נטיעות כתב:תולעת ספרים07 כתב:תקנו אותי אם טעיתי.
בנוגע לחרוזים של קדש...
איני מבין מה הרעש הגדול מדוע אי אפשר לחרז כך.
קדש ורח ץ
כרפס יח ץ
מגיד רחצ ה
מוציא מצ ה
מרור כור ך
שולחן עור ך
צפון בר ך
הלל נרצ ה.
אם כי שעם הלל נרצה [נרצ ה] יש לי בעיה]
היא הנותנת. דווקא ה"נרצה" הזה, שיש לנו "בעיה" אתו, זה עצמו מוכיח לנו, שצדקו המעירים בטענתם, שלכאורה הנכון היה לומר: "רחץ".
שהרי כך הוא הסדר החרוזי של הפיוט הלז:
קדש ורחץ
כרפס יחץ
מגיד רחץ
[וחרוז הסיום:] מוציא מצה
מרור כורך
שולחן עורך
צפון ברך
[וחרוז הסיום:] הלל נרצה
ואחר קריאת ההפטרה נהגו להזכיר נשמות ולברך העוסקים בצרכי צבור... וכן מברכין על העוסקין בצרכי צבור ובצדקה ובגמילות חסדים והמתקנין נר ומעילים או כל דבר לכבוד התורה והעוסקין בתורה וכל זה מנהג טוב והגון והחי יתן אל לבו כמה גדול שכר העוסק בצרכי צבור והעוסק בתורה ובצדקה ובגמילות חסדים וכמה ברכות פוסקין עליו בכל כנסת וכנסת בכל שבת ושבת ואשרי למי שכוונתו לשמים והלך לפניו צדקו וכבוד ה' יאספהו
מעט דבש כתב:שוב מצאתי פשר דבר, בשינוי אות אחת (השמטת אות ו') בנוסח המחזור ויטרי (סימן קצ):
מי שברך אברהם ויצחק וישרא' אבותינו וחסידים הראשונים הוא יברך -
כל קהילות הקדש ואת כל הקהל הזה. הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם וכל אשר להם - מי שתקנו בתי כניסיות לתפילה ומי שבאים לתוכו להתפלל ומי שנותנין נר למאור ויין לקידוש והבדלה ופת לאורחים וצדקה לעניים ומי שמכניסין אורחים בתוך ביתם וכל אותם שעוסקין בצורכי ציבורם -
הק' ישלם שכרם. ויסיר מהן כל מחלה וירפא כל גופותם ויסלח כל עוונותם ויברך עובדי ידיהון בכל זמן ועידן ונאמר אמן.
הנה מבואר, שאין כאן שני דברים "כל קהלות הקודש", וגם "עוסקים בצרכי ציבור",
אלא היא ברכה אחת, מי שעוסק בצרכי ציבור מתוך הקהל הקדוש הזה, או מנשיהם ובניהם.
וממילא מובן ש'הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם' חוזר על כל מי שמפורט ב'מי שברך', שהרי לא מדובר כאן אלא על העוסקים בצרכי ציבור.
חיימקה כתב:מה באמת הפשט "הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה" .... "ומי שבאים בתוכם להתפלל" הרי כשאנו אומרים את כל הקהל הזה, אנחנו מתכוונים שהם פה איתנו בביהכנ"ס.
א"כ מה פשר הכפילות לכאורה "ומי שבאים בתוכם להתפלל"???
לעומקו של דבר כתב:חיימקה כתב:מה באמת הפשט "הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה" .... "ומי שבאים בתוכם להתפלל" הרי כשאנו אומרים את כל הקהל הזה, אנחנו מתכוונים שהם פה איתנו בביהכנ"ס.
א"כ מה פשר הכפילות לכאורה "ומי שבאים בתוכם להתפלל"???
לפי הפירוש הפשוט בגירסא שלפנינו, יש שני מתברכים, הראשונים הקהל הקדוש הנוכח כאן וכל אשר לו
והשניים כל העוסקים בצ"צ וכל המתפללים בבתי כנסיות וכו' בכל מקום שהם
חיימקה כתב:לעומקו של דבר כתב:חיימקה כתב:מה באמת הפשט "הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה" .... "ומי שבאים בתוכם להתפלל" הרי כשאנו אומרים את כל הקהל הזה, אנחנו מתכוונים שהם פה איתנו בביהכנ"ס.
א"כ מה פשר הכפילות לכאורה "ומי שבאים בתוכם להתפלל"???
לפי הפירוש הפשוט בגירסא שלפנינו, יש שני מתברכים, הראשונים הקהל הקדוש הנוכח כאן וכל אשר לו
והשניים כל העוסקים בצ"צ וכל המתפללים בבתי כנסיות וכו' בכל מקום שהם
במילים "עם כל קהילות הקודש" כלול שאר כל הקהל בכל מקום שהוא, הבא לביהכנ"ס. וממילא הדרא קושיא לדוכתא.
לעומקו של דבר כתב:"ונהיה אנחנו וצאצאינו (וצאצאי צאצאינו) וצאצאי כל עמך בית ישראל".
ולכאורה צאצאינו כלול בצאצאי כל עמך בית ישראל, ולמה מפרטים אותם.
"יקום פורקן למרנן ורבנן רישי מתיבתא דייני דבבא רישי כלה ... וכל מאן דעסקין באורייתא". ואם כוללים את כל העוסקים באורייתא, מה התועלת לפרטם באריכות.
שש משזר כתב:לענ"ד היה צ"ל בנוסח 'כתר' אחד משני נוסחאות שלפנינו.
נוסח א':
וקרא זה אל זה ואמר (קדוש קדוש וכו').
ואח"כ: לעומתם משבחים ואומרים (ברוך כבוד וכו').
ואח"כ: ואומרים פעמיים באהבה (שמע ישראל וכו').
נוסח ב':
לעומתם ברוך יאמרו (ברוך כבוד וכו').
ואח"כ: פעמיים באהבה שמע אומרים (שמע ישראל וכו').
אבל אלו שמערבים ואומרים לעומתם משבחים ואומרים ואח"כ פעמים באהבה שמע אומרים, תמיהני עליהם.
סגי נהור כתב:וגם כאן נוסח ספרד החסידי (ובכללו נוסח אדמו"ר הזקן) נאמן לנוסח האשכנזי.
סגי נהור כתב:חסידות סקולען-באבוב פתח תקווה.
סגי נהור כתב:כמובן לא התכוונתי לפגוע באף אחת מהחסידויות הקדושות, וגם איני רואה היכן ראית פגיעה בהם.
לעומקו של דבר כתב:התכוונתי שיש הרבה חסידויות שיש להם אדמו"ר הזקן (כלומר שמכנים בכינוי כזה את אחד מהאדמורים שלהם), כמו קרלין, ראדזמין, בוהוש, חב"ד, סטריקוב, (מחיפוש שעשיתי עכשיו בפורום)
סגי נהור כתב:לעומקו של דבר כתב:התכוונתי שיש הרבה חסידויות שיש להם אדמו"ר הזקן (כלומר שמכנים בכינוי כזה את אחד מהאדמורים שלהם), כמו קרלין, ראדזמין, בוהוש, חב"ד, סטריקוב, (מחיפוש שעשיתי עכשיו בפורום)
עשיתי אף אני חיפוש כזה, ומצאתי שב-68 מתוך 70 התוצאות הראשונות הכוונה היתה לאותו אדם, משום מה.
אבל כמובן אין לי שום בעיה להבהיר למי שלא הבין, שהכוונה היא לרבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשו"ע, שסידר את נוסח הסידור המכונה "סידור אדמו"ר הזקן".
סגי נהור כתב: אין לי שום בעיה להבהיר למי שלא הבין, שהכוונה היא לרבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשו"ע, שסידר את נוסח הסידור המכונה "סידור אדמו"ר הזקן".
אפרקסתא דעניא כתב:סגי נהור כתב: אין לי שום בעיה להבהיר למי שלא הבין, שהכוונה היא לרבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשו"ע, שסידר את נוסח הסידור המכונה "סידור אדמו"ר הזקן".
אתה מתכוון לתניא הראשון או האחרון?
שולחן ערוך לא חיבר ר"י קארו?
לעומקו של דבר כתב:סגי נהור כתב:לעומקו של דבר כתב:התכוונתי שיש הרבה חסידויות שיש להם אדמו"ר הזקן (כלומר שמכנים בכינוי כזה את אחד מהאדמורים שלהם), כמו קרלין, ראדזמין, בוהוש, חב"ד, סטריקוב, (מחיפוש שעשיתי עכשיו בפורום)
עשיתי אף אני חיפוש כזה, ומצאתי שב-68 מתוך 70 התוצאות הראשונות הכוונה היתה לאותו אדם, משום מה.
אבל כמובן אין לי שום בעיה להבהיר למי שלא הבין, שהכוונה היא לרבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשו"ע, שסידר את נוסח הסידור המכונה "סידור אדמו"ר הזקן".
או 'סידור הרב בעל התניא'. או 'סידור הגר"ז'. או 'סידור אדמוה"ז מחב"ד'.
לעומקו של דבר כתב:אפרקסתא דעניא כתב:סגי נהור כתב: אין לי שום בעיה להבהיר למי שלא הבין, שהכוונה היא לרבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשו"ע, שסידר את נוסח הסידור המכונה "סידור אדמו"ר הזקן".
אתה מתכוון לתניא הראשון או האחרון?
שולחן ערוך לא חיבר ר"י קארו?
כשכותבים 'אדמו"ר בעל תניא' או 'אדמו"ר בעל שו"ע' ברור למי מתכוונים.
תולעת ספרים07 כתב:ומעניין לעניין האם ידוע מהו ההיתר של החסידים להתפלל מנחה בערב שבת לאחר קבלת שבת - עד כמה שזכור לי הם מסתמכים על דברי הח"ס שניתן להתנות וכדו' אך האם יתכן הדבר שכולם קיבלו את דברי הח"ס בזה - ובמ"ב טורח מאוד בזה.
לייטנר כתב:הרבי מלובביץ' האחרון כתב בפירושו להגש"פ על המילה 'ורחץ', אם כי נראה לי שהדגש שם היה יותר על האות ו' בסימן.
ורחץ תיבה זו בתוספות וא"ו - למען שיהיו כל התיבות שבסימן זה בני שתי תנועות. ובסי' הרש"ר וקול יעקב איתא רחץ בלא וא"ו, ואולי מנקדים רחץ בשני פתחין.
עוי"ל תוספת הוא"ו להדגיש שצ"ל קדש ואח"כ רחץ אף למי שאין נוהג כן בשאר ימות השנה (וכדעת הט"ז וח"י ר"ס תע"ג), או שאף שרוחץ קודם קדש (כדעת הב"ח שם) חוזר ורוחץ (שמה"ר).
מאבא מארי ז"ל שמעתי ע"ד הסוד לבאר דיוק הוא"ו ועוד שינוי שישנו בשתי תיבות אלו, אשר רק הם נאמרו בלשון ציווי ולא סיפור, כי קדש ורחץ רומזין על ג"ר דחכמה (קדושה) וד"ר דבינה (טהרה, רחיצה) שלא הי' בהם פירוד ושבירה, כי לקחם עתיק לחלקו. משא"כ י"ג בחי' הנשארות מהם. וזהו אשר קדש ורחץ בא בוא"ו החיבור. וגם רק הם באים בלשון ציווי - רמז רמזו לקדש ולרחוץ מהבחי' העליונות את שאר י"ג בחי', הנרמזות בי"ג הסמנים: כרפס כו' נרצה.
רחצה. יש שרצו להגי' רחץ (בשני פתחין), אבל במחזור ויטרי, אבודרהם, פע"ח מ"ח, סי' האריז"ל, סי' שלה, סי' יעבץ וכו' איתא רחצה, וראה בפע"ח טעם הדבר.
זקן ששכח כתב:תולעת ספרים07 כתב:ומעניין לעניין האם ידוע מהו ההיתר של החסידים להתפלל מנחה בערב שבת לאחר קבלת שבת - עד כמה שזכור לי הם מסתמכים על דברי הח"ס שניתן להתנות וכדו' אך האם יתכן הדבר שכולם קיבלו את דברי הח"ס בזה - ובמ"ב טורח מאוד בזה.
מי הם חסידים אלו, ושמא תוכל להפנות למקור כלשהוא המזכיר נוהג זה?
תולעת ספרים07 כתב:ומעניין לעניין האם ידוע מהו ההיתר של החסידים להתפלל מנחה בערב שבת לאחר קבלת שבת - עד כמה שזכור לי הם מסתמכים על דברי הח"ס שניתן להתנות וכדו' אך האם יתכן הדבר שכולם קיבלו את דברי הח"ס בזה - ובמ"ב טורח מאוד בזה.
עתניאל בן קנז כתב:זקן ששכח כתב:תולעת ספרים07 כתב:ומעניין לעניין האם ידוע מהו ההיתר של החסידים להתפלל מנחה בערב שבת לאחר קבלת שבת - עד כמה שזכור לי הם מסתמכים על דברי הח"ס שניתן להתנות וכדו' אך האם יתכן הדבר שכולם קיבלו את דברי הח"ס בזה - ובמ"ב טורח מאוד בזה.
מי הם חסידים אלו, ושמא תוכל להפנות למקור כלשהוא המזכיר נוהג זה?
ראה במשמרת שלום קוידנוב. (לא זוכר הסימן).
שומע ומשמיע כתב:אשכול ארוך. דברו כבר על 'לעולם ועד תשכון תתגדל ותתקדש' בקדושה של שבת?
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים