פתח לליל פסח

[משולש]

קיבלתי במייל קובץ נפלא והוא מראי מקומות לכל הלכות ומנהגי ליל הסדר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים בטוב טעם ודעת.
לא הצלחתי להעלותו כקובץ מצורף אז בינתיים הוא בקישור: https://dl.dropboxusercontent.com/u/690 ... 281%29.pdf
הוא ישמח לשמוע גם הערות והוספות.

[משולש]

וזה עוד קיבלתי, הגדה של פסח ערוכה ומסודרת על פי נוסח הרוקח וראשוני אשכנז. עם הרבה מדרשים ופיוטים עתיקים ומעניינים.
(איני עומד כמובן מאחורי הקבצים האלו ואני בס"ה מעביר מה שקיבלתי.

[עושה חדשות]

אביא כאן "פתח" נוסף, ציטוט קטע קצר מתוך שיחה של הגר"ה זאקס זצ"ל -

וסוד גדול יש כאן, שבליל הסדר בפרטיות וביתר ימי הפסח בכלליות, אותו הארה ואותו השפע אשר הושפע מהאדון ב"ה עלינו להוציאנו ממצרים, בשוב הזמן הזה בסיבוב הזמן באותו הזמן שוב מאיר עלינו אותו האור אשר האיר בתחילה להוציאנו ממצרים. ויש בעריכת הסדר חידה עלומה, שמי ששם אל ליבו ההגדה היא ספר הוראות, כאן מגביהין את המצות וכאן מורידין, כאן מכסים כאן מגלים, כאן מוזגים את הכוס וכאן שופכים מהכוס, וכאן שותים מהכוס. ואפילו בן תורה מובהק אם אין בידו הגדה עם כל ההוראות המעשיות היה נאבד בחוסר ידיעה מה לעשות. ואנו לא כ"כ מבינים למה עושים את כל ההנהגות האלה עם המצות ועם הכוס וכן עם הקערה. וכל הדברים האלה הם בשבילינו הם חידות. אבל דבר אחד צריך שנדע, שמי שעושה בלילה זה בדיוק כמו שכתוב בהגדה, הוא יזכה למדריגה של שלימות שאין כמותה בכל ימות השנה. והלילה של הסדר זה העונה הנשגבה ביותר, יותר מיוה"כ ויותר משבת שאז הוא המדריגה הכי גבוהה של גילוי שכינה. ואדם אשר יושב בחרדת קודש והוא שמח והוא מרגיש את החירות כמו שצווינו, ועושה את הכל כפי מה שכתוב בהגדה, אפילו שהוא לא מבין, זה כבר חצי טריליון. שאמנם המבינים זוכים יותר שהם יודעים מה הם עושים ואז פעולתם אולי קצת יותר חזקה. אבל חסד עליון יש לנו שהקב"ה קבע בעולם שמי שעושה מה שנצטוה אפילו שהוא לא יודע כלום ועושה רק לפי ההוראות, הדברים נעשים מעצמם. והדבר דומה למה שאנו רואים בעולם במחשבים שאנשים לוחצים על הכפתורים פה ושם כפי ההוראות, אפילו שאין להם הבנה איך נפעלים הדברים הרי הם נעשים בסופו של דבר. כמו כן אם אנחנו עושים מה שנצטוינו, הקב"ה בחסדו משלים את התיקון שצריך להגיע לנפשינו לגופינו לסביבותינו ובודאי לכל משפחתינו

[שבטיישראל]

קיבלתי במייל קובץ נפלא והוא מראי מקומות לכל הלכות ומנהגי ליל הסדר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים בטוב טעם ודעת.
לא הצלחתי להעלותו כקובץ מצורף אז בינתיים הוא בקישור: https://dl.dropboxusercontent.com/u/690 ... 281%29.pdf
הוא ישמח לשמוע גם הערות והוספות.

איני יודע מי עשה את זה אבל זה נראה פצצה של עבודה

ההגדה אני מניח שזה אמור להיות הגש"פ עבור ה"reborn" יעקע"ס בקרית ספר והמסתעף
מי עובד ע"ז ?
ר' שמעון (Pierre) שוסטר ?

[איש_ספר]

וזה עוד קיבלתי, הגדה של פסח ערוכה ומסודרת על פי נוסח הרוקח וראשוני אשכנז. עם הרבה מדרשים ופיוטים עתיקים ומעניינים.
(איני עומד כמובן מאחורי הקבצים האלו ואני בס"ה מעביר מה שקיבלתי.

הגדה בלתי מסורתית. ליבי אומר שהמסדר הוא הבה"ח רד"מ.

[הכהן]

למי שלא טרח לפתוח, או שלא הגיע עד שם:

[משולש]

וזה עוד קיבלתי, הגדה של פסח ערוכה ומסודרת על פי נוסח הרוקח וראשוני אשכנז. עם הרבה מדרשים ופיוטים עתיקים ומעניינים.
(איני עומד כמובן מאחורי הקבצים האלו ואני בס"ה מעביר מה שקיבלתי.

הגדה בלתי מסורתית. ליבי אומר שהמסדר הוא הבה"ח רד"מ.

קלעת!

[משולש]

למי שלא טרח לפתוח, או שלא הגיע עד שם:

עוד משם בנושא השיעורים. (מהבה"ח הנזכר) תחת מגבלת העתק הדבק מפידיאף:

בימי קדם היו בארצות השונות אמות שונות, דרך משל באמה המצרית הקדומה היו שלושה סוגי אמות; הקטנה בת חמשה
טפחים והיא כ ל"ז סנטימטר, הבינונית בת ששה טפחים והיא כ מ"ד סנטימטר ו ד' מילימטר )ושיעור זה תואם למידת אמת היד - - -
במציאות(, והגדולה )ונקראה מלכותית( בת שבע טפחים שהשביעי בהם גדול יותר ומדתה כ נ"ב סנטימטר ושליש )כאלכסון של -
אמה קטנה( או משהו יותר. בארץ ישראל הוכח קיומן של כמה מיני אמות ביניהן אמה בת מ"ד סנטימטר וד' מילימטר כאמה
המצרית הבינונית הנ"ל, וכן אמה של כנ"ב עד נ"ב וחצי סנטימטר כאמה המצרית הגדולה הנ"ל. ובהלכה יש אמות בנות חמש
ואמות בנות שש, ויש שלוש מיני מדידות מכוונות עצבות ושוחקות, ונראה שהעצבות שיעורן כמו האמה המצרית הבינונית –
הנ"ל, והמכוונות שיעור שש טפחים מהם כאמה המצרית הגדולה הנ"ל, והשוחקות יותר גדולות. וכן נראה ממידת הר הבית –
)שיש בו שרידים לכל ארבעת הכתלים של החמש מאות על חמש מאות ואכמ"ל( שאמור להיות חמש מאות אמות בנות ששה
טפחים, ומידות המקדש צריכות להיות לכאורה באמות מכוונות כיון שאין בזה חומרא לא בהגדלה ולא בהקטנה אלא בדיוק וכן
נראה מהא דתנן "האמה שאמרו באמה הבינונית" )והיינו בת ששה טפחים כמבואר בתוספתא ובגמרא( וכן "ר' יהודה אומר אמת הבנין
ששה טפחים" ולא קאמרי שלא יהו מכוונות, ולפי זה אמה בת חמשה טפחים מכוונים היא פחותה מ מ"ד סנטימטר )ואמה בת -
חמשה טפחים שוחקים היא כמ"ו סנטימטר ורבע(. והנה כל זה הוא בענין מדות האורך אך בענין מידות הנפח רבו ההוכחות
שהשיעורים קטנים בהתאם לשיעור האמות העצבות שכתבנו, ונראה שההסבר לכך הוא דמים שכל גופו של אדם עולה בהם
הם אמה עצבה על אמה עצבה ברום שלש אמות עצבות שכיון שהאדם עומד דיו באמה קטנה וכיון שהמים עולים ]כמבואר –
בתוס'[ דיו בשלוש אמות קטנות, והא דאמרינן "אמתא באמתא היכי מטבליה" היינו אמה גדולה באמה קטנה ולפיכך אי אפשר
לתרץ "באלכסון", ולפי זה צריך לומר שים שעשה שלמה באמות עצבות וזהו שפורש בדברי הימים על הבית "אמות במדה
הראשונה" דהיינו ב"אמה של משה" ועל הים והמכונות "בָּאַמָּה" דהיינו לא במדה הראשונה אלא באַמַת היד במציאות ]אך צריך
עיון דבמלכים איתא לפעמים "באמה" גם במקומות שודאי נמדדים באמת הבנין[, והא ד"אמר רב חסדא רביעית של תורה אצבעים על אצבעים
ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע" לאו בגודלים קאמר אלא באצבע ממש ששיעורה אחד מארבע בטפח עצב שהוא אחד
מששה באמת ידו של אדם כדתניא בתוספתא "אצבע אחת מארבע בטפח טפח אחד מששה באמה" והאיי אמה ליכא לפרש
אמה בת ששה טפחים דאי הכי לא קאמר מידי אלא ודאי באמה הטבעית קאמר ]דהיינו אורך אמת היד במציאות[, ועל כרחין סתם
אצבע בתלמוד לאו אחד מארבעה בטפח מכוון היא דהא ד"תנא אצבע שאמרו אחד מארבעה בטפח של כל האדם" אוקמוהו
בגמרא במקומות פרטיים ולא בכל מקום, וליכא למימר שהכוונה שבמקומות הפרטיים ההם זה בדיוק אחד מארבעה בטפח
מכוון ובשאר המקומות זה בדיוק כרוחב אגודל שהוא מעט יותר ]ולכאורה היינו אחד מארבעה בטפח שוחק[ דהא תנן "רום
אצבעים על רוחב הגודל" ולא קאמר על רוחב אצבע, ועוד דהא גבי אחד מהמקומות שאמרו בהם "אחת מארבע בטפח של כל
אדם" ק"אמר רב פפא טפח דאורייתא ד' בגודל שית בקטנה חמש באצבע ותילתא" ומשמע שבא לומר שהאצבע שהיא אחת
מארבע בטפח של כל אדם היא הגודל ולא דייקינן בהאיי משהו שבין רוחב הגודל לבין רבע טפח מכוון, אלא ודאי סתם אצבע
היא רבע טפח עצב כרוחב האצבע הנקראת אצבע )וליתר דיוק כחצי רוחב זוג האצבעות האצבע השניה הנקראת אצבע והאצבע –
השלישית הנקראת אמה, ששיעור שניהם קרוב להיות שוה וכשמודדים חמשה בשניהם יחד ]שתים מזו ושלוש מזו[ נמצא השיעור מכוון כארבע
בגודל ושית בקטנה(.
אמנם בהרבה ראשונים מבואר דלא כמהלך זה אלא האמה העצבה והמכוונת היינו הך והיא כ"ד גודלים ובגודלים אלו משערים
את כל האצבעות שאמרו חכמים, ועל כן יש אומרים ששיעורי הנפח הקטנים )המוכרחים( הם שיעורי היבש אך במידות
ההלכתיות יש לגדוש את מידות היבש ומידות הלח גדולים שליש כשיעור הגודש, ולמהלך זה תהיה האמה העצבה )שהיא גם
המכוונת לשיטה זו( כשיעור שמצאנו בהר הבית כ- 52.5 ס"מ ולפיה תמצא הרביעית 113 סמ"ק המתאימה לשיעור 75 סמ"ק
למדת היבש של רביעית.

[משולש]

למי שלא טרח לפתוח, או שלא הגיע עד שם:

שם הערה 8
ומשערינן בזית בשל קודם שיצטמק. ולא משערינן בבינוני שבאגורי בין הגדול ביותר לקטן ביותר )שלא אמרו בינוני אלא לגבי
הזן זית שאמרו לא קטן ולא גדול אלא בינוני זה אגורי( כיון שהקטנים והבינוניים לא הגיעו לגמר גידולם )אף שהם בשלים לפי –
שהגיעו התנאים המתאימים להבשלתם טרם הגיעו להשלמת גדלם( אך אין למדוד בגדול ביותר שיימצא גם אם אינו מצוי כלל
אלא בזיתים הגדולים ביותר מבין הגדלים המצויים.

[משולש]

ראה זה חדש, פנים חדשות באו לכאן.
והפעם על סדר השו"ע.
אנא העירו הערותיכם.

[ראש]

קיבלתי במייל קובץ נפלא והוא מראי מקומות לכל הלכות ומנהגי ליל הסדר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים בטוב טעם ודעת.
לא הצלחתי להעלותו כקובץ מצורף אז בינתיים הוא בקישור: https://dl.dropboxusercontent.com/u/690 ... 281%29.pdf
הוא ישמח לשמוע גם הערות והוספות.

תוכל להעלות שוב?

[יבנה]

קיבלתי במייל קובץ נפלא והוא מראי מקומות לכל הלכות ומנהגי ליל הסדר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים בטוב טעם ודעת.
לא הצלחתי להעלותו כקובץ מצורף אז בינתיים הוא בקישור: https://dl.dropboxusercontent.com/u/690 ... 281%29.pdf
הוא ישמח לשמוע גם הערות והוספות.

תוכל להעלות שוב?

וכעת מתברר ששם המחבר הוא מאיר בורובסקי.

[משולש]

קיבלתי במייל קובץ נפלא והוא מראי מקומות לכל הלכות ומנהגי ליל הסדר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים בטוב טעם ודעת.
לא הצלחתי להעלותו כקובץ מצורף אז בינתיים הוא בקישור: https://dl.dropboxusercontent.com/u/690 ... 281%29.pdf
הוא ישמח לשמוע גם הערות והוספות.

תוכל להעלות שוב?

וכעת מתברר ששם המחבר הוא מאיר בורובסקי.

אדגיש שהקובץ השני שהעלית אינו מר' מאיר בורובסקי אלא מחבר אחר וכפי שנתבאר לעיל.