שש ושמח כתב:כל הרוצה להתעשר יקנה לו אלף עבדים
שש ושמח כתב:אם יש היתר להביא ילדים [יותר מהחיוב של פו"ר] על סמך שהציבור יפרנסם בקביעות מכספי צדקה, לדעתי זה רק בזמנינו שאין כופין על הצדקה [גם את זה אני לא מבין לגמרי], ואני שאלתי לעיל על זמנם שהיו כופין.
מי אמר שהיום מותר?
שש ושמח כתב:אכן טעיתי, לגבי הולדת בנים יש עוד סברא להתיר, מכיון שגם לאחר שיעור פו"ר יש מצוה של לערב אל תנח ידך וכמו שאני חייב להולידם ולפרנסם כך כולם חייבים לעזור לי בזה, או לכה"פ שמותר לי לגרום להם חיוב ע"י שאוליד בנים, ואמנם גם סברא זו אינה מוכרחת כלל,
אבל לו יצוייר שלא היה שום מצוה בהולדת ילדים באמת אינני מבין למה שיהי' מותר,
שש ושמח כתב:דברי לא הבל כי רק כתבתי שאיני מבין וזה ודאי נכון... אם אתה רוצה להסביר לי למה זה הוגן שאתה תוליד 100 ילדים בלי שום מצווה ואני יהי' מוכרח לתת לך צדקה מהכיס הפרטי שלי על חשבון הצרכים שלי אני מאד אשמח. תודה מראש.
[חוששני שהובן שאני מתכוין להתקיף מציאות עכשווית או להצדיק מה שהביא גימפעל וכמובן שאינו כן ואינו שייך לזה כלל].
שש ושמח כתב:קיי"ל גיטין י"ב ע"א יכול האדון לומר לעבדו עשה עמי ואיני זנך, והעבד מתפרנס מן הצדקה, - לאור האמור, כל הרוצה להתעשר יקנה לו אלף עבדים, וישכירם בכל יום בדמים מרובים, ולא יזונם כלל אלא יטילם על הציבור, ונמצא כל בני העיר צריכים להזיל ממונם לטובתו והלה עושה סחורה בממונם של חבריו,
איך יתכן למנוע דבר כזה?
1. ילדיו של אדם אינם קניינו וממילא הבאתם היא לא אינטרס שלו
2. אם כבר הייתה צריכה להיות השאלה למה אדם אינו חייב לזונם אע"פ שהוא עשיר, עכ"פ לאחר גיל 6
3. כמו"כ לפי הגישה הפשוטה של תשובת רבי עקיבא לטורנוסרופוס, עצם קיומם של עניים בעולם לפי השקפת התורה הוא לא שלילי כלפי העשירים, אלא שאדם על עצמו לא ראוי להטיל עצמו על הציבור, משא"כ ילדים שהוא מביא לעולם.
4. ובכלל מי שמטיל עצמו על הציבור כמדומני שבדר"כ זה באופן שהציבור לא מקיים מצוות צדקה? אני צודק?
במחשבה שניה עניין העבדים לא כ"כ נורא
הרי העבדים האלו היו על הציבור גם לפני שהוא קנה אותם. הוא לא הביא אותם לעולם
אם יש דין שכופין על הצדקה ז"א שיש מחוייבות של הציבור להחזיק את העניים
ולחלק בין עניים שבאו לעולם לעניים שלא באו לעולם זהו חילוק לא מוצלח כ"כ.
1. ילדיו של אדם אינם קניינו וממילא הבאתם היא לא אינטרס שלו
אם כבר הייתה צריכה להיות השאלה למה אדם אינו חייב לזונם אע"פ שהוא עשיר, עכ"פ לאחר גיל 6
מדין צדקה באמת חייב כמבואר בגמ' כתובות מ"ט ב' ובשו"ע.
לא הבנתי החילוק ומ"מ אינו מוכרח כלל. אין קושי במה שאסור להטיל עצמו על הציבור כמו שאין קושי במה שאסור להזיק לחבירו אע"פ שכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד.כמו"כ לפי הגישה הפשוטה של תשובת רבי עקיבא לטורנוסרופוס, עצם קיומם של עניים בעולם לפי השקפת התורה הוא לא שלילי כלפי העשירים, אלא שאדם על עצמו לא ראוי להטיל עצמו על הציבור, משא"כ ילדים שהוא מביא לעולם.
בלשון הגמ' לגבי האומר אל תקברוני מנכסי באמת יש לדון, אבל כבר כתב השו"ע יו"ד רנ"ה א' לעולם ירחיק אדם עצמו מן הצדקה ויגלגל עצמו בצער שלא יצטרך לבריות כו', וא"כ כ"ש שלא יגרום שיצטרך ליטול מן הצדקה.ובכלל מי שמטיל עצמו על הציבור כמדומני שבדר"כ זה באופן שהציבור לא מקיים מצוות צדקה? אני צודק?
שש ושמח כתב:לעומקו של דבר כתב:אם יש דין שכופין על הצדקה ז"א שיש מחוייבות של הציבור להחזיק את העניים
ולחלק בין עניים שבאו לעולם לעניים שלא באו לעולם זהו חילוק לא מוצלח כ"כ.
נראה לך שאם הוגן שאתן צדקה לעניים = הוגן שפלוני יטיל עצמו עלי? גם אם אצליח להבין את הסיפא לא אצליח להבין שזה נלמד מהרישא.
אבקש לדעת, האם לדעתך הוגן שאדם יפקיר כל נכסיו ויטיל עצמו על הציבור?
שש ושמח כתב:לעומקו של דבר כתב:במחשבה שניה עניין העבדים לא כ"כ נורא
הרי העבדים האלו היו על הציבור גם לפני שהוא קנה אותם. הוא לא הביא אותם לעולם
העבדים לא היו על הציבור לפני כן כיון שיכלו לעבוד ולהשתכר, כעת האדון אומר עשה עמי ואיני זנך, ומונע מהם להשתכר.
לעומקו של דבר כתב:1. (שמעתי פעם מר' יחיאל יעקבזון) ילדיו של אדם אינם קניינו וממילא הבאתם היא לא אינטרס שלו
2. אם כבר הייתה צריכה להיות השאלה למה אדם אינו חייב לזונם אע"פ שהוא עשיר, עכ"פ לאחר גיל 6
שש ושמח כתב:לפי דבריך אין השלכה מעשית לדין עשה עמי ואיני זנך, כיון שלעולם האדון מוכרח לזון את העבד, אם לא משום התחייבות כלפי העבד אז משום התחייבות כלפי הציבור, - ובסוגיא בגיטין מבואר לא כך, שהרי מבואר שם שכיון שיכול האדון לומר עשה עמי ואיני זנך שוב אין השחרור חוב כלפי העבד כיון דאם ירצה שלא לזון את עבדו אינו רשאי [ובודאי יותר נוח לעבד לקבל מזונותיו מהאדון מדין צדקה מאשר לחזר על הפתחים]. וכן מבואר שם דלפי"ז הקוטע יד עבדו של חבירו נותן שבתו ורפואתו לרבו ואותו העבד ניזון כל מזונותיו מן הצדקה, ומשמע שזהו המציאות בפועל.
יאיר1 כתב:
[אני מוכרח להוסיף הערה שאהבתי מאד את שם האשכול, שכל מה שמעניין אותנו להתעשר זה לא כדי לקנות רכב או לשפץ את הבית, אלא רק כדי לחתן ילדים...]
ספרים וועלט כתב:יאיר1 כתב:
[אני מוכרח להוסיף הערה שאהבתי מאד את שם האשכול, שכל מה שמעניין אותנו להתעשר זה לא כדי לקנות רכב או לשפץ את הבית, אלא רק כדי לחתן ילדים...]
הוא נקט הוצאה היותר גדולה...
שש ושמח כתב:קיי"ל גיטין י"ב ע"א יכול האדון לומר לעבדו עשה עמי ואיני זנך, והעבד מתפרנס מן הצדקה, - לאור האמור, כל הרוצה להתעשר יקנה לו אלף עבדים, וישכירם בכל יום בדמים מרובים, ולא יזונם כלל אלא יטילם על הציבור, ונמצא כל בני העיר צריכים להזיל ממונם לטובתו והלה עושה סחורה בממונם של חבריו,
איך יתכן למנוע דבר כזה?
אם אין זה הוגן להביא ילדים כשאין לאדם איך לפרנסם אין זה משנה כלל אם יש מצוה או אין מצוה בהבאת ילדים, אדם אינו יכול להטיל את קיום מצוותיו על הציבור.
שש ושמח כתב: ספרים וועלט חילק בין מצב שהאדון מתכוין לזה ובין מצב שאינו מתכוין. דבר זה לא זכיתי להבין, הרי ודאי שכל האומר לעבדו עשה עמי ואיני זנך אינו אומר כך על דעת שהעבד ימות מרעב, אלא משום שסומך ע"ז שהעבד יחזר על הפתחים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים