מיללער כתב:המהרש"א בחידושיו עמס' מגילה דף כה. בתוד"ה מפני שעושה כ' וז"ל אין פירושם (של התוס' בדברי פיוט הקליר ליום ב' דפסח "צדקו אותו ואת בנו ביום אחד בל תשחטו") מוכרח כן, ועי' בפירוש המחזור שמפרש לא בענין אחר ותו לא מידי. ע"כ
על איזה פירוש על המחזור כיון המהרש"א,
קושית התוס' הוא על ר"א הקליר שיסד בקדושתא שאנו אמרוים ביום ב' של פסח 'צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד' דמשמע שר"ל שהקב"ה חס על אותו את בנו - וזה נגד הדין שבמשנה האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך משתקין אותו.
ומשמע מדבריהם שפירשו דברי הקליר, 'צדקו' הצדיקו מעשיכם 'ותרחמו' שלא תשחטו אותו ואת בנו ביום אחד, וע"ז כ' המהרש"א שאין פירושם מוכרח עפ"י הפירוש שבמחזור - ורו"ה בשם בעל נחלת יעקב מפרש את דברי הפייטן עפ"י המשנה חולין שבד' פרקים בשנה צריך המוכר להודיע שמכר את האם כדי שלא להכשיל את הקונה בשחיטת אותו ואת בנו, ולפיכך עומד ומזהיר 'צדקו' עשו כדין ותכריזו שמכרתם את האם, משום אותו ואת בנו לא תשחטו ודפח"ח.
אבל גם לפי פשוטו קשה על התוס' איםה מצינו בכלל שהכוונה כאן על ענין של רחמנות, ולא אזהרה לעשות כדין שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד?
ועל עצם דברי הפייטן קשה שבעצם על קרבן הפסח גופיה לא שייך שישחטו האם והבן לקרבן פסח שצריך להיות בן שנה, אם לא שנאמר שישחטו האם לחגיגה או לחולין והבן לקרבן פסח.