ג מצות: כהן לוי ישראל

[ר_חיים_הקטן]

ידוע מהגננת שלוקחים ג 'מצות בליל פסח והם כנגד כהן לוי ישראל. האם יש לזה מקור בקדמונים (המקור הכי-קדום שמצאתי ענין זה הוא בהגדת חב"ד)?

[גימפעל]

ידוע מהגננת שלוקחים ג 'מצות בליל פסח והם כנגד כהן לוי ישראל. האם יש לזה מקור בקדמונים (המקור הכי-קדום שמצאתי ענין זה הוא בהגדת חב"ד)?

לפני שאתה מזלזל ומשווה בין הגדת חב"ד לבין הגננת שלא לימדה אותך לקרוא, אלמד אתך קצת מושגים, כותב הגדת חב"ד הוא בעל התניא שהוא קבע את הנוסח של הסידור, ומביא את סידור ג' המצות מפרי עץ חיים.

[ארזי ביתר]

כהן, לוי, ישראל - סימנים בלבד, כמו ראובן ושמעון.

ומקור הסימן כבר בראשונים.

[ר_חיים_הקטן]

כהן, לוי, ישראל - סימנים בלבד, כמו ראובן ושמעון. ומקור הסימן כבר בראשונים.

איזה ראשונים?

[ארזי ביתר]

כהן, לוי, ישראל - סימנים בלבד, כמו ראובן ושמעון. ומקור הסימן כבר בראשונים.

איזה ראשונים?

כמדומני שבאו"ז. תזכיר לי בהמשך היום ואבדוק לך.

[גימפעל]

גם בשו"ע הרב מביא בלשון כהן לוי ישראל.

[ארזי ביתר]

גם בשו"ע הרב מביא בלשון כהן לוי ישראל.

שועה"ר הוא מקור מצוין, אך ר' חיים מחפש מהיכן זה מתחיל.

[חכם באשי]

ראיתי מציינים לבאר היטב, סי' תעג ס"ק ח.

[גימפעל]

גם בשו"ע הרב מביא בלשון כהן לוי ישראל.

שועה"ר הוא מקור מצוין, אך ר' חיים מחפש מהיכן זה מתחיל.

הזלזול של מקור הכי קדום הוא אצל הגננות והגדת חב"ד מתחיל מזה שלא התחיל לעיין אפי' בספרים יסודיים, לפני מחקר.

[פלגינן]

המקור הוא בפע"ח, שער חג המצות, פ"ו: "תקח הג' מצות מצה שמורה, ותניח הכהן למעלה, והלוי למטה ממנו, והישראל למטה ממנו ...".
[ר' חיים מכובדנו לא התכוון חלילה להשוות בין הגננת לחב"ד, הוא רק אמר שכולם יודעים זאת מהגננת, והמקור לא ידוע לו.]

[מה שנכון נכון]

וע"פ הפשט ראה בשבט הלוי א, קלו. [והשווה ללשון העה"ש תס,ו].

[ר_חיים_הקטן]

המקור הוא בפע"ח, שער חג המצות, פ"ו: "תקח הג' מצות מצה שמורה, ותניח הכהן למעלה, והלוי למטה ממנו, והישראל למטה ממנו ...".
[ר' חיים מכובדנו לא התכוון חלילה להשוות בין הגננת לחב"ד, הוא רק אמר שכולם יודעים זאת מהגננת, והמקור לא ידוע לו.]

יישרו כחך!

[ארזי ביתר]

וע"פ הפשט ראה בשבט הלוי א, קלו. [והשווה ללשון העה"ש תס,ו].

ומדבריו זכיתי לסיוע למה שכתבתי:

כהן, לוי, ישראל - סימנים בלבד, כמו ראובן ושמעון.

[אבא יודן]

בדעת זקנים פ' בא נגד אברהם יצחק יעקב. לומר שע"י זכת אבות זכו לצאת ממצרים ועי"ז למצות ודו"ק.
[ואולי ע"ד דרושיי אברהם זה כהן - והוא כהן לקל עליון [עיין מדרש]; יעקב זה ישראל; ליצחק זה לוי עדיין לא מצאתי [הרוצה ישלימנו...]

[גימפעל]

בדעת זקנים פ' בא נגד אברהם יצחק יעקב. לומר שע"י זכת אבות זכו לצאת ממצרים ועי"ז למצות ודו"ק.
[ואולי ע"ד דרושיי אברהם זה כהן - והוא כהן לקל עליון [עיין מדרש]; יעקב זה ישראל; ליצחק זה לוי עדיין לא מצאתי [הרוצה ישלימנו...]

זה חידוש שלך לקשר אברהם יצחק יעקב, לכהן לוי ישראל ?

[אבא יודן]

בדיוק.
אבל נא למלא החסרון.

[גימפעל]

אך אם זה משום סימן בעלמא כדברי ר' ארזי ביתר, למה לנו לפלפל ולקשר בין סימנים אלו לבין סימנים אחרים.

[ארזי ביתר]

אך אם זה משום סימן בעלמא כדברי ר' ארזי ביתר, למה לנו לפלפל ולקשר בין סימנים אלו לבין סימנים אחרים.

להגדיל תורה ולהאדירה.

אגב, מכאן יש להביא ראיה לכך, שאין זה אלא סימן.

[אבא יודן]

בדיוק.
אבל נא למלא החסרון.

מצאתי תודה לק-ל
יצחק כונה עבד [בספרי דברים כז; שוח"ט יח ד; תרגום איוב ג יט ועוד] כמו בלוים "חלף עבודתכם".

[הכהן]

בדיוק.
אבל נא למלא החסרון.

מצאתי תודה לק-ל
יצחק כונה עבד [בספרי דברים כז; שוח"ט יח ד; תרגום איוב ג יט ועוד] כמו בלוים "חלף עבודתכם".

וגם אברהם ויעקב בפסוקים מפורשים

[עזריאל ברגר]

בדיוק.
אבל נא למלא החסרון.

מצאתי תודה לק-ל
יצחק כונה עבד [בספרי דברים כז; שוח"ט יח ד; תרגום איוב ג יט ועוד] כמו בלוים "חלף עבודתכם".

וגם אברהם ויעקב בפסוקים מפורשים

ע"פ קבלה לוי ויצחק שייכים לספירת הגבורה.
מסתמא יש בביאוריו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן (אביו של האדמו"ר האחרון מליובאוויטש), במה שכתב רמזים על שמו וקורות חייו.

[מנין]

אך אם זה משום סימן בעלמא כדברי ר' ארזי ביתר, למה לנו לפלפל ולקשר בין סימנים אלו לבין סימנים אחרים.

להגדיל תורה ולהאדירה.

אגב, מכאן יש להביא ראיה לכך, שאין זה אלא סימן.

אתה יכול לתת מראה מקום? (זה מעבר לדף ה40 שאני יכול לקרוא)

[סגי נהור]

ע"פ קבלה לוי ויצחק שייכים לספירת הגבורה.

ע"פ קבלה כהן הוא בחינת חסד כאברהם (זח"א רנו, ב), לוי הוא בחינת גבורה כיצחק (לקו"ת להאריז"ל שער הפסוקים יחזקאל בתחילתו, ואולי במקורות קודמים לזה), וקשר בין ישראל ליעקב הרי לא צריך למצוא...

[סגי נהור]

איך אפשר לומר שזה רק סימן בשעה שבכתבי האר"י מבוארים הדברים ע"פ הסוד (ראה פרי עץ חיים שער חג המצות פ"ו)?

[אבא יודן]

לקוטי מהרי"ח (סדר אפיית מצת מצוה) מעתיק לשון הרמא שבסימן תעה ז

ומניחים הראשונים עליונה והשניה באמצע והשלישית בתחתונה לכריכה

בזה הלשון:

הראשונה לכהן והב' ללוי והג' לכריכה

ואיני יודע אם זה אשגרת לישן או טעות ?
וע"ע שם אשל אברהם(אופנהיים)

עיין באר היטב והוא כדעת המקובלים עיין ת' בי"ד סימן רנז

אל איזה קטע שבבאה"ט הוא מתייחס ? ומהו תשובות בי"ד?
ישר כח

[לבי במערב]

אתה יכול לתת מראה מקום? (זה מעבר לדף ה40 שאני יכול לקרוא)

טור סו''ס תעה.JPG (110.1 KiB) נצפה 4909 פעמים