום מדויק] 'יין קשה פחד מפיגו', וכמדומני שכך גם מרגלא בפומיה דאיניש, מישהו יודע האם יש מקור לזה בחז"ל או בגירסאות ישנות?

ואגב ישנו שיר ידוע על 'עשרה קבים של חכמה וכו' ותשעה נטלה ירושלים וכו', וכמדומני שבקידושין מט: כתוב שאת ט' הקבים של החכמה נטלה א"י, ואת של היופי נטלה ירושלים, ושאלתי האם ישנו מקור חזל"י לזה או שזה שייך לאשכול 'מסורת הגננות'?

לעומקו של דבר
הודעות: 3524
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: מחפש עזרה במציאת מקורות

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ג' נובמבר 15, 2016 4:17 pm

מנצפך כתב:בב"ב י. מובא 'פחד קשה יין מפיגו', ולאחרונה למדתי בפלא יועץ [אני לא זוכר מיקום מדויק] 'יין קשה פחד מפיגו', וכמדומני שכך גם מרגלא בפומיה דאיניש, מישהו יודע האם יש מקור לזה בחז"ל או בגירסאות ישנות?

במילה אחת: גירסא זו נמצאת ברד"ק ובמזרחי ובסיפורי חסידים.

ובארוכה, מתוך ספר "דף על הדף" בבא בתרא דף י עמוד א:

בגמ': פחד קשה יין מפיגו.
בספר שבחי הבעש"ט (ע' קט) כותב: פעם אחת היה הבעש"ט במדינת וואלחייא ושם היה אצלם יין קדוש והוא שנוטף מן הענבים וכשמערבין בכוס ב' או ג' טפין קטנים א"א לשתותו מפני חזקו. וכיבד הבעה"ב את הבעש"ט בכוס קטן מיין זה. וכשטעמו אמר הבעש"ט הלא יינך טוב למה כוסך קטן. והשיב הבעה"ב כי סכנה הוא לשתות כוס גדול, ויאמר הבעש"ט אין אני מתיירא מזה, ונתנו לו כוס גדול ושתה את כולו. והסתכלו כולם בו עד שנעשו פניו אדומים וכל שערותיו עמדו כמו אש ממש ונתבהלו כולם, אבל הבעש"ט העביר ידיו על פניו והפיג יינו כרגע. ותמהו מאד ע"ז ואמר כי רז"ל אמרו יין קשה פחד מפיגו, וכאשר התבונן בגדולתו ית' נפל פחד ורעדה מגדולתו ית' והפיג את היין מכל וכל ע"כ.
בנוסח דומה מסופרים הדברים בספר 'פלא יועץ' (ערך גילה): וכבר סיפרו על הריב"ש [ר"י בעש"ט] שפעם א' שתה כוס גדול של שכר חזק מאד, בחושבו שהוא יין, וכמעט שלא נתעלף. ותיכף סגר עיניו כמעט רגע חזר לאיתנו, כאילו לא שתה כלל. שאלו לו תלמידיו מה רפואה עשה, והשיב להם הלא תדעו מה שאמרו רז"ל יין קשה פחד מפיגו, ואין פחד כפחד ד' מהדר גאונו. ולכן, תיכף שחשבתי בעומק יראת ד', השכר חלף הלך לו עכ"ל.
בספר 'כתבי - קודש' שאסף הרה"ח ר' משה מידנער (ירושלים תשכ"ו עמ' י) באים הדברים בקיצור: הבעש"ט התארח אצל אחד וציוה להביא מעד וכו' ואמר: אחז"ל פחד קשה יין מפיגו, כן יין קשה פחד מפיגו עכ"ל.
ובספר תורת מנחם (תשי"א ח"א ע' 89) מביא:
כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, בשנים הראשונות לנשיאותו ישב פעם והתוועד עם חסידים, ולקח משקה, כוס אחת, כוס שניה, וצוה למזוג כוס שלישית. וכעבור זמן העביר ידו על מצחו, ולא היתה ניכרת עליו פעולת המשקה. ואחר כך הסביר, שהתבונן בגדולת הויה עד שנפל עליו פחד, ו'יין קשה פחד מפיגו', היינו, שהיראה פעלה על בשר הגוף עד כדי כך, שעל ידה סרה מן הגוף פעולת המשקה".
וכ"ק אדמו"ר מוהרמ"מ מלובאויטש זצ"ל בלקוטי שיחות (חלק כה ע' 499) נשאל על הסיפור הנ"ל מהצמח צדק שהרי זה לא כדברי הגמרא כאן דאיתא להיפך: פחד קשה - יין מפיגו, והשיב וז"ל:
"הנה אדמו"ר הצמח צדק לא אמר המאמר בשם רז"ל, כי אם ביאר את אשר קרה, אשר אף שהיה יין קשה, ובכל זאת הנה פחד ה' הפיגו, ואף על פי כן יש צדק בהערה, כיון ששטחיות הלשון במסכת בבא בתרא משמע שיין קשה יותר מפחד ולא להיפך. אבל מובן שאין זה קושיא, שהרי אית פחד רגיל ואית פחד ועד, בדוגמת המסופר בשמו"ר (פכ"ד, ד) ונשרו כו'. והרי זה באין ערוך, בהתבוננות השלימה לגבי פחד ה' והדר גאונו, וקל להבין" עכל"ק.
והנה בשערי תשובה (סי' תרצ"ה ס"ק ב') כתב, דמי שהוא חלוש בטבעו אין לו לשתות בפורים יותר מדאי, וראי' לדבר ר' יהודה בר' אילעי דאיתא כאן בגמ' שאמר שלא שתה אלא בקידוש והבדלה וד' כוסות, ובשביל שתיה זו הצטער מאוד, ומשמע שבפורים לא שתה כיון שהי' קשה לו ע"כ.
ואמר הגאון רי"י פיקרסקי ז"ל ששמע ממו"ר הגאון הקדוש מקוז'יגלוב זצ"ל - הי"ד בעל ארץ צבי שאמר בשם השפת אמת זצ"ל לדחות ראי' זו, דלכאורה קשה מה דאמר וחוגרני צידעי וכו' עד העצרת, דמאי פיסקא שהשתהה חולשתו שמחמת שתייתו בכל שנה דוקא עד עצרת לא פחות ולא יותר, ולמה זה.
וביאר עפ"י דברי הגמ' כאן עפ"י הנ"ל דהרעיון הוא: יין קשה פחד מפיגו, ולפי"ז א"ש, דמתן תורה הי' באימה ויראה ורתת וזיעה, ע"כ בהגיע עצרת חג מתן תורה, התעורר בקרב לב ר' יהודה בר אילעי אימה ויראה של מ"ת מעין המאורע, וע"כ דוקא אז הופג יינו וסרה חולשתו, וע"כ דוקא שתייתו של פסח השתהה כ"כ עד עצרת, אבל בפורים שהוא עצמו יום מ"ת כדדרשינן בגמר' (שבת פ"ח ע"א): קימו וקבלו, קימו מה שקבלו כבר, ע"כ אף ששתה הרבה בפורים מ"מ תיכף ומיד הי' פחד מפיגו דהיינו האימה ויראה של מ"ת שמתעורר בפורים מעין המאורע וכיון דבעי למינקט רבותא וחוגרני צידעי עד עצרת, ע"כ לא נקיט רק שתיית ד' כוסות דפסח, דבזה יש רבותא דאע"ג שנחלש בסיבת שתייתם זמן רב כ"כ מפסח עד עצרת מ"מ לא נמנע מלשתות, דאלו חולשתו שמפאת שתיית פורים לא השתהה כלל, כי תיכף פג יינו מחמת פחד מ"ת, ואין בזה רבותא ע"כ לא נקיט לה כלל. עכ"ד ודפח"ח.
ובקובץ כרם שלמה (תמוז תשמ"ב ע' ס - סא) כתב הרה"ח ר' מנחם בראכפלד ז"ל ענינים מעניינים בזה ואלו דבריו:
גירסא כזו היתה גם לפני הרד"ק, שכתב עה"פ וריחו לא נמר (ירמי' מח, יא): וכן אמרו גוף קשה יין מפיגו, כלומר מחלישו ומתיש כחו עכ"ל הרד"ק. ולפי"ז על כרחנו לומר שהמשך דברי הגמ' יהי' יין קשה פחד מפיגו - כדברי הבעש"ט. וכלשון הזה מביא הרד"ק גם בס' השרשים שלו ערך פוג. מוכח שזו היתה גירסתו בגמרא.
וגם לפני המזרחי היתה גירסא דומה, כמ"ש עה"פ ויפג לבו (ויגש מה, כו): וכן יורה מאמרם גוף קשה היין מפיגו, שאין פירושו משביתו ומבטלו, רק מחלישו עכ"ל (ומש"ש שהרד"ק פירשו מל' שביתה וביטול, נראה שהוא ט"ס וצ"ל שהרמב"ן פי' כך. עי' בפירושיהם). וראייתו מתקבלת רק אם גורס שהיין מפיג את הגוף, היינו מחלישו. אבל אילו הי' גורס שהיין מפיג את הפחד אזי לא היתה לו כל ראי', שהרי אמנם היין משבית ומבטל את הפחד.
לכאורה יש להוכיח כגירסת הספרים שלנו מן הגמ' (עירובין סד, ב) שהשינה מפיגה את היין, דמחזי ממש כגירסתנו "יין קשה שינה מפכחתו". אך כד דייקת שפיר הוי ראי' לסתור: שהרי אמרו שם (בעירובין) לא שנו [שהשינה מפכחת את היין] אלא ששתה כדי רביעית, אבל שתה יותר מרביעית כל שכן ששינה משכרתו. ו'יין קשה' שבגמ' ב"ב היינו בשותה יותר מדי דוקא (דהשותה במדה הראוי' אין היין קשה, אלא אדרבא - משמחו - סנהדרין ע, א), ובכה"ג השינה משכרתו ולא מפכחתו! אלא ע"כ לומר שהשינה מפכחת את הפחד ולא את היין - וכגירסת הרד"ק, המזרחי והבעש"ט. (ואת גירסת הספרים שלנו יש ליישב ולומר שדוקא שינה כלשהו משכרתו, אבל שינת קבע מפיגה אף יין הרבה, כדמשמע מהרמב"ם בפ"א מביאת מקדש הל' ה, עיין שם בכ"מ).
והנה לפי גירסת הספרים שלנו השתמשו בל' מפיג על הסרת הפחד, ובל' מפכח על הסרת היין (פחד קשה יין מפיגו, יין קשה שינה מפכחתו). אך בכ"מ שהובאו עניינים אלו התבטאו בסגנון הפוך, כמ"ש לעיל מהגמ' בעירובין שהשינה מפיגה את היין. ובשמואל (א א, יד) עה"פ הסירי את יינך מעלי, תרגם יונתן: תפיגין ית חמריך. וכ"ה בכ"מ. ולאידך גיסא, השתמשו בל' פכח על הסרת הפחד: כמאמרז"ל (תענית יג, ב) לפכוחי פחודיה הוא דעביד. וכן, לפכוחי פחדיה קא שתי (ב"מ סו, ב). אך לגירסת הרד"ק וכו' עולה הכל כהוגן (ואף שנראה מכאן מפורש שהיין מפכח את הפחד, אפ"ל שכ"א מהם מחליש את חבירו).
ונראה להביא סמך שהפחד מפיג את היין, ממ"ש בגמ' (מגילה יב, ב) ששלחה ושתי לאחשורוש, אבא [בלשצר] לקבל אלפא חמרא שתי ולא רוי. כדמצינו בקרא (דניאל ה) שאחרי שתותו דיבר עם חכמי בבל ועם דניאל בהשכל ודעת, ולא כשכור. אך באמת בלשצר נשתכר ונשתטה בשכרותו עד שציוה להוציא את כלי המקדש, ככתוב שם שבעצת היין עשה כן. ורק אחרי שראה את פס היד הכותבת, ונתפחד הרבה (כמש"ש מלכא בלשצר שגיא מתבהל) רק אז פג יינו מרוב הפחד, ויכול הי' לדבר עם החכמים. ע"כ מהכרם שלמה שם.

אבןטובה

Re: מחפש עזרה במציאת מקורות

הודעהעל ידי אבןטובה » ה' נובמבר 17, 2016 7:08 am

בנה אחת מחרבות ירושלים ברכות ו:

יאיר
הודעות: 10138
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מחפש עזרה במציאת מקורות

הודעהעל ידי יאיר » ה' נובמבר 17, 2016 7:54 am

אבןטובה כתב:בנה אחת מחרבות ירושלים ברכות ו:

למה אתה לא מצטט את המאמר המלא?

"וא"ר חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר (ירמיהו לג, יא) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות ואם משמחו מה שכרו אמר רבי יהושע בן לוי זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות שנאמר (שמות יט, טז) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וגו' והאלהים יעננו בקול. איני והא כתיב (שמות כ, יד) וכל העם רואים את הקולת אותן קולות דקודם מתן תורה הוו רבי אבהו אמר כאילו הקריב תודה שנאמר (ירמיהו לג, יא) מביאים תודה בית ה' רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר (ירמיהו לג, יא) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'"

ואיך זה בדיוק קשור לשאלה?
נתי כתב:שלום לכולם,

אשמח את עזרתכם.

ישנן שתי מימרות שמביאים בשם חז"ל שלא הצלחתי למצוא להם מקור (גם לא בפרויקט השו"ת ולא פה):

א) כל המודה בנסו זוכה ונעשה לו נס אחר

ב) כל הבונה חורבה אחת מחורבות ירושלים כאילו בנה את בית המקדש

אשמח מאוד אם מישהו יכול להעיר את עיני בכך, השערתי שזה מבוסס על צירוף מימרות או על הסקה אחת מהשניה.

תודה רבה!

ושמא כוונתך בגלל סיפא דדבריו.

מכון חכמי ספרד
הודעות: 970
הצטרף: ו' מרץ 03, 2017 10:26 am

כל המודה בניסו עושים לו נס אחר - מקור

הודעהעל ידי מכון חכמי ספרד » ב' יולי 24, 2017 2:37 pm

הציטטה הנ"ל הובאה בכמה מספרי האחרונים, בשם רז"ל. הקדום ביותר שמצאתי הוא בהקדמת ספר שתי הלחם לרבי משה חגיז.
יש מי שמכיר מקור?

ביליצר
הודעות: 1325
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: כל המודה בניסו עושים לו נס אחר - מקור

הודעהעל ידי ביליצר » ב' יולי 24, 2017 9:34 pm

זכר לדבר בשמונה עשרה ,
מודים אנחנו לך ,כן תחיינו ותקיימנו ,על שאנו מודים לך ,
פירוש מכיון שאנו מודים לך על כל הנסים תמשיך לחיינו ולאסוף גלויותינו וכו,

בקרו טלה
הודעות: 3024
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: כל המודה בניסו עושים לו נס אחר - מקור

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' דצמבר 05, 2018 12:38 am

-
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב ד' דצמבר 05, 2018 1:12 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

חפציאלי
הודעות: 154
הצטרף: ה' נובמבר 08, 2018 8:30 pm
שם מלא: אבןטובה

Re: כל המודה בניסו עושים לו נס אחר - מקור

הודעהעל ידי חפציאלי » ד' דצמבר 05, 2018 12:46 am

זה הרב חידא או בדבש לפי או במדבר קדמות וכן בתהילים כסא רחמים

ירושלים
הודעות: 109
הצטרף: ד' אוגוסט 19, 2015 10:58 am

Re: מחפש עזרה במציאת מקורות

הודעהעל ידי ירושלים » ד' דצמבר 05, 2018 1:53 am

דבש לפי אות ה' סק"ז: הודאה אמרו רז"ל כי המודה לה' על נס שנעשה לו הקב"ה מצילו מצרה אחרת וזה פי' הכתוב כי חמת אדם תודך דכאשר הציל האדם מחימה צרה שבאה לו והוא מודה אליו יתברך וזהו תודך אז שארית חימות תחגור תעכב מלשון חגירת הצפורן שינצלו מצרות אחרות

ובפלא יועץ אות הילול: ומכלל חסדי ה' ומשפטי ה' ישרים משמחי לב שמה שאנו מברכים אותו ומהללים לשמו על הטובה שעושה עמנו יערב לו וה' יחשוב לנו למצוה ומקבלים עליה שכר, עד שאמרו שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה - הנה שכרו שעושים לו נס אחר שנאמר זובח תודה וכו' אראנו בישע אלקים היש חיך מתוק מזה לכן הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

אספקלריא
הודעות: 384
הצטרף: א' יוני 29, 2014 11:45 pm

Re: כל המודה בניסו עושים לו נס אחר - מקור

הודעהעל ידי אספקלריא » ה' דצמבר 27, 2018 3:55 pm

בנוסף לדבש לפי מערכת ה' אות ז', הביאו לעיל דבש לפי מערכת נ' אות ה' ויוסף תהילות ע'.
ועיין עוד יוסף תהלות קל"ו, ובס' דברים אחדים דרוש ל"ב אות ב' מביא בשם כת"י (מכתב) של אחד הגדולים.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ביקורת תהיה, יהודה בן יעקב ו־ 46 אורחים