בגמ' מגילה 'גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות' ויש מגדולי ישראל (אוה"ח הק' בספרו 'ראשון לציון'; בעל הבא"ח בספרו 'בן יהוידע') שביארו שמרדכי ירד מגדולתו משום שלאחר הצלת עם ישראל מרדכי נשאר משנה למלך שמא תבוא עוד צרה, וזה אינו חשוב יותר מתלמוד תורה, ונחלקו הסנהדרין מה הדין במצב של ספק הצלת נפשות.
אמנם כמדומה לי שמצאנו במשך הדורות כמה מחכמי ישראל שהתמנו לתפקיד ציבורי והגנו על ישראל, ולא חששו לביטול תורתם. והרי שלא סברו כשיטה הנ"ל.
שאלתי: האם ידוע לכם על גדולי ישראל שהתמנו לתפקידים בחצרות מלכים, ויכלו להימנע מכך ולא נמנעו , כיון שידעו שבעת הצורך הם יוכלו להציל את ישראל מיד לוחציהם?
[ר' יהוסף הנגיד? הרמב"ם? הר"י אברבנאל?]
אשמח לכל מידע ועזרה בענין (נא לא להתמקד בשאלה העקרונית אלא בשאלה ההסטורית בלבד, כיון שאחרת לא אקבל לבסוף תשובה לשאלתי. על השאלה העקרונית אפשר לפתוח אשכול נוסף).
רוב תודות