ואמנם, הרי דין פיקו"נ מתיר גם דברים שאין חיוב לעשותם, וכגון ליקח רופא פרטי ללידה, גם מי שיש לו ממון אינו חייב לעשות כן, ומאידך אם רוצה יכול לחלל שבת בשביל זה להתקשר לרופא ולהסיעו וכו'.
יאיר1 כתב:יש תשובה של הנודע ביהודה לגבי ניתוחי מתים.
שהרי על ידי ניתוחי מתים למדים לרפאות ומזה יש הצלת נפשות רבות. והשיב שרק כאשר הפיקוח נפש לפניו מותר לעבור איסור לשם הצלה, ולא בהצלה של לאחר זמן.
ומכך כל מה שנוגע לענין זה.
ואני לא בטוח שהספקות הראשונות שלך אכן מותרות. הרי אין הצלה על ידי הבערת האש עם העשיר.
החתן סופר כתב:יאיר1 כתב:יש תשובה של הנודע ביהודה לגבי ניתוחי מתים.
שהרי על ידי ניתוחי מתים למדים לרפאות ומזה יש הצלת נפשות רבות. והשיב שרק כאשר הפיקוח נפש לפניו מותר לעבור איסור לשם הצלה, ולא בהצלה של לאחר זמן.
ומכך כל מה שנוגע לענין זה.
ואני לא בטוח שהספקות הראשונות שלך אכן מותרות. הרי אין הצלה על ידי הבערת האש עם העשיר.
ישר כח הקדמת אותי, נו"ב תניינא יו"ד סי' רי', הובא בפתחי תשובה יו"ד סי' שס"ג סק"ה.
וכמדומה ששם הובא גם החת"ס בהמשך דברי הפתחי תשובה לאותו עניין.
וכבר ידועה תשובת מרן הגראי"ה זצ"ל בדעת כהן קצ"ט שישתדלו בכל הכח להשיג מתי עכו"ם, ויעויין עוד דעת הגר"ע יוסף לגבי שבעה על תורם גופו למדע חזו"ע אבלות ח"א עמ' תקלט שפסק כהגרשז"א שלא לשבת עליו שבעה כלל.
ישא ברכה כתב:בדברים דלעיל יש פרדוקס.
אם לקחת רופא הכי טוב ע"פ רופא פשוט זה בכלל פיקוח נפש, אז למה לא חייבים לקחת את הרופא הטוב מד"ז, ולעולם נחייב לקחת את הרופא הטוב ביותר.
ולענ"ד ההנחה הזו איננה נכונה.
גם זו לטובה כתב:ישא ברכה כתב:בדברים דלעיל יש פרדוקס.
אם לקחת רופא הכי טוב ע"פ רופא פשוט זה בכלל פיקוח נפש, אז למה לא חייבים לקחת את הרופא הטוב מד"ז, ולעולם נחייב לקחת את הרופא הטוב ביותר.
ולענ"ד ההנחה הזו איננה נכונה.
בכלל ההיתר ולא בכלל החיוב, ווז"פ.
עושה חדשות כתב:4. שו"ע (יו"ד קס-כב) מותר ללוות ברבית מפני פקוח נפש. ובט"ז כתב "וצ"ל דכאן מיירי ג"כ כה"ג שאין אדם כשר רוצה להלוות בחנם רק יש ישראל רשע אחד שרוצה להלוות ברבית מותר ליקח ממנו הלואה ברבית מפני פיקוח נפש אבל המלוה פשיטא שעושה איסור דמה פיקוח נפש יש לו שצריך ליקח רבית אדרבה מוטל עליו להלוות בחנם שנאמר לא תעמוד על דם רעך וכמו ששאר ישראל חייבים בהצלתו כן הוא חייב ממילא אין כאן פיקוח נפש אלא מצד שהוא אינו רוצה להלוות בחנם וא"כ לא היה לבעל הש"ע לקבוע זה בש"ע דמצד המלוה הוא יש באמת איסור ומצד הלוה פשיטא הוא שהרי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, וגם דברי רמ"א שהתיר בסמוך בעסקי הקהל לצורך גדול שהוא כפקוח נפש צריך לפרש כן דאין כאן רק אדם רשע שרוצה דוקא ברבית ולא כאותן שטועים בדבר ואומרים שגם למלוה יש היתר חלילה לומר כן". ובנתיבות שלום (הרב גלבר) כתב "ואף שאין הפיקו"נ מוטל עליו יותר מאשר על אחרים מ"מ כאשר בא להלוות אין לו היתר לקחת ריבית". ואמנם לש' הט"ז משמע שהוא מחוייב להלוות, וא"כ אפשר עדיין לומר דבגוונא דאינו מחוייב כגון הנ"ל, יכול לדרוש ריבית.
הבו עיצה.
ראה בס' משנת פיקו"נ (לורינץ) סימן א' שהאריך להוכיח שאין הגדרים שווים.ישא ברכה כתב:ובאמת הסברא נותנת להשוות שני הענינים, שאם כל מצוה שהותרה לצורך קיום החיים, הרי שקיום החיים עדיף ע"פ מצוה זו. א"כ לכאו' מסתבר שהוא מחויב גם לדאוג לקיום המצוה. ואולי אפי' אפשר ללמוד זאת מק"ו. ויל"ע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים