זקן ששכח כתב:בעקבות הדיון הפורה באשכול סמוך.
האם ידועה סיבה לכך מפני מה ישנן תיבות בהם ראתה התורה צורך להוסיף אות כדי למנוע טעות בקריאתה, וכגון מה שהסבירו שלכן באה אות יו"ד בסיום התיבה להורות על כך שהיא בלשון רבים, לדוגמא ידו - ידיו, ואילו בתיבות אחרות איננו רואים שום 'מאמץ' למנוע טעויות, לכאורה משמעותיות יותר, שכן הן משנות לחלוטין את הבנתה של אותה תיבה?
סגי נהור כתב:זקן ששכח כתב:בעקבות הדיון הפורה באשכול סמוך.
האם ידועה סיבה לכך מפני מה ישנן תיבות בהם ראתה התורה צורך להוסיף אות כדי למנוע טעות בקריאתה, וכגון מה שהסבירו שלכן באה אות יו"ד בסיום התיבה להורות על כך שהיא בלשון רבים, לדוגמא ידו - ידיו, ואילו בתיבות אחרות איננו רואים שום 'מאמץ' למנוע טעויות, לכאורה משמעותיות יותר, שכן הן משנות לחלוטין את הבנתה של אותה תיבה?
מנא לך שהחילוק בין "יד" ל"ידיו" הוא למנוע טעות? ההסבר המסתבר הוא ש"ידו" = יד שלו, משא"כ "ידיו" = ידיים שלו, והיו"ד מגוף התיבה.
ובכל אופן שיהיה, מובן ההבדל בין שתי תיבות זהות אחת בלשון יחיד ואחת בלשון רבים, שכמעט אי אפשר להבחין ביניהן, לשתי תיבות שונות לגמרי במשמעותן.
לשון יחיד. הסגו"ל בגלל האתנחתא.זקן ששכח כתב:אנקוט בדוגמא, (בראשית יד כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
האם מדובר בלשון יחיד או רבים. לשון אחר: מה טעם לא מצא הכתוב לנכון 'לשתול' את האות
יו"ד המבדלת בין יחיד לרבים, אף בפסוק זה.
זקן ששכח כתב:אנקוט בדוגמא, (בראשית יד כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
האם מדובר בלשון יחיד או רבים. לשון אחר: מה טעם לא מצא הכתוב לנכון 'לשתול' את האות
יו"ד המבדלת בין יחיד לרבים, אף בפסוק זה.
כח הטענה כתב:לשון יחיד. הסגו"ל בגלל האתנחתא.זקן ששכח כתב:אנקוט בדוגמא, (בראשית יד כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
האם מדובר בלשון יחיד או רבים. לשון אחר: מה טעם לא מצא הכתוב לנכון 'לשתול' את האות
יו"ד המבדלת בין יחיד לרבים, אף בפסוק זה.
הכהן כתב:ומדוע לא תשאל מ"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם"? בגלל שהמעתיקים ציינו שם קרי וכתיב?
(ומה עם פסוק כמו "וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ", ששם בודאי היה צריך להיות "רֹעֵי"?)
הכהן כתב:את כל החסר ויתר שבמקרא הבינות?
הכלל הוא שבלשון רבים נכתב יו"ד. נכון שיש במקרא חסירות ויתירות, אבל למה להניח בלי סיבה יציאה מן הכלל?זקן ששכח כתב:כח הטענה כתב:לשון יחיד. הסגו"ל בגלל האתנחתא.זקן ששכח כתב:אנקוט בדוגמא, (בראשית יד כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
האם מדובר בלשון יחיד או רבים. לשון אחר: מה טעם לא מצא הכתוב לנכון 'לשתול' את האות
יו"ד המבדלת בין יחיד לרבים, אף בפסוק זה.
את הכלל אני מכיר, אבל מי גילה אוזניך שמדובר בלשון יחיד?
בר מן דין, גם אם בפסוק זה צדקת, עדיין לא נפתרה שאלתי.הכהן כתב:ומדוע לא תשאל מ"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם"? בגלל שהמעתיקים ציינו שם קרי וכתיב?
(ומה עם פסוק כמו "וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ", ששם בודאי היה צריך להיות "רֹעֵי"?)
נקטתי רק דוגמא, ושאלתי הינה כללית ואשמח לפתרונה.
כח הטענה כתב:בפסוק רעה צאן עבדיך ג"כ הוא בלשון יחיד ואמרו לשון יחיד על כל אחד ואחד מהם, ופשוט.
כח הטענה כתב:אנקוט בדוגמא, (בראשית יד כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
מי גילה אוזניך שמדובר בלשון יחיד?
הכלל הוא שבלשון רבים נכתב יו"ד.
למה?זקן ששכח כתב:כח הטענה כתב:אנקוט בדוגמא, (בראשית יד כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
מי גילה אוזניך שמדובר בלשון יחיד?
הכלל הוא שבלשון רבים נכתב יו"ד.
אני סבור, ומדומני שרבים יסכימו אתי, שכאן הפשט הפשוט הוא בשתי ידיך.
זקן ששכח כתב: ולדוגמא: האות יו"ד השניה בתיבת 'עיניך' .
הכהן כתב:זקן ששכח כתב: ולדוגמא: האות יו"ד השניה בתיבת 'עיניך' .
וגם הראשונה
ובר מן דין בהחלט יש מקום לדון מפני מה מכניסה התורה אותיות שאינן נשמעות, ולדוגמא: האות יו"ד השניה בתיבת 'עיניך' וכהנה רבות.
הכהן כתב:זקן ששכח כתב:אנקוט בדוגמא, (בראשית יד כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
האם מדובר בלשון יחיד או רבים. לשון אחר: מה טעם לא מצא הכתוב לנכון 'לשתול' את האות
יו"ד המבדלת בין יחיד לרבים, אף בפסוק זה.
ומדוע לא תשאל מ"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם"? בגלל שהמעתיקים ציינו שם קרי וכתיב?
(ומה עם פסוק כמו "וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ", ששם בודאי היה צריך להיות "רֹעֵי"?)
אוצר החכמה כתב:ובר מן דין בהחלט יש מקום לדון מפני מה מכניסה התורה אותיות שאינן נשמעות, ולדוגמא: האות יו"ד השניה בתיבת 'עיניך' וכהנה רבות.
את השאלה הזאת אני לא מבין. ענו כבר למעלה על זה המילה מגיעה מהמילה עינים.
אני גם לא מבין את ההדגשה התורה מכניסה. ע"פ פשוטו זה צורת הכתיבה בלשון הקודש וכך דברו וכתבו העברים (ושם איתנו נער עברי) והתורה שניתנה בלשון זה ניתנה כצורת הלשון.
לייטנר כתב:הכהן כתב:זקן ששכח כתב:אנקוט בדוגמא, (בראשית יד כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
האם מדובר בלשון יחיד או רבים. לשון אחר: מה טעם לא מצא הכתוב לנכון 'לשתול' את האות
יו"ד המבדלת בין יחיד לרבים, אף בפסוק זה.
ומדוע לא תשאל מ"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם"? בגלל שהמעתיקים ציינו שם קרי וכתיב?
(ומה עם פסוק כמו "וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ", ששם בודאי היה צריך להיות "רֹעֵי"?)
וכן "ויתפרו להם עלה תאנה ויעשו להם חגורות"
זקן ששכח כתב:אוצר החכמה כתב:ובר מן דין בהחלט יש מקום לדון מפני מה מכניסה התורה אותיות שאינן נשמעות, ולדוגמא: האות יו"ד השניה בתיבת 'עיניך' וכהנה רבות.
את השאלה הזאת אני לא מבין. ענו כבר למעלה על זה המילה מגיעה מהמילה עינים.
אני גם לא מבין את ההדגשה התורה מכניסה. ע"פ פשוטו זה צורת הכתיבה בלשון הקודש וכך דברו וכתבו העברים (ושם איתנו נער עברי) והתורה שניתנה בלשון זה ניתנה כצורת הלשון.
רבינו אוצר,
בתיבת 'עינים' נשמעת היטב היו"ד השניה, שהרי היא חרוקה, בניגוד ל'עיניך' בה לא נשמעת היו"ד השניה. חוצמזה, מלים נבנות ונכתבות לפי השרש ולא לפי הטיה מסויימת, כך ש'עינים' איננו ענין לכאן.
זקן ששכח כתב:רבינו אוצר,
בתיבת 'עינים' נשמעת היטב היו"ד השניה, שהרי היא חרוקה, בניגוד ל'עיניך' בה לא נשמעת היו"ד השניה. חוצמזה, מלים נבנות ונכתבות לפי השרש ולא לפי הטיה מסויימת, כך ש'עינים' איננו ענין לכאן.
אוצר החכמה כתב:ולכאורה היה צריך לומר עינימך אבל זו דרכה של העברית שמם הרבים נשמטת ונשאר עיניך.
אוצר החכמה כתב:
אתה קבעת עקרון שאות שאינה נשמעת אינה נכתבת, עיקרון זה אינו נכון בבירור וכל מילה שניה המסתיימת ב ה"א מוכיחה אותו. אחר שהעיקרון לא נכון השאלה היא מדוע שתופיע אות שאינה נשמעת בפועל. ועל זה תשובות לכל דבר לפי עניינו, אבל במילה עיניך אין שום קושי עיניך פירושו העינים שלך כמו שכסאך פירושו הכסא שלך ולכאורה היה צריך לומר עינימך אבל זו דרכה של העברית שמם הרבים נשמטת ונשאר עיניך.
זקן ששכח כתב:היות ובאשכול סמוך הסבירוני שיש סיבה לאותיות נכתבות ולא נקראות, וכגון 'ידיו' שבאה כדי לומר שאין הוא"ו שבסוף התיבה חולם או שורוק, אלא היא נשמעת, לכן 'שתלו' יו"ד שתהא לאות על האות וא"ו שיקראוה כתקנה.
סגי נהור כתב:"לשוננו הקדושה" אינה מקשה אחת, אלא לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, ובלשון חכמים לכאורה אין מקום לדייק בכתיב שהשתנה מדור לדור ומהעתקה להעתקה, בלי כללים ברורים, למטרת נוחות הקריאה, וסימנך - שבכתיב המנוקד (שבו אין הקורא צריך סיוע) בטלים ומבוטלים רוב האותיות הנוספות שבלשון חכמים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים