איש-אחד כתב:אוצר החכמה כתב:אני מצטער אבל אני לא מצליח להבין את טענתך. אולי תנסה להבהיר לי את הטענה בדוגמה של קוביות שהזכרתי. טוען שמש אם נשחק בקוביות ויקרה הדבר הבלתי סביר שמאה פעמים יצא לך 6-6 אני אניח שעשית כאן איזה התערבות שגרמה לזה. כי אם הדבר היה מתנהל לפי טבען האקראי של הקוביות (היינו שהסיכויים לכל צד שווים) הסיכוי שמאה פעמים רצופות ייצא 6 הוא נמוך מאד.
באותה מידה טוען שמש אם העולם היה מתנהל לפי טבעו האקראי לא היה סיכוי שייווצר משהו בעל ערך כמו אדם. אם נוצר משהו בעל ערך כנראה היתה כאן התערבות ולא מדובר בתהליך אקראי.
(אולי אתה מתווכח על המושג בעל ערך? אבל לא נראה לי כן מדבריך)
הדוגמה של הקוביות כפי שהיא פחות מתאימה, אנסה בכל זאת להסביר ללא משל ובדרך אחרת.
ברגע שמבחינה אבולוציונית ההבדל בין כל שלב הוא מזערי, של מוטציה כלשהי שנותנת יתרון לבע"ח אחד על פני בני מינו, לא שייך לטעון לאי סבירות. שכן כל שלב ושלב באבולוציה הוא שינוי קטנטן שיש בו סבירות לא קטנה שיקרה. הסיכוי למוטציה אינה קטנה כלל וכלל, כפי שאנו רואים גם בימינו אנו בכל בע"ח.
אילו אבולוציה היתה שמקוף נוצר תוך דור אחד אדם באופן אקראי של מליוני מוטציות, זה בהחלט היה בלתי סביר בעליל. אבל מכיון שאבולוציה מדברת על שינוי קטן בכל דור, שינוי שהוא סביר סטטיסטית, אין לטענה הסטטיסטית ולא כלום.
אך גם אם נטען שלא סביר בעליל שמיצור חד-תאי כלשהו יתפתח אדם, בהתעלם מכל מיליארדי המוטציות שבדרך שכל אחת בפני עצמה אינה בלתי סבירה, טענה זו תהא רלוונטית רק אם נצא מנקודת הנחה שכבר בשלב החד-תאי היה בהכרח שבסוף התהליך נקבל, אך מבחינה אבולוציונית לא היה הכרח בשום שלב מכל אותם אינספור שלבים שנקבל לבסוף אדם.
אני לא הבנתי קודם שטענתך היא שבעצם הדבר סביר.
אבל לעצם טענתך נראה לי שהעלית שני נושאים בא ננסה לפרק אותם.
אחד שיש הבדל בין אם דבר קורה בפעם אחת או בשלבים. אם מדובר באקראיות הדבר אינו נכון מבחינה סטטיסטית. מיכאל אברהם בספרו מבאר את זה היטב ואתה יכול לראות את זה שם, אבל זה די ברור. לדוגמה הסיכוי שיוולדו לאדם עשר בנים הוא אחד לאלף ואין שום הבדל אם יוולדו שנה אחרי שנה או בבת אחת (כמובן בהתעלם ממרכיבי ההריון מרובה העוברים) או באותה מידה הסיכוי שבמשך עשרה דורות ברצף יהיה הראשון שיוולד בן גם הוא אחד לאלף ואע"פ שמדובר כאן בשלבים.
דבר פשוט זה ידוע כמובן גם לכל המתווכחים בנושא (כמדומני שמיכאל אברהם טוען שיש שטעו בזה) ועיקר טענתם היא שהאבולוציה אינה אקראית כאשר מדובר בשלבים, אבל כאן מתעוררת השאלה אם זה אינו אקראי היא גופא קשיא מה יוצר חוק שאינו אקראי.
טענה אחרת שהעלית אולי במרומז היא מי אמר שצריך לצאת אדם. לא הבנתי מה הכוונה מבחינה אבולוציונית שכתבת. אבל יסוד הטענה הזאת היא שכדי לטעון שמשהו לא אקראי מבחינה סטטיסטית צריך שתהיה לו הגדרה מראש. כלומר אם אני רואה אדם שיש לו שני בנים ושלוש בנות ואח"כ בן בת בן בת ובן. בעצם גם צירוף זה הסיכוי שיקרה הוא אחד לאלף, בדיוק כמו עשרה בנים ברצף, ובכל אופן אני לא אראה את זה כמשהו יוצא דופן כי אין כאן איזה סדר מיוחד. (אלא אם כן מישהו הבטיח לו מראש שזה מה שיהיה וקרה). כעין זה אפשר לטעון, אין היות האדם דבר בעל ערך מיוחד שמצביע על סדר יוצא דופן. כך שהעובדה שיצא אדם היא אחת מהאפשרויות שיכלו לצאת, ואין עדיפות אחת לשניה, ולכן אין כאן טענה סטטיסטית של נדירות ואין מקום לטענת שמש.
אני חושב שעם הטענה הזאת אי אפשר להתווכח מתימטית, אבל זה מסור לשכל ישר, האם היות בני אדם ואפילו בעלי חיים בעולם מוגדר כסדר יוצא דופן או לא. נראה לי שהשכל הפשוט רואה בזה דבר יוצא דופן ביותר.