הבנת דברי 'ספר השם'

[אשי ישראל]

א. אשמח לעזרתכם בהבנת הקטע הבא (השורות המודגשות בעיקר)

ב. האם מישהוא יכול לשלוח לי סריקה של הקטע הרלוונטי במהדורה המוערת [של הרב סטל, אם זכרוני אינו מטעה אותי]?

'ספר השם' (עמוד צח-צט במהדורת מכון סודי רזיא תשס"ד שישנה בפרויקט השו"ת):
וסכותי כפי, אם סכך מלמעלה למטה למה דרשו (סוכה ד, א) בסכת בסכת בסוכות לדפנות, מפני שכתיב (ש"ב כב, יב) וישת חשך סביבותיו סוכות, הרי סביבותיו סוכות, לכך דרשו סוכות בד' דפנות. והסירותי את כפי וראית את אחוריי כאדם שסומך ידו על חבירו עד עוברו, וראית את אחורי פנים שבאים אחרי פני זעם ופני זעם לא יראו, אם כן אחר מה יעשה פני כרובים אלא פני לא יראו אל אחרים אבל אתה תראה, זהו (במדבר יב, ח) ותמונת ה' יביט, ופני לא יראו זהו לכהן גדול ביום הכיפורים, ותראה את מעשה הכרובים אחד אחר פני זעם, ואחד אחר פני נעימות, לכך סמך ענין הלוחות שעליהם לעשות הכרובים והקול יוצא מבין שני הכרובים של זעם ושל רחמים. אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי (תהלים סב, יב), בשני פסוקין שנתנבא בארי ושמוהו בספר ישעיה, וכן פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ (ישעי' מה, כב), בימי דוד נאמר ונתגייר יתר הישמעאלי. ומצינו שכתבו דורות שהיו אחרי הנביאים בבית שני כמה שנים (נחמיה יב, י - יא), וישוע הוליד את יויקים ויויקים הוליד את אלישיב ואלישיב הוליד את יוידע, ויוידע הוליד את יונתן ויונתן הוליד את ידוע. ולמטה (שם, כב) הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע (נראה לי שכוונתו שאכן אין כאן 6 דורות בתוך 34 שנים עד לסוף מלכות פרס, אלא יש כאן כהנים ששימשו אחר חתימת התנ"ך! בתקופה מאוחרת יותר), הרי יוחנן במקום יונתן . זהו שברוב מקומות מונה שיטה של חכמים בסדר מועד ר' יונתן וחלופי ר' יוחנן לפי שבעזרא מחליפם, ולא שיהא ר' יוחנן תלמידו של ר' יונתן אלא ר' יונתן עצמו, כמו (בראשית לג, ה) הילדים אשר חנן, כמו אשר נתן, ותורתך חנני. הרי יושע בן יהוצדק בימי הנביאים ואחריו יויקים אלישיב יוידע יונתן ידוע, הרי ה' דורות. והנה מצינו א' שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה, ב' אנטיגנוס יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, ג' יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי, ד' שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי, ה' שמעיה ואבטליון, ו' הילל ושמאי, רבן יוחנן בן זכאי היה בחורבן הבית הרי ידוע שהוא חמישי לאחר כמה שנים לאחר חגי זכרי' ומלאכי, ואמר אצל ידוע כתובים ראשי האבות, ואמר במסורת ב', וכיון שלא נכתב בימי הנביאים זה כך שאר המסורת. כי כמה מסורות בתורה שאומר כך וכך פעמים אותה תיבה בקרייה ומביא מן דברי הימים ומעזרא, הרי למדנו כי דורות האחרונים בימי ידוע אמר כבר כח הלבבות מתמעט ושכחה מצויה כי האומות מושלים וכבר מדברים לשון גוים

[מה שנכון נכון]

ספר השם י"ל ע"י ר' אהרון אייזנבך. אין במהדורתו הערות.

[עיניו כיונים]

נראה שהמחבר בא להוכיח שמערכת המסורה (כלומר הערות המסורה וחיבורן) אינה ממשה רבינו או מעזרא, אלא מזמן בית שני אחרי חתימת המקרא, וזאת הוכיח מכך שהפסוקים הנ"ל נוספו לפי דעתו כמה דורות אחרי שנחמיה כתב ספרו - ועל הוספה זו יש הערת מסורה (ועוד הוא מוסיף להוכיח מכך שהערות המסורה לתורה מתייחסות גם לספרי המקרא המאוחרים דה"י ועזרא).

[אשי ישראל]

נראה לי שזאת המהדורה שבפרויקט השו"ת, מה שציטטתי.
אבל אין מהדורה טובה יותר? זכור לי שיש מהדורה של הרב סטל.

[אשי ישראל]

עיניו כיונים, תודה
מה הוא מתכוון בדבריו על ר' יוחנן בן זכאי? אני מגשש באפילה

[עיניו כיונים]

לכאורה הוא מונה את דורות הבית השני ע"פ גדולי הדורות משמעון הצדיק, וריב"ז הוא תלמיד הלל וכבר ראה את החורבן. אם שמעון הצדיק היה משיירי כנה"ג שהיתה עוד בזמן הנביאים חגי זכריה ומלאכי והכ"ג ישוע, הרי ניתן לטעון שיַדּוּעַ, חמשה דורות אחר ישוע, הוא מקביל להלל ושמאי (אך לא הבנתי מדוע חשב לדור אחד את אנטיגנוס יחד עם הזוג יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן). כך הוא מראה שהמסורה חוברה בערך בזמן החורבן (או לאחריו), כשירדה שכחה לעולם ונצרכו למסורה כסייג מפני השכחה.

[אשי ישראל]

עיניו כיונים, תודה, הארת את עיני

ועדיין אינני מבין מה כוונתו בתיבות
"וכיון שלא נכתב בימי הנביאים זה כך שאר המסורת. כי כמה מסורות בתורה שאומר 'כך וכך פעמים אותה תיבה בקרייה' ומביא מן דברי הימים ומעזרא" (האם משמע מכאן שסבר שכל דברי הימים ועזרא נכתבו אחרי תקופת הנביאים?!), הרי למדנו כי דורות האחרונים בימי ידוע (מכאן ואילך אינני מבין את הקשר בין קטעי המשפטים) אמר כבר כח הלבבות מתמעט ושכחה מצויה כי האומות מושלים וכבר מדברים לשון גוים"

יש לך מושג? למישהוא?

[חכם באשי]

סטל לא הדפיס את 'ספר השם', כפי שהעיר הגמשנ"נ.
אך ידוע שהרב דוד סיגל עובד מזה שנים רבות על ספר השם, וכנראה ביאר כל חמירא וחמיעא. אם תוכל ליצור עמו קשר (הוא יושב כל יום, כך שמעתי, בבית הספרים דמדינתנו), נראה שהוא יוכל לקדם אותך.

[עקביה]

ציטוט מתוך דברי 'ספר השם' דלעיל:

הרי יושע בן יהוצדק בימי הנביאים ואחריו יויקים אלישיב יוידע יונתן ידוע, הרי ה' דורות. והנה מצינו א' שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה, ב' אנטיגנוס יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, ג' יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי, ד' שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי, ה' שמעיה ואבטליון, ו' הילל ושמאי, רבן יוחנן בן זכאי היה בחורבן הבית הרי ידוע שהוא חמישי לאחר כמה שנים לאחר חגי זכרי' ומלאכי.

נראה מדבריו שהוא מעמיד זה מול זה את דורות הכהנים הגדולים ואת דורות מוסרי התורה משמעון הצדיק ואילך, ומקביל ביניהם.

ולא כ"כ ברור. הרי יהושע (יושע) בן יהוצדק היה כהן גדול, וגם שמעון הצדיק היה כהן גדול, האם לדעת 'ספר השם' אלה שמות שונים לאותו אדם? או שאולי (וכך יותר נראה) ההקבלה מתחילה מ'יויקים', בנו של יהושע בן יהוצדק, והוא חי בזמנו של שמעון הצדיק. אם כן בניו של יהושע הכהן הגדול לא היו כהנים גדולים, וצ"ע למה. גם צ"ע מדוע לא נזכר שמעון הצדיק בספר נחמיה. הרי אלישיב, נכדו של יהושע, נזכר כמה פעמים, וגם "בני יוידע בן אלישיב" נזכרים (נחמיה יג כח).

ובכלל, אם 'יונתן' אביו של 'ידוע' ואחיו חיו ופעלו בימי נחמיה, כמוכח מהפסוק הנ"ל, ברור שהם לא היו בני דורם של שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי, ומה מקום לטענת 'ספר השם' על כך שנוספו בספר נחמיה דברים לאחר זמנו של נחמיה?

[עקביה]

אגב, עצם הגישה של רבינו הרוקח ב'ספר השם' שבתנ"ך נוספו דברים מאוחרים (גישה שלענ"ד קשה מאד להולמה), מזכירה את דברי רבו, ריה"ח בפירושו לתורה, על תוספות או שנויים מאוחרים שנעשו בתורה עצמה.

נגד הכתוב בפי' ריה"ח יצא חוצץ האג"מ (יו"ד ח"ג סי' קיד-קטו), וטען שאינו אלא הוספת זייפנים. מעניין מה היה אומר על דברי 'ספר השם'.

[עקביה]

להשלמת העניין אעתיק את דברי המלבי"ם, המבאר כיצד ניתן להבין את הכתוב ללא צורך בהסבר של תוספת מאוחרת:

מלבי"ם נחמיה פרק יב פסוק י

וישוע הוליד את יויקים, הנה בפסוק זה לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם, אחר שאמרו חז"ל (בסדר עולם פ' למ"ד ובע"ז דף ט') ל"ד שנה פשטה מלכות פרס בפני הבית, ר"ל מבנין הבית עד ימי אלכסנדר מוקדון היו ל"ד שנה, והם אמרו כי שמעון הצדיק יצא לקראת אלכסנדר בשובו ממלחמת דריוש והיה א"כ שמעון הצדיק דור שני לעזרא ונחמיה, כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים וכן כתבו רבים וכן שלמים, ואיך נולדו בזמן הקצר ששה דורות, בפרט לרש"י שכתב שכולם היו כהנים גדולים והגם כי מ"ש ביוחסין שיש להם קבלה שידוע הוא אבי שמעון הצדיק לא ידענו מאין להם הקבלה הזאת בכ"ז לא ידעתי מה הרעש הזה, מי יאמר להם שנולדו באותם ל"ד שנים, אם נאמר שיהושע בן יהוצדק ששב מגלות בבל ובנה הבית היה אז בן ק"ה שנה, והוא ובניו הולידו כל אחד לט"ו שנה, א"כ בעת שהיה יהושע בן יהוצדק בן תשעים שנה כבר נולד שמעון הצדיק ובעת שבנה הבית היה שמעון הצדיק בן ט"ו שנה. ובעת אלכסנדר כבר היה בן מ"ה שנה, ואם היה יהושע בן תשעים בעת בנין הבית היה שמעון הצדיק בן שלשים בעת מלכות אלכסנדר, ומה הרעש הזה, ומבואר למעלה (סי' ג') שבעת נגמרה בנין החומה היה אלישיב נקרא בשם כהן גדול, כי אחרי בנין המקדש מת יהושע ונתמנה יויקים תחתיו ומת יויקים שהיה ג"כ זקן ונתמנה אלישיב, ויוכל להיות שאלישיב ובניו חיו ימים רבים ואחרי מותו בחרו את שמעון הצדיק כי היה יותר ראוי מאבותיו, או שהיה אחד או שנים מהבנים כ"ג במשך הזמן, או ששמשו כולם ע"י מקרה, שאירע טומאה לכ"ג וכדומה, ובזה לא נצטרך לדחוק שסופר מאוחר הוסיף דברים בנחמיה, שנחמיה שהיה בימי יהושע ויוקים כבר ראה כל הדורות הלאה שנולדו כבר בימים ההם, וכיוצא בזה תוכל להשיב בחשבון שחשב בדה"י בבני יכניה תשעה דורות כמו שיתבאר במקומו:

נ"ל שיש לדבריו סיוע מהכתוב להלן (נחמיה יב כב): הַלְוִיִּם בִּימֵי אֶלְיָשִׁיב יוֹיָדָע וְיוֹחָנָן וְיַדּוּעַ כְּתוּבִים רָאשֵׁי אָבוֹת וְהַכֹּהֲנִים עַל מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַפָּרְסִי.
כלומר, בימי ארבעה כהנים גדולים אלה (יוחנן הוא יונתן הנזכר לעיל. כמ"ש המצו"ד והמלבי"ם) שימשו אותם לויים וכהנים כראשי משמרות. אם כן משמע שבתקופה לא ארוכה יחסית התחלפו ארבעה כהנים גדולים, והדברים מתאימים לדברי המלבי"ם.

*אבל הראשונים פירשו אחרת, וצ"ע.

[חד ברנש]

אגב, עצם הגישה של רבינו הרוקח ב'ספר השם' שבתנ"ך נוספו דברים מאוחרים (גישה שלענ"ד קשה מאד להולמה), מזכירה את דברי רבו, ריה"ח בפירושו לתורה, על תוספות או שנויים מאוחרים שנעשו בתורה עצמה.
נגד הכתוב בפי' ריה"ח יצא חוצץ האג"מ (יו"ד ח"ג סי' קיד-קטו), וטען שאינו אלא הוספת זייפנים. מעניין מה היה אומר על דברי 'ספר השם'.

ברור שהכל זיוף.
היה צוות שלם שזייפו המון המון חיבורים וייחסו אותם -בעזות מצח- לגדולי עולם, כר' יהודה החסיד, הרוקח ועוד מבני בית מדרשם.

[עקביה]

ברור שהכל זיוף.
היה צוות שלם שזייפו המון המון חיבורים וייחסו אותם -בעזות מצח- לגדולי עולם, כר' יהודה החסיד, הרוקח ועוד מבני בית מדרשם.

נו באמת..
אתה מבין שלא התכוונתי לפתוח כאן את הנושא הזה או להביע בו דעה.
לא הזכרתי את האג"מ אלא לשלמות העניין. שלא יזדעק מישהו אחר ויאמר שהרי כבר כתב האג"מ שלא מדובר אלא בזיוף.

[חד ברנש]

ואתה מבין, שכיום אחרי כל מה שנחשף מתורתם של חסידי אשכנז אין מקום לטענת האג"מ שמדובר כאן בזיופים. כי אז מרבית חיבוריהם של חסידי אשכנז לקו בזיופים כלל ספר הרוקח ההלכתי.

[עקביה]

לצערי אינני מעודכן בכל מה שנחשף מתורתם של חסידי אשכנז (והייתי שמח אם היית מרחיב מעט), אבל אני משער שהצדק עם מר.
בפרט שאצל האג"מ היית זו גישה מקובלת, גם ביחס לדברים אחרים שנמצאים אצל ראשונים אחרים. וכבר נדון נושא זה כאן באשכול או שניים.


נ.ב. ראיתי באחד הנספחים ל'תורה שלמה' של הרב כשר, שהוא מביא מדברי חסידי אשכנז דברים הנוגעים לעיקרי האמונה הנלמדים אצלם אחרת מהמקובל אצלנו ע"פ הרמב"ם. אלה דעות גנוזות שאולי טוב להן שיישארו גנוזות.

[חד ברנש]

הייתי מרחיב, אבל חוששני שימחקו את הדברים.

בנוגע ל-נ"ב. לא הבנתי, אם אין הבדל ביסודות עצמם, מה משנה מהיכן הם נלמדים?

[עקביה]

בנוגע ל-נ"ב. לא הבנתי, אם אין הבדל ביסודות עצמם, מה משנה מהיכן הם נלמדים?

מי אמר שאין הבדל?
כשכתבתי שהם נלמדים אצלם אחרת, התכוונתי שהם מבינים אחרת.