ובסוף ספר אהבת חסד כתב בשם הגר"י מולין [- הוא ר"י וואלינער] דמצוה לאהוב את הרשעים מה"ט והביא כן מתשובת מהר"ם לובלין, כי אצלנו הוא קדם תוכחה שאין אנו יודעין להוכיח, ודיינינן להו כאנוסין, ולכן אי אפשר לנו לדון בזה לפטור מן היבום, וכן לענין שאר הלכות.
ולמה הניח הצנזור על מכונו את ה'ביאור הלכה' בסימן א' דיבור המתחיל 'ולא יתבייש': "אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים המתקוממים על התורה ורוצים לעשות איזה תקנות בעניני העיר ועי''ז יעבירו את העם מרצון ה' ופתח בשלום ולא נשמעו דבריו בכגון זה לא דיבר הב''י מאומה ומצוה לשנאתם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל ודהמע''ה אמר הלא משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים וגו'"? זאת לא אדע. אם כי לפי ההנחה שהנחתי מקודם, אולי ייושב גם זה. ואכמ"ל כעת בדעתו של הצנזור.
אוצר החכמה כתב:ולמה הניח הצנזור על מכונו את ה'ביאור הלכה' בסימן א' דיבור המתחיל 'ולא יתבייש': "אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים המתקוממים על התורה ורוצים לעשות איזה תקנות בעניני העיר ועי''ז יעבירו את העם מרצון ה' ופתח בשלום ולא נשמעו דבריו בכגון זה לא דיבר הב''י מאומה ומצוה לשנאתם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל ודהמע''ה אמר הלא משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים וגו'"? זאת לא אדע. אם כי לפי ההנחה שהנחתי מקודם, אולי ייושב גם זה. ואכמ"ל כעת בדעתו של הצנזור.
אם הצנזור חשב שהדברים מופנים כלפי תנועות סוציאליסטיות כגון הבונד (שהיתה בתחילת דרכה אז) ולזה מכוון הח"ח בתקנות בענייני העיר, אז לא רק שלא היה לו למחוק אלא מסתמא שש על הדברים.
יבואו המומחים בהיסטוריה ויגידו אם זה סביר, ושוב חבל על דאבד תוכ"ד ולא משתכחין כוותיה גם בעניין כזה.
אוצר החכמה כתב:ולמה הניח הצנזור על מכונו את ה'ביאור הלכה' בסימן א' דיבור המתחיל 'ולא יתבייש': "אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים המתקוממים על התורה ורוצים לעשות איזה תקנות בעניני העיר ועי''ז יעבירו את העם מרצון ה' ופתח בשלום ולא נשמעו דבריו בכגון זה לא דיבר הב''י מאומה ומצוה לשנאתם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל ודהמע''ה אמר הלא משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים וגו'"? זאת לא אדע. אם כי לפי ההנחה שהנחתי מקודם, אולי ייושב גם זה. ואכמ"ל כעת בדעתו של הצנזור.
אם הצנזור חשב שהדברים מופנים כלפי תנועות סוציאליסטיות כגון הבונד (שהיתה בתחילת דרכה אז) ולזה מכוון הח"ח בתקנות בענייני העיר, אז לא רק שלא היה לו למחוק אלא מסתמא שש על הדברים.
יבואו המומחים בהיסטוריה ויגידו אם זה סביר, ושוב חבל על דאבד תוכ"ד ולא משתכחין כוותיה גם בעניין כזה.
אוצר החכמה כתב:תוכ"ד הרב איתם הנקין הי"ד
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=24139
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=24227
שברי לוחות כתב:
לעומקו של דבר כתב:לעומת זאת, דעת החזון איש זצ"ל, הייתה לפסוק להלכה כהמרגניתא טבא, ודלא כהמגן אברהם (וכהמשנה ברורה, אם תרצו). הדברים נדפסו אאל"ט בחוט שני הלכות יום הכיפורים, וכן נתפרסם לאחרונה על ידי הרב יצחק קולדצקי בשם חמיו שליט"א.
(נוכל כמובן לנסח את הדברים אחרת: דעת החזון איש הייתה, שבדורינו יודה המגן אברהם שאין אנו יודעים להוכיח וממילא אסור להוכיח. אני בחרתי את הנוסח הראשון, והבוחר יבחר).
חיימקה כתב:עוד כתב [הרמב"ם. לש"ד] בפ''י הלכה ג' מצוה על כל אדם לאהוב
צ"ל פ"ו
הואיל ומוציא עליו שם שהוא רשע וגורם לו שיבדלו ממנו ולא יתנו לו שום דבר להרויח, ויצערוהו בכל יכולתם, שיש לבני אדם הכשרים להבדל בין הרשעים בשום עסק, ולצער אותם כפי היכולת, מ"ה יורד עמו עד לחייו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים