החכמה מאי"ן - אמינותו של הספר

[איש_ספר]

בא לידי ספר "החכמה מאי"ן", אחרי שראיתי אותו מצוטט אין ספור פעמים.

הסיפורים שם, חלקם, מה יש לומר, גוואלדיג.

איך נחשב הספר בקהל חסידים מבחינת אמינותו ודיקנותו?

[שברי לוחות]

ברובו, ספר אמין ומדוייק מאד

[יענקלה המשיב]

מדובר בסיפורי ר'יאשע ליפשיץ מזקני חסידי סטיטשין על בית ראפשיץ או על משהו אחר בשם דומה?

[שברי לוחות]

אכן מרבי יאשע ליפשיץ מבני ברק

[איש_ספר]

האם הוא בין החיים?

ומי ילדיו?

[שברי לוחות]

לא
היה לו חתן אחד בשם רבי ישראל בער ליש שגם הוא כבר לא בין החיים
יש לי קשר עם ילדיו

[איש_ספר]

שלחתי לך הודעה בפרטי.

[ישבב הסופר]

מזמן שמעתי על הספר ולא הצלחתי להשיגו. אם יודע מאן דהוא היכן יש לקנות עותק חדש או יד שניה, בארה"ב, אודה לו מאוד

[רבותיי]

יש שהיו קוראים לו בבדיחותא - יש מאי''ן, ודו''ק והבן.

[שברי לוחות]

א"ה 'כאן צריך לצחוק'

[אנא עבדא]

המחנך המפורסם ובעל המספר מארה"ב ר' ליבוש ליש הוא נכדו.
יש משפחת חריטן מב"ב הם נכדיו

[עתניאל בן קנז]

אוסיף כמה פרטים שאולי יכולים לסייע.

א. למיטב ידיעתי ר' יאשע ע"ה היה אמין בהחלט. (הסיפורים שלו לא השתנו מעת לעת. והיה חוזר עליהם תמיד כפי ששמעם בלי שינויים).
כמובן שלרוב הסיפורים לא היה עד בעצמו, רק שמעם מאחרים, ויתכן שהמוסר לא היה דייקן, ודי בהערה זו.

ב. הספר נערך ע"י ר' שלום מאיר וואלך, ונכתב בשפתו... לפעמים הסיפורים שנשמעו ר' יאשע עצמו, נשמעו אחרת.

ג. הספר עבר צנזורה! (ע"י המחבר או רבנים בבקשתו), ונשמטו ממנו הרבה קטעים שיכלו להתפרש שלא כראוי, או לפגוע. (ניתן לראות זאת שלפעמים בתוך סיפור מופיע המילה 'חסר'), יש סיפורים שהושמטו לגמרי.

ד. חתנו של ר' יאשע כאן באר"י הוא ר' יוסף אברהם חריטן מבני ברק, ודומני שהפצת הספר הוא על ידו.
יש לו חתן נוסף בארה"ב בשם ר' העשי מאנדל.

[שברי לוחות]

הרבה מסיפורים אלו מופיעים גם בספר משמיה דרבי תנחום, גם הוא מחסידי הרה"ק מסטוטשין
ובכתבי רבי מרדכי מנשה זילבר מסטוטשין שחלקם נדפסו בספר מפיהם ומפי כתבם
וניתן להשוות ביניהם
הרבה סיפורים שמע (כנראה) מרבותיו רבי יצחק ורבי יהודה מסטוטשין שהיו דייקנים מאד בסיפוריהם

[איש_ספר]

אוסיף כמה פרטים שאולי יכולים לסייע.

א. למיטב ידיעתי ר' יאשע ע"ה היה אמין בהחלט. (הסיפורים שלו לא השתנו מעת לעת. והיה חוזר עליהם תמיד כפי ששמעם בלי שינויים).
כמובן שלרוב הסיפורים לא היה עד בעצמו, רק שמעם מאחרים, ויתכן שהמוסר לא היה דייקן, ודי בהערה זו.

ב. הספר נערך ע"י ר' שלום מאיר וואלך, ונכתב בשפתו... לפעמים הסיפורים שנשמעו ר' יאשע עצמו, נשמעו אחרת.

ג. הספר עבר צנזורה! (ע"י המחבר או רבנים בבקשתו), ונשמטו ממנו הרבה קטעים שיכלו להתפרש שלא כראוי, או לפגוע. (ניתן לראות זאת שלפעמים בתוך סיפור מופיע המילה 'חסר'), יש סיפורים שהושמטו לגמרי.

ד. חתנו של ר' יאשע כאן באר"י הוא ר' יוסף אברהם חריטן מבני ברק, ודומני שהפצת הספר הוא על ידו.
יש לו חתן נוסף בארה"ב בשם ר' העשי מאנדל.

יש מהס סיפורים שם שאמרתי לעצמי, אם ריק ממך הוא ריק, (כגון שהקוויטלאך של הישמח משה היו מקרטעות על כף היד בבחינת כי חיות הנה (כך במקור), וכגון צדיק אחד שכשהיה נכזבה תוחלתו לביאת אליהו בליל הסדר היה שופך מררתו על... כל המאכלים של השולחן עורך, ומוצא בהם פגמים וחסרונות, אבל יש סיפורים שבשעת קריאה חשבתי שאם הספר היה עובר צנזור פנים חסידי לא היו מתפרסמים וכגון זה: "וסיפר רבינו שלפני החתונה [בה נהיו האמרי נועם והדב"ח מחותנים] הגיע אל האמרי נועם מכתב מבנו ר' נפתלי חיים בזה הנוסח: לא יסע לצאנז ואם ירצה הזקן מצאנז לבוא לכאן (והיינו שהחתונה תתקיים בדז'יקוב) מר לי מר מאד. זה הכלל פני צאנז לא יראה עוד.

[שברי לוחות]

הסיפור עם הקמיעות (לא הקוויטלאך) ידוע ומפורסם הוא מכמה מקורות
על הצדיק שהיה שופך מררתו, זהו סיפור רק למי ששיח ושיג לו בתהלוכות צדיקי בית ראפשיץ

זכור לי המפתחות המשעשעים שבחכמה מאין על פי סדר א"ב

[איש_ספר]

הסיפור עם הקמיעות (לא הקוויטלאך) ידוע ומפורסם הוא מכמה מקורות
על הצדיק שהיה שופך מררתו, זהו סיפור רק למי ששיח ושיג לו בתהלוכות צדיקי בית ראפשיץ

זכור לי המפתחות המשעשעים שבחכמה מאין על פי סדר א"ב

אכן קמיעות טעיתי.
עכשיו ראיתי בתולדות הגה"ק ישמח משה (אשכנזי) שבאוצר שהסיפור הזה מובא שם בשם הדברי יואל זצ"ל ששמע מאותו מקור ממנו מביא בעל החכמה מאי"ן.

[עתניאל בן קנז]

אוסיף כמה פרטים שאולי יכולים לסייע.

א. למיטב ידיעתי ר' יאשע ע"ה היה אמין בהחלט. (הסיפורים שלו לא השתנו מעת לעת. והיה חוזר עליהם תמיד כפי ששמעם בלי שינויים).
כמובן שלרוב הסיפורים לא היה עד בעצמו, רק שמעם מאחרים, ויתכן שהמוסר לא היה דייקן, ודי בהערה זו.

ב. הספר נערך ע"י ר' שלום מאיר וואלך, ונכתב בשפתו... לפעמים הסיפורים שנשמעו ר' יאשע עצמו, נשמעו אחרת.

ג. הספר עבר צנזורה! (ע"י המחבר או רבנים בבקשתו), ונשמטו ממנו הרבה קטעים שיכלו להתפרש שלא כראוי, או לפגוע. (ניתן לראות זאת שלפעמים בתוך סיפור מופיע המילה 'חסר'), יש סיפורים שהושמטו לגמרי.

ד. חתנו של ר' יאשע כאן באר"י הוא ר' יוסף אברהם חריטן מבני ברק, ודומני שהפצת הספר הוא על ידו.
יש לו חתן נוסף בארה"ב בשם ר' העשי מאנדל.

יש מהס סיפורים שם שאמרתי לעצמי, אם ריק ממך הוא ריק, (כגון שהקוויטלאך של הישמח משה היו מקרטעות על כף היד בבחינת כי חיות הנה (כך במקור), וכגון צדיק אחד שכשהיה נכזבה תוחלתו לביאת אליהו בליל הסדר היה שופך מררתו על... כל המאכלים של השולחן עורך, ומוצא בהם פגמים וחסרונות, אבל יש סיפורים שבשעת קריאה חשבתי שאם הספר היה עובר צנזור פנים חסידי לא היו מתפרסמים וכגון זה: "וסיפר רבינו שלפני החתונה [בה נהיו האמרי נועם והדב"ח מחותנים] הגיע אל האמרי נועם מכתב מבנו ר' נפתלי חיים בזה הנוסח: לא יסע לצאנז ואם ירצה הזקן מצאנז לבוא לכאן (והיינו שהחתונה תתקיים בדז'יקוב) מר לי מר מאד. זה הכלל פני צאנז לא יראה עוד.

נראה בעליל שמעכ"ת אינו בקי ב'סלנג'ים החסידים, ומעולם לא ישב ב'חסידישער מלוה מלכה', המלווה בסיפורי צדיקים.

א. הבטוי 'כי חיות המה' משמע בסלנג החסידי, על דבר שיש בו חיות... (למשל שעם ישראל תפילתם ב'חיות' וכדו' - דומני בשם משמואל וכיוצ"ב) כך שאין פלא שהמספר בחר ב'סלנג' זה להביע שגם לקמיעות היה 'חיות'.
ב. שופך מררתו על האוכלים. טוב, אני מתאר לעצמו שאתה חושב שהוא התחיל לצעוק מדוע אין קניידלך במרק...
כפי שהעיר קודמי, צריך להכיר את סגנון בית רופשיץ, (שהאחרון שהיה בבואה לכך, היה ר' יהוד'לע מדזיקוב), בכדי להבין במה מדובר.
ג. הויכוח בין הדברי חיים מצאנז למחותנו, לא היה 'מריבה' (כשאר המחלוקות בין החצרות החסידיים), הם היו מחותנים 8 פעמים (עם ר' אליעזר, ביניהם 4 פעמים עם בנו האמרי נועם - המדובר בסיפור) אלא מתח על נושאים שונים, אשר חסידים ראו בה מתח רוחני נעלה. כך שהסיפור שהבאת אין בו שום פגם (בהסתכלות החסידית על הויכוח), ושום צנזורה לא היתה צריכה למחקו.



וכהערת אגב, זכורני כיצד יהושע ענבל שפך את מררתו על כל מיני 'חוקרים' הרחוקים לחלוטין מאורח החיים שהם דנים אודתיו, ובקושי יודעים לקרא 'טקסט' באופן שהתכוון לו המחבר, והם 'מפרשנים' אותם לפי נטיות לבם. ובד בבד הוא לא נמנע מלהביע דעה ו'לפרשן' את עולם הקבלה או עולם החסידות, לפי נטיית לבו.
כל עולם יש לו את ההווי שלו, הבטויים שלו, וצריך לחיות את העולם ההוא בכדי 'להבין' אותו, ובוודאי בכדי להביע דעה.
אקוה שהובנתי...

[שברי לוחות]

בהחכמה מאין ובמשמיה דרבי תנחום כתוב שהלשון כי חיות הנה אמר הרה"ק רבי משה מראזוווארדוב זי"ע

אוצר הסיפורים.PDF

ראה בסוף, הערת רבי אשר זעליג מרגליות

(178.06 KiB) הורד 382 פעמים

[איש_ספר]

בהחכמה מאין ובמשמיה דרבי תנחום כתוב שהלשון כי חיות הנה אמר הרה"ק רבי משה מראזוווארדוב זי"ע

אוצר הסיפורים.PDF

וגם בתולדות הישמח משה משמו. כך שלמען הדיוק מדובר במקור אחד בלבד.

הרב עתניאל יפה דברת. (אגב פרטי החיתון כפול שמונה נפרטים שם בספר...) ובדרך הלצי ממש, אני מוסיף שכולי תקוה שגם הרבנית שם שטרחה על המאכלים, הכירה בשפראך הראפשיצאי...

[שברי לוחות]

באוהב שלום (קאמינקא) בהשלמות עמ' כ' מובא עוד ענין זה שרבי שלום מקאמינקא ראה בעיניו זאת אצל הישמח משה
וכן מובא סיפור זה בפאר וכבוד מערכת הישמח משה אות יב, יל'קוט ישר דף ס"ט ערך שם יכ"ש, בקןבץ אליהו אות שלה (רפו בהנדמ"ח) בשם הדברי יואל

[איש_ספר]

הרב שברי יש"כ על כל הדברים.

[אספקלריא]

המחבר ז"ל עבד במשרדים של פוניבז' שנים רבות.

[קרית מלך]

מי שנכח פעם בעריכת שולחנו של הגה"צ רבי מרדכי זילבער מסטוטשין בליל שבת ושמע איך מספר את סיפורי הצדיקים הנ"ל יבין שאכן צריך "לחיות" בעולם זה כדי להבין זאת, הנ"ל הוא כידוע מחריפי ומגדולי המעמיקים שבדור זה, ומתייחס בקדושה עליונה לסיפורים אלו כי כך היא מסורת רבותיו.

[מצליח]

רק למען הדיוק, ר' מרדכי זילבער אינו מספר מה שקורא ב'החכמה מאין' הוא מספר ישר מאותו מקור ששאב החכמה מאין.

[אליעזר מארקס]

שמעתי בשם הרה"ח ר' מענדיל פוטרפאס זצ"ל שידוע שבגוילים מסביב לס"ת גם כתובים מילים וכמו שדרשו:'לא דבר ריק הוא' אלא 'ריק הוא מכם'
ומה כתוב בין השורות שבס"ת: 'זיי נישט קיין שוואנץ' (אל תהיה 'שוואנץ')
'שוואנץ' הוא אחד ההופך טפל לעיקר ומתייחס להבלים ביראת הכבוד הנובע מאי הבנה.

[הוד_והדר]

הסיפור עם הקמיעות (לא הקוויטלאך) ידוע ומפורסם הוא מכמה מקורות
על הצדיק שהיה שופך מררתו, זהו סיפור רק למי ששיח ושיג לו בתהלוכות צדיקי בית ראפשיץ

זכור לי המפתחות המשעשעים שבחכמה מאין על פי סדר א"ב

אכן קמיעות טעיתי.
עכשיו ראיתי בתולדות הגה"ק ישמח משה (אשכנזי) שבאוצר שהסיפור הזה מובא שם בשם הדברי יואל זצ"ל ששמע מאותו מקור ממנו מביא בעל החכמה מאי"ן.

יש את זה באוצר? תחת איזה כותר?