חזון הצמחונות

[יאיר1]

שמעתי כמה וכמה פעמים שיש לרב קוק מאמר בענין חזון הצמחונות. היכן זה קיים?
ומי שיגדיל חסדו עימדי להעלות לכאן.

[עיק]

חיפוש פשוט בגוגל. https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D ... 7%95%D7%9D

[מרחביה]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143381&

[בברכה המשולשת]

יש רק לזכור שזה אינו מאמר של מרן הראי"ה אלא ליקוט של הרב הנזיר זצ"ל מתוך מאמר אפיקים בנגב של מרן הראי"ה

[יאיר1]

יש"כ

[יאיר1]

אקדים למען הגילוי הנאות, שמעודי לא קראתי מתורתו של הרב קוק ולא שורה אחת, מלבד אי אלו הצצות פה ושם.
כך שכיון שאינני מורגל בסגנונו והלך חשיבתו קשה עלי שבעתיים הבנת הרעיונות.

אני קורא ותמה, בנין שלם על יסודות רעועים, או שמא אינני מכירם.
הטיעון הראשון מצויין, קודם חטא המבול לא הותרה אכילת בשר, כמו כן החיות היו אוכלות עשב.
אבל מה ענין איסור אכילת חלב וכיסוי הדם בשר בחלב, ובכלל מה קשור שעטנז, הרי גזיזת הבהמות היא לרווחתם, ונעשית היום גם כאשר אין בהם צורך תעשייתי, אלא גוזזים ולפח...

נראה כאילו סימן את המטרה, ומכאן ואילך כל מה ש'זז' נהפך לראייה לדבריו...
אם לא הייתי יודע מי כתב את זה היה נראה לי כמו אדם שלא דרכה רגלו בבית המדרש, ויתכן גם לא באקדמיה....

אשמח לתגובות ענייניות.
לא באתי לקנטר, באתי ממש ממש ללמוד.


מסקנות דבריו.
האם נכון לומר שלפי דבריו.
הימנעות בעת הזאת מאכילת בשר מטעמי רחמנות, הינה פסולה.
לא יעלה על הדעת שבביאת המשיח במהרה בימנו אמן ובניין בית המקדש לאיקריבו קרבנות באופן הפשוט כפי שמובן מפשטות הכתובים.
אשמח לתגובות בענין זה, ובכלל תקציר של מסק' דבריו.
בברכה.

[בברכה המשולשת]

ככל הנראה כתר"ה לא שת לבו להודעתי דלעיל, ואפרט יותר כעת:
א. מאמר זה אינו מאמר של מרן הראי"ה אלא ליקוט מתוך מאמר אפיקים בנגב שפורסם אז בכה"ע הפלס. המלקט הוא הרב הנזיר זצ"ל.
ב. מאמר זה (אפיקים בנגב) הוא ממאמריו של מרן הראי"ה בטרם עלותו ארצה.
ג. כתר"ה מוזמן לעיין בספרים ומאמרים אחרים של מרן הראי"ה מלפני כן ומאותה תקופה (חבש פאר, מוסר אביך, מדבר שור, עין איה, תשובות בשו"ת לפי התאריכים וכו' וכו')
ד. מרן הראי"ה זצ"ל התייחס גם לנושאים העולים במאמר אפיקים בנגב (שחזון הצמחונות הוא רק ליקוט ממנו) במקורות נוספים, בעיקר בלנבוכי הדור (עיין במאמרו של הרב איתם הנקין הי"ד על ספר זה)

[יאיר1]

כבוד תורתי שת ליבי לדבריך.
אני משער שהרב המלקט ליקט בלא להוציא דברים מהקשרם. כך שאני לא מבין כלפי מה דבריך אמורים.
לגופו של ענין, שלחתי אותי לאלף ואחת מקורות, מה שאומר שאני לא הולך להבין מה קורה שם.

אז הבה נלך למסק' האם המסק' שכתבתי הם נכונות על פי כל המ"מ ששלחת?

[בברכה המשולשת]

איזה מסקנות- הכלליות או הנקודתיות?

[מרחביה]

הימנעות בעת הזאת מאכילת בשר מטעמי רחמנות, הינה פסולה.

כן כתב גם במקומות אחרים. למשל (אגרת תתב):

צמחונות.jpg (203.59 KiB) נצפה 7395 פעמים

לא יעלה על הדעת שבביאת המשיח במהרה בימנו אמן ובניין בית המקדש יקריבו קרבנות באופן הפשוט כפי שמובן מפשטות הכתובים.

בענין זה יש סתירות בכתביו.

[יאיר1]

איזה מסקנות- הכלליות או הנקודתיות?

הנקודות שכתבתי.
ואם יש לך עוד מה להוסיף בקצרה.
מה שכתב מרחביה, זה לא ממש מסכים עם דברי אלא דווקא סותר, כי כן מקבל את זה שיחיד ימנע מאכילת בשר משום רחמנות על הבהמה.

[אוצר החכמה]

לא יעלה על הדעת שבביאת המשיח במהרה בימנו אמן ובניין בית המקדש יקריבו קרבנות באופן הפשוט כפי שמובן מפשטות הכתובים.

תציין בבקשה איפה זה כתוב שם כי הוא דבר זר עד מאד. אני ראיתי שהזכיר לגבי לעתיד לבא אבל בין זה ובין ימות המשיח מרחק גדול מאד (וכמו שאמרו חז"ל מצוות בטלות לעתיד לבא ואינו בימות המשיח לשיטתנו).

[בברכה המשולשת]

לא יעלה על הדעת שבביאת המשיח במהרה בימנו אמן ובניין בית המקדש יקריבו קרבנות באופן הפשוט כפי שמובן מפשטות הכתובים.

תציין בבקשה איפה זה כתוב שם כי הוא דבר זר עד מאד. אני ראיתי שהזכיר לגבי לעתיד לבא אבל בין זה ובין ימות המשיח מרחק גדול מאד (וכמו שאמרו חז"ל מצוות בטלות לעתיד לבא ואינו בימות המשיח לשיטתנו).

וכפי שכתב מרן הראי"ה זצ"ל עצמו בכמה מקומות (בייחוד באגרות לרב אלכסנדרוב לגבי העיקרון של מצוות בטלות לעת"ל)

[בברכה המשולשת]

איזה מסקנות- הכלליות או הנקודתיות?

הנקודות שכתבתי.
ואם יש לך עוד מה להוסיף בקצרה.
מה שכתב מרחביה, זה לא ממש מסכים עם דברי אלא דווקא סותר, כי כן מקבל את זה שיחיד ימנע מאכילת בשר משום רחמנות על הבהמה.

הרב הנזיר זצ"ל עצמו היה צמחוני, כידוע
בכל מקרה, נזכרתי שיצא לאור ביאור לחזון הצמחונות והשלום (כמדומני של הרב לונדין)

[יאיר1]

לא יעלה על הדעת שבביאת המשיח במהרה בימנו אמן ובניין בית המקדש יקריבו קרבנות באופן הפשוט כפי שמובן מפשטות הכתובים.

תציין בבקשה איפה זה כתוב שם כי הוא דבר זר עד מאד. אני ראיתי שהזכיר לגבי לעתיד לבא אבל בין זה ובין ימות המשיח מרחק גדול מאד (וכמו שאמרו חז"ל מצוות בטלות לעתיד לבא ואינו בימות המשיח לשיטתנו).

וכפי שכתב מרן הראי"ה זצ"ל עצמו בכמה מקומות (בייחוד באגרות לרב אלכסנדרוב לגבי העיקרון של מצוות בטלות לעת"ל)

טעות סופר ויש להוסיף 'לא' בית המקדש לאיקריבו קרבנות

[יאיר1]

איזה מסקנות- הכלליות או הנקודתיות?

הנקודות שכתבתי.
ואם יש לך עוד מה להוסיף בקצרה.
מה שכתב מרחביה, זה לא ממש מסכים עם דברי אלא דווקא סותר, כי כן מקבל את זה שיחיד ימנע מאכילת בשר משום רחמנות על הבהמה.

הרב הנזיר זצ"ל עצמו היה צמחוני, כידוע
בכל מקרה, נזכרתי שיצא לאור ביאור לחזון הצמחונות והשלום (כמדומני של הרב לונדין)

נו, אז כיצד הוא כותב שזה לא טוב להיות צמחוני??
ואולי הטעם שלו לא היה מצד המוסריות?

כן אני יודע שיש ביאור של הרב לונדין, אבל להכנס לזה ממש לא נראה לי שאני מסוגל, כיון שלא הורגלתי בתורתו וגם לא יהיה לי זמן להאריך בזה, אבל רציתי לדעת לגבי המקסקנות העולות, כיון שאני שומע כל מיני טענות בשמו, כגון ענין הקרבנות שהוא זר לחלוטין, ולא יעלה על הדעת.

[בברכה המשולשת]

הביאור של הרב לונדין הוא מאוד בהיר והוא נועד במיוחד עבור מי שלא מורגל לסגנון לשונו של מרן הראי"ה זצ"ל

[אוצר החכמה]

לא יעלה על הדעת שבביאת המשיח במהרה בימנו אמן ובניין בית המקדש יקריבו קרבנות באופן הפשוט כפי שמובן מפשטות הכתובים.

תציין בבקשה איפה זה כתוב שם כי הוא דבר זר עד מאד. אני ראיתי שהזכיר לגבי לעתיד לבא אבל בין זה ובין ימות המשיח מרחק גדול מאד (וכמו שאמרו חז"ל מצוות בטלות לעתיד לבא ואינו בימות המשיח לשיטתנו).

טעות סופר ויש להוסיף 'לא' בית המקדש לאיקריבו קרבנות

אם כך הכל מובן.

[יאיר1]

הביאור של הרב לונדין הוא מאוד בהיר והוא נועד במיוחד עבור מי שלא מורגל לסגנון לשונו של מרן הראי"ה זצ"ל

אוקיי. תוכל לשלוח לי קישור לחיבור, במידה ויש אותו ברשת.

[בברכה המשולשת]

הביאור של הרב לונדין הוא מאוד בהיר והוא נועד במיוחד עבור מי שלא מורגל לסגנון לשונו של מרן הראי"ה זצ"ל

אוקיי. תוכל לשלוח לי קישור לחיבור, במידה ויש אותו ברשת.

אחפש בעז"ה

[פלוריש]

קבצים מכתב יד קדשו ח"ב (מחברות קטנות, בויסק א):
ח.
זבחי בעלי חיים יתמעטו מאכילת רשות ודאי, כי הכתוב אומר כי תאוה נפשך לאכול בשר, ואיך תאוה הנפש השלמה לאכול בשר החי, שרואה בו כלי מוכשר להשלמת הצדק על ידי ההשתדלות להיטיבו ולהשכילו. לצרכי חובת היום, יתכן להיות שעוד יעמדו בעלי חיים רבים במשך תקופה שלמה על מפתן שלימות כזה שירגילום להקריב חייהם לקרבן לד', לאות על ההכרה הגדולה של הטובה הבאה להם, ושתבא על ידי עבודת ד' שהביאה את האדם עד הלום, להיות עולה במעלה רמה כל כך עד ששם כל השתדלותו לרוממות הבעלי חיים וכבודם, ולפי ערך השקפתם יהיו צריכים לאותה ההדרכה. או שיהי' עדיין איזה צורך להחזיק כח המשכה בגבורה בעולם שלא יחזור הגרוע והשפל שבמין האנושי לעשות בבחירה מעשים רעים, לעשות נסיגה לאחור בשלימות המוסרית, ויהיו הקרבנות מוציאים דבר זה אל הפועל. או שהסנהדרין אז ימצאו לנכון, על פי הכח שיש להם לעקור מן התורה בשב ואל תעשה, לפטור מקרבנות החובה של מין החי, כיון שכבר חדלה הריגת החי מן המנהג של תשמישי הרשות. והמקרא מסייע, שקרא הכתוב לקרבן לחם, את קרבני לחמי לאישי, ואחר כך אומר את הכבש האחד, הא כיצד, כל זמן שבעלי חיים קרבים לתשמיש הרשות עשה בעלי חיים לגבוה, אבל כשבעלי חיים אינם קרבים לרשות עשה הקורבנות מלחם. ועל זה רמזו חז"ל כל הקרבנות בטלים ותודה אינה בטלה, שיש בה לחם. ועל כן נאמר וערבה לד' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות, כי הנשארת אחרי ההשלמה העליונה האנושית ראוי שתהיה המנחה. ודייק הכתוב בפרשת קרבנות, את קרבני לחמי כדאמרן, ואמר ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לד', היינו אתה תשיג כי סוף כל סוף יהי' הקרבן לחמי לאישי, לחם מנחה, רק כעת עד זמן ההשלמה תאמר להם שיקריבו כבשים, ומותנה תמיד לריח ניחוח, וכיון שיבורר בזמן ההשלמה שהריגת הבעלי חיים אי אפשר שתהי' לריח ניחוח.
ויוכל להיות שעל פי סנהדרין ועל פי נביאים תשוב העבודה לבכורות, כיון שימצא על זה מקרא מפורש בתורה אין זה עוקר דבר מן התורה כי אם מקיים את התורה. וכיון שהבכורות נפסלו על ידי חטא העגל, אי אפשר שיהי' דבר של חטא קיים לעולם, כי התשובה קדמה לעולם, על כן כשיתוקן כל רושם של חטא העגל תשוב העבודה לבכורות. והכהנים אמנם גם הם ודאי לא יפסלו, כיון שעלו לא ירדו. ויש לדרוש שחובת קרבנות בעלי חיים אינם אמורים כי אם כל זמן שהמקריבים הם רק הכהנים, על כן כתיב ושחט אותו על ירך וכו' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו, אבל כשיהי' כשרים גם כן בכורות, אז מטעם העילוי של בעלי חיים וכלל המציאות אין הבעלי חיים נהוגים, כי אם לחם ומנחה, לאות הכרת טובה ועילוי. וכך היא המדה בכל פעם שנמצא פסוק בתורה וסברא ישרה, שיש כח ביד בית דין הגדול, מכל שכן בצירוף הנביאים, לפסוק הוראות גדולות כאלה. אמנם זה החזיון הוא לימים רחוקים מאד, ויוכל היות שתיקון העולם בתחית המתים יהי' לפני זה, ואז באמת כמה ענינים ישתנו לפי ערך הזמן. רק הרשעים הם האוכלים פגה את עץ הדעת, ולא ידעו גודל הערך של כל דבר בשעתו.
וזה הי' מקור תרבות הרעה דאחר, שחשב שהמצות יש להן יחש מוגבל ותכליתי, חשב שבאמת אפשר להתעלות מהמעשים, גם בלא עת, ובאמת הכל אחדות יחיד, היה הוה ויהי', וכל עת וזמן את חובותי' נשמור בלא נדנוד צל פקפוק. וזהו דיתיב, הישיבה, מנוחה, אינה בהכנה לעלי' והליכה, חשב שזכויותיהם של ישראל ישארו במוגבל, ולא ידע שאמנם הפעולות מוגבלות וכרוכות בזמן, אבל הן עולות, ודוקא עמהן יבא האושר, ואין כאן ב' רשויות כלל, רק הקהל חוקה אחת, וגם העליון בהשגה חלילה לפרוש אפילו מדבר קל שבציבור. ובאשר האמת היא שהשכלים פועלים בהשגת המשיג, אם שלא בא השכל האנושי הטבעי לזאת ההבנה כי באמת כל הבריאה מתאמת [זל"ז], החושים נפעלים ממוחשיהם ובודאי השכל נפעל ממושגיו, והמושגים כפי ערכם חיים וקיימים, והשכל הפועל אינו חזון קסם כי אם מחזה אדיר וכללי. על כן אם לא הוכן להשיג כי אם כפי המצב של ההגבלה בשרשי המצות, אמנם כי חזיתי' הי' לך למיקם מקמי', להשכילו יותר ממה שראוי לפי הכנתו, שיבין אחדות המעשים עד הנעלה מגבולים וקצוות, ושאי אפשר כי אם על ידם לעבור הלאה, כתכונת העמידה המוכנת להליכה, והרי זה נטי' מהראוי, שהרגיש בקלקולים הנמשכים במצב המוסרי הכללי, שנוגע לכל ההקפה המעשית, כפי ערך הקצוות. שיתין פולסי דנורא. ברוך שבחר בהם ובמשנתם.

ט.
יתכן שימשכו הקורבנות גם בזמן התקופה של השלמת הבעלי חיים רק בתור עזר לתקן הנפשות המגולגלות בבהמות, וכפי המעלה הגדולה של הדעת אז תהי' הדעת ברורה מי יבוחר לקרבן.

מקור: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D ... %A7_%D7%90

[חכם באשי]

לא קראתי את האשכול הישן הזה, אך כעת מצאתי שר' אברהם בן הרמב"ם סובר שאכן הצמחונות היא המצב האידיאלי של האדם,
ראו כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?186764&
עמ' ח-ט

וסליחה על הקפצת אשכול ישן נושן..

[יאיר1]

לא קראתי את האשכול הישן הזה, אך כעת מצאתי שר' אברהם בן הרמב"ם סובר שאכן הצמחונות היא המצב האידיאלי של האדם,
ראו כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?186764&
עמ' ח-ט

וסליחה על הקפצת אשכול ישן נושן..

דעתו נדמה לי הוזכרה באשכול אחר, שבו גם תשמיש הוזכר כדבר מגונה.
כנראה שדעתו בענין דעת יחיד או כמעט יחיד.

[צביב]

הרב הנזיר זצ"ל עצמו היה צמחוני, כידוע
)

כמדומה שיש מבארים את הפסוק באיכה ''צחו נזיריה משלג''
שהיו אוכלים רק שלג לזכך עצמם.

[הגיונות]

הרב הנזיר זצ"ל עצמו היה צמחוני, כידוע

בשעתו קראתי כתבה עם משה נחמני (מחבר הספר 'חי רואי' - ליקוט מדבריו של הרב קוק זצ"ל אודות הצמחונות) שסיפר שהנזיר היה צמחוני מטעמי פרישות ונזירות כדרכו כמפורסם, ולא מחמת אידאולוגית הצמחונות המקובלת.

כאן נכתב סיכום לדעתו של מרן הרב קוק זצ"ל - http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/ ... rc=1604720

הר' ד"ר מיכי אברהם עמד על נושא זה בכיון אחר בבלוג שלו 'שו"ת ומאמרים', עיי"ש.

[פרי יהושע]

לא קראתי את האשכול הישן הזה, אך כעת מצאתי שר' אברהם בן הרמב"ם סובר שאכן הצמחונות היא המצב האידיאלי של האדם,
ראו כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?186764&
עמ' ח-ט

וסליחה על הקפצת אשכול ישן נושן..

דבר מעניין לעמוד על אבחנה בין ר"א לבין הראי"ה, שלדעת ר"א אכילת בשר הותרה בגלל הקרבנות, ולדעת הראי"ה הקרבת קרבנות מבע"ח הותרה רק בגלל שהותר לאכול בשר.