עושה חדשות כתב:סליחה על הכותרת, אבל אולי זהו מהדברים שלרוב פשיטותם, ההעלם בהם מצוי.
לדוגמא, הדרשנים מפלפלים מה כוונת השו"ע באו"ח סי' תל שכתב "שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול, מפני הנס שנעשה בו", ומה השמיענו בסימן שלם בספרו כשאין בו שום הלכה.
והדבר הרי פשוט, כי בטור יש אריכות בסיפור הנס, (וכדרך הטור שהוא מפרט דברים אלו), ואם היה הדבר תלוי במרן המחבר ודאי לא היה מקדיש לזה סימן, אלא שהיה מעונין לשמור בשו"ע על סדר סימנים עוקב כמו בטור, ולפיכך סיכם בקצרה את ענינו של שבת הגדול.
עוד דוגמא, בסי' רנו כתב המחבר "כשהיו ישראל בישובן, היו תוקעין בע"ש שש תקיעות, כדי להבדיל את העם מן המלאכה", וכבר הקשו, אטו בספר הסטוריה עסקינן, ולא נחה דעת המקשים עד שצירפו בזה אגדה שלימה על דונה גרציה ודון יוסף נשיא וכו'.
וגם כאן הדבר פשוט, כי הכל נסמך על דברי הטור, (שלא זכה להכיר את דונה גרציה), והמחבר סיכם בקצרה את דעתו על כל הסימן שכתב הטור.
לשים לב, יש סימן אחד בשו"ע שאין לו מקבילה בטור, והוא הסימן האחרון בחו"מ, כי רצה השו"ע להוסיף עוד הלכות של עשיית מעקה וכו', וכשהוסיפם בסוף הספר לא נפגם מאומה בהקבלת הסימנים בין הטור לשו"ע.
מחולת המחנים כתב:כיוצא בזה יש שרצו להביא ראיה מסדר השו"ע שלא הביא דיני שביעית שדעת מרן הב"י שאין שמיטה נוהגת בזה"ז, או יש שהביאו ראיה שדעת הב"י בשו"ע שאין קדושת שביעית נוהגת בפירות נכרים שאם לא כן היה לו להביא דיני שביעית באריכות, ומשא"כ אם אין קדושת שביעית נוהגת בפירות נכרים אז אין זה נוגע כ"כ, אך העירני הגרז"מ קורן שאין זו ראיה שהרי השו"ע יסד את סימניו על הסדר שסידר הטור, ומה יעשה שהטור לא כתב הלכות שביעית.
זקן ששכח כתב:מחולת המחנים כתב:כיוצא בזה יש שרצו להביא ראיה מסדר השו"ע שלא הביא דיני שביעית שדעת מרן הב"י שאין שמיטה נוהגת בזה"ז, או יש שהביאו ראיה שדעת הב"י בשו"ע שאין קדושת שביעית נוהגת בפירות נכרים שאם לא כן היה לו להביא דיני שביעית באריכות, ומשא"כ אם אין קדושת שביעית נוהגת בפירות נכרים אז אין זה נוגע כ"כ, אך העירני הגרז"מ קורן שאין זו ראיה שהרי השו"ע יסד את סימניו על הסדר שסידר הטור, ומה יעשה שהטור לא כתב הלכות שביעית.
וכי לא היה יכול להוסיף סימן בסוף, כפי שכבר עלה על הפטנט הזה בחו"מ?
לא שאני מביע דעה לגבי הל' שביעית, אבל לכאורה הטענה הנזכרת יש לה פירכא.
זקן ששכח כתב:מחולת המחנים כתב:כיוצא בזה יש שרצו להביא ראיה מסדר השו"ע שלא הביא דיני שביעית שדעת מרן הב"י שאין שמיטה נוהגת בזה"ז, או יש שהביאו ראיה שדעת הב"י בשו"ע שאין קדושת שביעית נוהגת בפירות נכרים שאם לא כן היה לו להביא דיני שביעית באריכות, ומשא"כ אם אין קדושת שביעית נוהגת בפירות נכרים אז אין זה נוגע כ"כ, אך העירני הגרז"מ קורן שאין זו ראיה שהרי השו"ע יסד את סימניו על הסדר שסידר הטור, ומה יעשה שהטור לא כתב הלכות שביעית.
וכי לא היה יכול להוסיף סימן בסוף, כפי שכבר עלה על הפטנט הזה בחו"מ?
לא שאני מביע דעה לגבי הל' שביעית, אבל לכאורה הטענה הנזכרת יש לה פירכא.
אבא יודן כתב:אין שו"ע על סימן רלז!!! פשוט מתחיל סימן רלח.
עושה חדשות כתב:אבא יודן כתב:אין שו"ע על סימן רלז!!! פשוט מתחיל סימן רלח.
מעניין שאצלי יש, (מלבד באבהע"ז).
צביב כתב:שאלה
מי כתב את סדר הגט אחרי סימן קנד
וסדר חליצה לאחר סין קסט?
וכבר העירו מה כוונת המחבר "שאומרים", האם בא למעט במסורת זו, או לרמוז שיש לפי האמת טעמים אחרים...סעיף ב: נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות
ודו"ק היטב.ויש מקומות שנהגו שלא להסתפר ויש מסתפרי' מל"ג בעומר ואילך שאומרים שאז פסקו מלמות
ומרבים בו קצת שמחה - וכתו' בכוונות שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל"ג ונענש
{ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ור"א בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותי' ושמחים שם אני ראיתי למוז"ל שהלך לשם פ"א ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים ראשו' של השבוע ההו' וזה היה פעם הא' שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אח"כ. והה"ר יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה הא' קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מוז"ל שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה. גם העיד הה"ר אברהם הלוי כי בשנה הנז' הלך גם הוא שם והיה נוהג לומר בכל יום בברכת תשכון נחם ה' אלהינו את אבלי ציון כו' וגם בהיותו שם אמר נחם כו' ואחר שגמר העמידה א"ל מוז"ל כי ראה בהקיץ את רשב"י ע"ה עומד על קברו ואמר לו אמור אל האיש הזה אברהם הלוי כי למה אומר נחם ביום שמחתינו והנה לכן הוא יהיה בנחמה בקרוב ולא יצא חדש ימים עד שמת לו בן א' וקבל עליו תנחומין וכתבתי כל זה להורות כי יש שרש במנהג הזה הנז'. ובפרט כי רשב"י ע"ה הוא מחמשה תלמידיו הגדולים של ר"ע ולכן זמן שמחתו ביום ל"ג לעומר כפי מה שביאר לעיל ביום ל"ג לעומר}
הלשון "לכלול כל ענין וענין במלות קצרות" משמעו, שמפרט במלות קצרות את המדובר בכל דין ודין, היינו בכל סעיף וסעיף. אבל תיאור זה אינו מתאים לכותרות סימני השו"ע המוכרים לנו - שהם כלליים מאוד ומוזכר בהם רק את הנושא של כל הסימן. אלא קושיא זו הביאה אותי ללמוד, וכך כתבתי בתגובותיי דלעיל, שהטור באמת מדבר על רשימה של תוכן כל סעיף וסעיף, כלומר אלו הרשימות שהובאו בטור השלם בפתיחת כל א' מד' ספרי הטור וכן בתחילת כל סימן. ועפ"ז יש כאן כמה חידושים: א. שהטור כתב רשימות אלו. ב. שהטור מיספר את הדינים שבכל ספר במיספור אחד (וזה ייצא מיספור של אלפים רבים), כיון שהטור מדבר על מיספור אחד בלבד לאורך כל א' מד' ספריו. ג. שהטור לא חילק (מתחילה) את ד' ספריו ל"סימנים" המוכרים לנו, שהרי הטור מדבר על מיספור אחד בלבד, ואנו פירשנו שמדובר על מיספור של הסעיפים.וראיתי עוד לעשות סימנים לכלול כל ענין וענין במלות קצרות ולכתבם בתחלת הספר במספר במנין למען היות נקל לבקש כל ענין וענין.
וגם למדנו מדברי הב"י, שהטור בעצמו הוא הכותב של כותרות ה"סימנים" (במשמעות המוכרת לנו). אלא שא"כ מה פירוש דברי הטור הנ"ל?ולהיות סימני מפתחות ספר הטורים קצרות ביותר והרוצה לבקש דין אחד לפעמים לא יוכל להבחין אם הוא בסימן זה או בסימן אחר או אם מביא אותו דין בעל הספר. לכן ראיתי לעשות מפתחות אחרות שמזכירין כל הדינים הבאים בסימן ההוא בפרט.
עושה חדשות כתב:לגבי מה שהוזכר לעיל משו"ע יו"ד קסח-קסט, רצו-רצז, יש לזה דוגמא דומה במשנה בכלאים פ"ז, עי"ש.
ובהון עשיר שם כ' אמר ר' יוסי וכו'. ומפני שזה הוא ראיה לדבריו דמשנה ד' נכלל במשנה ד'. ואין ספק שיש סוד כמוס בסכום המשניות שבכל פרק, שלפי הנראה הם כנגד הפסוקים שבתורה, דאף על מנינם יש סוד ודאי, והראיה דכל פסוקא דלא פסקיה משה אמרינן בש"ס (תענית כז ב) דלא פסקינן ליה. ויהיו הפרקים כנגד ההפסקות שבתוך כל פרשה, והמסכתות כנגד כל הסדרים שבתורה, והסדרים כנגד הספרים, וכמו שהארכתי בענין זה בהקדמת ספרי זה ע"ש. ולפיכך לא רצה רבי לשנות שני משניות אלו ד' ה' במשנה אחד ויהיו שניהם נקראים בשם משנה ד' ולא יהיה בפרק זה כי אם ז' משניות במקום שמנה. הוצרכתי לכך לפי שראיתי בכל הנוסחאות בין במשנה בין בפירושים שעליה ששני משניות אלו כלולה במשנה אחת ובראשם כתוב ד' ה', דמשמע דאע"פ שהם כלולים כאחד שנים הם.
וע"ע בשושנים לדוד (הובא בתוס' אנשי שם) מש"כ בביאור 'הסוד'.
עקביה כתב:הויואל משה עושה עניין מכך שאין הלכה מפורשת בשו"ע שאסור לצאת מא"י לחו"ל [ורק נרמז ד"ז באו"ח סי' תקלא]. אולי האמור כאן הוא היישוב לזה, שבטור לא נכתבה הלכה זו, כשם שלא כתב הל' שביעית, מפני שגר בחו"ל.
קראקובער כתב:עקביה כתב:הויואל משה עושה עניין מכך שאין הלכה מפורשת בשו"ע שאסור לצאת מא"י לחו"ל [ורק נרמז ד"ז באו"ח סי' תקלא]. אולי האמור כאן הוא היישוב לזה, שבטור לא נכתבה הלכה זו, כשם שלא כתב הל' שביעית, מפני שגר בחו"ל.
קצת יש לדחות ממה שהשו"ע מביא את הדין של כותבין עליו אונו אפילו בשבת (או"ח ש"ו) ובטור ליתא.
געצל אזולאי כתב:להעיר מהסיפור הידוע [מה מקורו?] שמרן המחבר לא ידע האם מעשיו בחיבור השו"ע מקובלים בשמיא, וכשהגיע להל' שופר בסי' תקפו - בגימטריא שופר - ידע שמעשיו מרוצים, וע"פ ה"תגלית" תמוה המעשה במאד מאד.
(ואולי הי' על בעה"ט והכל שריר וקיים?)
עושה חדשות כתב:האם יש התייחסות מפורשת להשוואה בין סדר ההלכות בטור יו"ד לספר תורת הבית להרשב"א?
עושה חדשות כתב:וממש בדרך אגב, הטור בהקדמתו לאו"ח מבאר שעיקר מטרתו בחיבור היא להציל מטעויות בדיני ברכות, (וכמו שאמרו ע"ז בגמ' ילך אצל חכם וכו'), וכתוספת לזה כתב גם הל' שבת ומועדים וכו'.
ושא_נס כתב:חלוקת סימני הטור בדפוסים הישנים שונה זו מזו לא מעט (טרם נתחוור לי מה הוא הדפוס שחלוקתו נתקבעה עד היום, ויתכן מאד כי הוא דפוס שונצינו או דפוס איטלקי אחר, ויש מהאיטלקיים כמה וכמה, ואחד מהם מוחזק כחסר ביותר, ובעזר משדי מצאתי ממנו עותק כמעט שלם בפינה נידחה בעולם על חשבון דפוס אחר. ואכמ"ל), אך לא בדקתי אם בפועל כללות הסימנים זהה עם הרשימה הנ"ל.
לבי אומר לי שהחלוקות הכוללות בדפוסים הישנים שונות מהחלוקה ברשימה הנ"ל, כך שאפשר יהיה לעשות גימטריאות נוספות ופרפראות אחרות.
כל זה כמובן טרם הבדיקה של חלוקות הסימנים בכתבי היד של ספר הטור.
עקביה כתב:קראקובער כתב:עקביה כתב:הויואל משה עושה עניין מכך שאין הלכה מפורשת בשו"ע שאסור לצאת מא"י לחו"ל [ורק נרמז ד"ז באו"ח סי' תקלא]. אולי האמור כאן הוא היישוב לזה, שבטור לא נכתבה הלכה זו, כשם שלא כתב הל' שביעית, מפני שגר בחו"ל.
קצת יש לדחות ממה שהשו"ע מביא את הדין של כותבין עליו אונו אפילו בשבת (או"ח ש"ו) ובטור ליתא.
בתוך סימן העוסק בנושא מסוים מצוי בהחלט שהשו"ע מביא הלכות שלא נזכרו בטור ושייכות לאותו נושא. אבל באיזה סימן היה לו לכתוב שאסור לצאת מא"י לחו"ל?
ושא_נס כתב:חלוקת סימני הטור בדפוסים הישנים שונה זו מזו לא מעט (טרם נתחוור לי מה הוא הדפוס שחלוקתו נתקבעה עד היום, ויתכן מאד כי הוא דפוס שונצינו או דפוס איטלקי אחר, ויש מהאיטלקיים כמה וכמה, ואחד מהם מוחזק כחסר ביותר, ובעזר משדי מצאתי ממנו עותק כמעט שלם בפינה נידחה בעולם על חשבון דפוס אחר. ואכמ"ל), אך לא בדקתי אם בפועל כללות הסימנים זהה עם הרשימה הנ"ל.
לבי אומר לי שהחלוקות הכוללות בדפוסים הישנים שונות מהחלוקה ברשימה הנ"ל, כך שאפשר יהיה לעשות גימטריאות נוספות ופרפראות אחרות.
כל זה כמובן טרם הבדיקה של חלוקות הסימנים בכתבי היד של ספר הטור.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], Majestic-12 [Bot] ו־ 128 אורחים