חנבין כתב:זה לא בדיוק מה שאתה מחפש (פירושים חסידיים לשו"ע) אבל משהו דומה, אימרה על פסוק המתיחסת לסעיפים בשו"ע:
ראיתי מובא בשם ספר בית אהרן לר"א הגדול מקרלין:
עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים (מ"א יח כא)
אתם המדקדקים בכל קוץ ותג המוזכר בשו"ע, מדוע אתם פוסחים על שני סעיפים הבאים:
שו"ע סי' א סעיף א ברמ"א:
שויתי ה' לנגדי תמיד (תהילים טז, ח), הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדבורו במושב המלך. כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' (ירמיה כג, כד), מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד (מורה נבוכים ח"ג פ' נ"ב)
שו"ע סי' רלא סעיף א:
וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה, לא יכוין להנאתו, אלא לעבודת הבורא יתברך, כדכתיב: בכל דרכיך דעהו (משלי ג, ו) ואמרו חכמים: כל מעשיך יהיו לשם שמים, שאפילו דברים של רשות, כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך, יהיו כולם לעבודת בוראך, או לדבר הגורם עבודתו, שאפילו היה צמא ורעב, אם אכל ושתה להנאתו אינו משובח, אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו, לעבוד את בוראו וכו'
אתנחתא כתב:יש גם אימרה (שמעתי בשם אדמור מסאטמאר) שמי שמקיים סי' ר"מ באו"ח זוכה לסי' ר"מ ביו"ד (כיבוד אב ואם)
יש גם אימרה (שמעתי בשם אדמור מסאטמאר) שמי שמקיים סי' ר"מ באו"ח זוכה לסי' ר"מ ביו"ד (כיבוד אב ואם)
הוא טוען בשם החסידים שאין האדם מחוייב בכיבוד הוריו: וכי מפני שרצו למלא תאוותם יש לי לכבדם?!
איתא בש"ע (או"ח סי' תנ"ט) מצה שהכסיפו פניו הוא חמץ, וכ' המג"א(ס"ק ה') אבל העולם אין נזהרים בזה. נראה ע"ד הרמז, שמרמז שיש אנשים שאומרים דברי חידודין לחבריהם ומלבינים פניהם ברבים ואזיל סומקא ואתי חיורא, וזהו שהכסיפו פניו זהו בודאי חמץ גמור, רצה לומר עצת היצה"ר, ובזה אין העולם נזהרים, כי אומרים מצחק אני ובודאי מי שרוצה להיות ירא שמים יהיה נזהר מזה החמץ ולבערו מכל וכל, עכלה"ק.
כותב כתב:בספה"ק עבודת ישראל (לשבת הגדול) כתב וז"ל:איתא בש"ע (או"ח סי' תנ"ט) מצה שהכסיפו פניו הוא חמץ, וכ' המג"א(ס"ק ה') אבל העולם אין נזהרים בזה. נראה ע"ד הרמז, שמרמז שיש אנשים שאומרים דברי חידודין לחבריהם ומלבינים פניהם ברבים ואזיל סומקא ואתי חיורא, וזהו שהכסיפו פניו זהו בודאי חמץ גמור, רצה לומר עצת היצה"ר, ובזה אין העולם נזהרים, כי אומרים מצחק אני ובודאי מי שרוצה להיות ירא שמים יהיה נזהר מזה החמץ ולבערו מכל וכל, עכלה"ק.
מעיין כתב:יש גם אימרה (שמעתי בשם אדמור מסאטמאר) שמי שמקיים סי' ר"מ באו"ח זוכה לסי' ר"מ ביו"ד (כיבוד אב ואם)
מקור הדברים בליקוטי מהרי"ח
חנבין כתב:שו"ע יו"ד סי' סט סעיף ד.
יפזר עליו מלח שלא ישאר בו מקום מבלי מלח, וימלח כדי שלא יהא ראוי לאכול עם אותו מלח.
ופירשוהו במליצה מלשון מלכות (מלח=מלך):
יפזר עליו מלח (=מלך)
יפזר כלומר ישים האדם על עצמו את מלכותו יתברך
שלא ישאר בו מקום מבלי מלח (=מלך)
שלא יהא אבר אחד מאיברי האדם שלא יהיה משועבד למלכותו יתברך
וימלח (=וימלוך)
וכל כך תהא מלכותו יתברך שרויה על האדם
כדי שלא יהא ראוי לאכול עם אותו מלח (=מלח).
עד שלא יוכל האדם לשבת ולאכול, בגלל עול מלכותו יתברך.
ועיין באילנא דחיי בח"ב אור הנר בשם הרה"ק מנעשכיז ז"ל שלא לישב בשמיני עצרת בסוכה, ואמר הרה"ק מהר"י הנ"ל מה דאיתא בגמרא והלכתתא יתבי יתבינן [בסוכה בשמנ"ע], דאם הגמרא רוצה לפסוק לישב בסוכה הו"ל בהדיא והלכתא צריך למיתב, ומדאמרי יתבי יתבינן, על כרחך צריך לומר שאם רוצה לישב יכול לישב ואין עובר משום בל תוסיף, וה"ה דאם רוצה לישב בבית שרי ג"כ עי"ש
זקן ששכח כתב:זה מזכיר לי קטע 'נפלא' שראיתי בספר 'אגרות בעל התניא', מתוך טענותיו של אותו מתנגד לחסידים בפני הממשל הרוסי. הוא טוען בשם החסידים שאין האדם מחוייב בכיבוד הוריו: וכי מפני שרצו למלא תאוותם יש לי לכבדם?!
דרומי כתב:לקוטי הלכות ברסלב
גביר כתב:ספר חלב הארץ :אוצר הלכות והנהגות מעשיות לפי סדר השולחן ערוך על פי רבותינו הפוסקים, המקובלים, ובעלי תורת החסידות והכל בעצתו ... של ... רבנו יורם מיכאל אברג'ל ... בתוספת מיטב הארץ, ובו אוצר בלום של מקורות מהש"ס ומהפוסקים ... שופרא דארעא, ובו תוספת של מקורות ובירורי דינים בנושאים הנידונים בחלב הארץ ... /נכתב ונערך על ידי ישראל בן רבנו יורם מיכאל אברג'ל.
נתיבות :כולל אור השכינה ושומרים לבוקר שעל ידי הישיבה הקדושה רב פעלים - קול רינה,תשע"ה-תשע"ז.
גביר כתב:דרומי כתב:לקוטי הלכות ברסלב
דיון קצר בשאלה אם ליקוטי הלכות הוא נו"כ של השו"ע או ספר חסידות על ספר השו"ע ישנו כאן
http://simla.otzar.org/download/file.php?id=92423
עמ' 11-10.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים