המעיין כתב:ולמה נקרא אהרון אחיך בפרשת אחרי מות או שאין משיבין על הדרוש?
מאיר סובל כתב:כן הביא הרב צ'ולק בגליונו השבועי.
והוא צ"ת היתכן שמשה רבינו קיבל מאהבה, ואהרן הכהן קיבל רק מכפיה?
רון כתב:הנה ישנם ב' דיעות מי היו אלדד ומידד. ע' בתרגום יונתן בן עוזיאל שהם נולדו מזה שעמרם פרש מאשתו יוכבד מפני שחשש מגזירת פרעה, והלכה יוכבד ונישאת לאחר, ומאותם נישואים נולדו אלדד ומידד [אומנם צ"ב איך החזירה אח"כ עמרם והא "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה" וצ"ל כמו שנשא דודתו, דקודם מתן תורה היו רשאים לעשות כפי שנראה להם תיקון הענין כמו שידוע מהגר"ח וולוז'ינר]. ולפי פירוש זה הרי שהיו גדולים ממשה רבינו, שהרי נולדו קודם שהחזיר את יוכבד. וכן לפי פירוש זה היו אחים של משה ואהרון מאמא ולא מאבא.
ולשיטת בעלי התוס' במקום, נולדו אלדד ומידד ע"י שנאסרו כל הקרובות לאחר מתן תורה, ואז פירש עמרם מיוכבד דודתו, ונשא אחרת וממנה נולדו אלדד ומידד. ולפי זה היו לכל היותר בני מ' בשעה שנתנבאו במחנה, שהרי פרש מאשתו לאחר מתן תורה, ומה שנתנבאו היה בשנה הארבעים. ולפי זה הרי היו אלדד ומידד בנים של עמרם ולא של יוכבד וממילא היו אחים של משה ואהרון מאב ולא מאם, להיפך מהתיב"ע הנ"ל. ותוס' הביאו סייעתא לדבריהם משם קונטרס אחד שכתוב שם שר' הלל ראה בארץ ישראל את קברם של אלדד ומידד וכתוב עליו שכאן קבורת אלדד ומידד אחי אהרון מן האב.
אלא שצ"ע נוסח זה "אחים מאב של אהרון הכהן" מדוע לא אחים של משה רבינו.
רק הישוב ע"ז, שהנה בכלי חמדה הביא מה שאיתא בגמ' בזבחים קב' נידון מי הסגיר וטימא את מרים על צרעתה, אם אהרון הרי הוא קרוב ואינו יכול לראות נגעים שלה, ואם משה רבינו הרי אינו כהן אלא זר אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. וצ"ע דלאחר שכבר אמר שאהרון פסול מלראות לפי שהוא קרוב ממילא נפסל גם משה רבינו, ומדוע הוצרך טעם חדש לגבי משה רבינו. ומוכח, דאצל משה רבינו לא היה פסול זה של קרוב. וצ"ב.
וצ"ל דהנה כתב המהר"ל דצ"ע מדוע "וירא את העם בוכה למשפחותיו" שנאסרו בקרובותיהן. ואמאי, והא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וממילא יהיו מותרים בקרובותיהן. וביאר המהר"ל דגירות שהיה בה פן של כפיה לית בה דינא דכקטן שנולד דמי. אומנם כל זה אצל כל ישראל, אבל משה רבינו לא היה שייך בדבר זה ואצלו היה הכל ברצון גמור.
וא"כ לגביו הוי כקטן שנולד ולכן באמת פקע מיניה היחוס לעומת מרים וכבר לא חשיב קרוב שלה. ולפי"ז מיושב ג"כ שלא יכולים אלדד ומידד להיחשב אחים של משה רק של אהרון. והוא נפלא ביותר
נתן כתב:רון כתב:הנה ישנם ב' דיעות מי היו אלדד ומידד. ע' בתרגום יונתן בן עוזיאל שהם נולדו מזה שעמרם פרש מאשתו יוכבד מפני שחשש מגזירת פרעה, והלכה יוכבד ונישאת לאחר, ומאותם נישואים נולדו אלדד ומידד [אומנם צ"ב איך החזירה אח"כ עמרם והא "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה" וצ"ל כמו שנשא דודתו, דקודם מתן תורה היו רשאים לעשות כפי שנראה להם תיקון הענין כמו שידוע מהגר"ח וולוז'ינר]. ולפי פירוש זה הרי שהיו גדולים ממשה רבינו, שהרי נולדו קודם שהחזיר את יוכבד. וכן לפי פירוש זה היו אחים של משה ואהרון מאמא ולא מאבא.
ולשיטת בעלי התוס' במקום, נולדו אלדד ומידד ע"י שנאסרו כל הקרובות לאחר מתן תורה, ואז פירש עמרם מיוכבד דודתו, ונשא אחרת וממנה נולדו אלדד ומידד. ולפי זה היו לכל היותר בני מ' בשעה שנתנבאו במחנה, שהרי פרש מאשתו לאחר מתן תורה, ומה שנתנבאו היה בשנה הארבעים. ולפי זה הרי היו אלדד ומידד בנים של עמרם ולא של יוכבד וממילא היו אחים של משה ואהרון מאב ולא מאם, להיפך מהתיב"ע הנ"ל. ותוס' הביאו סייעתא לדבריהם משם קונטרס אחד שכתוב שם שר' הלל ראה בארץ ישראל את קברם של אלדד ומידד וכתוב עליו שכאן קבורת אלדד ומידד אחי אהרון מן האב.
אלא שצ"ע נוסח זה "אחים מאב של אהרון הכהן" מדוע לא אחים של משה רבינו.
רק הישוב ע"ז, שהנה בכלי חמדה הביא מה שאיתא בגמ' בזבחים קב' נידון מי הסגיר וטימא את מרים על צרעתה, אם אהרון הרי הוא קרוב ואינו יכול לראות נגעים שלה, ואם משה רבינו הרי אינו כהן אלא זר אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. וצ"ע דלאחר שכבר אמר שאהרון פסול מלראות לפי שהוא קרוב ממילא נפסל גם משה רבינו, ומדוע הוצרך טעם חדש לגבי משה רבינו. ומוכח, דאצל משה רבינו לא היה פסול זה של קרוב. וצ"ב.
וצ"ל דהנה כתב המהר"ל דצ"ע מדוע "וירא את העם בוכה למשפחותיו" שנאסרו בקרובותיהן. ואמאי, והא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וממילא יהיו מותרים בקרובותיהן. וביאר המהר"ל דגירות שהיה בה פן של כפיה לית בה דינא דכקטן שנולד דמי. אומנם כל זה אצל כל ישראל, אבל משה רבינו לא היה שייך בדבר זה ואצלו היה הכל ברצון גמור.
וא"כ לגביו הוי כקטן שנולד ולכן באמת פקע מיניה היחוס לעומת מרים וכבר לא חשיב קרוב שלה. ולפי"ז מיושב ג"כ שלא יכולים אלדד ומידד להיחשב אחים של משה רק של אהרון. והוא נפלא ביותר
הנה דברי בעלי התוס' צ"ב דמה שכתבת בשמם שנתנבאו בסוף מ' לא מצאתי בדברי הדעת זקנים ולכאו' אאל"כ דהרי הוא נגד פשוטו של מקרא דוישארו במחנה הוא עכשיו בשנה השנית וא"כ לא היו אלא בן שנה ותימה הוא.
איש יהודי1 כתב:נתן כתב:רון כתב:הנה ישנם ב' דיעות מי היו אלדד ומידד. ע' בתרגום יונתן בן עוזיאל שהם נולדו מזה שעמרם פרש מאשתו יוכבד מפני שחשש מגזירת פרעה, והלכה יוכבד ונישאת לאחר, ומאותם נישואים נולדו אלדד ומידד [אומנם צ"ב איך החזירה אח"כ עמרם והא "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה" וצ"ל כמו שנשא דודתו, דקודם מתן תורה היו רשאים לעשות כפי שנראה להם תיקון הענין כמו שידוע מהגר"ח וולוז'ינר]. ולפי פירוש זה הרי שהיו גדולים ממשה רבינו, שהרי נולדו קודם שהחזיר את יוכבד. וכן לפי פירוש זה היו אחים של משה ואהרון מאמא ולא מאבא.
ולשיטת בעלי התוס' במקום, נולדו אלדד ומידד ע"י שנאסרו כל הקרובות לאחר מתן תורה, ואז פירש עמרם מיוכבד דודתו, ונשא אחרת וממנה נולדו אלדד ומידד. ולפי זה היו לכל היותר בני מ' בשעה שנתנבאו במחנה, שהרי פרש מאשתו לאחר מתן תורה, ומה שנתנבאו היה בשנה הארבעים. ולפי זה הרי היו אלדד ומידד בנים של עמרם ולא של יוכבד וממילא היו אחים של משה ואהרון מאב ולא מאם, להיפך מהתיב"ע הנ"ל. ותוס' הביאו סייעתא לדבריהם משם קונטרס אחד שכתוב שם שר' הלל ראה בארץ ישראל את קברם של אלדד ומידד וכתוב עליו שכאן קבורת אלדד ומידד אחי אהרון מן האב.
אלא שצ"ע נוסח זה "אחים מאב של אהרון הכהן" מדוע לא אחים של משה רבינו.
רק הישוב ע"ז, שהנה בכלי חמדה הביא מה שאיתא בגמ' בזבחים קב' נידון מי הסגיר וטימא את מרים על צרעתה, אם אהרון הרי הוא קרוב ואינו יכול לראות נגעים שלה, ואם משה רבינו הרי אינו כהן אלא זר אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. וצ"ע דלאחר שכבר אמר שאהרון פסול מלראות לפי שהוא קרוב ממילא נפסל גם משה רבינו, ומדוע הוצרך טעם חדש לגבי משה רבינו. ומוכח, דאצל משה רבינו לא היה פסול זה של קרוב. וצ"ב.
וצ"ל דהנה כתב המהר"ל דצ"ע מדוע "וירא את העם בוכה למשפחותיו" שנאסרו בקרובותיהן. ואמאי, והא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וממילא יהיו מותרים בקרובותיהן. וביאר המהר"ל דגירות שהיה בה פן של כפיה לית בה דינא דכקטן שנולד דמי. אומנם כל זה אצל כל ישראל, אבל משה רבינו לא היה שייך בדבר זה ואצלו היה הכל ברצון גמור.
וא"כ לגביו הוי כקטן שנולד ולכן באמת פקע מיניה היחוס לעומת מרים וכבר לא חשיב קרוב שלה. ולפי"ז מיושב ג"כ שלא יכולים אלדד ומידד להיחשב אחים של משה רק של אהרון. והוא נפלא ביותר
הנה דברי בעלי התוס' צ"ב דמה שכתבת בשמם שנתנבאו בסוף מ' לא מצאתי בדברי הדעת זקנים ולכאו' אאל"כ דהרי הוא נגד פשוטו של מקרא דוישארו במחנה הוא עכשיו בשנה השנית וא"כ לא היו אלא בן שנה ותימה הוא.
הנה ירמיהו נתנבא בלידתו, מרים בת חמש, ועוד נתנבאו בגילאים דומים וכרגע איני זוכר, ומה שצ"ב איך הגיעו לדרגת נבואה המוזכרת ברמב"ם?
עקביה כתב:במדרש (במדב"ר טו יט, תנחומא בהעלותך יב) אמרו שאלדד הוא אלידד בן כסלון (דברים לד כא) ומידד הוא קמואל בן שפטן (שם פסוק כד), וא"כ לא היו בנים של עמרם, ולא אחים (עכ"פ מאב), שהרי אלידד היה משבט בנימין וקמואל משבט אפרים.
אראל כתב:עקביה כתב:במדרש (במדב"ר טו יט, תנחומא בהעלותך יב) אמרו שאלדד הוא אלידד בן כסלון (דברים לד כא) ומידד הוא קמואל בן שפטן (שם פסוק כד), וא"כ לא היו בנים של עמרם, ולא אחים (עכ"פ מאב), שהרי אלידד היה משבט בנימין וקמואל משבט אפרים.
כבר עמד על זה הסתירה החיד"א באחד מספריו [איני זוכר, ראיתיו מובא ב'תורת החיד"א']
רון כתב:על מה שהעירו הלומדים שליט"א על דברי המהר"ל שהובא בהקדמה לש"ש דאצל כל ישראל היה בכפיה ולכן לא שייך גר שנתגייר וכו' והעירו איך יתכן לומר כן על אהרון הכהן, אולי אפשר להוסיף לפי מה שדנו רבותינו בהא דיש אונס בגיטין, והעיר שם הפנ"י מה הדין אם לא בא מחמת שהיה אנוס אבל גם אם לא היה אנוס לא היה בא, איך דיינינן ליה כאונס או כרצון ויש בזה אריכות מרבותינו בכתובות נא ושם בהפלאה ואכמ"ל בזה, אך אם נימא דמיקרי אונס הרי שא"ש היטב דברי המהר"ל בשופי, כיון דגם ללא רצונו היה כפיה
עושה חדשות כתב:שמעתי להעיר במה שדנו האחרו' בשיטת הר"מ האם קרובים מהאם פסולים מדרבנן או מדאו', דיש להביא ראיה מפרשה זו, דכתיב "אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ", ופירש"י "אל נא תהי כמת, אם אינך רופאה בתפלה, מי מסגירה ומי מטהרה, אני אי אפשר לראותה, שאני קרוב ואין קרוב רואה את הנגעים, וכהן אחר אין בעולם, וזהו אשר בצאתו מרחם אמו", ומבו' דקורבה מהאם פוסלת מדאו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 87 אורחים