לסייע במכירת חמץ לגוי-גמ"ח חסדי ישורון

[מבקש תורה]

נסתפקתי בשנים האחרונות קם ארגון חסדי ישורון האוסף בכל העיר מצרכי חמץ שנשאר לאנשים בערב פסח, ומוכרם לגוי, (כנראה) ומחלקם לעניים לאחר הפסח, ושאלתי היא האם מי שמחמיר ע"ע שלא למכור חמץ גמור, ואף לא לקנות חמץ גמור שנמכר, 1. האם ראוי למי שמקפיד שלא לסמוך על המכירה לחמץ גמור, להיות נקודת איסוף עבור מצרכים אלו. 2. האם ראוי ליתן לזה או שעדיף שיבער חמצו. והרי לכאורה מכיון שלעצמו אינו סומך על המכירה, האיך יכשיל בדבר זה את העניים, וא"כ האם ראוי שיבער וישרוף את כל חמצו קודם הפסח ולא יתן חמצו לארגוני הצדקה או"ד שלא.
ובכלל מי הוא הבעל הבית שמוכר את זה לגוי? אם יפקיר החמץ קודם שיתן האם מקיים בזה איזשהו מצוה או לא.

[בברכה המשולשת]

גם אני הסתפקתי בזה. בעבר הייתי נותן לכה"ג, אבל אז הפסקתי- מהסיבה שמנה כתר"ה

[צביב]

אמרו שהגאון רבי ניסים קרליץ שליט''א הי''ו
מוכר חמץ בעין המופקד אצלו, וא''כ סובר שאין בזה חשש

[גימפעל]

הגזמתם, יש חומרא שלא למכור חמץ בעין מחשש שהמכירה הוא הערמה, אך לא לשכוח שזו רק חומרא, גם הגר"א שנהג כך הייתה זו הנהגה פרטית שלו, והוא לא פסק זאת להלכה,
אך למנוע אוכל מעניים משום זה ?

[בברכה המשולשת]

הגזמתם, יש חומרא שלא למכור חמץ בעין מחשש שהמכירה הוא הערמה, אך לא לשכוח שזו רק חומרא, גם הגר"א שנהג כך הייתה זו הנהגה פרטית שלו, והוא לא פסק זאת להלכה,
אך למנוע אוכל מעניים משום זה ?

לא מדובר על עניים שמתים ברעב (זה בכל מקרה לא מצוי בדורינו)
ואין זו סתם חומרא, וכבר נדון בהרחבה בכו"כ אשכולות באתרא קדישא הדין

[מה שנכון נכון]

לא ברור כלל שיש איסור בכזית נוסף אצל מי שבלא"ה יש לו חמץ ומשהה הכל בבת אחת, וממילא אין שום תוספת איסור בכך שנותנים לו עוד חמץ לפני פסח.
גם לא ברור שיש לפני עיור כשיש לשני על מה לסמוך וכבר האריכו בזה. וכ"ש לענין בל יראה די"ל דחשיב כאנוס שאינו עובר כלל.

[סגי נהור]

מה שייך 'להכשיל' כשמדובר בהסתמכות על הפוסקים שהתירו לכתחילה?
כל עוד אדם סומך את מנהגו על גדולי הפוסקים, וברור שכלפי שמיא אינו עובר שום איסור, אזי גם לך אין שום איסור 'להכשילו'.

[בברכה המשולשת]

לא ברור כלל שיש איסור בכזית נוסף אצל מי שבלא"ה יש לו חמץ ומשהה הכל בבת אחת, וממילא אין שום תוספת איסור בכך שנותנים לו עוד חמץ לפני פסח.
גם לא ברור שיש לפני עיור כשיש לשני על מה לסמוך וכבר האריכו בזה. וכ"ש לענין בל יראה די"ל דחשיב כאנוס שאינו עובר כלל.

גם אם בלעדי לא היה מוכר את זה?
מה גם שאני הבנתי שכל עניין גמ"חים מעין אלו הוא שזה הפסד מרובה לא למכור כי רבים תורמים, ואז אם לא יתרמו- לא ימכרו כלל

[גימפעל]

חוששני שיש בזה 'שופך מי בורו ואחרים צריכים לו', ואפ' אם זו חומרא (לא סתמית) אך מכלל חומרא לא יצא, ואין זו מעקר הדין.

[היא שיחתי]

הגזמתם, יש חומרא שלא למכור חמץ בעין מחשש שהמכירה הוא הערמה, אך לא לשכוח שזו רק חומרא, גם הגר"א שנהג כך הייתה זו הנהגה פרטית שלו, והוא לא פסק זאת להלכה,
אך למנוע אוכל מעניים משום זה ?

לא מדובר על עניים שמתים ברעב (זה בכל מקרה לא מצוי בדורינו)

ואין זו סתם חומרא, וכבר נדון בהרחבה בכו"כ אשכולות באתרא קדישא הדין

אבל כדאי שתדע שגם בדורנו יש ילדים רעבים, ואנשים אינם מודעים די הצורך למקרים קשים

[ארזי ביתר]

לא מדובר על עניים שמתים ברעב (זה בכל מקרה לא מצוי בדורינו)

צר לי לאכזב את מר. אך ביודעי ומכירי קאמינא: יש ויש מקרים של עניים שכמעט מתים ברעב. ובדידי הוה עובדא, שסיפר לי אברך חסידי יקר שביקרים, שבשבת אחת, בביתו המונה 6 נפשות, אכלו בשתי הסעודות יחד, 3 פרוסות לחם שחור, עם קופסת שימורי טונה. אפילו יין לקידוש לא היה לו. בסעודה שלישית, אשתו הוזמנה לקרובת משפחה, והוא אכל בשטיבל.

[שומע ומשמיע]

במחילת החברים, ממש מעצבן אותי האשכול הזה. מה זה 'להכשיל' כשהרבנים מתירים?

[בברכה המשולשת]

א. אם אי סובר שזה אסור- אז למה לא נאמר שיש בזה מעין הכשלה.
ב. לגבי מה שכתבתי על עניים- הרי דקדקתי וכתבתי שלא מצוי עניים המתים ברעב לא שאין זה קיים כלל (ועניים המתים ברעב בודאי שלא יוושעו מהשאריות חמץ הנ"ל)

[לעומקו של דבר]

א. אם אי סובר שזה אסור- אז למה לא נאמר שיש בזה מעין הכשלה.

כמדומה שאין מי שאוסר עד כדי כך שסובר שאין למתיר על מי לסמוך. והדברים פשוטים. וממילא באופן זה אין לפני עיוור.

ב. לגבי מה שכתבתי על עניים- הרי דקדקתי וכתבתי שלא מצוי עניים המתים ברעב לא שאין זה קיים כלל (ועניים המתים ברעב בודאי שלא יוושעו מהשאריות חמץ הנ"ל)

למה לא. מוצר למוצר מצטרף לחשבון גדול. אני לא הייתי מזלזל בצדקה כלל וכלל.

[בברכה המשולשת]

א. אם אי סובר שזה אסור- אז למה לא נאמר שיש בזה מעין הכשלה.

כמדומה שאין מי שאוסר עד כדי כך שסובר שאין למתיר על מי לסמוך. והדברים פשוטים. וממילא באופן זה אין לפני עיוור.

ב. לגבי מה שכתבתי על עניים- הרי דקדקתי וכתבתי שלא מצוי עניים המתים ברעב לא שאין זה קיים כלל (ועניים המתים ברעב בודאי שלא יוושעו מהשאריות חמץ הנ"ל)

למה לא. מוצר למוצר מצטרף לחשבון גדול. אני לא הייתי מזלזל בצדקה כלל וכלל.

א. לא צריך להגיע לזה שאין למתיר על מה לסמוך. די בזה שלשיטתי זה אסור, וממילא לי אסור להיות שותף בזה כי לשיטתי אני מכשיל אותו.
ב. מי מזלזל בצדקה? אדרבה, שהאדם יקנה פחות מוצרי חמץ לפני פסח למשפחתו ויתן את היתרה לצדקה

[גימפעל]

א. אם אי סובר שזה אסור- אז למה לא נאמר שיש בזה מעין הכשלה.

כמדומה שאין מי שאוסר עד כדי כך שסובר שאין למתיר על מי לסמוך. והדברים פשוטים. וממילא באופן זה אין לפני עיוור.

ב. לגבי מה שכתבתי על עניים- הרי דקדקתי וכתבתי שלא מצוי עניים המתים ברעב לא שאין זה קיים כלל (ועניים המתים ברעב בודאי שלא יוושעו מהשאריות חמץ הנ"ל)

למה לא. מוצר למוצר מצטרף לחשבון גדול. אני לא הייתי מזלזל בצדקה כלל וכלל.

א. לא צריך להגיע לזה שאין למתיר על מה לסמוך. די בזה שלשיטתי זה אסור, וממילא לי אסור להיות שותף בזה כי לשיטתי אני מכשיל אותו.
ב. מי מזלזל בצדקה? אדרבה, שהאדם יקנה פחות מוצרי חמץ לפני פסח למשפחתו ויתן את היתרה לצדקה

האם בכל התורה כולה, אתה פוסק ע"פ תחושות בטן ?

[בברכה המשולשת]

איזה תחושות בטן?

[גימפעל]

איזה תחושות בטן?

כי אין שום מקור לדבר הזה שהמצאת.

[בברכה המשולשת]

איזה תחושות בטן?

כי אין שום מקור לדבר הזה שהמצאת.

למה לא? זה כמו לבקש ממי שפוסק כמו הרמב"ם שיחמם מרק קר עבורי בשבת

[גימפעל]

איזה תחושות בטן?

כי אין שום מקור לדבר הזה שהמצאת.

למה לא? זה כמו לבקש ממי שפוסק כמו הרמב"ם שיחמם מרק קר עבורי בשבת

אין בידי מסבלנותו של הלל.