התקטנות השיעורים

[עושה חדשות]

כידוע יש דעה הסוברת כי ה"שיעורין" משתנים כפי השתנות הטבעים. ולכן ה'כזית' דהאידנא אינו ככזית הקדמון וכו'.
וברצוני לידע מהו הרגע הקובע את החילוף הדרמטי הזה, דהיינו לפי מה זה נקבע.
והרי זה לכאו' פשוט, שאין בזה שטח אפור, אלא יש רגע אחד שבו דנים זית בחמישים סמ"ק וברגע הבא מודדים אותו במ"ט סמ"ק.
וא"כ שאילתי היא כיצד מודדים את ממוצע הזיתים לענין זה.
האם הזיתים התלושים מצטרפים לחשבון, האם משקללים גם את החריגים במיוחד לשם קביעת הממוצע, האם הזיתים שעדיין לא הבשילו הם מכלל הנידון, האם כל שינוי מועט משנה לחבירתה משנה את הדין או רק שינוי משמעותי וניכר במיוחד, וכו'.
(סתם כך, הרי זה דבר המסעיר את המחשבה: מה הדין כשהתחיל לאכול את המצה או לחילופין את הנבילה כשהשיעור היה גדול, והנה הגיעה בשורת התקטנות השיעורים, האם דנים את הכל לפי השיעור הקטן, או לפי הגדול, או כל חצי לפי זמנו).

[אוצר החכמה]

האם תוכל לפרט בבקשה ולנקוב בשם, על איזה מהדעות בעניין השיעורים כוונתך להתלוצץ?

[סעדיה]

האם תוכל לפרט בבקשה ולנקוב בשם, על איזה מהדעות בעניין השיעורים כוונתך להתלוצץ?

כל מי שמכיר במקצת את דרך הרב המופלא עושה חדשות יבין שאין פה שום כוונת התלוצצות אלא שאלה רצינית, ולא מובן מה לא הבנת.

[אוצר החכמה]

אם הבנת אולי תציין אתה למי הכוונה?

[עושה חדשות]

מקובל לקרוא לזה שיטת הגאונים, וכן נקט הגר"ח מוולוז'ין, ועוד אחרו', ועי' קונ' השיעורים לחזו"א לט-ו.
ובענין כוונת הליצנות שייחסת לי, אני ממתין להתנצלות.

[בברכה המשולשת]

כל עניין שיטת הגאונים עניינה שמשערים בזיתים הרגילים המצויים בשוק באותו מקום וזמן

[עושה חדשות]

כל עניין שיטת הגאונים עניינה שמשערים בזיתים הרגילים המצויים בשוק באותו מקום וזמן

וע"ז אני שואל, האם זה תלוי בשוק או במחובר עדיין לעץ, ואת"ל דתלוי בשוק האם יש לצרף את הזיתים מקופסאות שימורים שגדלו בשנים קודמות, האם החריגים מצטרפים לקביעת הממוצע, וכו'.
וכן, מה קורה כשהשיעור התחלף באמצע האכילה.

[בברכה המשולשת]

נו נו. זה הרי לא שינוי שקורה ברגע אחד אלא מתפרס על פני כו"כ שנים

[עושה חדשות]

נו נו. זה הרי לא שינוי שקורה ברגע אחד אלא מתפרס על פני כו"כ שנים

ולכן הוספתי לשאול האם רק שינוי משמעותי משנה את הקביעה או כל שינוי של עשירית האחוז ופחות מכך. אבל הרי 'שטח אפור' ודאי שאין, אז מה הכוונה מתפרס על כמה שנים?

[בברכה המשולשת]

הרי לא מדובר על זית אחד אלא על כל הזיתים ועל הממוצע העקרוני, ואז בהחלט יש כו"כ שנים עד שניכר שיש שינוי בממוצע

[עושה חדשות]

הרי לא מדובר על זית אחד אלא על כל הזיתים ועל הממוצע העקרוני, ואז בהחלט יש כו"כ שנים עד שניכר שיש שינוי בממוצע

ובינתיים, עד שניכר, מה הדין מי שאכל נבילה בשיעור כזית המדוייק של הממוצע העכשוי, אבל חסר לו עשירית מ"ג כדי להשלים שיעור של הכזית המקובל משנים קודמות, סופג את הארבעים או לאו?

[אוצר החכמה]

רק למה התחלת בדורות האחרונים יכולת באותה מידה לומר זאת על רבותינו בעלי המשנה שקבעו את עונת המעשרות על פי המציאות וכדומה. או אולי אפילו על התוה"ק שקבעה לחיה אשר בארצך ותלתה את ביעור שביעית בכלה לחיה מן השדה.

[אוצר החכמה]

בענין כוונת הליצנות שייחסת לי, אני ממתין להתנצלות.

????
אני מעריך אותך מכתיבתך כאן כמספיק חכם מכדי שבאמת תכוון על שאלות כאלה ברצינות.

פעם היו מוציאים על דבר כזה מבית המדרש...

[בברכה המשולשת]

הרי לא מדובר על זית אחד אלא על כל הזיתים ועל הממוצע העקרוני, ואז בהחלט יש כו"כ שנים עד שניכר שיש שינוי בממוצע

ובינתיים, עד שניכר, מה הדין מי שאכל נבילה בשיעור כזית המדוייק של הממוצע העכשוי, אבל חסר לו עשירית מ"ג כדי להשלים שיעור של הכזית המקובל משנים קודמות, סופג את הארבעים או לאו?

זה לא עבד על רמת מ"ג ק"ו לא עשירית המ"ג (הרי זה מידות נפח...) וגם לא על סמ"ק אלא על השיעור הממוצע בטווח

[עושה חדשות]

רק למה התחלת בדורות האחרונים יכולת באותה מידה לומר זאת על רבותינו בעלי המשנה שקבעו את עונת המעשרות על פי המציאות וכדומה. או אולי אפילו על התוה"ק שקבעה לחיה אשר בארצך ותלתה את ביעור שביעית בכלה לחיה מן השדה.

לא יודע מה אפשר לחקור על כלה לחיה מן השדה ועונת המעשרות, אם יש לכת"ר מה לדון בזה, אדרבה, אשמח להתעדכן.
הנידון שלי על שינוי גודל השיעורים הוא פשוט מאד, ואינני מבין מה יש לא להבין בו.
התעוררתי לזה בעקבות מה ששמעתי מג"א שליט"א לדון במה שהבאתי לעיל, האם כשהשתנה השיעור באמצע האכילה, צריך לדון את הכל כמו ההתחלה או כמו הסוף או באופן יחסי. ומזה באתי לדון על הרגע הנפלא הזה של שינוי השיעור, לפי איך זה נקבע, והאם זה משתנה כל הזמן בשיעור מיקרוסקופי, או רק כשמצטבר שינוי משמעותי, וכו' וכו'.

[אוצר החכמה]

מה זה כלה לחיה מן השדה? שלא נשאר אף אחד ? שנשארו מעט מאד?
הרי אין בזה שטח אפור ומה יהיה במי שאכל פירות שביעית ובדיוק באמצע אכילתו השתנה המצב זה הרי מסעיר את המחשבה השאלה אם עבר באיסור אכילה אחר הביעור או לא?

[עושה חדשות]

מה זה כלה לחיה מן השדה? שלא נשאר אף אחד ? שנשארו מעט מאד? הרי אין בזה שטח אפור

שאילה מצויינת, אני לא מתמצא מספיק אבל ודאי שכתבו למצוא בזה שיעור מדוייק, האם תלוי ברוב או כל וכו'.

ומה יהיה במי שאכל פירות שביעית ובדיוק באמצע אכילתו השתנה המצב זה הרי מסעיר את המחשבה השאלה אם עבר באיסור אכילה אחר הביעור או לא?

אין מחשבתי נסערת בכך, פשוט שכל זמן שמותר מותר, וכשנאסר נאסר. בדיוק כמו מי שאכל חמץ ובאמצע האכילה הגיע פסח. מה זה נוגע לשאילת אותו גאון שליט"א בגדר שיעור צירוף של כזית?

[אוצר החכמה]

אם הולכים בממון אחר הרוב ורובא זבני לרידיא איך זה נקבע כמה רוב צריך ואם באמצע האמירה שלו אני רוצה לקנות שור השתנה המצב מה יהיה?

מקום שהוא רה"י או רה"ר לעניין טומאה. איך זה נקבע? כמה עוברים בממוצע צריכים להיות? ואם באמצע שהוא הולך במקום הספק מת אחד מבני העיר ובמיתתו משנה את החישוב האם זה הופך באותו רגע לרה"י והאדם נטמא?

[אוצר החכמה]

שאילה מצויינת, אני לא מתמצא מספיק אבל ודאי שכתבו למצוא בזה שיעור מדוייק, האם תלוי ברוב או כל וכו'.

אבל מה נכנס בחשבון? גם הפירות השלושת רבעי רקובים או החמש שמיניות ואם רק עכברים אוכלים את השלושת רבעי רקוב אבל לא חמוסים מה יהיה הדין ? ואם כל החיות לא אוכלות את זה אבל יש אחת רעבה מאד והיא כן אוכלת מה יהיה הדין?

[עושה חדשות]

אבל מה נכנס בחשבון? גם הפירות השלושת רבעי רקובים או החמש שמיניות ואם רק עכברים אוכלים את השלושת רבעי רקוב אבל לא חמוסים מה יהיה הדין ? ואם כל החיות לא אוכלות את זה אבל יש אחת רעבה מאד והיא כן אוכלת מה יהיה הדין?

שאילות טובות, אנסה לבדוק קצת מה כתוב בגדר השיעור של כלה לחיה מן השדה, ואז אוכל לדון ולברר את מה שלא כתוב.

אם הולכים בממון אחר הרוב ורובא זבני לרידיא איך זה נקבע כמה רוב צריך

גם 'משהו' מכריע רוב. אבל אולי כוונתך לדון שרוב התלוי במנהג שאני.

ואם באמצע האמירה שלו אני רוצה לקנות שור השתנה המצב מה יהיה

היה לך לדון יותר, האם זה תלוי בשעת האמירה או בשעת הקנין.

מקום שהוא רה"י או רה"ר לעניין טומאה. איך זה נקבע? כמה עוברים בממוצע צריכים להיות

קי"ל דשיעור רה"ר לענין זה נקבע בג' בנ"א.

אם באמצע שהוא הולך במקום הספק מת אחד מבני העיר ובמיתתו משנה את החישוב האם זה הופך באותו רגע לרה"י והאדם נטמא

הדברים פשוטים (ומפורשים בסוגיות) דמשעה שנהפך רה"ר לרה"י משתנה דינו לענין ספק טומאה.

ועכ"פ מהספיקות הנפלאים שהעלית כאן, ניתן ללמוד גודל מעלת הלימוד ב'גיפטיג'.

[אוצר החכמה]

אין מחשבתי נסערת בכך, פשוט שכל זמן שמותר מותר, וכשנאסר נאסר. בדיוק כמו מי שאכל חמץ ובאמצע האכילה הגיע פסח. מה זה נוגע לשאילת אותו גאון שליט"א בגדר שיעור צירוף של כזית?

לא הבנתי את שאלת הגאון.
א. מה ההבדל בין אכילת חמץ לפני פסח ובפסח לזה? לפי הבנתו ברור שכל חצי נידון לעצמו?
ב. אם יש כאן שאלה שלא הבנתי אותה. למה לא שאל שאלה רצינית יותר. מי שאכל חצי זית וסנהדרין שינו את המידה ואכל אח"כ חצי זית שני בתוך כדי אכילת פרס מה יהיה הדין. ואיך מחשבים את האכילת פרס?

[אוצר החכמה]

הדברים פשוטים (ומפורשים בסוגיות) דמשעה שנהפך רה"ר לרה"י משתנה דינו לענין ספק טומאה.

ועכ"פ מהספיקות הנפלאים שהעלית כאן, ניתן ללמוד גודל מעלת הלימוד ב'גיפטיג'.

כמובן שלא אלא הכל דברי הבל.

ברור שכשזה נהפך הדין משתנה אבל מה יש לדון בזה?
אפשר להמציא שאלות ללא סוף מתי זה קורה האם כשאדם שמכריע בהליכתו (ג' ב"א זה השיעור אבל צריך להיות שדרך לעבור שם כמו ימות החמה והגשמים) נהייה קשה לו ללכת והתחיל לעבור פחות אבל עדיין מתכוון לעבור לפעמים? ואם עובר רק כשצריך מאד או אפילו רק כשדחוף לו מאד מאד לעבור דרך השדה הזה?

[עושה חדשות]

מה ההבדל בין אכילת חמץ לפני פסח ובפסח לזה? לפי הבנתו ברור שכל חצי נידון לעצמו?

לא הבנתי מספיק את דבריך, אם כוונתך לומר שהדין פשוט לדון באופן יחסי, (כלומר, אם השיעור היה 100 גרם, ובשעה 9 השתנה ל50 גרם, אז מי שאכל 50 גרם לפני 9, עליו לאכול עוד 25 גרם אחרי 9, ובס"ה 75 גרם מהוים בשבילו כזית), אז לענ"ד יש לפקפק טובא האם זה כך. ואולי נחכה לחכמים אחרים שיביעו דעתם בזה.

מי שאכל חצי זית וסנהדרין שינו את המידה ואכל אח"כ חצי זית שני בתוך כדי אכילת פרס מה יהיה הדין

לא יודע אם זה נקרא שאלה יותר רצינית, אבל בכה"ג הרי יל"ד דסנהדרין משנים את ההלכה למפרע.

[עושה חדשות]

לכב' הרב אוצה"ח. שיטתך בכל הנ"ל אינה ברורה לי כה"צ. האם אתה מזלזל בכל הספיקות הללו כי פשוט לך כמו צד אחד מהם, או בגלל שזה הילכתא למשיחא דברים שאינם מצויים.

[אוצר החכמה]

אבל למה נדבר על הלכות טומאה שאינן נוגעות לימינו בא נדבר על הלכות הנוגעות למעשה ממש.
כזית מצה בכדי אכילת פרס? קבעו הפוסקים איזה שיעורים בזה (כך וכך דקות) לפי מה? לפי הממוצע. מי נכנס בממוצע ואך מחשבים את זה ואם בעידן הטלוויזיה אנשים האוכלים מול המכשיר אוכלים יותר לאט (או יותר מהר מה שתרצה) האם זה משנה את הממוצע ומה קורה אם בדיוק בליל פסח קורה השינוי העולמי (שהרי אין שטח אפור) ואדם התחיל לאכול מצה ובדיוק באמצע אכילתו השתנה הממוצע העולמי והזמן התקצר האם לא יצא ידי מצה?

[אוצר החכמה]

עכ"פ אע"פ שאיני מבין מה שאתה רוצה אבל נראים הדברים שהתכוונת ברצינות ולא להתקיף בדרך לעג דווקא את השיטה ההיא גבי זיתים כך שדברי אודות הליצנות היו טעות.

[ניים ושכיב]

כידוע יש דעה הסוברת כי ה"שיעורין" משתנים כפי השתנות הטבעים. ולכן ה'כזית' דהאידנא אינו ככזית הקדמון וכו'.
וברצוני לידע מהו הרגע הקובע את החילוף הדרמטי הזה, דהיינו לפי מה זה נקבע.
והרי זה לכאו' פשוט, שאין בזה שטח אפור, אלא יש רגע אחד שבו דנים זית בחמישים סמ"ק וברגע הבא מודדים אותו במ"ט סמ"ק.
וא"כ שאילתי היא כיצד מודדים את ממוצע הזיתים לענין זה.
האם הזיתים התלושים מצטרפים לחשבון, האם משקללים גם את החריגים במיוחד לשם קביעת הממוצע, האם הזיתים שעדיין לא הבשילו הם מכלל הנידון, האם כל שינוי מועט משנה לחבירתה משנה את הדין או רק שינוי משמעותי וניכר במיוחד, וכו'.
(סתם כך, הרי זה דבר המסעיר את המחשבה: מה הדין כשהתחיל לאכול את המצה או לחילופין את הנבילה כשהשיעור היה גדול, והנה הגיעה בשורת התקטנות השיעורים, האם דנים את הכל לפי השיעור הקטן, או לפי הגדול, או כל חצי לפי זמנו).

לכאו' לעולם א''א לשער ולמדוד דברים בדיוק גמור דק דק עד אין נבדק, וכאשר יש ספק אם הוי כשיעור הולכים בזה כפי דיני הספיקות.

[עושה חדשות]

לכאו' לעולם א''א לשער ולמדוד דברים בדיוק גמור דק דק עד אין נבדק, וכאשר יש ספק אם הוי כשיעור הולכים בזה כפי דיני הספיקות.

אני מסכים. לכן בדרך כלל השאלות מהסוג הזה הם תיאורטיות, ומשמשות רק כנפק"מ להבנת גדרי הענינים.

כזית מצה בכדי אכילת פרס? קבעו הפוסקים איזה שיעורים בזה (כך וכך דקות) לפי מה? לפי הממוצע. מי נכנס בממוצע

באמת מעניין לו יצוייר שיהיה חילוק במהירות האכילה בין יהודי לגוי, האם הגויים מצטרפים לקביעת הממוצע. (וכלפי איסורים של בני נח הרי אין שיעורים).

ואם בעידן ... אוכלים יותר לאט או יותר מהר ... האם זה משנה את הממוצע

מה דעתך בזה?

ומה קורה אם בדיוק בליל פסח קורה השינוי העולמי

זה ממש דומה לנידון הנ"ל. כי אם הממוצע היה 10 דקות, ומישהו התחיל לאכול מצה ואכל חצי כזית בחמש דקות, ואז פתאום השתנה הממוצע ועמד על 2 דקות, לדעתך הוא צריך לגמור את החצי השני תוך דקה. ס"ה כזית בשש דקות. אני חושב שזאת לא הנחה פשוטה, ובודאי לא מוסכמת. וזה נפק"מ חדה בעומק הענין של צירוף כזית בכדאכ"פ, כיצד כל חלק המצטרף משפיע על הגדרת החלקים האחרים.
---
עכ"פ כל השאלות מהסוג הזה ראויות הם לפי דעתי להתברר ולהתלבן כהוגן בבית המדרש, ואי"ז שייך כלל לאיבעיא דרגלו אחת בתוך חמישים דאפקוה מבי מדרשא, הן משום הנפק"מ המעשית (הרחוקה) שעלולה לצאת מהם, והן משום ההבנה הנרכשת דרכם במהות הענינים.

[אוצר החכמה]

כאמור אני חשבתי שאתה רוצה להראות שלא יתכן דרכם וע"ז כתבתי הא דאפקוה, וכמו שכתבתי כבר טעיתי בך בזה וע"ז קבל התנצלותי.
לעצם העניין אתה מעלה כאן שני נושאים ואני מסתפק במה שפשוט לך.
אתה תופס את עניין ההערכה שנעשה לגבי שיעורים ולגבי אכילת פרס וכדומה כחישוב ממוצע שהוא משהו שדומה לרובא דאיתא קמן. אני מסופק בזה. שיכול להיות שהדברים המסורים לדעתו של רואה הם יותר כמו רובא דליתא קמן שזה צירוף של המציאות עם הבנה שכך זה קורה. כלומר שהמציאות שרוב בעילות הולכים אחר הבעל רק יוצרת ההבנה שכך זה ע"פ רוב אבל לא מודדים בכל זמן אם זה משתנה (ויש אפילו באחרונים אם יש לדון בכל קבוצה שהיא לפי עניינה והטעם הוא כמו שכתבתי). אותו דבר אולי זה בעניין שיעורים שהממוצע יוצר במחשבת בני אדם תחושה מה נקרא הגודל הרגיל אבל אין מדובר במדידה מדוייקת אלא בסוג של תפיסה וממילא אין מקום לשאול האם אלה שעל העץ נכנסים בחשבון וגם בדבר כזה לא שייך לטעון זה משתנה ברגע מסויים (על כל דבר אפשר לשאול אם משהו משתנה הרי חייב להיות ברגע מסויים וכולי אבל ההבדל ברור בפרט מן הצד המעשי) . ובעצם הצד הזה נראה יותר מסתבר.
עדיין יש מציאות לשאלות השניות שהעלית בעניין הצירופים בעיקר בדוגמא כמו שנתתי שישבו סנהדרין ושינו את השיעור , הן אם נאמר שזה מסור בידם וכהבנת החזו"א, או בצורה יותר פשוטה שפסקו כדעה אחרת כדוגמת ר' יוסי.

[צעיר_התלמידים]

אם אני לא טועה החזו"א כתב שהשיעורים תלויים בקביעת חכמי הדור וכל עוד לא הצל"ח לא קבע את דבריו השיעור עדיין היה גדול.

[אוצר החכמה]

נכון זו שיטת החזו"א, וע"ז כתבתי למעלה וכהבנת החזו"א. החזו"א מרוויח בהסבר הזה את הקושי שלפי הצלח דורות קודמים לא קיימו מצוות כראוי.
הרושם שלי היה שבשיעורין דאורייתא הסטייפלער לא ביסס את דבריו על ההבנה הזאת של החזו"א, אע"פ שלא חלק עליה בפירוש.

[עושה חדשות]

הרב אוצה"ח וצעיר התלמידים,
פסק של ב"ד או קביעת חכמי הדור אינם חלים מכאן ולהבא ולמפרע?

[עושה חדשות]

צירפתי כאן מאמר המבאר קצת את הענין של התקטנות השיעורים ונותן לו רקע.

מאמר בענין התקטנות השיעורים.PDF

(1.66 MiB) הורד 324 פעמים

ויש להוסיף סיוע לדברים, (שהשיעור בא בתור סיבה ולא כסימן בעלמא), ממש"כ בפיר"ח בסוכה יז: משום דלא שוו בשיעורייהו דאויר שיעורו בטפחים והסכך באמות לפיכך לא מצטרפו ודו"ק.

[אוצר החכמה]

הרב אוצה"ח וצעיר התלמידים,
פסק של ב"ד או קביעת חכמי הדור אינם חלים מכאן ולהבא ולמפרע?

לפי החזון איש בהחלט לא. תראה מה שהוא מסביר בקונטרס השיעורים.

[יבנה]

הרב אוצה"ח וצעיר התלמידים,
פסק של ב"ד או קביעת חכמי הדור אינם חלים מכאן ולהבא ולמפרע?

יומא פ.
"אמר רבי אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין." והיינו שירבו או ימעטו בגודל זית וכגמ' שם.

[צעיר_התלמידים]

הרב אוצה"ח וצעיר התלמידים,
פסק של ב"ד או קביעת חכמי הדור אינם חלים מכאן ולהבא ולמפרע?

יומא פ.
"אמר רבי אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין." והיינו שירבו או ימעטו בגודל זית וכגמ' שם.

דוקא אם יקבעו שיעור אחר כגון שמספיק זית קטן ולא כשימדדו את הבינוני וימצאוהו אחר.

[ברזילי]

כידוע יש דעה הסוברת כי ה"שיעורין" משתנים כפי השתנות הטבעים. ולכן ה'כזית' דהאידנא אינו ככזית הקדמון וכו'.
וברצוני לידע מהו הרגע הקובע את החילוף הדרמטי הזה, דהיינו לפי מה זה נקבע.
והרי זה לכאו' פשוט, שאין בזה שטח אפור, אלא יש רגע אחד שבו דנים זית בחמישים סמ"ק וברגע הבא מודדים אותו במ"ט סמ"ק.
וא"כ שאילתי היא כיצד מודדים את ממוצע הזיתים לענין זה.
האם הזיתים התלושים מצטרפים לחשבון, האם משקללים גם את החריגים במיוחד לשם קביעת הממוצע, האם הזיתים שעדיין לא הבשילו הם מכלל הנידון, האם כל שינוי מועט משנה לחבירתה משנה את הדין או רק שינוי משמעותי וניכר במיוחד, וכו'.
(סתם כך, הרי זה דבר המסעיר את המחשבה: מה הדין כשהתחיל לאכול את המצה או לחילופין את הנבילה כשהשיעור היה גדול, והנה הגיעה בשורת התקטנות השיעורים, האם דנים את הכל לפי השיעור הקטן, או לפי הגדול, או כל חצי לפי זמנו).

יסוד השיטה הזו הוא "הכל לפי דעתו של רואה", לא רק בתורת דרך מדידה אלא שזהו עצם השיעור. אם כן, עוד קודם שנדון במקרה לא מציאותי של שינוי משמעותי בגודל הזיתים בתוך כדי אכילת פרס, יש לשאול מה הדין אם הזיתים כדקיימו קיימו, אבל הרואה שינה את הערכתו תוך כדי אכילת הכזית.

[אוצר החכמה]

כוונתך לומר שזה מציאותי. לדוגמה שהיה יושב וקורא בפורום אוצר החכמה תוך כדי אכילתו את הנבילה, והשתכנע מהכותבים כאן ששיעור הזיתים הנכון הוא הקטן כמו שמוכח בכל המחקרים המודרניים?

[ברזילי]

כוונתך לומר שזה מציאותי. לדוגמה שהיה יושב וקורא בפורום אוצר החכמה תוך כדי אכילתו את הנבילה, והשתכנע מהכותבים כאן ששיעור הזיתים הנכון הוא הקטן כמו שמוכח בכל המחקרים המודרניים?

לא, אלא גם אם מוסכם מראש שהולכים אחר דעתו של רואה ואחר הזיתים/ביצים של זמנו כשיטת הגאונים, ההערכה מהו שיעור זית/ביצה בינונית איננה מדוייקת מטבעה, ואפשר שהרואה ישנה את דעתו תוך כדי אכילת פרס.

[צופר הנעמתי]

כוונתך לומר שזה מציאותי. לדוגמה שהיה יושב וקורא בפורום אוצר החכמה תוך כדי אכילתו את הנבילה, והשתכנע מהכותבים כאן ששיעור הזיתים הנכון הוא הקטן כמו שמוכח בכל המחקרים המודרניים?

לא, אלא גם אם מוסכם מראש שהולכים אחר דעתו של רואה ואחר הזיתים/ביצים של זמנו כשיטת הגאונים, ההערכה מהו שיעור זית/ביצה בינונית איננה מדוייקת מטבעה, ואפשר שהרואה ישנה את דעתו תוך כדי אכילת פרס.

אם הולכים לענין דעתו של רואה הרי מוכרחים בלא"ה לומר שזה תלוי בשעה ששיער ולא בשעה שאכל, הרי יכול להיות שאכל את האיסור ואחר שנים רבות שאל את המורה ושיער לו ובשעה שאכל המורה אולי עוד לא נולד, וא"כ לא שייך להסתפק בזה אם הולכים אחר תחילת האכילה או אחר סופה.