מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 15, 2016 11:50 pm

עושה חדשות כתב:
יעקובי כתב:יצויין גם למאמרו של הגר"ד דבליצקי שליט"א בקובץ עץ חיים (באבוב) גליון כ"ב, העוסק בחידושי דינים ופירושים מקוריים בספר ראב"ן שאין להם חבר בשאר ראשונים, יעו"ש. (כגון שבתקופת תמוז וטבת שאין יום ולילה שוין יש לפרוש חצי יום וחצי לילה לפני הוסת, ויעו"ש עוד).

אפשר בבקשה להעלות?

עוד דוגמא לפירוש מקורי של הראב"ן, עבודה זרה סימן שיד -
ונותן טעם בר נותן טעם שרי כדאמר דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח דנו"ט בר נ"ט הן דהקערה נתנה טעם ראשון בדגים כשעלו מן האש לתוכה והדגים טעם שיני הם בכותח


אבקש שוב את המאמר הנ"ל מקובץ עץ חיים.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 16, 2016 9:41 pm

הגהות הרמ"ך הל' מאכ"א פ"ט הכ"ג -
קערה שאכלו בה בשר ובשלו בה דגים אותם הדגים מותר לאוכלן בכותח:
היה לו לפרש דגים שנתבשלו עם הבשר או שעמדו בקדירה עם הבשר מותר לאוכלן בכותח, וכן נראה מההיא דשיפא בצעא שהצעה גופא קבלה טעם מן השיפא ובענין זה חולקים רב ושמואל שהדגים גופם קיבלו טעם הבשר. וכן פירשו כל רבני צרפת ויש להם ראיות הרבה וראיותיהם כתו' בספריהם. וכ"כ רבינו שלמה בסו"פ כל הבשר בקיבה שמלחה עם עורה דקרי לה נ"ט בר נ"ט אי לאו דחענ"נ. וההיא דקדירה שבשלו בה, קלה לתרץ דריחא חשבינן כגוף הדבר ולפיכך אסור פת ודגים שצלאן עם בשר לאכלן בכותח

ולא זכיתי להבין היכן מצא דעה יחידאית ומחודשת זו בדברי כל רבני צרפת.
מה גם שבסוף דבריו הרי סתר א"ע מיניה וביה.
וליבי אומר לי שיש כאן ט"ס.
---
ומצינו בסוג' זו עוד דעה מחודשת המובאת במאירי, (ולע"ע לא מצאתי עוד הסוברים כך).
מאירי חולין קיא: -
יש מי שאומר שלא הותרו דגים אלו לאכלם בגוף החלב אלא בכותח שבדרך זה הם שני טעמים של היתר מתערבים זה בזה אבל כל שיש טעם מצד אחד אפי' הוא שני או שלישי הואיל ויש בו טעם ומתערב עם גוף החלב אסור לא הותר אלא בשאין גוף בשר מצד זה ולא גוף חלב מצד זה אלא טעם מכאן וטעם מכאן וכן כתבוה תלמידי גדולי המפרשים בחדושיהם והדברים נראין להקל על הצדדין שכתבנו

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 27, 2016 12:11 am

מהרש"א חולין קלה.
וליכא לאקשויי דאכתי לימא כשהעמיד והעריך ופדה ואח"כ גזז דיש לומר כיון דהגיזה מחובר עדיין בבהמה לא מהני בה פדייה לבדה דהוה ליה כאילו פדה אבר מבהמה שכולה קדושה דלא מהני וליכא למימר נמי כשפדה כולה דאם כן הויא כחולין לכל דבריה
ועי' מהר"ם ולב אריה.
וכמדומני שזאת דעה מיוחדת במינה שא"א לפדות אבר מבהמה (למה?), האם ידוע אי מי שכתב כך?

עדיאל ברויאר
הודעות: 3007
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ו' מאי 27, 2016 10:23 am

עדיאל ברויאר כתב:כתב בספר האסופות הל' ר"ה (נדפסו בכבוד חכמים עטרת פז, עמ' כב):
"...ותקיעות אינן מעכבות זו את זו. אם שכח ולא תקע ראשונות, יתקע האחרונות ויצא מאותן שתקע. וכן בברכות נמי של כל השנה בפר' קמא בברכות, י"ח ברכות שבכל יום ויום אין מעכבות זו את זו אע"פ שלא בירך הראשונות מברך את האחרונות ויצא מאותן שבירך".


פסק קרוב נמצא בספר הבתים (בית תפילה, בית תפילה, שער ראשון סע' ח [מהד' הרשלר עמ' קסח, מהד' יונגרמן עמ' עד]):
יש מן הגדולים שכתב מי שאינו יודע אלא מקצת ברכות של שמנה עשרה ברכות מתפלל אותן ברכות שיודע, שאין הברכות מעכבות זו את זו. ויש מי שכתב שהברכות מעכבות זו את זו. והראשון נראה עיקר

אמנם בספר האסופות מפורש באדם ששכח לברך אך הוא יודע את הברכות, ואילו בספר הבתים איירי רק במי שאינו יודע.

פי האתון
הודעות: 420
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי פי האתון » א' מאי 29, 2016 11:25 am

שיטת רש"י בפרק במה מדליקין שאין להדליק נר שבת אלא בפתילה מפשתן (ולא מצמר גפן וכו')
לא עברתי על האשכול ואם כבר הוזכר עמכם הסליחה

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 8:46 pm

מאירי נדה ע. -
ויש מעמידין אותה לענין פסק בקירב את אשמו ואף בלא הפקר נכסיו מקריב חטאתו בחטאת העוף מן הספק הואיל ולא מתורת דלות הוא מביאה אלא מתורת ספק והדברים רופפים
וככל הידוע לי זו שיטה יחידאית המתירה להביא חטה"ע הבא על הספק גם לעשיר ובלא הפקר נכסיו, וזה כמובן מסייע את יסוד הגר"ח הידוע דהוי בתורת ודאי.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 8:48 pm

ריטב"א חולין קלו.
טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית. פירשתיה במקומות אחרים, ודעת רבינו שמשון ז"ל דהוא הדין אם היא מצוייצת כל שלשים יום אין מברכין עליה, ולי נראה דלא פטר הכתוב מטעם כסותך אלא בשאינה מצוייצת דכתיב גדילים תעשה לך על כנפי כסותך, וכן עמא דבר, וצ"ע.
ואם לא נפלה כאן ט"ס הרי יש לפנינו חידוש מיוחד במינו, טלית שאולה פטורה מהטלת הציציות, אבל השואל מצוייצת חייב בציציותיה.

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי סעדיה » ב' מאי 30, 2016 8:52 pm

עושה חדשות כתב:ריטב"א חולין קלו.
טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית. פירשתיה במקומות אחרים, ודעת רבינו שמשון ז"ל דהוא הדין אם היא מצוייצת כל שלשים יום אין מברכין עליה, ולי נראה דלא פטר הכתוב מטעם כסותך אלא בשאינה מצוייצת דכתיב גדילים תעשה לך על כנפי כסותך, וכן עמא דבר, וצ"ע.
ואם לא נפלה כאן ט"ס הרי יש לפנינו חידוש מיוחד במינו, טלית שאולה פטורה מהטלת הציציות, אבל השואל מצוייצת חייב בציציותיה.

כבר האריך בשו"ת משכנות יעקב (או"ח סי' ז') להוכיח שכ"ה דעת הרא"ש.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 8:54 pm

רמב"ן דברים יז,ו -
ועל דרך הפשט אמר הגאון רב סעדיה, שנים עדים, או שלשה מקבלי עדות השנים. ואין בכתוב קבלת עדות, רק עדים. אבל כמדומה לי שטעה הגאון בדינו, כי עדות דיני נפשות לא תקובל רק בפני סנהדרין של עשרים ושלשה
ר"ן סנהדרין יז: -
פירש"י ז"ל שנים לדבר בשבעים לשון ואחד שאינו יודע לדבר הלשונות אלא שמבין כל מה שהן אומרים כדי שאלו הג' יוכל' לקבל עדות העדים שיעידו באיזה לשון מן הלשונות ולפי פירושו משמע דב"ד של שלשה יכולין לקבל עדות של דיני נפשות. ואינו במשמע דודאי כל הב"ד הצריכין בגמר דין צריכין הם בקבלת עדות הלכך משמע דכל הב"ד צריכין שידעו לדבר בעי"ן לשון ושכולן יקבלו העדות מדיני נפשות
וע"ע מנ"ח מ' תסד.
האם יש בראש' שכ' מפו' כפי הנראה בדעת רס"ג ורש"י דקבלת עדות בדיני נפשות מהני בפני ג'?

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי סעדיה » ב' מאי 30, 2016 9:07 pm

עושה חדשות כתב:רמב"ן דברים יז,ו -
ועל דרך הפשט אמר הגאון רב סעדיה, שנים עדים, או שלשה מקבלי עדות השנים. ואין בכתוב קבלת עדות, רק עדים. אבל כמדומה לי שטעה הגאון בדינו, כי עדות דיני נפשות לא תקובל רק בפני סנהדרין של עשרים ושלשה
ר"ן סנהדרין יז: -
פירש"י ז"ל שנים לדבר בשבעים לשון ואחד שאינו יודע לדבר הלשונות אלא שמבין כל מה שהן אומרים כדי שאלו הג' יוכל' לקבל עדות העדים שיעידו באיזה לשון מן הלשונות ולפי פירושו משמע דב"ד של שלשה יכולין לקבל עדות של דיני נפשות. ואינו במשמע דודאי כל הב"ד הצריכין בגמר דין צריכין הם בקבלת עדות הלכך משמע דכל הב"ד צריכין שידעו לדבר בעי"ן לשון ושכולן יקבלו העדות מדיני נפשות
וע"ע מנ"ח מ' תסד.
האם יש בראש' שכ' מפו' כפי הנראה בדעת רס"ג ורש"י דקבלת עדות בדיני נפשות מהני בפני ג'?

ושוב ראיתי דרבינו הגאון ז"ל לאו יחידאה הוא בדבר זה ורבים אשר איתו בסברא זו

ספר המצוות לרס"ג (פי' הגריפ"פ) ח"ג עמ' קי"א

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 06, 2016 9:21 pm

יראים סי' רלד -
ונראה לומר דבית השותפים פטור דאמרינן בחולין פ' ראשית הגז [קל"ו א'] דמודה ר' אלעאי דבית השותפים חייב במעקה דאע"ג דכתיב גגך ולא שותפות כתב רחמנא כי יפול הנופל ממנו. וטובא איכא התם בהך שיטתא. ואמרינן אכולהו אמר רב ביבי בר אביי ליתנהו להני כללי פי' דאמר מודה ר' אלעאי לחייב שותפות אלמא ר' אלעאי פוטר בית דין של שותפות מן המעקה. דכי היכי דדריש ר' אלעאי צאנך דראשית הגז למעוטי שותפות הכי דריש גגך ולא שותפות. ובראשית הגז מנלן. דתניא [חולין קל"ה א'] בהמת שותפות חייבת בראשית הגז ור' אלעאי פוטר. וכי היכי דקיי"ל בראשית הגז כר' אלעאי לענין פטור חוץ לארץ דתניא ר' אלעאי אומר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ ואמר רב נחמן בר יצחק עלה קיימא לן כר' אלעאי בראשית הגז ה"נ אית למימר דקיי"ל כר' אלעאי לפטור שותפות בראשית הגז וכי היכי דקיי"ל בראשית הגז לפטור שותפות הכי נמי קיי"ל כותיה לפטור שותפות במעקה דחדא טעמא נינהו כדפרישית ומה שדקדקתי ספק (בית) בידי שיש להשיב לפי שראיתי בני אדם שנמנעו ממצות מעקה ותלו בלא דבר דרשתי גם אני להקל על השותפות ותליתי טעמי בדברי

ואם היראים כתב כך מטעם לימוד זכות, אבל הרשב"א בפסקי חלה כ"כ מדינא,
ז"ל -
ובודאי מדנהוג כר' אלעאי ושבקינן להו לרבנן אלמא הלכתא כוותיה וכיון שכן אף בתרומה וחלה ומתנות כן דאי לא אבא דכולהו תרומה מנא הוה ילפינן לחומרא כדאמרן, ואם כן עיסת השותפין אפי' השותפין שותפין ישראלים פטורים מן החלה ואפי' יש בשל כל אחד ואחד כדי שיעור וכל שכן שותפות דגוי, וליכא למימר דדוקא בראשית הגז הוא דהלכתא כותיה אבל בתרומה וחלה ומתנות לא והיינו דאמרינן בפרק הזרוע (שם קל"ב ב') רבא קניס אטמא רב נחמן קניס גלימא ורב חסדא משמית כל כהנא דלא יהיב מתנתא ואף על גב דכל הני בחוצה לארץ הוו ואילו לר' אלעאי דיליף נתינה נתינה מתרומה אף המתנות אינן נוהגות בחוץ לארץ כתרומה, לא היא דעל כרחיך כיון דקיימא לן כר' אלעאי בראשית הגז אף במתנות חלה ותרומה כן דאי אפשר לזכות שטרי לבי תרי דהא בהא תליא דכולהו ילפינן נתינה מראשית הגז ורב חסדא ורב נחמן ורבא בבבל היו שנהגו שם חכמים התרומה מפני שהיו רגילין שם אנשי ארץ ישראל וכן עמון ומואב וכל שהתרומה נוהגת שם אף המתנות כן ומדבריהם אבל של שותפות שאפילו בארץ פטורה אליבא דר' אלעאי וקיימא לן כוותיה הרי זו פטורה ...

ולית דחייש ליה אפילו לחומרא להיזהר מלהפריש משל שותפין על של יחיד...

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 19, 2016 9:20 pm

שיטה מחודשת ומקורית, של רבינו משולם ב"ר יעקב מלוניל, רבו של הראב"ד.
בדין אין מבטלין איסור לכתחילה, אם עבר אדם וביטל במזיד, הדבר נאסר על כל העולם, ולא רק על מי שביטל או על מי שביטלו בשבילו.
וכך נדפס בתשו"פ להראב"ד סי' קז -
וא"ת באלו שאמרנו שכולם מבטלים ומערבים איסור משהו לכתחלה הם נאמר עליהם כי תבשילם וכליהם לא יהא לנו אסור אלא להם שהן עושים (דאיסור) [האיסור], אבל לנו כיון דאיסור משהו דאיעבד מותר נחשוב לנו כדיעבד ויהיו מותרין לנו מידי דהוה (למיבשל) [למבשל] בשבת במזיד דאסור לו ולאחרים מותר? דבר זה רחוק מן הדעת הוא מפני כמה דברים חדא דמבשל בשבת המאכל כשר הוא לאכול וקנסא [הוא] דקנסינן ליה, והני שמערבין איסור משהו לכתחלה מאכל איסור הוא, כי כן גזירה דרבנן דאיסור משהו דאיעבד מבוטל הוא עם היתרא, ולכתחלה אין מבטלים איסור, כי המערב במזיד לכתחלה איסור משהו בכמה מאות דהיתרא אותה איסורא אינה בטלה והכל אסור. וכיון שהמאכל אסור לכל ישראל חמור /אמור/, ומי שרוצה (להיתיר') לאסור למערב המאכל ולהתירו לאחרים יש לנו להביא ראיה כי אותה הדומיא שמדמהו למבשל בשבת רעועה היא בעינינו, הילכך יש לנו להרחיק מכל המפקפקים והמקלים מכליהם ומתשמישן ... אבל בזה שבישל ישראל שעשה בו ישראל איסורא שבשלו בכלים שאינן כשרים ודאי אותו ישראל לכתחלה עבד דכיון שאינו לומד לדקדק בניקור הבשר בחלב ודם ומליחת הבשר וכל דקדוקי הבשר (מאכלין) [והמאכלין] אף על פי שלדעתו הוא עושה כשורה כיון שאנו יודעים בו שאינו עושה יפה ואינו רוצה (ללמד) [ללמוד] ממופלא שבעירו כמ"ש כי יפלא ממך דבר וכו' ודאי מזיד הוא כשאינו לומד מן המופלא, וכל המאכלין שעושה בכליו אסורין הן, דאע"ג דנ"ט [לפגם] כיון שהוא עושה לכתחלה הא אמרינן דנ"ט לפגם לכתחלה אסור, וכיון שאסור לו אסור לכל ישראל, כי כשם שאין לנו לבשל בכליהם לכתחלה כך אין לנו לאכול ממה שהם מבשלין בכליהם לכתחלה, וכבר אמרנו שכל מה שהם מבשלים לכתחלה הם. ואם יקח אחד מישראל קדרה מן הגוי (ויבישל) [ויבשל] בו לכתחלה שאסור לכל ישראל לאכול מאותו מאכל, כן נמי מתוך שברור לנו שאין עושים כמשפט כשם שלא (נתבשל) [נבשל] /לכתחלה/ כתחלה בכלים שלהם כך אין לנו לאכול ממה שבשלו בכליהם לכתחלה. וכבר אמרנו כיון שאינם רוצים ללמד ממופלא שבעירם ואינם מדקדקים לכתחלה הם, ואין לנו לאכול משמנם ומבשרם ומכל מה שמבשלים לכתחלה בכליהם ...

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 19, 2016 9:48 pm

מאירי מו"ק יד:
שמא תאמר היאך דנין דיני נפשות במועד והרי סנהדרין שהרגו אין טועמין כל אותו היום כמו שיתבאר במקומו מלא תאכלו על הדם ותענית הבא מצד מרירות אסור במועד כמו שביארנו במקומו והוא שאמרו כאן והא קא מימנע משמחת יום טוב ואם אתה אומר כן בגמר דינו לבד ולא שיהרוגו הרי משיגמר דינו אין משהין אותו שאין מענין את דינו אפשר שנושאין ונותנין ביום אחד ובקר של מחרתו מעיינין בדין היאך יגמרוהו עד שיסכימו בעצמם היאך הוא ראוי לגמור אחר שנשאו ונתנו בו מאתמול שהרי משא ומתן של חובה צריך הלנת דין לפני גמר דין וגומרין אותו בינם לבין עצמם שלא מדרך גמר דין ואח"כ הולכין ואוכלין שלא נאסרה להם אכילה קודם ההריגה אלא לאחריה ומ"מ אין שותין באכילתם אלא מים שהרי גמר דין שעתידין לעשות הוראה היא ושתוי אל יורה כמו שיתבאר במקומו ולערב באין וגומרין את הדין שאין דנין אלא ביום ומוציאין אותו למקום הריגתו וגדולי המחברים כתבו בזו שתיה בסתם ושמא דעתם שמאחר שגמרו את הדין בדעתם אין ספור הגמר דין קרוי הוראה ואין לדחות סוגיא זו שאמרה בפירוש ושתו מיא ואף על פי שבשאר ימות השנה אסור לעשות כן במועד התירו שלא להתענות ויש לפקפק לדחות סוגיא זו מצד שאין עשה של עצרת תהיה לכם והוא האוסר בתענית דוחה לאו של לא תאכלו על הדם האוסר באכילת סנהדרין ולדעת זה דנין במועד ומתעני' ולא יראה כן אלא שיש לי בה סעד מצד אחר לומר שתענית זה אינו תענית של מרירות ליאסר במועד אלא לכונת תשובה והתעוררות על שמא מתוך התרשלותם ובטול תוכחתם נזקים רבים וגדולה מזו שהרי תענית זה מצד מצות התורה הוא רבוץ עליהם והיאך יאסרו בה

כמדומני שהמאירי מזכה כאן לרמב"ם שיטה מחודשת.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 19, 2016 10:03 pm

עוד יחידאי, קרית ספר הל' מאכ"א פ"ט -
בשר וחלב שנתבשלו ביחד ונתנו טעם זה לזה, הבשר אסורה ולוקה עליה מן התורה, דהא נתערב גוף החלב בבשר ויהב בה טעמא ולא בטיל אפילו באלף מדאוריתא ... והחלב אסורה מן התורה ואינו לוקה עליה, דהא לית בה אלא טעם בשר ולא ממשות, ואיסורא מדאוריתא מיהא נראה דאית בה אפילו לדעת רש"י ז"ל דקאמר דבעלמא טעם כעיקר לאו דאוריתא, דהתם היינו טעמא דכיון דלית בה ממשות איסור בטיל מדאוריתא אפילו מין בשאינו מינו אף על גב דאית ביה טעמא, אבל הכא כיון דאית ביה טעמא ודרך עירוב שניהם אסרה תורה אסיר מדאוריתא, ולר"ת דסבר דבעלמא טעם כעיקר מן התורה הכא דהוי מין בשאינו מינו ועירוב שניהם אסרה תורה מלקא נמי לקי, וטעמו ולא ממשו דמייתי תלמודא עלה דמתני' דטפת חלב שנפלה על החתיכה וכו', דמשמע דאפילו בבשר שיש בה טעם חלב הויא טעמו ולא ממשו, לא היא דבבשר ממשות חלב נמי אית בה, ולא בעי למילף איסור טעמו ולא ממשו דאוריתא אלא משום חלב גופה דמשמע נמי ממתני' דאסירא אף על גב דלית בה אלא טעמו של בשר ולא ממשו כדכתבי'

וצ"ע.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3007
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' יוני 19, 2016 10:17 pm

דעת ר' משולם שאין מברכים על הדלקת נר שבת. כמדומני דעת יחיד.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 20, 2016 8:48 pm

ראבי"ה סי' תתקעז - מין במינו במשהו דלכולי עלמא הוא דרבנן אפילו גבי חמץ בפסח,
ובהערות מהגרד"ל במהד' רד"ד הביא דס"ד כן באיסור משהו להראב"ד, דלא אסר ר"י מב"מ במשהו אלא בקדשים, אבל בחולין מודה דאינו אוסר אלא מדרבנן.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יוני 28, 2016 10:06 pm

כמה "יחידאיות" שנזדמנו לי בלימוד הלכות טבילת כלים:

פסקי הרי"ד בע"ז עה: מטבילן והן טהורין, פי' לא שתעכב הטבילה שלא ישתמש בו עד שיטבילנו, שאינה אלא מצוה מדרבנן, ואינה להוציא הכלי מידי איסורו, וכבר פליג ע"ז נכדו הריא"ז בפסקיו שם.
וכן מצינו ג"כ בשו"ת מהר"ח או"ז שיטה מעין זו להתיר את ההשתמשות בכלי שאינו טבול, עי"ש סי' סא,סג. (התשובות הללו אינם ממהר"ח).
ואמנם כבר הבאתי לעיל להעיר (בשם הגר"ח בחו"ב) דמהא דס"ד בגמ' דבעו הערב שמש, ע"כ דאסרי' להשתמש בכלי עד שייטהר בטבילה, וכן מוכרח שהאיסור הזה הוא מדאו', (אם טבילת כלים דאו'), ולא כמו שנקטו האחרו' דהאי איסור השתמשות אינו אלא מדרבנן. ומאידך הרי בישועות יעקב הוכיח מהא דס"ד להצריך הזאה שלישי ושביעי ומאידך חיוב הגעלה אינו אלא בבן יומו, דאין איסור השתמשות מדאו' קודם הטהרה, וצ"ע.

---

ז"ל האו"ז סי' רצב - ונפח ישראל שעשה כלי מתכות לעצמו מספקא לי אם צריכין טבילה אם לאו. ונראה בעיני מדקאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בלקוחין. למעוטי שעשאו בעצמו וכמעשה שהיה. מדקאמר תרתי ש"מ דה"ק לא שנו אלא בלקוחין למעוטי שעשאן בעצמו. וכמעשה שהיה שהיו חלוטין להן למעוטי שאולין. דאי לא אתא אלא למעוטי שאולין בלבד. למה לי דנקט לקוחין וכמעשה שהיה. לימא לא שנו אלא כמעשה שהיה שהיו חולטין ולמעוטי שאולין. אבל השתא דנקט תרתי ודאי ה"ק לא שנו אלא לקוחין. למעוטי שעשאן בעצמו וכמעשה שהיו חלוטין בידו למעוטי שאולין. ושוב ראיתי שכך כתב מו' רבינו אבי העזרי זצ"ל שאם עשאן ישראל בעצמו שאין צריכין טבילה,
והב"י הביא הדברים בקיצור מתוך ד' הג"א, ופי' דהנידון היה כשקנה את גולמי המתכת מן הגוי, אבל בלש' האו"ז הנ"ל הרי נראה להדיא דנסתפק להצריך טבילה לכל כלי חדש אף שלא נלקח מן הגוי כלל, וצ"ע.

ואמנם האו"ז לעיל מינה שם בסי' רפט ביטל את המנהג שהיו טובלים כלים ישנים שהגעליו לפסח, וכ' ע"ז בשם רשב"ם - ואותן המטבלין כליהם בפסח שטות הוא בידם, ועי' בדבריו גם בהל' פסחים סי' רנו.

---

ובאמת מצינו מן הראש' שהסכימו למנהג לטבול כלים שהוגעלו לפסח.
ראבי"ה סי' תסד - במגנצא נוהגין בפסח להטביל כליהם אחרי ההגעלה והליבון ואפילו כלי עץ. וכן כתב זקיני, וא[מר כי] דברים המותרים ואחרים נהגו ב[הן] איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם. ובקולוניא לא נהגו כך. ונראה דאגב כלי גוים של מתכות הנהיגו בכולם.
ובהג' ר"פ על סמ"ק מ' קצט כתב - כלי עץ וכלי מתכות לצורך הפסח מטבילין אותו בנהר אף על פי שאין ראיה מן התלמוד כך כתב ה"ר משה כהן אשכנזי.
ויש גם שיטה אמצעית, ז"ל לקט יושר - וטבילה אחר הלבון לענין פסח כגון שפוד צריך טבילה בלא ברכה, או טובל עם שאר כלים הצריכים ברכה. אבל דבר שצריך הגעלה אין צריך טבילה לענין פסח, וצ"ע.
ועי' עוד מקורות באנצ"ת "טבילת כלים" הערה 72 ומסביב, ובספרו של הרב צבי כהן "טבילת כלים" עמוד מד.
למה אין את ספריו באוצר?

---

שם באו"ז סי' רצג - ולא ידענא כלים חדשים שלא נשתמש בהן גוי ולקחן ישר' ממנו ולא הטבילם ונשתמש בהם בדיעבד. ולא ידענא אי שרי אי אסיר, צד חדש, לאסור את מה שהשתמשו בכלי שאינו טבול בדיעבד.

---

טעם מחודש של המהרש"ל לפטור סכין שחיטה מטבילה, ז"ל ביש"ש חולין פ"א - סכין של שחיטה לא בעי טבילה, מדלא קאמר כגון שליבנה ומטבילה, כדאמרינן סוף אלילים, (שם, ע"ה ע"ב) מגעילן ומטבילן והן טהורים, ועוד דכלי סעודה כתובים בפרשה, וסכין של שחיטה לא כלי סעודה הוא, דהא אפי' צונן אסור לחתוך בו, אם לא בהדחה ע"כ, ובתשב"ץ (סימן שכ"ו) מצריך טבילה, על כן יש מחמירין להטבילן עם שאר כלים. ולי נראה דלא בעי טבילה, דדוקא כלים בעי טבילה, אבל סכין של שחיטה לא דין כלי עליו, דלכ"ע לא בעינן כלי בשחיטת חולין, ומותר לשחוט בקרומית של קנה, אפי' אינו מתוקן ומשופה כמו כלי.

---

יש עוד כמה חידושים מקוריים של ה"איסור והיתר הארוך", חלקם הובאו בפוס' וחלקם לא, (כלי שהיה משכון ואח"כ קנהו לא מהני טבילה ראשונה שלא נעשית אדעתא דהכי, ישראל שקנה מגוי ומשתמש לקלפים ושאל ממנו ישראל אחר לצורך אכילה חייב, וכו'), וכאן שבת קולמוסי לע"ע.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 29, 2016 11:12 pm

עושה חדשות כתב:...אלא דהחו"ב הק' בזה מגמ' מפו' דס"ד דבעי הערב שמש, ואם אין איסור השתמשות אלא רק חובת טבילה, מאי ס"ד דבעי הערב שמש...

עושה חדשות כתב:ואמנם כבר הבאתי לעיל להעיר (בשם הגר"ח בחו"ב) דמהא דס"ד בגמ' דבעו הערב שמש, ע"כ דאסרי' להשתמש בכלי עד שייטהר בטבילה, וכן מוכרח שהאיסור הזה הוא מדאו', (אם טבילת כלים דאו'), ולא כמו שנקטו האחרו' דהאי איסור השתמשות אינו אלא מדרבנן.

אכן, הערה אלימתא היא, להוכיח מד' הגמ' עצמה נגד כמה ראש' ואחרו' שדנו להתיר מדאו' את ההשתמשות בכלי לא טבול.

ולגודל הדחק אכתוב בס"ד איזה תירוץ-
הנה כבר ציינתי במקו"א viewtopic.php?f=17&t=24062&p=280131&hilit#p280131 כמה ראש' שכתבו שהאוכל שהיה בכלי שאינו טבול אינו נאסר ואילו בכלי שלא הוגעל נאסר (אפי' אם טעם לאו כעיקר), כי הראוי לטבילה אין טבילה מעכבת בו, עי"ש.
וא"כ י"ל דלהס"ד דבעי' הערב שמש באמת אף טהרת הטבילה מעכבת בו, והאוכל הנמצא בכלים אלו ייאסר כמו אוכל הנמצא בכלי שלא הוגעל.

ראה זה חדש!

ואציין בקצרה מש"כ האו"ש בפ"ט ממאכ"א על סברת הרא"ה הנ"ל "כמה עמומה שמועה זו ביד רבינו לחדש מסברא דראוי לטבילה בעי", אבל הרא"ה שם סיכם דבריו וכתב "זו היא שיטת מורי רבנו משה ז"ל וזיוה מבהיק ועליה ראוי לסמוך ולעשות מעשה לכתחילה"...

ויש להציע עוד תירוץ-
הנה בכנה"ג כ' דגם שואל מגוי אף דאינו חייב בטבילה, מ"מ מכוער הדבר עי"ש. וא"כ אולי זה הנפק"מ בהערב שמש, ודו"ק.


וכיון שהזכרתי דעות יחידאיות בעניני טבילת כלים, אציין שוב להודעה לעיל בה הבאתי את שי' הראבי"ה המחודשת עד למאד, (ודבריו נעתקו כלשונם בהגה"מ ובס' האסופות). viewtopic.php?f=7&t=24208&p=247631&hilit#p247631
מי יתן ואזכה להבין דברים אלו כראוי.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יוני 30, 2016 10:25 pm

ספר העקידה שער מו -
אמנם לפי משמעות פשוטן של דברים, יאמר, שאפילו הרוצח הנמסר למיתת בית דין, אם נזדמן לו הענין ההוא פתאום, ובחמתו אשר בערה בו קבל ההתראה, ובפתע הכה, שזה אם נמלט למזבח מזבח קולטו, כי יש לו עדין שום טענה שלא היה במתון המחשבה והמתק העצה. אמנם אם היה צדוהו ואורב בערמה ועצה חמוצה, אז אין לו שום טענה, ואפילו מזבח אינו קולטו, כי חשב מחשבות לשפוך דם נקי, והוא יותר רע מהחיות המזיקות. ולפי זה הוא ענין גדול שנתחדש בדיוק הכתוב הזה
עי"ש המשך דבריו באריכות.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2351
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' יולי 01, 2016 1:18 am

דעת הערוך השולחן בעניין קדושת ספרים מודפסים, כמדומ' יחידאה.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 08, 2016 3:53 pm

איסור והיתר הארוך לב,יב -
אבל הקדירה עצמה ודאי אסור לכתחילה לעולם אפי' לאחר שעבר עליה מע"ל. מאחר שלא נתבטל בה האיסור כגון שהרתיח בה יין ונפל בה חלב או נבילה וכה"ג אעפ"י שהיין מותר הקדירה מיהא אסור. ואפי' לתבשיל שזה האיסור נותן בו טל"פ דהא לא שרינן שום נטל"פ בין במאכל בין בכלי כ"א בדיעבד וכמו שגזרי' בכלי שאין ב"י אטו כלי ב"י כך יש לגזור בהא בכלי איסור הנטל"פ אטו הנטל"ש. ועוד דיש לחוש שמא יבשל בה דבר שהאיסור נותן בו טל"ש ובתוך מע"ל אסור המאכל אפי' בדיעבד אם בשל בה דבר שהאיסור נותן בו טל"ש דהא בלעה מיהו טעם חלב ובמאכל השני נטל"ש

ודבריו הובאו בפוס', אלא שמדבריהם מבו' ש'אחזו' רק את הטעם השני, ואילו סברתו הראשונה לגזור בכל נטל"פ אטו נטל"ש, נשארה בגדר שיטה יחידאית.

יתר ע"כ מצינו בראבי"ה דעה מחודשת, ולשיטתו כל נטל"פ אסור לכתחילה מדאו', ואף נבילה שאינה ראויה לגר לא נתמעטה אלא למלקות, אבל אסורה מדאו'. ז"ל בסי' תסד -
וגם פליאה שלא אמרה התורה תקנה לכלי חרס להשהותן עד למחרת, שיהא נותן טעם לפגם. וכן יש לשאול אקרא דכתיב וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר. ושמא מדאורייתא הוא הא דאמרינן אין מבטלין איסור לכתחלה. ואף אם מדרבנן הוא הא דאמרינן אין מבטלין איסור, הכא לאו ביטול ברוב איכא, שיש קדירות עבות שראוים לתת טעם בכל אשר מתבשל בחללו, ונותן טעם לפגם לכתחלה אסור מן התורה. והכי מתפרש המקרא לא תאכלו כל נבלה, שאינה ראויה לגר אינה קרויה נבלה, שאינה ראויה ללקות עליה את המתרים בו ואוכלה לכתחלה, ואע"ג דאיסורא קא עביד. וכיון שאינה לוקה אלכתחילה בדיעבד מותר. וכיון דלכתחלה אסור, כלי חרס אין להם תקנה, ושאר כלים יש להם תקנה בליבון או בהגעלה

וצ"ע.

בברכה המשולשת
הודעות: 10371
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ש' יולי 09, 2016 10:41 pm

לגבי נטל"פ, כתבתי בס"ד בספרי (הקודם) כך:
משמעותית עוד יותר היא השמטת מנהג כל רבותיו של רבינו הרקח בשפירא ובמגנצא שלא להתיר נותן טעם לפגם בדיעבד למעשה, אלא רק להלכה, עליו העיד רבינו הרקח בכ"י מעש"ר, מס"ד 90, עמ' 103ב, שורות 17 – 34 (ובמקבילה הזהה בפסה"ל עמ' ט, ויעויין עמנואל, ראב"ה, עמ' 27). לעומת זאת, בספר רקח אין רמז להנהגה זו (יעויין: סי' תמ"ד, עמ' רצח; סי' תנ"ח, עמ' שב; סי' תס"א, עמ' שג; סוף סי' תס"ט, עמ' שט-שי; סי' תע"ד-תע"ה, עמ' שיב-שיג; סי' תפ"ז, עמ' שכא). יצוין, כי הנהגה דומה, שלא להתיר בפועל על סמך נטל"פ בלבד אלא רק עם סניפי היתר נוספים, למרות שמן הדין נטל"פ מותר בדיעבד, נזכרת גם במקור אשכנזי אחר בן התקופה. זאת, בצירוף הצעת הסבר שאין אנו בקיאים בהגדרת המושג "דבר חריף", שבו אין היתר נטל"פ, ולכן אין להתיר רק על-בסיס נטל"פ (תו"פ, סימן ל"ח, עמ' 73, ייתכן שמחברו הוא רבינו שמחה משפירא). ייתכן אולי להציע הסבר אחר, שהחכמים סברו כדעת ר' אב"ן שאין להתיר נטל"פ אלא על-פי טעימת נחתום גוי המסיח לפי תומו (אב"ן העזר, סי' שי"ג-שי"ד, עמ' 144 – 145. בכ"י וולפנביטל: עמ' 418 בעימוד שמשמאל לימין), ומכיוון שבדיקה זו אינה מצויה ושכיחה, החמירו כגדר וסייג לאסור תמיד. בהקשר זה, יש להדגיש כי בעוד שעצם ההכרעה שנטל"פ מותר מפורשת בתשובה מפורטת של רבינו יצחק ב"ר יהודה (תחצו"ל, סימן ה, עמ' 3, וללא שם המשיב במעה"ג, סימן י"ד, עמ' 8 – 9), הרי שהשאלה "וששאלתם בנותן טעם לפגם", כמו גם הפירוט שבתשובה, מלמדים על כך שההכרעה ההלכתית בנושא זה לא הייתה ברורה. מעדותו של ריבר"י לגבי מנהג העם להחמיר בנושא נטל"פ בגיעולי גויים, ניתן להסיק כי בנושא נטל"פ באיסורים אחרים אין מנהג ברור. הכרעה דומה לזו של ר"י בר"י נמצאת במקורות נוספים מתורת חכמי אשכנז הראשונים, וגם במקורות אלו ניכר סיוג מסוים מיישום הדין הלכה למעשה (יעויין במיוחד תחצו"ל, סימן ע"ה, עמ' מד, ומשם בתשו"ר, סימן שפ"א, עמ' 376). ייתכן, אפוא, שזהו המקור הראשוני לשניות בין ההיתר על-פי ההלכה והנוהג שלא להסתמך על היתר זה (לגמרי או לחצאין). יצוין, כי גם רבינו יב"ק משפירא כתב בספרו כדבר פשוט שנטל"פ מותר בדיעבד (יחתו"א, עמ' רפב-רפג, ערך רב חייא בר יצחק שהיה בימי רבינא), למרות שראב"ה העיד עליו כי בפועל החמיר גם בדיעבד.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 11, 2016 12:37 am

דעת הלבוש, בשו"ת מהר"ם מלובלין סימן קכג, ש"גט מאהבה" מגרש את האשה מבעלה אבל אינו מתירה לעלמא.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 13, 2016 12:17 am

עושה חדשות כתב:עוד מצינו בבעה"ת עה"ת פ' צו תירוץ בשם ר"ת למה כלי חרס ישבר ולא יבשלו בו למחרת בהיתר דנטל"פ, ז"ל פי' הריב"א:
וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר. תימ' הרי נותן טעם לפגם מותר. ותירץ ר"ת שבקדשים למשחה לשון רבוי לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים בלא שום נתינת טעם בעולם.

האם מובא דין כזה שא"א לבשל קדשים בקדירות ישנות?

התי' הנ"ל, (המובא בכמה מבעה"ת עה"ת שם), מוזכר ברמז גם במאירי שלהי ע"ז, ז"ל
ואף על פי שלענין גיעולי גוים לא אסרה תורה אלא בת יומה בקדשים פרשו קדמונינו שנאסר ואין פגם הטעם מעלה ומוריד בו אדרבא פגמו הוא טעם איסורו שהתורה הקפידה על אכילת קדשים שלא תהא במיאוס.

את מי המאירי רגיל לכנות בשם "קדמונינו"?

=======

ואם כבר מאירי, אז עוד אחד.
ז"ל בב"ב קכח:
המוציא שטר חוב על חברו מלוה אומר לא נפרעתי כלום ותובע מנה ולוה אומר פרעתי מחצה ומודה בחמשים והעדים מעידים שפרע כלו והרי שאלו היו העדים מכוונים עם הנתבע היה הנתבע פטור ונותן מה שהודה בלא שבועה ונפטר ואלו לא היו שם עדים כלל היה הנתבע חייב לפרוע כתביעת המלוה ואין שבועה מפקיעתו שאין שבועת מודה מקצת לנתבע בשטר אבל בזו הדין משתנה מדרכו ודנין בו כן שישבע הלוה שבועת התורה שמחצה פרע כדין מודה מקצת שהשטר כבר נתבטל בעדות העדים וגובה מקצת האחרים מנכסים בני חורין אבל לא מן המשועבדים שהלקוחות על עדות העדים סמכו וכגון שהעדים אינן נוגעין בדבר מצד הלקוחות ויש שואלין אחר שהודאת בעל דין כמאה עדים הוכחשו העדים ונשאר השטר בחזקתו כמי שאין שם עדים כלל עד שדחקו לומר שאין מעידין אלא על מנה סתם ולא על פרעון חוב זה ואלו טען המלוה שמצד אחר קבלם היה גובה מנכסים משועבדים אלא שהוא מודה שלא נתחייב לו מצד אחר ומ"מ אין הלוה מכחיש העדים שלא על פרעון שטר חוב זה העידו וגדולי המפרשים תירצו שאלו אמר הלוה מחצה פרעתי ולא יותר ודאי הוכחשו אבל פרעתי מחצה לבד אינה הכחשה כאדם שאומר עד כאן זכורני שפרעתי והעדים נזכרים ביתר הימנו ואף הם חוזרים ושואלים לעצמם אחר שאינם מוכחשים כלל למה הלוה צריך שבועה כלל והרי העדים מעידים שפרע חמשים שהרי חמשים בכלל מנה ומפרשים שאין הדבר ברור אם היא הכחשה אם לאו ולענין לקוחות אתה דן לומר שאינה הכחשה ולענין עצמו אתה דן לומר שהיא הכחשה קצת חכמי הצרפתים תרצו שעדות העדים בטל על ידי הודאתו והשטר ע"י עדים ואין הדבר נשאר אלא על פי הודאתו ואפילו הוכחשו העדים לגמרי כגון שהם העידו על פירעון שטר זה ושבפעם אחת פרעו כלו הדין כך וחכמי ההר תירצו בה שאם אמרו הודאת בעל דין כמאה עדים לחייב את עצמו לא אמרו לדון את העדים כמוכחשים שאין שנים מוכחשים על פי אחד ועדותם לא זזה ממקומה אלא שאין בנו כח לפטור את זה בעדותם אחר שהוא מחייב את עצמו ועוד שבמה שהודה אין לעדותם שם עדות שאין עדות אלא הבאה על ידי כפירת בעל דין ואם כן אין עדות אלא במחצה האחר והרי אינם מוכחשים בו ומ"מ נפגם השטר וחזר לדין מלוה על פה ולמודה מקצת והוא הענין שהוא נשבע שאין אומרין שלא להשבע על כח שטר שהרי כפירת שעבוד קרקעות היא אלא בשטר שיש בו כח שטר

קושיא נפלאה היא, (וכידוע האחרו' הק' כעי"ז גבי האומר לא לויתי ובא עדים שלווה ופרע דמחייבי' ליה מדין כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי), אבל התירוצים טעונים הרבה העמקה. ואין לך יחידאיות גדולה מזו.
למי כוונתו "חכמי ההר"?

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 13, 2016 12:21 am

גם בתוס' על הדף ישנם (לפעמים) חידושים בלתי נתפסים כמעט...
תוס' בעירובין צג:
גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין וכו' וצ"ע לענין שבת אם יש תל ברה"ר גבוה חמשה ורחב ארבעה ועל גביו עשו מחיצה חמשה שהזורק מרה"ר לתוכו חייב ומתוכו לרה"ר פטור

ומצינו דומה לזה (רה"י לחצאין) גם בתורי"ד שם פד:
וצע"ג.

(בספר כתבי בית ישראל יש בזה מאמר חידו"ת מהג"ר מיכל פיין, דברים נפלאים).

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יולי 21, 2016 8:41 pm

הכי אמר רב נטרונאי גאון: {וששאלתם בשביל} עבד שברח ואכל גיעולי גוים ושתה יין נסך, או שנשבה ואכל ושתה לרצונו, וחזר בו. {כך ראינו}: מקובל הוא ואין צריך מלקות, לא ישראל הוא שאיפשר להלקותו על (עבירה) [עבירות] שעבר, דעבד כבהמה דמי - כל זמן שהוא תחת רבו חייב להנהיגו בכל מצות (ושבתות שנוהגי') [ושביתות שנוהגות] בעבדים, כשם שחייב אדם במצות בהמתו, וכיון שברח אינו מחוייב, וכל שכן כשנשבה חוזר בו, ועכשיו שחזר בו חזר למצותו כשאר עבדים. וכן עבד שמלו רבו והטיפו ממנו דם ברית וחזר לגיותו ומכרו, ואחר כך חזר ישראל ולקחו, אין צריך טבילה ולא להלקותו, דכיון דהטבילו רבו ראשון והכניסו בעול שבת ובעול מצות, אף על פי שחזר לגיותו ועכשיו חזר בו, חוזר למצותו כשאר עבדים.

ואולי זה מתאים עם תשובת רב שר שלום גאון -
ואחר שעלה מטבילתו רבו מברך עליו אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה מפני שהעבד אין צריך לאותה טבילה ורבו הוא שצריך לו לאפות ולבשל וליגע ביינו ולהשקותו ולשחוט לו לכשימול ויטבול ואם אין מטבילו אסור בכל המאכלות האלו הילכך טבילה צורך אדון היא.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יולי 24, 2016 1:52 pm

מחזור ויטרי סי' תקיז -
ועורות נבילות טהורות מותרות. אף על פי שלא נשחטו. ויש ספרים קדמונים שמצריכין שחיטה. ולא היא. דתניא אין חוששין שמא עורות לבובים הם. ואפילו להידור מצוה לא צריך. דהא הרגו מלך דעדיף מאיספקלטור
וזכורני שהאריך בזה רש"ל ב'שקיעין'.

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי סעדיה » ד' יולי 27, 2016 7:36 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:...אלא דהחו"ב הק' בזה מגמ' מפו' דס"ד דבעי הערב שמש, ואם אין איסור השתמשות אלא רק חובת טבילה, מאי ס"ד דבעי הערב שמש...

עושה חדשות כתב:ואמנם כבר הבאתי לעיל להעיר (בשם הגר"ח בחו"ב) דמהא דס"ד בגמ' דבעו הערב שמש, ע"כ דאסרי' להשתמש בכלי עד שייטהר בטבילה, וכן מוכרח שהאיסור הזה הוא מדאו', (אם טבילת כלים דאו'), ולא כמו שנקטו האחרו' דהאי איסור השתמשות אינו אלא מדרבנן.

אכן, הערה אלימתא היא, להוכיח מד' הגמ' עצמה נגד כמה ראש' ואחרו' שדנו להתיר מדאו' את ההשתמשות בכלי לא טבול.

אולי י"ל (עפ"י חקירת כת"ר באשכול אחר) דנפק"מ אי מותר להטביל כלי ולשים אותו על מטוס ההולך בכיוון השמש ולא יהיה לו הערב שמש.

איש טלז
הודעות: 556
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי איש טלז » ה' יולי 28, 2016 11:09 pm

שיטת המשפטי שבועות דנאמן אדם לטעון פרעתי נגד שטר, באומר פרעתי בפני פלוני ופלוני והלכו למדינת הים [דומיא דאומר אל תפרעני אלא בעדים שנאמן לומר כן]

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 29, 2016 1:33 am

נראה לי שדבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ, אבל תמכתי יתידותי על כך שהאשכול הזה אינו מאתגר את עמי הארץ, והם עסוקים בדברים אחרים...

הגהות מימוניות הל' תפילה פי"ג (ודברי הראב"ן נמצאים לפנינו בשו"ת בתחיה"ס סי' פח) -
כתב ר"נ שמצא בספרו של ראב"ן לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור נ"ל דביחיד הדר בכרך שאין לו י' לקרות בתורה איירי דצריך לכוין השעה שהציבור קורין בב"ה ויקרא גם הוא ביחיד ב' מקרא כנגד ב' שקורים בב"ה ואחד תרגום כנגד המתרגם דאם כמו שפירשו רבותינו דבקריאת הפרשה בבקר איירי כאשר אנו רגילים לימא לעולם יקרא פרשה עם הציבור למה לי, ועוד שנים מקרא ואחד תרגום למה הלא ישמע בבית הכנסת ויצא ידי חובתו ואף על פי כן מנהגנו מנהג גמור ויפה דדילמא לא יכוין דעתו בבית הכנסת לכל הפרשה ויצא בקריאתו שקרא כבר ע"כ. ותימה מהא דאיתא במדרש ג' דברים צוה רבי את בניו וכו' ומסתמא רבי בכל ענין צוה ולא על דעת רק כשיהיו ביחיד בלא י' ועוד מהא דרב ביבי בר אביי דסבר לאשלומינהו לכולהו במעלי יומי דכפורי ומסתמא בציבור הוה וכ"ש לפר"ח שפירש לכל פרשה דכלה פי' ד' פרשיות של אלול מפני טרדת הדרשה וא"כ היו שם רבים ואפילו הכי לא נפטר מלהשלים פרשיות ע"כ:


וראה עוד - viewtopic.php?f=7&t=2173
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ש' נובמבר 19, 2016 10:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יולי 31, 2016 11:37 pm

תשובות מיימוניות נזיקין סי' י -
הרב רבי שמעון היה אומר דאין אדם חייב בהשבת אבידה אי איתא למרה בהדה מדגרסינן בפ' אלו מציאות (לא א) ואי אשמעינן אבידה משום דליכא למרה בהדה וכו'. אבל ר"י השיב לו דאין חילוק בין בפניו בין שלא בפניו דבכל ענין חייב בהשבה, והכא ה"פ דהא דקאמר ואי כתב רחמנא אבידה לא אתי לפרש אמאי איצטריך למיכתב פריקה וטעינה אלא על הכפילות קאי דאמאי איצטריך למיכתב הקם תקים עזוב תעזוב ללמוד אין בעליו עמו נלמד מאבידה דסתם אבידה אין בעליו עמו ועל זה מפרש אי כתב רחמנא אבידה משום דאין רגילות שיהא מרה עמה ולכך יש לחייב בלא סיוע הבעלים אבל בפריקה וטעינה דאיתא למרה בהדה אלא שהוא זקן או חולה אף על פי שאין יכולין לסייע לא הייתי מחייב בלא סיוע הבעלים דכיון שהן שם יש להם לבקש פועלים ולשוכרם. והשתא אין לדקדק מדקאמר ואי אשמעינן אבידה משום דליתא למרה בהדה, שלא יתחייב בפניו, דאפילו חייבתו בכל ענין מכל מקום קאמר שפיר דמשום השבת אבידה שהיא בלא בעלים אין ללמוד בפריקה וטעינה שיתחייב בלא סיוע בעלים כדפרשינן. והלשון דקאמר למה לי למיכתב בפריקה למה לי למיכתב בטעינה משמע נמי כדפרישית דקאי רק אכפילות.

שי' הרב רבי שמעון (מי זה?) יחידאית, לא?

ואולי יש לקשר לדברי הרמ"א יו"ד רלט-ז ועי' גר"א שם, וצ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 01, 2016 8:39 pm

ריקאנטי סי' תקפז -
מעשה שבא לפני הר' שמואל מאיורא על שני בתים שהיה זו לפנים מזו והיה חצר אחד בבתים והיה המת בפנימי ושאלו אם היה מותר כהן להיות בחיצונה והיה הרב רוצה לאסור מפני שסוף טומאה לצאת בצד החיצונה והכי נמי אמרינן גבי זיז שלפני הפתח שטמא בשביל זה ויש שרוצין להקשות לו אם כן אין כהן יכול לבוא פתח שער העיר כשיש מת בעיר וכן דרך פתח בית הקברות דכמו כן איכא סוף טומאה לצאת ואינה קושיא דשאני התם דשמא לא יוציאנו דרך שם אלא יקברנו בתוך העיר. והר' מנוח מחלק דלא אמר סוף טומאה לצאת אלא באהל שסמוך לאהל המת בלא הפסקת אויר מיהו רבינו נתנאל מקינון הראה להר' שמואל שאין כהן מוזהר על סוף טומאה לצאת ואפי' תחת הזיזים ועל אסקופת הפתח יכול לעמוד. ובלבד שלא יהא שום פותח טפח להביא הטומאה:
ודעת רבינו נתנאל מקינון, לע"ע, אינה מוכרת לי ממקור אחר. שמא טעיתי?

שו"ר כן בכלבו סי' קיד, והו"ד בב"י סי' שעא, ז"ל -
מעשה בא לפני ה"ר שמואל על שני בתים שהיו זו לפנים מזו והיה חצר אחד ביניהן והיה המת בפנימי ושאלו אם היה מותר להיות כהן בחיצונה והיה הרב רוצה לאסור משום סוף טומאה לצאת בעד החיצונה, הכא נמי אמרינן גבי זיז שלפני פתח הבית שטמא בשביל זה, ויש שרצו להקשות לו אם כן האיך יכול לעבור כהן דרך פתח בית הקברות דכמו כן איכא סוף טומאה לצאת, ואינה קושיא דשמא לא יוציאנו דרך שם אלא יקברנו, ר"י מאיור"א הראה לה"ר נתנאל שאין כהן מותר על סוף הטומאה לצאת ואפילו תחת הזיזין, ועל אסקופת פתח יכול לעמוד ובלבד שלא יהיה שם חור פותח טפח להביא הטומאה ע"כ
השמות מוחלפים אבל התוכן זהה.

איש טלז
הודעות: 556
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי איש טלז » ו' אוגוסט 12, 2016 12:49 pm

אגב, באותו סימן שם מובאת שאלתו (היחידאית) של הרוקח, "וגם לא ידעתי אם מקבל לקרובים או לפסולים אמאי לא הוה כמתנה על מה שכתוב בתורה, דמאי שנא משאר כסות ועונה, דאע"ג דמדעת שניהם היא", והראבי"ה שם לא משיב על זה, אלא רק על ראשית דבריו שנסתפק שם האם מהני לקבל ע"ע שידונו בלילה, עי"ש.[/quote]

ראה בגליוני הש"ס שהביא שכבר תמה כן בשו"ת הרשב"א [ןבאמת כל הראשונים בשבועות שהזכיר ענין נאמן עלי אבא הוסיפו ותנאי שבממון תנאו קיים ]

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוגוסט 12, 2016 2:51 pm

איש טלז כתב:
עושה חדשות כתב:אגב, באותו סימן שם מובאת שאלתו (היחידאית) של הרוקח, "וגם לא ידעתי אם מקבל לקרובים או לפסולים אמאי לא הוה כמתנה על מה שכתוב בתורה, דמאי שנא משאר כסות ועונה, דאע"ג דמדעת שניהם היא", והראבי"ה שם לא משיב על זה, אלא רק על ראשית דבריו שנסתפק שם האם מהני לקבל ע"ע שידונו בלילה, עי"ש.


ראה בגליוני הש"ס שהביא שכבר תמה כן בשו"ת הרשב"א, [ובאמת כל הראשונים בשבועות שהזכירו ענין נאמן עלי אבא הוסיפו ותנאי שבממון תנאו קיים].
יש"כ.

===

עוד אחד -
שטוד.png
שטוד.png (64.11 KiB) נצפה 5604 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 23, 2016 5:47 pm

המקצועות - שמחה אסף.png
המקצועות - שמחה אסף.png (275.67 KiB) נצפה 5504 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוגוסט 28, 2016 10:10 pm

אם הבנתי נכון, אז אז יש כאן דעה יחידה ומיוחדת -

לא יהא טפל חמור מן העיקר - רבי אביגדור צרפתי.png
לא יהא טפל חמור מן העיקר - רבי אביגדור צרפתי.png (265.44 KiB) נצפה 5385 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוגוסט 28, 2016 10:10 pm

הצרכת חליצה במקום בת, עי' ס' הישר סי' קא ומרדכי יבמות רמז ח, (אבל למסק' הדברים אין כזו שיטה אליבא דאמת).

עדיאל ברויאר
הודעות: 3007
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' ספטמבר 13, 2016 11:44 am

דעה מיוחדת - דעת בעל ההשלמה ור' אשר מלוניל והרא"ה שמותר להשהות על תנור גרוף וקטום.

דעה יחידאית ומיוחדת - בתשובות ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת סי' נח עמ' 98 מובא בשם הש"ר (כנראהר' שמחה משפירא בספרו סדר עולם) שאם יש לפניו שלושה מאכלים, על אחד מברכים העץ, על השני אדמה, ועל השלישי שהכל, עדיף שיברך על המאכת שברכתו שהכל ויפטור את השאר כדי לא לברך ברכה שאינה צריכה.

עושה חדשות
הודעות: 7760
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 26, 2016 8:32 pm

או"ז ר"ה סי' רסט -
פיר"ת וכן ה"ר ברוך בר' יצחק זצ"ל דמצוה מן המובחר לעשות תקיעה ותרועה ותקיעה בנשימה אחת מי שיכול לעשות כן כההיא דפרק החליל דתני גבי תקיעות שהיו בבית המקדש ר' יהודה אומר הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף אל יוסיף על ט"ז ואמרי' דר' יהוד' סבר תקיעה ותרועה ותקיעה א' היא ואמרי' התם כמאן אזלא הא דא"ר כהנא אין בין תקיעה לתרועה ותקיעה ולא כלום כמאן כר' יהודה מיהו רש"י פי' התם כדי נשימ' מפסיק.

זאת דעה יחידאית? איך זה שעדיין לא מחמירים אותה?

עדיאל ברויאר
הודעות: 3007
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' ספטמבר 28, 2016 11:13 pm

ר' מנוח בפירושו על הרמב"ם הל' ברכות כותב שברכת יראו עינינו אמנם לא נזכרת כלל בהלכה, אבל תקנוה רבנן בתראי ולכן אין בה משום לא תשא, ומוסיף ומדגיש שכל גדול בכל דור ודור יכול לתקן ברכה על דברים שהתחדשו בדורו, ויפתח בדורו כשמואל בדורו.
כמדומני שזו דעה יחידה ומיוחדת.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חלמישצור, ישראליק, שומר-הגחלת ו־ 27 אורחים