שאלות וחקירות במצוות מחיית עמלק

[מבקש תורה]

. שמואל כיצד נטמא בהריגת אגג? ה"נודע ביהודה" מקשה ("דורש לציון" דרוש ה'): אם שמואל היה נזיר. כיצד הרג את אגג, הרי ע"י כך הוא נטמא? ומשיב, כי מצוות "עשה" של מחיית עמלק דוחה את ה"לא תעשה" של הנזיר שלא להיטמא למתים. וקשה והרי יכול היה לעשות זאת ע"י שליח?
ז. מצות זכור בפה דווקא או בלב? בגמ' מגילה דף יח עמוד א, דתניא: זכור, יכול בלב? כשהוא אומר לא תשכח - הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור – בפה עכ"ד הגמ'. וא"כ מבואר בגמ' שמצות זכור היא בפה דוקא, וא"כ איך ס"ל לחינוך שהמצוה היא גם בלב.
הכונה קודם קריאת פרשת זכור. בספר מנהגי חת"ס השלם (דף קנ"א פ"ט סעי' ג'), בשבת זכור אמר קודם קריאת הפרשה שיכוון כל אחד למ"ע של מחיית עמלק עכ"ל. והוא תמוה ביותר דמצו"ע של מחיית עמלק היינו להרוג זרע עמלק, והוא הרי אינו בא כעת רק לקרות הפרשה, לזכור את אשר עשה לנו עמלק וצ"ב.
מצות מחיית עמלק לעתיד לבוא. כתב התרגום יונתן ס"פ כי תצא "תמחון ית דוכרנא דעמלק מתחות שמיא ואפילו ליומי מלכא משיחא לא תתנשי", ובס"פ בשלח "וישצי יתהון לתלתי דריא מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא, ומדרא דעלמא דאתי". ולכאו' תמוה הדבר במש"כ שאפילו לעתיד לבוא נהיה מצויין על זכירת מחיית עמלק, והלוא אז בודאי נאבד זכרם וצ"ע.
מזיק בדפיקת המן מה דינו?. מה הדי מי שבליל פורים היה בביהכנ"ס וכששמע מהבעל קורא תיבת המן, נתן דפיקה חזקה על הבימה, ושבר את הזכוכית שלה, האם אפשר לפוטרו מצד מש"כ הרמ"א בסי' תרצ"ה שהמזיק בעת שמחת פורים פטור מלשלם.
נשמח לכל תשובה.

[בברכה המשולשת]

. שמואל כיצד נטמא בהריגת אגג? ה"נודע ביהודה" מקשה ("דורש לציון" דרוש ה'): אם שמואל היה נזיר. כיצד הרג את אגג, הרי ע"י כך הוא נטמא? ומשיב, כי מצוות "עשה" של מחיית עמלק דוחה את ה"לא תעשה" של הנזיר שלא להיטמא למתים. וקשה והרי יכול היה לעשות זאת ע"י שליח?
ז. מצות זכור בפה דווקא או בלב? בגמ' מגילה דף יח עמוד א, דתניא: זכור, יכול בלב? כשהוא אומר לא תשכח - הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור – בפה עכ"ד הגמ'. וא"כ מבואר בגמ' שמצות זכור היא בפה דוקא, וא"כ איך ס"ל לחינוך שהמצוה היא גם בלב.
הכונה קודם קריאת פרשת זכור. בספר מנהגי חת"ס השלם (דף קנ"א פ"ט סעי' ג'), בשבת זכור אמר קודם קריאת הפרשה שיכוון כל אחד למ"ע של מחיית עמלק עכ"ל. והוא תמוה ביותר דמצו"ע של מחיית עמלק היינו להרוג זרע עמלק, והוא הרי אינו בא כעת רק לקרות הפרשה, לזכור את אשר עשה לנו עמלק וצ"ב.
מצות מחיית עמלק לעתיד לבוא. כתב התרגום יונתן ס"פ כי תצא "תמחון ית דוכרנא דעמלק מתחות שמיא ואפילו ליומי מלכא משיחא לא תתנשי", ובס"פ בשלח "וישצי יתהון לתלתי דריא מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא, ומדרא דעלמא דאתי". ולכאו' תמוה הדבר במש"כ שאפילו לעתיד לבוא נהיה מצויין על זכירת מחיית עמלק, והלוא אז בודאי נאבד זכרם וצ"ע.
מזיק בדפיקת המן מה דינו?. מה הדי מי שבליל פורים היה בביהכנ"ס וכששמע מהבעל קורא תיבת המן, נתן דפיקה חזקה על הבימה, ושבר את הזכוכית שלה, האם אפשר לפוטרו מצד מש"כ הרמ"א בסי' תרצ"ה שהמזיק בעת שמחת פורים פטור מלשלם.
נשמח לכל תשובה.

על השאלה הראשונה- לכאורה העשה היה מוטל דווקא על שמואל הנביא כדי לתקן חטא שאול
על השאלה האחרונה- ימי משתה ושמחה ולא לילות.

[מה שנכון נכון]

על השאלה האחרונה- ימי משתה ושמחה ולא לילות.

מ"ב תרצו,לב "ונהגו כך - היינו מעת קריאת המגילה עד ליל סעודת פורים שהם שני לילות ויום אחד [א"ר]".

[בברכה המשולשת]

ייש"כ לכתר"ה שתיקן את טעותי

[אבא יודן]

מצות מחיית עמלק לעתיד לבוא. כתב התרגום יונתן ס"פ כי תצא "תמחון ית דוכרנא דעמלק מתחות שמיא ואפילו ליומי מלכא משיחא לא תתנשי", ובס"פ בשלח "וישצי יתהון לתלתי דריא מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא, ומדרא דעלמא דאתי". ולכאו' תמוה הדבר במש"כ שאפילו לעתיד לבוא נהיה מצויין על זכירת מחיית עמלק, והלוא אז בודאי נאבד זכרם וצ"ע.

יעויין בבחיי סוף תצא שיש טפחא על לא שב"לא תשכח" לומר שבימות המשיח תשכח ותשכח !! בב"א ואמן.
וראה היעב"ץ בבא בתרא מו ב דבר מענין מאד.
וזכר לדבר הזוהר יתרו על כל הטפחאות דשם

[חכם באשי]

על כמה משאלותיך עמד הגרי"ח סופר בספרו 'יד סופר' ח"ב (נדפס שוב בתוך ספרו כנסת חיים). יעויין שם.

[איש הגבעה]

כתב הגר"א (אבן שלמה, פרק יא ענין חבלי משיח): הערב רב דבוקים מאוד בישראל וכו', ה' מיני רב יש בישראל וכו' ובעלי מחלוקת הם גרועים מכולם והם נקראים עמלקים, ואין בן דוד עד שימחו מן העולם וכו'. עמלקים הם ראשי ישראל בגלות ועליהם נאמר היו צריה לראש, וכל עזי פנים ורשעים שבדור הם מגלגול נשמתן של ערב רב ובני קין וכו', צ"ע לגבי איזה דין ס"ל להגר"א דיש להם דין עמלק, והאם כשיהיה מצווה עלינו למחות את זרע עמלק בב"א, הם גם יהיו נכללים במצוה זו.
ויעויין עוד במאמר של הגר"א ווסרמן אומר אני מעשי למלך

[מיללער]

על השאלה האחרונה- ימי משתה ושמחה ולא לילות.

מ"ב תרצו,לב "ונהגו כך - היינו מעת קריאת המגילה עד ליל סעודת פורים שהם שני לילות ויום אחד [א"ר]".

ומקור הדברים בתשובת מהר"י מינץ

מה יסוד סברת הפטור כשהזיק או גנב וגזל מחמת.שחוק ושמחה? (המקורות ידענא עי' בתוס' סוכה מה. ד"ה מיד, בחו"מ סי' שע"ח ס"ט ברמ"א, ובאו"ח תרצ"ה ס"ב ברמ"א ותרצ"ו ס"ח ברמ"א) האם זה כמו מי שהזיק בערב שבת בין השמשות שרץ ברשות? לכאורה מדובר כן שמזיק את נכסי חבירו ברשות היחיד, ולא ברה"ר, למה יפטור, הרי אדם מועד לעולם בין ער ובין ישן וכו'?

[החבר]

מצות זכור בפה דווקא או בלב? בגמ' מגילה דף יח עמוד א, דתניא: זכור, יכול בלב? כשהוא אומר לא תשכח - הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור – בפה עכ"ד הגמ'. וא"כ מבואר בגמ' שמצות זכור היא בפה דוקא, וא"כ איך ס"ל לחינוך שהמצוה היא גם בלב.

מחיית זכר עמלק היא עד היום, בלב. כתוב ושכנתי בתוכם ודרשו חז"ל מכל אחד ואחד מישראל, עמלק ענינו לקרר את עם ישראל, ואת הקרירות הזאת צריך לנצל לעיניני העולם, לתאוות עוה"ז וכו'

[אליהו בן עמרם]

מצות מחיית עמלק לעתיד לבוא. כתב התרגום יונתן ס"פ כי תצא "תמחון ית דוכרנא דעמלק מתחות שמיא ואפילו ליומי מלכא משיחא לא תתנשי", ובס"פ בשלח "וישצי יתהון לתלתי דריא מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא, ומדרא דעלמא דאתי". ולכאו' תמוה הדבר במש"כ שאפילו לעתיד לבוא נהיה מצויין על זכירת מחיית עמלק, והלוא אז בודאי נאבד זכרם וצ"ע.

עיין במנחת חינוך מצוה תר"ג, גבי חיוב נשים ב"זכור", שכתב: מי עמד בסוד ה' יתברך אם טעם "זכור" מחמת הנקמה או "שנזכור שנאתו מאיזה טעם ואנחנו אין יודעים, ואפשר אף בביאת משיחנו שיכרת עמלק מכל וכל ולא יהיה זכר להם, מ"מ הזכירה יהיה תמיד מצות עשה לזכרו ולא לשכוח"
בקיצור: מסברא דנפשיה אומר כהתרגום יונתן, ותלה טעמו ב"סוד ה'".
ו"סוד ה' ליראיו"

[אליהו בן עמרם]

הכונה קודם קריאת פרשת זכור. בספר מנהגי חת"ס השלם (דף קנ"א פ"ט סעי' ג'), בשבת זכור אמר קודם קריאת הפרשה שיכוון כל אחד למ"ע של מחיית עמלק עכ"ל. והוא תמוה ביותר דמצו"ע של מחיית עמלק היינו להרוג זרע עמלק, והוא הרי אינו בא כעת רק לקרות הפרשה, לזכור את אשר עשה לנו עמלק וצ"ב.

הבה"ג לא מנה מצות "זכור", וכן מנה מצות ה"מחייה".
לכאורה לדבריו, "זכור" הוא חלק ממצוות ה"מחייה", ואינה מצוה בפני עצמה.

וברמב"ם בספר המצוות כתב: "היא שציוונו לזכור מה שעשה לנו עמלק מהקדימו להרע לנו, ושנאמר זה בכל עת ועת, ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו, ונזרז העם לשנוא אותו וכו'"
כלומר משמע לכאורה שמצות "זכור" היא הכנה למצוות ה"מחייה".
וא"כ או שהחמירו כשיטת הבה"ג, או שלמדו ברמב"ם, שאמנם מצוה בפני עצמה היא, אך הואיל והיא "הכנה" ל"מחייה", יש לכוון כבר ל"מחייה", שצריכה להיות מתוך שנאה וזכר מעשיו הרעים.
אפשר להבין בהחלט, ש"מלחמה" חייבת שיקדם לה רגש "שנאה", ואי אפשר לקיימה כהלכתה "כמי שכפאו שד" רק כדי לעשות רצון בוראו שאמר "להשמיד להרוג ולאבד"...
או אף יותר מכך, שבייחוד מלחמת עמלק, כך צריכה להיות, מתוך רגש שנאה, על מנת לעקור ולשרש את השפעת מעשיו בעולם ועלינו.
ולכן, אותה שנאה המתעוררת מקריאת "זכור", היא תחילת מעשה ה"מחייה".

[אליהו בן עמרם]

ז. מצות זכור בפה דווקא או בלב? בגמ' מגילה דף יח עמוד א, דתניא: זכור, יכול בלב? כשהוא אומר לא תשכח - הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור – בפה עכ"ד הגמ'. וא"כ מבואר בגמ' שמצות זכור היא בפה דוקא, וא"כ איך ס"ל לחינוך שהמצוה היא גם בלב.

יכול "רק" בלב?
קמ"ל "גם" בפה ו"גם" בלב...

[אליהו בן עמרם]

. שמואל כיצד נטמא בהריגת אגג? ה"נודע ביהודה" מקשה ("דורש לציון" דרוש ה'): אם שמואל היה נזיר. כיצד הרג את אגג, הרי ע"י כך הוא נטמא? ומשיב, כי מצוות "עשה" של מחיית עמלק דוחה את ה"לא תעשה" של הנזיר שלא להיטמא למתים. וקשה והרי יכול היה לעשות זאת ע"י שליח?

כל מאי דאיהו לא מצי עביד, לא משווי שליח.

האם במקרה שמנוע המשלח לעשות את המעשה בעצמו - מחמת איסור, האם יכול למנות שליח?
עיין פמ"ג סימן תרע"ט בא"א אות א', וכן בבית הלוי - בשו"ת ח"א סימן י, שסוברים שלא יכול למנות שליח בכה"ג.
ודן בזה נפלא כדרכו הגר"א גניחובסקי זצ"ל. עיין בעלון מחידושיו לפרשת מצורע תשע"ד.

[הקישון33]

. שמואל כיצד נטמא בהריגת אגג? ה"נודע ביהודה" מקשה ("דורש לציון" דרוש ה'): אם שמואל היה נזיר. כיצד הרג את אגג, הרי ע"י כך הוא נטמא? ומשיב, כי מצוות "עשה" של מחיית עמלק דוחה את ה"לא תעשה" של הנזיר שלא להיטמא למתים. וקשה והרי יכול היה לעשות זאת ע"י שליח?
.

אם נאמר שהמצווה על כל ישראל אולי לא שייך שליחות בכלל כי גם השני מצווה בדומה לאו"ש על התוספת רי"ד שכל ההוא אמינא שאפשר להניח תפילין על ידי שליח רק אם השליח מניח ב' זוגות.