בכ"י "יסוד עולם" (מוסקבה-גינצבורג 607) - מהמאה הראשונה לאלף השישי - קטע מיוחד במינו!
[ראה אשכול: ספר הפעמונים http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=24347&p=279777#p279337]
בחלק שלישי, שער שני, רמון ח:
"ובפרק הזה יתגלו יושבי חשך - פזורי נהר גוזן - הם עשרת השבטים, ויבאו עם רב יתחלקו לשלשה ראשים: הראש האחד יפנה לרומי רבתא, היא ננוה עיר הדמים - ששם משיח גדל, והיא שנבא עליו נחום (= נחום ג, א: הוי עיר דמים כלה), ויחריבו אותה, ואזי יהיה צער גדול בעולם - עד שכל בני גליותנו: צרפת, וספרד - שהוא גלות ירושלים, שנ' (= עובדיה א, כ) וגלות החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת, וגלות ירושלם אשר בספרד. וזקיננו כתבו (= ראה אבן עזרא שם) שכנעני' אלו הם בני אלמניא [= אשכנז], ולדעתי לכך רוב השמד היום בצרפת ואלמניא - לפי שהיו גלות החל, ולא [נחלו] בשבר ירושלים. ומכל מקום באותה שעה יעלו בהרים להנצל מפני הלוחצים, ויי' יראה על הנמצאים בזמן ההוא להגן".
קיימת כאן הבחנה ברורה בין סבלם של קהלות צרפת ואשכנז - לבין מצבם הטוב יותר (באותה תקופה) של קהלות ספרד.
המעיין היטב בוודאי ישים לב לפירוש המעניין השזור בדבריו,
ש'גלות החל' - הכוונה לגלות נבוכדנצר (חורבן בית ראשון) / גלות סנחריב (גלות עשרת השבטים)
לעומת 'גלות ירושלם' - גלות טיטוס (חורבן בית שני).
כמובן שהדברים מעוררים את תשומת הלב למסורת המאוחרת בהרבה:
"ר' יוזפ שמש בבחרותו למד בישיבת הגאון מ' פנחס סג"ל... ואמר בשם רבו הג"מ ואלק בעל מחבר סמ"ע: מה ששכיחין גזרות בק"ק ווירמשא - יותר משאר קהלות ומדינות. כי בחורבן בית ראשון באו ונתיישבו בק"ק ווירמז, ואחר כלות שבעים שנים - גלות בבל - חזרו הגולים לירושלים ולא"י, ואלו אשר היו בווירמז לא חזרו לא"י, וכתבו יושבי ירושלים לאנשי ק"ק ווירמז שיבואו גם הם לישב בא"י, כדי שיהיו יכולין לעלות בשלש רגלים לירושלים שהוא רחוק מאד מהם, ולא השגיחו על זה, וכתבו תשובה: 'שבו אתם בירושלים הגדולה - ואנחנו נדור פה ירושלים קטנה', כי באותו הפעם היו חשובים מאד בעיני השר והנכרים, והיו עשירים גדולים. ובענין זה נתחדש עליהם גזירות יותר משאר קהלות ומדינות" ("סדר הדורות" - שנת ה' אלפים ש"פ - על פי ספר 'מעשה נסים' בלשון אשכנז, דף נז, א, סימן א').
ויש לצרף את דברי מהרי"ל (מנהגים, ליקוטים אות מט):
"אמר, שפעם אחת בימיו מצאו מצבה אחת בקברות מגנצא והיה כתוב בה 'שפחה חרופה'. והיה הפרט מיום הקמתה עד אותו היום י"א מאות שנה. מכל זה נשמע שק"ק מגנצא וקהילת הלא היתה קהילה חשובה מכמה וכמה שנים.
"[אמר מהרי"ל, שראה בקובץ אחד העתקה מכתב ששלחו - היהודים - לק"ק מגנצא בתחילת מעשה 'אותו האיש' - בזמן יש"ו - לבקש רחמים בתפוצות ישראל שיתבטל הרשע.
והיה כתוב בו: קהילת מגנצא, קהילת הלא, וכפר רעגנשפורק".