צער בע"ח זה מצוה בנ"א לחבירו או בנ"א למקום

[מבקש תורה]

יש להסתפק במצות צער בע"ח איזה מצוה זו, האם היא מוגדרת כבנ"א לחבירו או כבנ"א למקום?

[מה שנכון נכון]

ראה אב"ע שמות כא,לה.

[גימפעל]

למאי נ"מ ?

[ישא ברכה]

מבחינת הצדק האנושי לכאו' האדם צריך לא להרע לבע"ח, כשם שהוא צריך שלא להרע לשוטה גמור, ולתינוק בן יומו. [אמנם הקב"ה נתנם לשימוש האדם במה שצריך הוא].
וא"כ זה שייך למחלקת המצוות שהם בכלל המשפטים, שאנו מבינים ענינם.

[מבקש תורה]

למאי נ"מ ?

לעניין קדימה, אי נימא דבנ"א לחבירו קודם- כך הביא הגר"א גנחובסקי בשם ספר חסידים

[יורד ומתעה]

מבחינת הצדק האנושי לכאו' האדם צריך לא להרע לבע"ח, כשם שהוא צריך שלא להרע לשוטה גמור, ולתינוק בן יומו. [אמנם הקב"ה נתנם לשימוש האדם במה שצריך הוא].
וא"כ זה שייך למחלקת המצוות שהם בכלל המשפטים, שאנו מבינים ענינם.

כל שאין בו דעה אסור לרחם עליו. (גמרא ברכות). ורחמי האל לא יגיעו אל הבהמות שאין בהם דעת (רמב"ן על התורה כי תצא).

[שמש]

גם אם א"צ לרחם עדיין אסור לצער ודוק.

[פלתי]

כל שאין בו דעה אסור לרחם עליו. (גמרא ברכות). ורחמי האל לא יגיעו אל הבהמות שאין בהם דעת (רמב"ן על התורה כי תצא).