מורה צדק כתב:אין ספק שהדרך האמיתית היא לחקור ולחפש אחר כת"י וגירסאות קדומות, שעפ"ד ייושבו הרבה קושיות. והרבה תמיהות בדעת מרן הבית יוסף זיע"א התיישבו ע"פ דפוסים ישנים, ובפרט ע"פ שולחן ערוך הבחור, אשר נדפס עוד בימי מרן, אשר לפ"ז התיישבו כמה וכמה דברים, וזו רק דוגמא אחת.
יחיעם מלח הארץ כתב:דברי החזו"א לרד"צ רוטשטיין על אמינות כתבי יד, הם נושא אקדמי נפרד, וראוי לבירור בכלים אקדמיים, ולא בהשערות וסברות
איש_ספר כתב:הבית יוסף חקר וחיפש אחרי כת"י וגרסאות קדומות באופן שיטתי?
רק אני לא יודע מה זה שו"ע הבחור?
הובאו כאן דברי הר"י קנפטון, אין חכמתו של אדם מגעת עד מקום שספריו וכו', ולפני שמורה צדק יראה בו את מורו ורבו של הרב ילקוט יוסף, כדאי להדגיש כאן את סגנון לימודו של גאון קשטיליה הר"י קנפטון, כדרך כל המגורשים, בעומק העיון, בדיוק דברי רש"י ושאר הראשונים הדק היטב, דיוקים על קוצו של יוד מפני מה כתב כך ולא כך, וכו' בקיצור לימוד מקומי,מינה ווביה לא ממרחק יביא לחמו ולא בגיבוב שיטות זולתו ייסד דברו.
[עיין, העיון הספרדי, ירושלים תשמ"ט, ושם ביאור סוגית תגרי לוד מכת"י מבית מדרשם של המגורשים].
מורה צדק כתב:א.הבית יוסף לא חקר, אך ברור שכשהסתפק בדבר מסויים בדק בכתב יד המוסמך יותר.
ב. שולחן ערוך הבחור הוא כרך של ש"ע שנדפס בימי מרן, ונקרא כך ע"ש שהוא בחור, ולא נשוי להגהות הרמ"א,
ג.למיטב ידיעתי ישנם ב' עותקים ממנו, א' אצל מרן הרב עובדיה שליט"א ואחד נוסף אצל הגאון ר' יצחק יוסף. כשהעותק המקורי היה עד לאחרונה בתוניס, ובביקור הגר"י שם נמסר לו צילום במתנה, ואחר זמן מה הספר נגנב עם עוד ספרים נדירים.
ד. אני לא רואה בספר העיון הספרדי ראיה לעיון האמיתי בקרב הספרדים, כך שאיני מעוניין להגיב על ספרי החוקרים.
רק אומר, לך ראה את דרך העיון בספרי החכמים, ולא בספרי החוקרים.
איש_ספר כתב:מורה צדק כתב:א.הבית יוסף לא חקר, אך ברור שכשהסתפק בדבר מסויים בדק בכתב יד המוסמך יותר.
ב. שולחן ערוך הבחור הוא כרך של ש"ע שנדפס בימי מרן, ונקרא כך ע"ש שהוא בחור, ולא נשוי להגהות הרמ"א,
ג.למיטב ידיעתי ישנם ב' עותקים ממנו, א' אצל מרן הרב עובדיה שליט"א ואחד נוסף אצל הגאון ר' יצחק יוסף. כשהעותק המקורי היה עד לאחרונה בתוניס, ובביקור הגר"י שם נמסר לו צילום במתנה, ואחר זמן מה הספר נגנב עם עוד ספרים נדירים.
ד. אני לא רואה בספר העיון הספרדי ראיה לעיון האמיתי בקרב הספרדים, כך שאיני מעוניין להגיב על ספרי החוקרים.
רק אומר, לך ראה את דרך העיון בספרי החכמים, ולא בספרי החוקרים.
עקב ריבוי החידושים בהודעתך טרחתי לחלקה לאותיות.
א. ביקשו כאן מקורות לא סברות כרסיות ולא השערות.
ב. איפה בדיוק הוא מכונה הבחור? התואיל להחכימנו?
ג. כמה שטויות אפשר לכתוב בשורה אחת?
ד. בספר העיון הספרדי יש פרסום מכת"י של ביאור סוגית תגרי לוד מבית מדרש המגורשים ואין לזה שום קשר לחוקרים.
ה. הקשר בין רבי יצחק יוסף לבין העיון הספרדי של הר"י קנפטון ובית מדרשו, הוא כמו הקשר שבין שב שמעתתא הספרדי (!) לשב שמעתתא של בעל הקצות.
מורה צדק כתב:הוא מכונה הבחור בעמודו הראשון. יש לך עוד שאלות?
מורה צדק כתב:אתייחס למה שראוי
ב. כל עוד לא ראית את הספר אל תתקיף, הוא מכונה הבחור בעמודו הראשון. יש לך עוד שאלות?
חנבין כתב:יש מעט צדק בדברי מורה צדק... וכו'... רק לפני שנכנסים לויכוח כדאי לודא את העובדות, מה שהוא לא עשה.
מעיין כתב:דרך אגב
חכמי הספרדים ע"פ רוב מצטטים בדיוק הלשון מש"ס ופוסקים.
משא"כ האשכנזים ציטטו הרבה מזכרוניהם, ולכך יש טעותם באיזה מקומן, אבל מצד אחר היא דבר שמורה על עוצם זכירתם בתורה.
מעיין כתב:לעמת זה המג"א הביא הרבה דברי הפוסקים מדברי הכנה"ג ולא ראה דבריהם בפנים, ובהרבה פעמים ממקומות אלו, עיון בפנים הספרים יורה שלא כיון כלל להבנת המג"א ועכ"ז יש מקומות שהבאים אחריו פוסקים בכל זה כמהג"א, משום סוכ"ס כן דעת המג"א בעצמו שלפי דעתו אין לזה סתירה בש"ס ופוסקים, והוא כדאי לעצמו.
זה מן השמים איזה פוסק יתקבלו דבריו, ומטו מגדולי עולם שגם הט"ס הוא מן השמים, כמובן לא יתכן לומר זאת רק כשיש על כל פנים להתקיים בהלכה ובסברא.
חנבין כתב:יש מעט צדק בדברי מורה צדק, שלעיתים נוסחאות בדפוס ראשון של השו"ע פותרות בעיות מסוימות, וכפי שניתן לראות דוגמאות במבואות של שו"ע החדש של מכון י-ם.
אולם מי שרוצה ללמוד כך הלכה יבזבז את זמנו, בדרך כלל, עדיף שבאי אלו מקומות ספורים הוא ישאר בתמיהה ובצ"ע, מאשר שלא יספיק זמנו ללמוד לימוד אמיתי בעיון במפרשי השו"ע.
בשביל זה ישנם מדפיסים ומהדירים, שעושים היטב את המלאכה.
לדברי המו"צ בענין שו"ע שנד' בחיי מרן הב"י, יתכן שמרן הראשון לציון קיבל צילום מטופס מדפוס ראשון שהיה בטוניס, רק כדרך המגזימים שמספרים סיפורים, זה שסיפר לו הסביר שזה טופס יחיד בעולם שכבר אבד, זה כמובן לא נכון. ואולי מרן שליט"א כינה אותו פעם "הבחור", והמו"צ שלנו סבר שכך הכינוי הרשמי. לכל אחד מותר להתבלבל, רק לפני שנכנסים לויכוח כדאי לודא את העובדות, מה שהוא לא עשה.
יחיעם מלח הארץ כתב:מעיין כתב:דרך אגב
חכמי הספרדים ע"פ רוב מצטטים בדיוק הלשון מש"ס ופוסקים.
משא"כ האשכנזים ציטטו הרבה מזכרוניהם, ולכך יש טעותם באיזה מקומן, אבל מצד אחר היא דבר שמורה על עוצם זכירתם בתורה.
הספרדים אכן נהגו לצטט ז"ל ועכ"ל, אך האם בדיוק?
עיין למשל לידוע כגדול הזכרנים יביע אומר ח"א או"ח סימן א' אות א' מה שהביא בשם ס' עולת תמיד וז"ל,
ועי' במקור.
לא רק שלא הקשה כלום על השו"ע כהבנת המלקט, גם הציטוט ממש לא מדוייק.
צפנת פענח כתב:לאחרונה ראיתי בספר שיצא לאור ובו ד"ת מהגאב"ד סונדרלאנד ז"ל, ובו מביא סיפור על א' שהי' עסוק בההדרת כתב יד מא' הקדמונים, ועבר שם א' מגדולי ראשי הישיבות (כמדומני שזה הי' הג"ר אהרן זצ"ל, והתעניין במה עסוק האי צורב, וענה לו שעסוק בהעתקת ובפיענוח כתב יד קשה לקריאה, ורוב עינו בו, ואמר לו האי גדול, שאין עבודה זו עולה לחשבון לימוד התורה וכו'.
ומה יענו כל הני דעסקי בכתבי קדמונים ראשונים ואחרונים, אשר ידוע מפי צדיקים דלברר מקחו של צדיק הרי הוא חשוב כעשרת הדברות.
כנראה שבזה נחלקו תלמידי הבעש"ט ותלמידי הגר"א.
ישמעו חכמים ויוסיפו לקח!
צפנת פענח כתב:ומה יענו כל הני דעסקי בכתבי קדמונים ראשונים ואחרונים, אשר ידוע מפי צדיקים דלברר מקחו של צדיק הרי הוא חשוב כעשרת הדברות.
נוטר הכרמים כתב:צפנת פענח כתב:לאחרונה ראיתי בספר שיצא לאור ובו ד"ת מהגאב"ד סונדרלאנד ז"ל, ובו מביא סיפור על א' שהי' עסוק בההדרת כתב יד מא' הקדמונים, ועבר שם א' מגדולי ראשי הישיבות (כמדומני שזה הי' הג"ר אהרן זצ"ל, והתעניין במה עסוק האי צורב, וענה לו שעסוק בהעתקת ובפיענוח כתב יד קשה לקריאה, ורוב עינו בו, ואמר לו האי גדול, שאין עבודה זו עולה לחשבון לימוד התורה וכו'.
ומה יענו כל הני דעסקי בכתבי קדמונים ראשונים ואחרונים, אשר ידוע מפי צדיקים דלברר מקחו של צדיק הרי הוא חשוב כעשרת הדברות.
כנראה שבזה נחלקו תלמידי הבעש"ט ותלמידי הגר"א.
ישמעו חכמים ויוסיפו לקח!
ידוע מפי צדיקים?
כן מפורש בב"ר פ' נח. והיאך הגיעו כאן תלמידי הבעש"ט ותלמידי הגר"א?
וגם אין שום קושיא בדבר, אדרבה חשוב הוא כעשרת הדברות, אבל אין זה עסק התורה עצמה. והרי גם במקור הדברים לא מיירי בבירור מקחו של צדיק בתורה כמבואר שם.
אלא שיש לדון שבינתיים עוסק באותיות התורה, ואולי שייכא לקורא להגיה שמצינו שאינו נחשב לקריאה, ואולי גם ללימוד אינו נחשב.
ושמא כוונת הג"ר אהרן לביטול תורה באיכות, שהיה מרבה לדבר בזה, ויש אריכות ע"ז במשנת ר' אהרן, ואכמ"ל.
מעיין כתב:באמת - כל לבבות דורש ד'.
על הגר"א מסופר שבגלותו חיפש אחר כתבי יד וכו'
יש מן הגדולים שהיו בקיאים בכל ספרות הגאונים ותשובותיהן לדוגמא מן הדור האחרון ר' ירוחם פישל פערלא
יש שאספו וראו ספרים הרבה אין קץ, כהחיד"א ור' דוד אופנהיים
ואילו הרב גידולי תרומה הקשה פעם בספרו קושית הגמרא, שלא הי' בנמצא שם באיטליא מחמת גזירת שריפת התלמוד
ועל החזו"א מסופר שהשתמש במיעוט ספרים, ובראשונים המובאים בבית יוסף, וכנראה בספרו, ובספרי האחרונים אף הגדולים שביניהם שמביא הרבה מדבריהם בספרו, נראה שלא ראה דבריהם במקור רק בפת"ש. [סלח נא על עירבוב הדורות, הכוונה רק על דוגמאות]
אבל יש להתבונן שלא יתיימרו בני דורנו שכהיום אכשיר דרא,
יש לנו שימוש לכל מאן דבעי בספרי' שלמה מאלפי ספרים חדשים גם ישנים,
והם ממש לפניו ערוכים ושמורים בהישג יד והחיפוש בהן היא כהרף עין,
שאנו החמורים בדעת יהיו יותר קרובים להשיג אמיתית התורה,
אל נא! עיקר קנינה היא על ידי עמילות בתורה עצמה ולימוד בה לשמה, ולא במחקר עיוני,
זכרו מאמרם ז"ל אם הראשונים כמלאכים וכו'
ומי שברצונו להסתייע מריבוי הספרים ויודע ערכו שלא לזלזל בדורות שהי' לפניו הרי האוצר פתוח לפניו
אראל כתב:מעיין כתב:באמת - כל לבבות דורש ד'.
על הגר"א מסופר שבגלותו חיפש אחר כתבי יד וכו'
יש מן הגדולים שהיו בקיאים בכל ספרות הגאונים ותשובותיהן לדוגמא מן הדור האחרון ר' ירוחם פישל פערלא
יש שאספו וראו ספרים הרבה אין קץ, כהחיד"א ור' דוד אופנהיים
ואילו הרב גידולי תרומה הקשה פעם בספרו קושית הגמרא, שלא הי' בנמצא שם באיטליא מחמת גזירת שריפת התלמוד
ועל החזו"א מסופר שהשתמש במיעוט ספרים, ובראשונים המובאים בבית יוסף, וכנראה בספרו, ובספרי האחרונים אף הגדולים שביניהם שמביא הרבה מדבריהם בספרו, נראה שלא ראה דבריהם במקור רק בפת"ש. [סלח נא על עירבוב הדורות, הכוונה רק על דוגמאות]
אבל יש להתבונן שלא יתיימרו בני דורנו שכהיום אכשיר דרא,
יש לנו שימוש לכל מאן דבעי בספרי' שלמה מאלפי ספרים חדשים גם ישנים,
והם ממש לפניו ערוכים ושמורים בהישג יד והחיפוש בהן היא כהרף עין,
שאנו החמורים בדעת יהיו יותר קרובים להשיג אמיתית התורה,
אל נא! עיקר קנינה היא על ידי עמילות בתורה עצמה ולימוד בה לשמה, ולא במחקר עיוני,
זכרו מאמרם ז"ל אם הראשונים כמלאכים וכו'
ומי שברצונו להסתייע מריבוי הספרים ויודע ערכו שלא לזלזל בדורות שהי' לפניו הרי האוצר פתוח לפניו
לא נזכר כאן, אחד המיוחד מרבותינו מגדולי הפוסקים, שלא היה בידו כי אם שלש גמרות בלבד! ועם כל זאת הצליח לחבר חיבור גאוניי!
ה"ה בעל גידולי תרומה! [הוא כותב זאת בהקדמת הספר]
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 464 אורחים