מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מצות רכות

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
איש וילנא
הודעות: 123
הצטרף: ה' אוגוסט 20, 2015 10:05 pm

מצות רכות

הודעהעל ידי איש וילנא » ו' מרץ 04, 2016 4:14 pm

מעונין לשמוע חוו"ד ת"ח דבית מדרשינו על אפיית מצות רכות, מעלתן מול הפסדן. צורת אפייתן, ועל היתר אכילתן לאשכנזים.

יוסף משה
הודעות: 301
הצטרף: ו' יוני 19, 2015 12:48 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי יוסף משה » ו' מרץ 04, 2016 5:10 pm


ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ש' מרץ 05, 2016 9:34 pm

מעלתן:
שמים יותר מים [כ600 סיסי] והעיבוד הרבה יותר קל, וא"צ "פינר". [במאפיית בית שמש אין משתמשים עם פינר, אלא מעבדים ביד, ולכן חייבים לשים כ600 סיסי, אלא שבכדי שהמצה תהיה קשה, 'מייבשים' את המצה בתנור בחום נמוך יחסית למאפיות אחרו כמאה שערים למשל [כ45 שניות במקום כ20 שניות] .
המים מקררים יותר את העיסה.
אינם מתנפחות כלל [ואין שום חשש של "נפוחות"] ממש גוש אחד.

חסרונן:
אינם מתרדדין לדקות ממש, אלא נעצרות קצת לפני הדיקוק הגמור. [ולענ"ד נראה ברור שהם בכלל "רקיקין" שהציכו הראשונים. וישנם מאפיות, כבית שמש, שזה העובי, רק אח"כ מייבשים בתנור, וכנ"ל].
יש חשש שנשרפים בחוץ, ולא נאפה בפנים כדבעי. [ולענ"ד נראה מהנסיון, שאם מדקקים אותן, ואופים כ25 שניות, האפייה בפנים מעולה].

כפי שכתבתי, אין הבדל בין הרבה מצות קשות, לאלו הרכות [כפי שתארתי], רק שבתנור מייבשים אותם. ולאשכנזים מותר לאכול מצות שנעשו באופן דלעיל. כנלע"ד.
[ישנם מצות רכות, שהם עבות כ2-3 מצות מכונה. ונ"ל שעליהם דברו הפוסקים האשכנזים שאין לאכלם. משא"כ באופן המתואר לעיל].

יבנה
הודעות: 3642
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי יבנה » ש' מרץ 05, 2016 11:55 pm

מוסכם שהמצות שהוזכרו בגמ' ובראשונים ובהרבה מהאחרונים היו רכות ובעובי שבין אצבע לטפח. גם ברור שכעת המצות הן קשות ודקות פחות מאצבע. השאלה היא האם יש איזה תועלת בדברים אלו וחסרונות, והאם לשינויים אלו יש דין של מנהג או לא. [רכות ודקות הם שני נושאים וצריך לדון בכל א' בפנ"ע].
כשהמצה יותר דקה היא נאפית יותר טוב ומהר ויש פחות חשש חמץ. כשהמצה עבה יש אפשרות שהיא נאפית מבחוץ ועדיין עיסה מבפנים. האם יש הבדל בזה בין אם היא עבה או רכה?
במצות רכות יש כמה מעלות, כזית בהם הרבה יותר קטן [במצה א' יש הרבה כזיתים], ויותר קל לאכול, וגם אינו חוסם את המעיים, והוא ודאי בגדר לחם לענין ברכה, וגם ניתן לקיים בה כורך. כך שיש בזה גם קיום מצוות מצה [מצד שודאי יאכלו כשיעור], וגם אין בה חשש ברכה לבטלה, וגם קיום מנהג כורך, וגם עונג יו"ט.
לענין אם יש עליהם שם מנהג, או לא. תלוי האם זה דבר שהונהג בדוקא ע"י הרבנים והציבור, או שמא זה מנהג האופים שרצו למכור כמויות גדולות של מצות בלי שיתעפשו, וכשהן קשות הן לא מתעפשות. [בזמנינו אופים מצות לפחות מכסלו.] ומאז שהמציאו את מכונות המצות הנהיגו האופים כן.
כפי הנראה זה מנהג האופים ולא מצינו בפוסקים שבזמן המ"ב או שקדמו לו רמז שיש צורך שהמצות יהיו קשות, ובמ"ב סי' תפ"ו ס"ק ג' כתב- "וה"ה אם יש חלל במצה אינו מצטרף החלל לשיעור כזית וצריך למעכו אבל אם אין חלל במצה אפילו היא רכה ועשויה כספוג א"צ למעכו." ולא רמז שיש חסרון בכך. ואף לענין עביין כתב בסי' ת"ס ס"ק ט"ז על דברי רמ"א שיש לעשות המצות רקיקין ולא עבין כשאר לחם, "רקיקין - היינו אף דמבואר בס"ה דפחות מטפח מותר לעשות מ"מ נכון יותר לכתחלה לעשות רקיקין דקין." והיינו שהוא הידור לכתחילה, אך אין שום חסרון באכילת עבים פחות מטפח.
נכתבו בענין כמה מאמרים ראה אור ישראל נ"א עמ' קכ"א ואילך, שם נ"ב עמ' ע"ג ואילך, ירושתינו ז' עמ' קצ"ג ואילך, וכאן יש מאמר באנגלית http://halachicadventures.com/wp-conten ... matzah.pdf.
קראתי מאמר בקולמוס בענין, אבל לא זכור לי איפה.

יהודי של פעם
הודעות: 23
הצטרף: ש' מרץ 05, 2016 11:35 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי יהודי של פעם » א' מרץ 06, 2016 3:49 pm

גם לפי הרמ"א המצות היו עדיין עבות מאד, והראיה, שכתב שעושים משיעור חלה (מ"ג ביצים) ג' מצות!!! מה שמחייב מצות עבות הרבה יותר מהמצות שלנו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מרץ 06, 2016 5:25 pm

על מצות רכות כבר היה אשכול (כמדומני שבפורום פסח)

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 08, 2016 1:06 pm

יבנה כתב:קראתי מאמר בקולמוס בענין, אבל לא זכור לי איפה.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?176207&
גם הם החליטו שאם המצות עבות ממילא הם רכות, ואם דקות ממילא הם קשות. ולא היא. וכמו שכתבתי לעיל. [דוגמא לדבר, "לאפה" היא דקה ורכה].

יבנה
הודעות: 3642
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי יבנה » ג' מרץ 08, 2016 11:53 pm

ישראל אליהו כתב:
יבנה כתב:קראתי מאמר בקולמוס בענין, אבל לא זכור לי איפה.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?176207&
גם הם החליטו שאם המצות עבות ממילא הם רכות, ואם דקות ממילא הם קשות. ולא היא. וכמו שכתבתי לעיל. [דוגמא לדבר, "לאפה" היא דקה ורכה].

ייש"כ על הקישור.
דקות אינם חייבות להיות קשות וכמו שכתבת, אך עבות חייבות להיות רכות מבחינה פרקטית שאם הן קשות לא יהיה אפשרי לנגוס בהן. מה שגורם אם העיסה רכה או קשה זה כמות המים המעורב בה.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ד' מרץ 09, 2016 12:41 am

יבנה כתב:
ישראל אליהו כתב:
יבנה כתב:קראתי מאמר בקולמוס בענין, אבל לא זכור לי איפה.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?176207&
גם הם החליטו שאם המצות עבות ממילא הם רכות, ואם דקות ממילא הם קשות. ולא היא. וכמו שכתבתי לעיל. [דוגמא לדבר, "לאפה" היא דקה ורכה].

ייש"כ על הקישור.
דקות אינם חייבות להיות קשות וכמו שכתבת, אך עבות חייבות להיות רכות מבחינה פרקטית שאם הן קשות לא יהיה אפשרי לנגוס בהן. מה שגורם אם העיסה רכה או קשה זה כמות המים המעורב בה.

ישנם כעכים עבים, קשים וטעימים..
בכל אופן, הנך צודק שהכל תלוי בכמות המים. [ואח"כ במהירות האפייה. שבאפייה מהירה הם רכות, לא כן באפייה איטית].
ובזה לא ראיתי חילוק בין אשכנזים לספרדים.

איש וילנא
הודעות: 123
הצטרף: ה' אוגוסט 20, 2015 10:05 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי איש וילנא » ד' מרץ 09, 2016 8:13 am

באפייה מהירה הרבה פעמים לא נאפה בתוכו

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי אפשר » ג' מרץ 28, 2017 4:17 pm

ישראל אליהו כתב:מעלתן:
שמים יותר מים [כ600 סיסי] והעיבוד הרבה יותר קל, וא"צ "פינר". [במאפיית בית שמש אין משתמשים עם פינר, אלא מעבדים ביד, ולכן חייבים לשים כ600 סיסי, אלא שבכדי שהמצה תהיה קשה, 'מייבשים' את המצה בתנור בחום נמוך יחסית למאפיות אחרו כמאה שערים למשל [כ45 שניות במקום כ20 שניות] .
המים מקררים יותר את העיסה.
אינם מתנפחות כלל [ואין שום חשש של "נפוחות"] ממש גוש אחד.

חסרונן:
אינם מתרדדין לדקות ממש, אלא נעצרות קצת לפני הדיקוק הגמור. [ולענ"ד נראה ברור שהם בכלל "רקיקין" שהציכו הראשונים. וישנם מאפיות, כבית שמש, שזה העובי, רק אח"כ מייבשים בתנור, וכנ"ל].
יש חשש שנשרפים בחוץ, ולא נאפה בפנים כדבעי. [ולענ"ד נראה מהנסיון, שאם מדקקים אותן, ואופים כ25 שניות, האפייה בפנים מעולה].

כפי שכתבתי, אין הבדל בין הרבה מצות קשות, לאלו הרכות [כפי שתארתי], רק שבתנור מייבשים אותם. ולאשכנזים מותר לאכול מצות שנעשו באופן דלעיל. כנלע"ד.
[ישנם מצות רכות, שהם עבות כ2-3 מצות מכונה. ונ"ל שעליהם דברו הפוסקים האשכנזים שאין לאכלם. משא"כ באופן המתואר לעיל].

עי' ביה"ל סו"ס תס שיש מעלה ברקיקים דקים, אכן רכים הם בכלל רקיקים, אבל בפשטות אין להם מעלת רקיקים דקים, עיי"ש בביה"ל בסוגריים.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי אפשר » ג' מרץ 28, 2017 4:18 pm

יבנה כתב:מוסכם שהמצות שהוזכרו בגמ' ובראשונים ובהרבה מהאחרונים היו רכות ובעובי שבין אצבע לטפח. גם ברור שכעת המצות הן קשות ודקות פחות מאצבע. השאלה היא האם יש איזה תועלת בדברים אלו וחסרונות, והאם לשינויים אלו יש דין של מנהג או לא. [רכות ודקות הם שני נושאים וצריך לדון בכל א' בפנ"ע].
כשהמצה יותר דקה היא נאפית יותר טוב ומהר ויש פחות חשש חמץ. כשהמצה עבה יש אפשרות שהיא נאפית מבחוץ ועדיין עיסה מבפנים. האם יש הבדל בזה בין אם היא עבה או רכה?
במצות רכות יש כמה מעלות, כזית בהם הרבה יותר קטן [במצה א' יש הרבה כזיתים], ויותר קל לאכול, וגם אינו חוסם את המעיים, והוא ודאי בגדר לחם לענין ברכה, וגם ניתן לקיים בה כורך. כך שיש בזה גם קיום מצוות מצה [מצד שודאי יאכלו כשיעור], וגם אין בה חשש ברכה לבטלה, וגם קיום מנהג כורך, וגם עונג יו"ט.
לענין אם יש עליהם שם מנהג, או לא. תלוי האם זה דבר שהונהג בדוקא ע"י הרבנים והציבור, או שמא זה מנהג האופים שרצו למכור כמויות גדולות של מצות בלי שיתעפשו, וכשהן קשות הן לא מתעפשות. [בזמנינו אופים מצות לפחות מכסלו.] ומאז שהמציאו את מכונות המצות הנהיגו האופים כן.
כפי הנראה זה מנהג האופים ולא מצינו בפוסקים שבזמן המ"ב או שקדמו לו רמז שיש צורך שהמצות יהיו קשות, ובמ"ב סי' תפ"ו ס"ק ג' כתב- "וה"ה אם יש חלל במצה אינו מצטרף החלל לשיעור כזית וצריך למעכו אבל אם אין חלל במצה אפילו היא רכה ועשויה כספוג א"צ למעכו." ולא רמז שיש חסרון בכך. ואף לענין עביין כתב בסי' ת"ס ס"ק ט"ז על דברי רמ"א שיש לעשות המצות רקיקין ולא עבין כשאר לחם, "רקיקין - היינו אף דמבואר בס"ה דפחות מטפח מותר לעשות מ"מ נכון יותר לכתחלה לעשות רקיקין דקין." והיינו שהוא הידור לכתחילה, אך אין שום חסרון באכילת עבים פחות מטפח.
נכתבו בענין כמה מאמרים ראה אור ישראל נ"א עמ' קכ"א ואילך, שם נ"ב עמ' ע"ג ואילך, ירושתינו ז' עמ' קצ"ג ואילך, וכאן יש מאמר באנגלית http://halachicadventures.com/wp-conten ... matzah.pdf.
קראתי מאמר בקולמוס בענין, אבל לא זכור לי איפה.

מהיכן השיעור אצבע? בביה"ל כנ"ל לא משמע הכי, אלא צריך רקיקים דקים דווקא, וזה שייך רק בקשה ולא ברך, אם כי בודאי גם הרכים [אם הם רקיקים] כשרים.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' מרץ 28, 2017 5:30 pm

אצלנו במאפיה של מצות יד קשות, מגיע יהודי אשכנזי המתעקש על אפית מצות רכות ועבות למדי, ובמו עיני ראיתי שכשפורסים אותה יכול להיות חוטים נמשכים שהם סימן חימוץ כידוע, וכנראה ההסבר לזה משום שהתנור חם מדי ונשרף מהר מלמעלה ומלמטה ובפנים לא נאפה כדבעי, ולכן צריך להיזהר למי שרוצה רעיונות מקורים, לא לעשות בלי יידע, אלא ללכת למקום שיש בו איזה מסורת.

ספרים וועלט
הודעות: 1210
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ג' מרץ 28, 2017 6:01 pm

הפוסקים כתבו שאם קרמו פני המצה אז זה סימן שנאפתה כראוי.
מסתבר שחוטין נמשכין הוא לא סימן טוב בעיסה יבשה שלנו. כלומר, בעיסה רכה ולחה יש באמת חוטין הנמשכין הרבה; בעיסה יבשה ובמצות שלנו אין חוטין נמשכין אלא שאם לא נאפתה היטב המצה היא רכה קצת ונדמה שיש חוטין נמשכין. באמת בכל דבר רך יש לדמיין שרואים חוטין נמשכין.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 28, 2017 6:04 pm

'קרמו פני המצה' אין הכוונה רק על פניה מלמעלה. כי אם תכניס בצק עבה לתוך תנור לוהט, מיד יקרמו פניה למעלה ובפנים יהיה בצק וודאי.
לדעתי 'קרמו פניה' היינו פני כל המצב [העובי]. שכל העובי שינה צבע.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי אפשר » ג' מרץ 28, 2017 6:07 pm

דעת הא"ר והנוב"י הובא במשנ"ב סי' תסא דחוטין נמשכים אינו סימן אלא בשעה שהיא חמה, אבל אם נצטננה יש רק סימן דקרמו פניה, אבל בודאי אפשר לבדוק חוטין נמשכים מיד אחרי יציאה מן התנור.
ובכ"א במקום ספק המשנ"ב אוסר ודלא כהא"ר שמתיר. והביא המון ראיות לכך בביה"ל ושעה"צ.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי אפשר » ג' מרץ 28, 2017 6:10 pm

ישראל אליהו כתב:'קרמו פני המצה' אין הכוונה רק על פניה מלמעלה. כי אם תכניס בצק עבה לתוך תנור לוהט, מיד יקרמו פניה למעלה ובפנים יהיה בצק וודאי.
לדעתי 'קרמו פניה' היינו פני כל המצב [העובי]. שכל העובי שינה צבע.

בשע"ת ובשעה"צ ס"ק כג, מבואר דקרימת פניה 'מכל צד' בעינן רק במקום ספק דחוטין נמשכים, אבל אם אין חוטין נמשכים לא בעינן קרימת פניה כלל.

וא"כ אם יש לאדם מצה שכבר עבר זמן בדיקת חוטין נמשכים, אבל אין לו ספק כלל שנאפה טוב, כגון בלעיסה מרגיש כמו מצה אפויה, ודאי לא צריך קרימת פניה מכל צד. וכ"מ באמת במשנ"ב ס"ק טו.

ספרים וועלט
הודעות: 1210
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ג' מרץ 28, 2017 6:17 pm

"מכל צד" פירושו לא רק מלמעלה/ אלא גם מלמטה. אך זה כלל לא מסתבר, וכמדומה שלא נכתב כן בשום מקום, שצריך שנוי צבע בתוך המצה עצמה.

יבנה
הודעות: 3642
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי יבנה » ג' מרץ 28, 2017 11:43 pm

אפשר כתב:מהיכן השיעור אצבע? בביה"ל כנ"ל לא משמע הכי, אלא צריך רקיקים דקים דווקא, וזה שייך רק בקשה ולא ברך, אם כי בודאי גם הרכים [אם הם רקיקים] כשרים.

מביאים כן כמה אחרונים בשם בית הלל יו"ד סי' צ"ו או צ"ז. ראה חק יעקב ת"ס י"ג, באר היטב ס"ק ח', פמ"ג א"א ס"ק ד'.
ביה"ל שם ס' ה' לא פירש שיעור עובי הרקיקים, רק שהם פחות מטפח. וגם אצבע ויותר נחשב דק. עכ"פ באחרונים לא נתפרש שיעור הפחות מאצבע, וודאי כן דעת הביה"ל.
וגם יכול להיות רכה וכפי הנמצא בבתי המאפים פיתות ושאר מיני לחמים דקים ורכים. ותלוי באחוז המים שבו. ועי' לעיל שהוכחתי מהמ"ב שאין שום חסרון ברכות.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי אפשר » ג' מרץ 28, 2017 11:49 pm

יבנה כתב:
אפשר כתב:מהיכן השיעור אצבע? בביה"ל כנ"ל לא משמע הכי, אלא צריך רקיקים דקים דווקא, וזה שייך רק בקשה ולא ברך, אם כי בודאי גם הרכים [אם הם רקיקים] כשרים.

מביאים כן כמה אחרונים בשם בית הלל יו"ד סי' צ"ו או צ"ז. ראה חק יעקב ת"ס י"ג, באר היטב ס"ק ח', פמ"ג א"א ס"ק ד'.
ביה"ל שם ס' ה' לא פירש שיעור עובי הרקיקים, רק שהם פחות מטפח. וגם אצבע ויותר נחשב דק. עכ"פ באחרונים לא נתפרש שיעור הפחות מאצבע, וודאי כן דעת הביה"ל.
וגם יכול להיות רכה וכפי הנמצא בבתי המאפים פיתות ושאר מיני לחמים דקים ורכים. ותלוי באחוז המים שבו. ועי' לעיל שהוכחתי מהמ"ב שאין שום חסרון ברכות.

חשבתי שיש לך כן מהראשונים, וכמו שמשמע לשון הודעתך דלעיל. כלומר כי הביה"ל מדייק כן מהראשונים.
אבל כמדומני שדבריכם אינם מדוייקים, כי עצם הענין לעשות רקיקים זה מצאנו בראשונים, וכמש"כ הד"מ ועי' שלל ראשונים בביה"ל. וע"ז כתבו האחרונים שהזכרת שיעור רקיקים אצבע, היינו שרקיק כך שיעורו, והנה הביה"ל מוסיף דמכ"מ למצוה בעינן רקיקים דקים, היינו יותר דק משיעור רקיקים, ומביא זה מראשון!! וא"כ לכאו' פשוט שהכוונה בודאי לפחות מאצבע, אלא מה שנקרא דק אצלינו. וכ"ה לשון המשנ"ב סי' תסא ס"ק לה רקיקים דקים, ומקורו בשע"ת שם, עיי"ש היטב בשע"ת הארוך, שמפורש שהמנהג בימיהם היה כבר לעשות הרבה יותר דק ממה שהיה מקדם. וכאמור לדעת הביה"ל יש למנהג זה רגלים בראשונים.

אעתיק לשון הביה"ל בשם הרא"ה
וזהו שנהגו העולם לעשות מצה של חובה דקה (מה דנקט חובה משום דאז בעינן שמירה יתירה ולכך זהירין לעשות רקיקין דקין אף על פי שמן הדין אפילו אינן דקין מותר כל שאינן עבין)

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' מרץ 30, 2017 1:06 am

בספר חמד משה (תס"א סק"ב) הסיק ששיעור קרימת פנים הוא רק ברקיקין דקין.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי נהר שלום » א' אפריל 02, 2017 8:16 pm

ראה בחזון איש (א"ח סימן ק"כ סקי"ג) שכתב שאם המצה ראויה לטלטול ואינה נכפלת מעצמה ודאי אין חוטין נמשכים ועי"ש שהקל מאד בעניין וכתב שאין צריך בקיאות גדולה לבדיקת המצות שנאפו כראוי. ועי"ע בס' אורחות רבינו ח"ב עמוד לו. וראה בארוכה בילקו"י פסח ח"ב עמ' תרלא והלאה.

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי גביר » ב' מרץ 30, 2020 9:39 am

מצות רכות, נאפו בידי הרב שמעון כהן , מרבני עיר האבות באר שבע ת"ו. הרב שמעון אמר לי ששמע מהרב אשר וייס שאם היו מצטרפים אליו אחרים היה מתיר אותן לאשכנזים. נדמה לי שגם מסר בשם הרב מרדכי אליהו שהתיר אכילתן לאשכנזים.
קבצים מצורפים
DSCF9920.JPG
DSCF9920.JPG (1.8 MiB) נצפה 8930 פעמים

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' מרץ 31, 2020 12:40 am

גביר כתב:מצות רכות, נאפו בידי הרב שמעון כהן , מרבני עיר האבות באר שבע ת"ו. הרב שמעון אמר לי ששמע מהרב אשר וייס שאם היו מצטרפים אליו אחרים היה מתיר אותן לאשכנזים. נדמה לי שגם מסר בשם הרב מרדכי אליהו שהתיר אכילתן לאשכנזים.

הן רכות?

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי גביר » ג' מרץ 31, 2020 12:39 pm

הן אכן דומות במראן למצות קשות, אולם אלו הן מצות רכות. בתמונה קשה גם להבחין בכך שהן עבות יותר מהקשות.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' אפריל 05, 2020 12:34 am

יוסף משה כתב:דעת ר' אשר ווייס:

http://en.tvunah.org/2015/03/22/soft-ma ... hkenazi-2/

חסום מישהו יכול להוריד .תו"מ.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי לבי במערב » א' אפריל 05, 2020 12:58 am

הקישור הנ"ל אינו פעיל עוד.

יוסף משה
הודעות: 301
הצטרף: ו' יוני 19, 2015 12:48 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי יוסף משה » א' אפריל 05, 2020 1:01 am

בדבר שאלתו האם ראוי לאשכנזים לאכול ממצות עבות ורכות שעושים הספרדים כמו פיתות בפסח. הנה, מבואר בטור סי’ תע”ה שנוהגין באשכנז ובצרפת לעשות שלשת המצות של הסדר מעשרון, וכך הביא הרמ”א שם בסעיף ז’ ובמשנ”ב שם ס”ק מ”ו הביא שהבית מאיר פקפק בזה ושהיום נשתקע מנהג זה עי”ש. והנה, לפי חשבון זה יוצא שהמצות גדולות ועבות מאד ובהכרח שהיו רכות דאם היו קשות א”א לאכלן וללעוס אותן, וע”ע בחק יעקב שם ס”ק כ”ו מהרי”ו דהמצה האמצעית יעשה גדולה כדי שיוכל לחלק ממנה לכל בני הבית שני זיתים אחד למצה ואחד לאפיקומן, וע”כ יעשה עבה ורכה. וגם במנהגי החת”ס כתוב שחילק מהמצה הבצועה כזית לכל אחד ואחד, ובמצות הדקות שלנו זה בלתי אפשרי, וחזינן שכך היה המנהג. ואף הבית מאיר לא פקפק משום חשש חימוץ אלא משום דנראה כאוכל קדשים בחוץ כיון דהוי זכר ללחמי תודה. ומכל זה משמע דאין בזה חשש חימוץ.

ומה שנהגו לעשות רקיקין דקין כמ”ש הרמ”א סי’ ת”ס ס”ד היינו שלא יהיה עב כלחם כמ”ש שם “ולא פת עבה כשאר לחם כי אין הרקיקין ממהרין להחמיץ”. וכ”כ המחבר שם ס”ה “אין עושין בפסח פת עבה טפח”, ובמשנ”ב שם ס”ק ט”ז כתב דלהרמ”א המנהג לעשות הרבה פחות מטפח אך מ”מ נראה דגם מצות רכות אלה הוי בכלל רקיקין. ונראה לכאורה דמה שנהגו בזמנינו לעשות מצות דקות מאד אינו בהכרח חומרא מחשש חימוץ אלא משום הייצור ההמוני שמייצרים הרבה זמן לפני הפסח והמצות הרכות לאחר זמן מועט או מעלות עובש או מתייבשות ומתקשות כמו לחם וא”א לאכלן אחרי זמן מועט.

אך מ”מ חוכך אני בזה דאפשר דאין אנו בקיאין כ”כ לעשות מצות עבות ורכות ללא חשש חימוץ כלשהו ואפשר דמשום חומרא זו נהגו לעשות רקיקין דקין וקשין, וא”כ יש להמנע מזה ומ”מ מתירא אני מן החידושים וכל כה”ג הוי בכלל אל תטוש תורת אמך, ובפסח ראוי לנקוט בכל זהירות וחומרא.

יבנה
הודעות: 3642
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי יבנה » א' אפריל 17, 2022 3:02 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
יוסף משה כתב:דעת ר' אשר ווייס:

http://en.tvunah.org/2015/03/22/soft-ma ... hkenazi-2/

חסום מישהו יכול להוריד .תו"מ.

זה התשובה הראשונה במצורף. הוספתי גם תשובתו השניה שהתירו לחולים.
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_מנחת אשר -שו-ת- - ג - וייס, אשר זעליג_155_158.pdf
(3.25 MiB) הורד 138 פעמים

אור עולם
הודעות: 1347
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי אור עולם » א' אפריל 17, 2022 3:51 pm

האם במאמרו של הרב מאיר על הגר"ש אויערבאך בירחון האוצר לא דיבר מזה?

מוטוש
הודעות: 221
הצטרף: ג' פברואר 19, 2019 12:07 am

Re: מצות רכות

הודעהעל ידי מוטוש » ד' אפריל 20, 2022 3:38 pm

יוסף משה כתב:בדבר שאלתו האם ראוי לאשכנזים לאכול ממצות עבות ורכות שעושים הספרדים כמו פיתות בפסח. הנה, מבואר בטור סי’ תע”ה שנוהגין באשכנז ובצרפת לעשות שלשת המצות של הסדר מעשרון, וכך הביא הרמ”א שם בסעיף ז’ ובמשנ”ב שם ס”ק מ”ו הביא שהבית מאיר פקפק בזה ושהיום נשתקע מנהג זה עי”ש. והנה, לפי חשבון זה יוצא שהמצות גדולות ועבות מאד ובהכרח שהיו רכות דאם היו קשות א”א לאכלן וללעוס אותן, וע”ע בחק יעקב שם ס”ק כ”ו מהרי”ו דהמצה האמצעית יעשה גדולה כדי שיוכל לחלק ממנה לכל בני הבית שני זיתים אחד למצה ואחד לאפיקומן, וע”כ יעשה עבה ורכה. וגם במנהגי החת”ס כתוב שחילק מהמצה הבצועה כזית לכל אחד ואחד, ובמצות הדקות שלנו זה בלתי אפשרי, וחזינן שכך היה המנהג. ואף הבית מאיר לא פקפק משום חשש חימוץ אלא משום דנראה כאוכל קדשים בחוץ כיון דהוי זכר ללחמי תודה. ומכל זה משמע דאין בזה חשש חימוץ.

ומה שנהגו לעשות רקיקין דקין כמ”ש הרמ”א סי’ ת”ס ס”ד היינו שלא יהיה עב כלחם כמ”ש שם “ולא פת עבה כשאר לחם כי אין הרקיקין ממהרין להחמיץ”. וכ”כ המחבר שם ס”ה “אין עושין בפסח פת עבה טפח”, ובמשנ”ב שם ס”ק ט”ז כתב דלהרמ”א המנהג לעשות הרבה פחות מטפח אך מ”מ נראה דגם מצות רכות אלה הוי בכלל רקיקין. ונראה לכאורה דמה שנהגו בזמנינו לעשות מצות דקות מאד אינו בהכרח חומרא מחשש חימוץ אלא משום הייצור ההמוני שמייצרים הרבה זמן לפני הפסח והמצות הרכות לאחר זמן מועט או מעלות עובש או מתייבשות ומתקשות כמו לחם וא”א לאכלן אחרי זמן מועט.

אך מ”מ חוכך אני בזה דאפשר דאין אנו בקיאין כ”כ לעשות מצות עבות ורכות ללא חשש חימוץ כלשהו ואפשר דמשום חומרא זו נהגו לעשות רקיקין דקין וקשין, וא”כ יש להמנע מזה ומ”מ מתירא אני מן החידושים וכל כה”ג הוי בכלל אל תטוש תורת אמך, ובפסח ראוי לנקוט בכל זהירות וחומרא.

אפשר לקנות מצות רכות אצל תימנים...


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אחד הרבנים ו־ 16 אורחים