"וירא את הקיני" - מיהו הקיני. פר' בלק

[קו ירוק]

במדב' כד כא-כב,
"וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך. כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך".
מיהו "קיני". ישנם שתי פירושים; רש"י ע"פ הגמ' סנהד' קו. פירש שהם בני יתרו חותן משה, ובפסוק על אחריתם הוא מנחמם שהגם שיגלו - רק עד אשור יגלו, עד לחלח וחבור, ולסוף יחזרו עם הגלויות עשרת השבטים.

אבל בתרגום אונקלוס ותרגום ירושלמי פירשו דקאי על אומת הקיני בני כנען (קיני קניזי וקדמוני - אדום עמון ומואב), והיא אומת 'שלמאה' בפי חז"ל והם העמונים.
ולפ"ז יש להבין מה הסבר הפסוק כי אם יהיה לבער קין וגו', האם מגיע להם שכר כלשהוא - שלכן יגלו רק עד אשור? או יש הסבר אחר לפירוש הפסוק ע"פ התרגומים.

[מעט דבש]

אברבנאל:

אבל הנכון הוא, שקני הנזכר כאן הוא אחד מעשרה עממים שנתן הקדוש ברוך הוא לאברהם, מאותם ג' מלכיות שלא כבשו ישראל, את הקני ואת הקניזי ואת הקדמוני. וכן תרגם אנקלוס בקני הנזכר באברהם ובמקום הזה בשניהם תרגם בשוה שלמא'. ואחז"ל באותם שלשה מלכיות שהם הם עמון ומואב ואדו', ולכן בלעם זכר בנבואתו זאת אדום ומואב, ולפי שלא זכר עמון שהוא באמת הקני ,לכן ניבא עליו עתה בשם קני, שמפני שהיה מתיש' במקומות חזקים מצודות סלעים משגבו. אמר עליו 'איתן מושבך' - ר"ל, עם היות שבאיתן ומקום חזק מושבך כאשר תבא עליך הגזרה האלדית, ויהי' לבער קין מן העולם ומן הארץ, האם תחשוב שתנצל במקומות החזקים ההם, עד כמה זמן תחשוב שיצטרך אשור להוליכך בשבי, באמת בימים מועטי' יגלך וישבך מארצך. ובזה ניבא שאומת אשור תגלה את הקני ותכבוש את ארצו.
ואפשר לפרש שכל הנבואה הזאת היתה מיוחדת לישראל, ולכן זכר עמלק ואדום ומואב שיפלו בידיו. וכן זכר הקני, שהוא מכלל מתנת אברהם וישראל לא זכו לירש את ארצו בימי יהושע. ואמר, אל תחשוב שמפני חוזק מקומות מושבך אשר אתה יושב בהם, תנצל לימות המשיח. 'כי אם יהיה לבער קין' רוצה לומר, שכאשר יבא זמן לבער באחרית הימים, 'עד מה אשור' - כלו' עם ישראל שישוב מאשור - ישבה אותך, כי הנה בבא שעתו ימהר יחישה מעשהו. וקרא 'אשור' ישראל אשר גלו שמה, שעתיד זרעם לחזור ולכבוש את הארץ.
ועם היות שכבר נמחו מן העולם שמות האומות האלו וארצותם - עמון ומואב ואדום ועמלק והקני, לפי שסנחריב בלבל את העולם, הנה הנבואות באו על הארצות ההמה כפי מה שנקבו בשמות בימים ההם, ועתה שהם בלתי ידועות אצלינו הארצות ההן, הנה אין שכחה לפני כסא כבודו, וכלם הם גלויות וידועות לפניו ודבריו חיים וקיימים.

[קו ירוק]

יישר כח!
ולענ"ד נראה לפרש באופן דומה קצת; דאף ש'איתן מושבך' כי נצטוו לא להלחם עמו - על אותו הדרך דכתי' 'כי עז גבול בני עמון' ופירש"י ומהו עוזם, שישראל נצטוו שלא להצרם ולא לכבשם, אפ"ה כשיגיע זמנך תשבה ע"י אשור. וכו'.

[הרוצה להחכים]

כעי"ז פירש האב"ע.

[קו ירוק]

כעי"ז פירש האב"ע.

?
האב"ע פירש כרש"י וכהגמ' סנהדרין שזה בני יתרו.
אונקלוס והירושלמי פירשו באופן אחר שזה העמונים/שלמאה

[מעט דבש]

אבל הנכון הוא, שקני הנזכר כאן הוא אחד מעשרה עממים שנתן הקדוש ברוך הוא לאברהם, מאותם ג' מלכיות שלא כבשו ישראל, את הקני ואת הקניזי ואת הקדמוני. וכן תרגם אנקלוס בקני הנזכר באברהם ובמקום הזה בשניהם תרגם בשוה שלמא'. ואחז"ל באותם שלשה מלכיות שהם הם עמון ומואב ואדום...

צ"ע, דבגמ' בבבא בתרא (נו.) "קיני קניזי וקדמוני תניא רבי מאיר אומר נפתוחא ערבאה ושלמאה רבי יהודה אומר הר שעיר עמון ומואב רבי שמעון אומר ערדיסקיס אסיא ואספמיא".
הרי שלמ"ד שקיני הוא 'שלמאה' אינו מואב. וכן מבואר שם להדיא ביד רמ"ה:

מסתברא כרבי מאיר. חדא דאונקילוס הגר קאי כוותיה גבי ק[י]ני דמתרגמינן שלמאי, ור' מאיר הוא דלא קפיד אסידורא דקרא. ועוד דקרא מסייע ליה (שמואל א' טו, ו) ויאמר שאול אל הקני לכו סורו רדו מתוך עמלקי כו' עשית חסד עם בני ישראל בעלותם ממצרים. ואלו בשעיר עמון ומואב מי עבוד הכי, והא כתיב (במדבר פ"כ כ"א) וימאן אדום נתון את ישראל עבור בגבולו. וכתיב (דברים פכ"ג ה') גבי עמון ומואב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך כו'. אלא מסתברא כרבי מאיר.

[קו ירוק]

ראשית מילתא דתמיהה בהרמ"ה (בלי קשר לנידון, אבל שייך לפתיחת האשכול), מה שייכות שאול והקיני שהם בודאי בני יתרו, לאומת הקיני בני כנען שכבר לא נקראו כך בתורה בזמן ההוא, אלא קראום אדום עמון ומואב.

לעצם שאלתך, חסרה הנחה ידועה. אין בגמ' ב"ב ובשאר דוכתי בחז"ל ג' מחלוקות בדבר אלא רק שניים ר"מ ור"י עם ר"ש. כי נפתוחא ערבאה שלמאה הם הם האומות הערביות היושבות בזמן חז"ל על מקום ארצות עמון אדום ומואב (נפתוחא=הנבטים, ערבאה=ערביא הרומית, שלמאה - אינני יודע עדיין פשרו). ור"ש מונה את אותם אומות בסוריה.
ולא מן הנמנע (וקשה עלי להאריך כאן בהוכחה) שאומות אלו ישבו גם פה וגם פה, כדמצינו רפאים ואמורי בכמה מקומות. ונזכור את יסוד הגר"א שאין מחלוקת באגדות, (וכ"ש מחלוקת במציאות שהיא קשה). ובזה ייושב ג"כ שראב"י בב"ב שם (דעה שלישית) אמר ששניים מהם הוא תורקי וקרטינגה (ועל דמשק מודה לר"ש), והרי אינם בגבולי ארץ ישראל כלל, אלא רחוקים ממנה הרבה, ע"כ שאומות אלו נדדו גם לשם.

כעת דברי הרמ"ה מיושבים אל נכון, וכך הסכימו רש"י עה"ת במכה מקומות והגר"א באדרת אליהו, כפשוטו של הספרי, ור"מ ור"י מכונים בסתמא בספרי 'רבנן', וע"ז אנו סמוכים.
שלמאה אלו הקיני, אלו העמונים שכבשו מהקיני. (וגם הם נקראו אימים כדוגמת הרפאים).