מציל עצמו בממון חבירו, או בצערו ובושתו וכו'

[עושה חדשות]

קי"ל דהמציל עצמו בממון חבירו, אף שעשה בהיתר, מ"מ חייב לשלם הנזק. ונסתפקתי בגוונא שהוצרך להציל עצמו ע"י שיצער חבירו בדברים וכד', האם חייב לפייסו ולבקש מחילתו אח"כ או לאו.

[עזריאל ברגר]

מהיכי תיתי שלא?

[עושה חדשות]

כיו"ב יל"ד, דהנה בעבירות שבין אדם למקום, בגוונא דהותר לו משום רוב או חזקה או עדים וכו', אי"צ כפרה, כיון דהוי אונס. איך הדין כה"ג כלפי באדל"ח, דהיינו כשסמך על רוב וחזקה אבל נתברר שציער את חבירו, האם צריך לפייסו.

לר' עזריאל, אף שאני נוטה לומר כדבריך שחייבים לבקש מחילה כה"ג, מ"מ לדעתי המושכל הראשון הוא שאין שום תרעומת וחיוב פיוס אם עשה כדין.

[עזריאל ברגר]

בדיני ממונות, הדין הוא שאדם מועד לעולם, ואפילו באונס דפיקו"נ חייב תמיד לשלם נזקים ממוניים שגרם לחבירו (כגון אם אנסו אנס שיהרגנו אם לא ימסור ממון חבירו ונשא ונתן ביד - שעשה כדין, אבל חייב לשלם).
נלפענ"ד שכן הוא בכל בין אדם לחבירו, שאם חברו נפגע ממנו "בין בשוגג בין במזיד בין בדיבור בין במעשה בין באונס בין ברצון" - עליו לפייסו, וכמובן שחבירו אמור להתפייס מיד ברגע שיבין שעשה זאת באונס ולהציל עצמו וכו', ויש לעיין אם חייב בכל גדרי הפיוס דג' שורות של ג' ג' בני אדם וכו', או שיש להקל בפעם אחת, אבל לומר שאין חיוב כלל לפייס - מהיכי תיתי שיסתובב בעולם יהודי שנפגע ממני ואני יכול לישון בשקט ואין עלי שום חיוב לנסות לפייסו?!

[עושה חדשות]

נסתפקתי בהאי ענינא, להסוברים דמותר להציל עצמו בממון חבירו אבל חייב לשלם, האם משלם בעידית כדין גזלן/מזיק, או בבינונית וזיבורית כדין לווה/לוקח.
יש מקורות?

[בברכה המשולשת]

לשאלת פותח האשכול זכורני שיש התייחסות בשיעור של הגרא"ז וייס

[עושה חדשות]

לש' הראשונים והשו"ע שמותר לאדם להציל עצמו בממון חבירו "על מנת לשלם".
ומשמע לכאו' שאם זה באופן שאינו יכול לשלם, כגון שמפליג כעת לארץ אחרת וכד', יהיה אסור!
(והיינו דבהא כו"ע יודו להך שיטה דאסור להציל עצמו בממון חבירו לגמרי).

ואמנם מסברא נראה שא"א להציל עצמו ב'מליונים' של חבירו אם לא באופן שיוכל לשלם ומתכוין לעשות כך באמת,
ומאידך נראה מסברא שבסכום פעוט הוא יכול להציל עצמו אפי' כאשר לא תהיה אפשרות תשלום.

אבל מהיכ"ת להמציא חילוק כזה, ומה יהיה השיעור.

(ואולי השיעור יהיה כפי כמה שחבירו מחוייב ליתן לו להצילו, אם היה נוכח כאן ומתחייב בדין "לא תעמוד". אע"פ שבשעה שהוא לא נוכח כאן אין הוא נידון כמחוייב. אבל גם זה לא ברירא מה השיעור בזה).

[עושה חדשות]

על השאלה הפותחת, ראה בנין ציון סי' קעב, וז"ל בתחילת דבריו "כבר הערתי על ענין גזל במקום פקוח נפש וכתבתי שיש פלוגתת ראשונים בזה ועתה באתי לחקור עוד בענין קרוב לזה אם מותר להציל עצמו ממיתה ע"י שמבייש לחבירו". עי"ש.

ועל מה שכתבתי לעיל "שאם זה באופן שאינו יכול לשלם כגון שמפליג כעת לארץ אחרת וכד' יהיה אסור", אכן ראיתי שם בסי' קע שכ' - "ולפ"ז בנדון זה דלא שייך שישלם לבסוף דאי אפשר לשלם למת את בזיונו גם לשיטת התוספ' והרא"ש אסור להציל נפש בבזיון אחר".

[ישנו]

על השאלה הפותחת, ראה בנין ציון סי' קעב, וז"ל בתחילת דבריו "כבר הערתי על ענין גזל במקום פקוח נפש וכתבתי שיש פלוגתת ראשונים בזה ועתה באתי לחקור עוד בענין קרוב לזה אם מותר להציל עצמו ממיתה ע"י שמבייש לחבירו". עי"ש.

ועל מה שכתבתי לעיל "שאם זה באופן שאינו יכול לשלם כגון שמפליג כעת לארץ אחרת וכד' יהיה אסור", אכן ראיתי שם בסי' קע שכ' - "ולפ"ז בנדון זה דלא שייך שישלם לבסוף דאי אפשר לשלם למת את בזיונו גם לשיטת התוספ' והרא"ש אסור להציל נפש בבזיון אחר".

ויש לתמוה על כך א"כ מה הוצרכה הגמ' לסברת מאי חזית לדין ייהרג ואל יעבור, תיפו"ל שבממון אם אינו משלם ייהרג, וא"כ לא גרע נפשו שא"א לשלם.

[עושה חדשות]

בלא"ה יש לתמוה כן על הסוברים דאסור להציל גם ע"מ לשלם.
וכן יש לתמוה דאף באומרים לו קטע איברו של פלוני, הרי ודאי אסור לו.
ונכב"ב.

[עושה חדשות]

על מה שכתבתי לעיל "שאם זה באופן שאינו יכול לשלם כגון שמפליג כעת לארץ אחרת וכד' יהיה אסור", אכן ראיתי בבנין ציון בסי' קע שכ' - "ולפ"ז בנדון זה דלא שייך שישלם לבסוף דאי אפשר לשלם למת את בזיונו גם לשיטת התוספ' והרא"ש אסור להציל נפש בבזיון אחר".

אמנם המהר"ם שיק יו"ד סי' שמז נחלק עליו בזה, עי"ש.

[יעקב בורלשטיין]

על השאלה הפותחת, ראה בנין ציון סי' קעב, וז"ל בתחילת דבריו "כבר הערתי על ענין גזל במקום פקוח נפש וכתבתי שיש פלוגתת ראשונים בזה ועתה באתי לחקור עוד בענין קרוב לזה אם מותר להציל עצמו ממיתה ע"י שמבייש לחבירו". עי"ש.

ועל מה שכתבתי לעיל "שאם זה באופן שאינו יכול לשלם כגון שמפליג כעת לארץ אחרת וכד' יהיה אסור", אכן ראיתי שם בסי' קע שכ' - "ולפ"ז בנדון זה דלא שייך שישלם לבסוף דאי אפשר לשלם למת את בזיונו גם לשיטת התוספ' והרא"ש אסור להציל נפש בבזיון אחר".

ויש לתמוה על כך א"כ מה הוצרכה הגמ' לסברת מאי חזית לדין ייהרג ואל יעבור, תיפו"ל שבממון אם אינו משלם ייהרג, וא"כ לא גרע נפשו שא"א לשלם.

כמדומה ששם מדובר באונסין ואילו להציל עצמו בממון חבירו מדבר במתרפאים